גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אירופה נערכת לסדר עולמי חדש, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח

פסגת החירום של מנהיגי אירופה נועדה להעניק גיבוי לזלנסקי ● בריטניה ופולין הודיעו כי יגדילו את תקציב הביטחון, וזה עוד לפני שטראמפ הודיע על עצירת הסיוע הביטחוני לאוקראינה ● בשוק צופים גל של שיתופי־פעולה בין חברות אירופיות לישראליות ● במוקד: טילים ומערכות הגנה מתקדמות

תרגיל צבאי של נאט''ו בבולגריה / צילום: Reuters, Stoyan Nenov
תרגיל צבאי של נאט''ו בבולגריה / צילום: Reuters, Stoyan Nenov

לפסגת החירום של מנהיגי אירופה השבוע היתה מטרה עיקרית אחת: להציג אחדות ולהעניק גיבוי לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, "אחד משלהם", שאומץ לחיק האירופי אחרי פרוץ המלחמה ב־2022 ושהושפל בסוף השבוע בבית הלבן ולאחר מכן איבד את הסיוע הביטחוני האמריקאי. מארח הוועידה, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, דיבר על "רגע של פעם ב־50 שנה". מנהיגים אחרים אמרו כי "אירופה סוף-סוף התעוררה", וכי אחדות השורות מסמלת ש"אף אירופי לא ייכנע לתוקפנות הרוסית".

"פיזור, תמחור ודפנסיביות": הכלכלנית הבכירה שממליצה לעדכן את תיק ההשקעות
תעלומה בתעשיית קרנות הנאמנות: מי מכר קרנות כספיות בהיקף של 2 מיליארד שקל תוך שבוע?

בצילום הקבוצתי שנעל את הוועידה ניסו המארגנים להראות כי הם מבינים שזהו עידן של כוח, ושעוצמה צבאית הפכה כעת למטבע הכמעט־יחיד בשוק. במרכז התמונה, בשורה הראשונה, הוצבו מנהיגי שתי המדינות האירופיות היחידות המחזיקות בנשק גרעיני, בריטניה וצרפת. לצדם ניצב זלנסקי, שהפגין רוח קרב גם בלשכה הסגלגלה.

באגפים הוצבו ראש ממשלת פולין - המדינה ששמה לה למטרה לבנות את הצבא הגדול ביותר באירופה - ונשיא פינלנד, שקרא לא לפחד להתעמת צבאית עם רוסיה. קנצלר גרמניה היוצא אולף שולץ הוגלה איפשהו לשורה השלישית. כוח צבאי הוא שם המשחק כעת.

מנהיגי אירופה בפסגת החירום בלונדון, השבוע / צילום: Reuters, Javad Parsa

השווקים מגיבים

למרות אחדות השורות, יש עדיין שונות רבה בהיקף ההוצאה הביטחונית של מדינות אירופה, ובעיקר בגישה הכללית לאפשרות של עימות חמוש עם מדינה אחרת. לפני כינוס הוועידה, ולפני שיצא להיפגש עם נשיא ארה"ב טראמפ, הודיע ראש ממשלת בריטניה כי זוהי תקופה שבה "בניית כוח צבאי היא הדבר החשוב ביותר", ולפיכך הוא חותך בחדות את תקציב הסיוע הבינלאומי של הממלכה המאוחדת, כדי לחזק את הצבא שלה. המשמעות: עלייה ל־2.5% מהתמ"ג כהוצאה ביטחונית כבר השנה, ויעד של 3% בשנים הקרובות.

ראש ממשלת פולין דונלד טוסק מוביל קו דומה: המדינה המאוימת הודיעה כי בדעתה לבנות עד סוף העשור את הצבא הגדול ביותר באירופה בעקבות דחיפות האיום הרוסי. היא הקפיצה את הוצאות הביטחון שלה פי שניים ל־4% מהתמ"ג והשיקה תוכניות להכפלת הסד"כ הצבאי ל־300 אלף חיילים.

גם המדינות הבלטיות - אסטוניה, ליטא ולטביה - מגרדות את רף ה־5% מהתמ"ג השקעה ביטחונית בשנה, וקוראות לאירופה להצטרף אליהן. ראש ממשלת צ'כיה הודיע בלונדון על הגדלת ההוצאה הביטחונית של ארצו ל־3%.

התגובה בשווקים סימלה כי הם מעריכים שלאירופה נפל האסימון. כבר שבועות שמניות החברות הביטחוניות האירופיות עולות ועולות, אבל עם פתיחת המסחר ביום ב', הן המשיכו לזנק. ריינמטאל הגרמנית עלתה ב־14%. היא השלימה עלייה של 160% בשנה האחרונה, ומי ששם על יצרנית הנשק את כספו אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה, הכפיל את השקעתו פי שמונה.

BAE הבריטית עלתה ב־14%, לאונרדו האיטלקית ב־15% ותאלס הצרפתית ב־13%. האמירות הנחרצות של מנהיגי אירופה, ושל נשיאת הנציבות אורסולה פון־דר־ליין, לפיהם "אירופה חייבת להגדיל את ההוצאה הביטחונית באופן מיידי", נתפסו ברצינות, ולא כמס שפתיים לטובת המשך השותפות הטרנס־אטלנטית.

גרמניה יורדת מהגדר

מה שעודד את העליות היו הסימנים לכך שגרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה, יורדת מהגדר ומצטרפת גם היא למירוץ החימוש. עד כה גרמניה הגיעה בקושי לרף הוצאה של 2% מהתמ"ג על ביטחון.

