תומר פפר, מנכ''ל תן ביס, ונועם בוסידן, מנכ''ל הייטקזון / צילום: איל יצהר, תום חוליגנוב
התחרות על עובדי ההייטק בקרב מועדוני הצרכנות עולה מדרגה. הייטקזון, מועדון הצרכנות של ההייטקיסטים, הכולל כ-400 אלף חברים מ-2,300 חברות, פותח במהלך אסטרטגי, שבמסגרתו יושק ארנק ארגוני חדש, בשיתוף עם פלטפורמת משלוחי האוכל תן ביס. בכך נפתח, לראשונה בארץ, פתרון הסעדה המשלב מועדון צרכנות עם הטבות למחזיקי הכרטיס של הייטקזון.
● כמה מבקרים הגיעו לביג גלילות בסוף השבוע הראשון לאחר הפתיחה
● בזמן שהיא נמצאת על המדף ומחכה לרוכשים: כאל מחליפה שפה פרסומית ושיווקית
המהלך יאפשר לחברי ולחברות מועדון הייטקזון למקסם את תקציבי ההסעדה של הארגון, באמצעות גישה למבצעים והטבות ייחודיים הזמינים באתר ובאפליקציה של תן ביס, ביניהם מימוש הטבות בתן ביס, הנחות בלעדיות של עד 30% במסעדות ומשלוחים חינם בסופי השבוע, שצפויים להוביל, לדברי החברות, לחיסכון חודשי ממוצע של כ-150 שקל במשלוחים, וללא דמי תפעול.
כמו כן, הארנק הארגוני יאפשר צבירה ופריקה של קאשבק בכרטיסי האשראי של הייטקזון, מה שיאפשר הזמנת משלוחים גם ממסעדות שאינן פועלות בשיתוף-פעולה עם תן ביס.
ההסכם קיבל כבר את אישור רשות התחרות, מה שצפוי להגביר את התחרות בשוק ההסעדה הארגונית.
שיתוף-הפעולה קורם עור וגידים פחות מחודש לאחר שמועדון הצרכנות הוט, שהוקם ב-1996, ובו חברים כ-300 אלף חברים מקהילת המהנדסים, הטכנאים וההנדסאים, יצא במהלך שפונה לעובדי הייטק, למנהלים ולבכירים בתחומים הטכנולוגיים והניהוליים, וקרא להם להצטרף לשירותיו באמצעות קמפיינים בדיגיטל וברדיו.
"כבר שנים אחת השאיפות שלנו היא לעשות משהו בתחום ההסעדה", אומר נועם בוסידן, מייסד שותף ומנכ"ל הייטקזון. "לפני כשנתיים יצאנו עם ארנק ארגוני שהוא הצלחה גדולה. ארנק ארגוני הוא פתרון שפיתחנו עם כאל, שמאפשר לארגון להזרים כסף לעובד בתוך ארנק דיגיטלי, והעובד יכול להשתמש בכסף באופן גמיש".
יכולים לבחור גם באפליקציות נוספות
להמחשה, מעסיק יכול לתת לעובד 1,200 שקל להסעדה, 300 שקל בחודש לכושר ובריאות והטבה נוספת פעם בשנה בתחום אחר. העובד למעשה יכול לממש את התקציב ולנהל אותו בנפרד. הארגון מחליט האם יהיה מדובר ברשימה סגורה של קטגוריות, או בכל בתי העסק בארץ באותה הקטגוריה בכל מקום שמוגדר בחברת כרטיסי האשראי, שנותן שירותים באותו תחום.
העובדים אינם מחויבים להשתמש בפלטפורמת תן ביס בלבד, ויכולים לבחור באפליקציות אחרות, כמו וולט למשל, אבל אז לא יוכלו לנצל את ההנחה שבהסכם, וגם ייאלצו לשלם דמי משלוח ודמי תפעול. מכיוון שהארנק כולל את כל סוגי חנויות האוכל בארץ, ניתן לבצע הזמנות גם ממעדניות למשל.
לדברי תומר פפר, מנכ"ל תן ביס, "מדובר במהלך שמביא איתו ערך אמיתי לצרכנים ונעשה לאחר חשיבה משותפת ומעמיקה שבחנה את הצרכים העולים מהשטח. שיתוף-הפעולה הזה מציע דרך חכמה וחדשנית לנהל את תקציב העובדים, תוך שהם יכולים ליהנות ממגוון הטבות ייעודיות משמעותיות שקיימות אצלנו בתן ביס, במעל 10,000 בתי אוכל, בישיבה במקום או בהזמנת משלוחים.
"שיתוף-הפעולה הזה גורם למי שיש לו את הפתרון המשותף ליהנות יותר אם ישתמש בכל אחד מהם בנפרד. המטרה היא לתת ערך לצרכן - כך שאם יש לו 300 שקל, הערך האמיתי יעמוד על למשל 600".
האם צפויים מהלכים דומים עם מועדונים נוספים?
"למרות הירידה המדווחת של אגף הכלכלה באוצר בשיעור המועסקים בהייטק - מ-10% ל-9.2% מכלל העובדים במשק - קבוצה זו מייצגת סגמנט צרכני בעל ערך אסטרטגי עצום", מסביר מוטי אלבז, מנכ״ל פירמת הייעוץ האסטרטגי שיווקי Success Code. "מדובר בקהל עם כוח קנייה משמעותי, הכנסה ממוצעת גבוהה ונטייה לאמץ טכנולוגיות ומוצרים חדשים".
האם הגיוני שמועדון הפונה למהנדסים וטכנאים יתרחב לעולם ההייטק?
"התשובה היא כן. למעשה, ניתן לטעון שלא מדובר בהרחבה דרמטית אלא ב'הרחבה טבעית'. מועדון הוט כבר היה ממוקם בעולם הטכנולוגיה, והוא פשוט עובר מ'מיקוד צר' ל'מיקוד רחב יותר' בתוך אותה קטגוריה. זוהי דוגמה מובהקת למצב שבו הארגון מתפשט לשווקים משיקים תוך ניצול היתרונות התחרותיים הקיימים שלו. זו גם הסיבה שלהוט היה קל לשנות לאחרונה את המיתוג שלו, מפנייה למהנדסים והנדסאים לקהל יעד רחב יותר של אנשי טכנולוגיה".
ומה לגבי העתיד? האם נראה בקרוב מועדוני צרכנות נוספים מתמקדים בקהל ההייטק?
"התשובה להערכתי חיובית. בעולם של 'כלכלת חוויה', הצעת ערך המותאמת לקהל ספציפי היא מפתח להצלחה. צפוי שנראה יותר מועדוני צרכנות מנסים ליצור 'מיקרו-סגמנטציה' ולהתחרות על פלחי שוק צרים אך איכותיים. למרות התייקרות המחיה והאתגרים הכלכליים, או אולי דווקא בגללם, עובדי ההייטק ימשיכו להיות 'נכס אסטרטגי' בעיני מועדוני הצרכנות. היכולת להציע ערך ממשי ולבדל את ההצעה בשוק רווי תחרות, תהיה המפתח להצלחה בקרב על נתח משמעותי מהארנק של ההייטקיסט הישראלי".