כעת, כלי התקשורת מדווחים על האפשרות כי תוקם קרן חוץ תקציבית להתחמשות בשווי של בין 200 ל־800 מיליארד אירו לשנים הקרובות, שיעלו את ההוצאה הגרמנית בהרבה יותר.

במקביל, גרמניה מסתמנת כמי שמסירה את ההתנגדות רבת־השנים לחוב משותף אירופי שיממן התחמשות צבאית. לכן, ישנם שני אפיקים אפשריים להגברת ההוצאה על חימוש בשבועות הקרובים: הכרזות לאומיות עצמאיות על הגדלת תקציב הביטחון, לצד הכרזה על קרן כלל־אירופית (בשותפות בריטית), בשווי של בין 300 ל־500 מיליארד אירו, לפי הדיווחים כעת, או אפילו יותר.

ראש ממשלת פולין טוסק ניסה להביע את הצורך באיחוד צבאי. "500 מיליון אירופאים מבקשים מ־300 מיליון אמריקאים להגן עליהם מפני 140 מיליון רוסים. אם יש משהו שחסר לאירופה כיום הוא לא כוח דמוגרפי או כלכלי, אלא האמונה כי אנחנו באמת כוח גלובלי".

הזווית הישראלית

הזינוק במניות הביטחוניות האירופיות מקרין גם על אלביט הישראלית, שקפצה ביותר מ־5% בבורסה בת"א. ככל שבאירופה יגדילו את ההוצאה הביטחונית בצורה משמעותית, התעשייה המקומית עשויה להיות אחת המרוויחות הגדולות.

מדובר באחד השווקים העיקריים שלהן. אלביט מפעילה שלוחה בבריטניה ורפאל מחזיקה 20% בחברה האירופית יורוספייק המספקת בין היתר טילים. וזה רק חלק קטן מהרשימה.

תא"ל (במיל') פיני יונגמן, נשיא ומשנה למנכ"ל בחברה הביטחונית TSG, מסביר כי השווקים מתמחרים את ההצהרות והמהלכים של טראמפ. "ההשפעה צפויה לבוא לידי ביטוי בחיבור הדוק יותר בתוך מדינות אירופה והתעשיות שלהן, תוך הפחתת ההתבססות על התעשיות האמריקאיות. בקדנציה הראשונה טראמפ אמר כי מדינת נאט"ו שלא תשקיע 2% מהתוצר בביטחון לא תקבל סיוע אמריקאי וזה משפיע על המדינות החזקות באירופה".

להערכתו, בעקבות ההתפתחויות ביבשת, אנו צפויים לראות גל של שיתופי־פעולה בין חברות אירופיות לישראליות, ולהפך: "חברות ישראליות שיקימו שלוחות שיעמדו בחזית מול הלקוחות במדינות הרלוונטיות".

אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשיתוף־הפעולה הישראלי־אירופי היא מהעסקה של מכירת חץ 3 לגרמניה, תמורת 3.5 מיליארד דולר. במסגרת העסקה, התעשייה האווירית לקחה את MBDA לתפקיד הקבלן שינהל את התיאום עם הגרמנים בתחומי התשתיות והצבא המקומי.

בימים אלה, התעשייה האווירית משלבת זרועות עם רפאל בעסקת G2G הישראלית־יוונית, שבמסגרתה צפויים להימכר לאתונה מערכות הגנה אווירית תמורת כ־2 מיליארד אירו. גם בעסקת קלע דוד לפינלנד התעשיות המקומיות שותפות בפיתוח.

בתעשייה המקומית כבר אופטימיים. מערכות הטילים הישראליות נחשבות למתקדמות ולזולות ביחס לארסנל האפשרויות. גם מערכות ההגנה, לאור תצוגת התכלית ואחוזי ההצלחה במלחמה, עשויות לזכות לביקושים ונחשבות ליתרון יחסי עבור ישראל.

אלמנט נוסף שפועל לטובת התעשייה המקומית לעומת ארה"ב נעוץ באופן הפעילות, מסביר יונגמן. בעוד שבארה"ב עובדים מספקים מוצר מוגמר, התעשיות הישראליות מסוגלות להעביר תעשיות פיתוח וייצור למדינות אחרות.

הדרישות גברו

דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט , המספקת פתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, מספר כי כשהוא מנהל שיחות עם לקוחות באירופה כי הם מעדיפים לעבוד עם חברה אירופית מאשר אמריקאית. על כן, אורביט פועלת כעת לרכישה בגרמניה. "השינויים הגאו־פוליטיים מגבירים את הדרישות ומביאים להצטיידות צבאית".

עוד מוסיף אשחר כי בעקבות הפניית הגב האמריקאית למדינות אירופה, אלו מתחילות לשוב לחברות הישראליות. "באירופה מסתכלים על העבודה עם החברות הישראליות, תוך הבנה שבזמן המלחמה רוב האספקות התבצעו בזמן והחברות הציגו עמידות. לעומת זאת, בארה"ב הן עלולות למצוא את עצמן בסיטואציה שבאבחת חרב לא ישלחו להם ציוד".

עוד כתבות

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

יו''ר מטה התכנון, עו''ד שלומי הייזלר / צילום: לע''מ

ברקע העימות עם האוצר: בית חולים הדסה מצרף את מנכ"ל המשרד הקודם

בית חולים הדסה הודיע על מינוי שלומי הייזלר לחבר דירקטוריון, לאחר שבשבועות האחרונים החריפו העימותים בין בית החולים שבירושלים לבין משרד האוצר ● בכיר בהדסה מודה כי המאבק מול אגף התקציבים ו"מחלוקת על חוב של המדינה להדסה של יותר מ־800 מיליון שקל" היו ברקע

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד