השופטת גילה כנפי-שטייניץ, ראש לשכת עורכי הדין עמית בכר והשופט נעם סולברג / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין, דוברות הכנסת, רפי קוץ
עורכי הדין העושים שימוש פסול בבינה מלאכותית על הכוונת: אחרי שבג"ץ פסק פעמיים בשבוע החולף נגד עורכי דין שהפנו בכתבי הטענות לפסקי דין שאינם קיימים, וזאת אחרי שהסתמכו על תוכנות AI, החמרת האכיפה מגיעה ללשכת עורכי הדין - ומאיימת להטיל סנקציות כואבות על העוסקים במקצוע.
● בגלל גניבת רכבים: מנורה מבטחים תובעת רבע מיליארד שקל מהרשות הפלסטינית
● עורכי הדין הסתמכו על AI שהמציא פסקי דין ונתפסו על חם. בבג"ץ מנסים לעצור את התופעה
ועדת האתיקה הארצית של הלשכה פתחה באחרונה בהליכים נגד שני עורכי דין, אשר בתי המשפט השלום מצאו כי הפנו לפסקי דין מומצאים עקב שימוש ב-AI. הוועדה פנתה לעורכי הדין על-מנת לקבל את תגובתם לדברים, ובהמשך היא צפויה לקיים דיון בעניינם.
לפחות בשתי החלטות שהתקבלו באחרונה בבתי משפט השלום בירושלים ובנוף הגליל-נצרת נמצא כי עורכי דין הפנו לפסקי דין מומצאים. הסנקציות שמוסמכת ועדת האתיקה להשית על עורכי דין עשויות להגיע עד לכדי שלילת רישיון לעסוק במקצוע.
בלשכה אף מתכננים לפרסם כללים מפורטים בנושא המותר והאסור סביב השימוש ב-AI, זאת בהמשך לגילוי הדעת שפרסמה באוגוסט 2024. אותו מסמך קבע כי עורך דין שהסתמך על מידע מבינה מלאכותית, אך לא הקפיד לאמת את המידע, מפר את חובת הנאמנות.
לפי גילוי הדעת, עורכי דין המייצגים בתיקי ליטיגציה, ואשר הסתמכו על מידע מ-AI כעובדה מוכחת, מבלי לתת גילוי נאות לגבי המקור שלו, עשויים אף להפר את החובה שמטיל עליהם החוק לעזור לבית המשפט. הם עשויים גם להיחשב למי שהטעו את בית המשפט לפי כללי האתיקה של הלשכה.
"לא לעולם חוסן"
בג"ץ הפגין כאמור חוסר סבלנות גובר בימים האחרונים כלפי התופעה "הזיות AI" - מידע כוזב, אשר הבינה המלאכותית מציגה כעובדה.
בפסק הדין הראשון מצאה השופטת גילה כנפי-שטייניץ כי עורכת דין הפנתה ל-36 פסקי דין "שלא היו ולא נבראו". בהתאם לכך נפסק כי "עורך דין המגיש כתב בית דין שתוכנו בדוי, תוך שהוא נסמך על אסמכתאות שאינן קיימות, מועל בחובותיו, כלפי בעל הדין אותו הוא מייצג; כלפי בית המשפט; כלפי הצד שכנגד; וכלפי מקצוע עריכת הדין".
כנפי-שטייניץ והשופטים דוד מינץ ויוסף אלרון קבעו כי התנהלות כזו עשויה להוביל לדחיית ההליך על הסף ואף להטלת הוצאות אישיות על עורך הדין ולנקיטת הליכים משמעתיים נגדו על-ידי הלשכה.
כעבור ימים ספורים בחנו עורכי דין נוספים את סבלנותו של בג"ץ, שעמדה הפעם לפקוע. השופט נעם סולברג מצא כי אף אחד מפסקי הדין שאליהם הפנתה העתירה שהגישה עמותה איננו אמיתי, וביחד עם השופטים דוד מינץ ויוסף אלרון דחה את העתירה על הסף.
גם הפעם לא הוטלו סנקציות אישיות, אך סולברג הדגיש: "לא לעולם חוסן". ואומנם, מסתמן כאמור כי פנינו להחמרה. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, הנחה את מוסדות הלשכה להתעמק בסוגיה ולקבוע הנחיות.
הפרת סודיות ורשלנות
עו"ד ליויאן סגל, שותף במשרד מיתר ויו"ר משותף של ועדת בינה מלאכותית בלשכת עורכי הדין, שנטל חלק בניסוח גילוי הדעת של הלשכה, מעריך כי בקרוב נראה עוד פסקי דין כמו שפרסם בג"ץ. להערכתו, הדבר ילווה בהחמרת הענישה.
סגל מדגיש את הסיכון שלוקחים על עצמם עורכי דין לא רק כאשר הם מפנים לאסמכתאות בדויות, אלא גם כאשר הם מעלים למנועי ה-AI מידע השייך ללקוח, כגון מסמכים שאינם פומביים, ואשר עלול להיות סודי או חסוי. לפי גילוי הדעת של הלשכה, דליפה של מידע עלולה לסבך את עורך הדין בהפרה של חובת הסודיות.
"עורכי דין שישתמשו ללא בדיקה בחומרים חשופים גם לתביעת רשלנות מקצועית", מסביר עו"ד אלי דורון, שותף מייסד במשרד דורון, טיקוצקי. "כל עוד בית המשפט יאויש בשופטים 'בשר ודם', גם עורכי הדין שטוענים בו צריכים להיות כאלה".
עו"ד ליאת שקד-כ"ץ, שותפה במשרד הרצוג ומומחית ל-AI ביחסי עבודה, אומרת כי "עורכי הדין לא צריכים לוותר על היתרונות העצומים של הבינה המלאכותית, אבל הם צריכים לוודא כי פסקי הדין מצויים במאגרי המידע 'הקלאסיים' והציטוטים אכן קיימים".
עו"ד אפרת שוסטר, שותפה מייסדת במשרד שוסטר, הופיעה באחרונה בפני ועדת המשנה של ועדת הטכנולוגיה בכנסת לנושאי AI. היא מסכימה שטוב עשה בג"ץ כשלא החמירו עם עורכי הדין. עם זאת, היא אומרת, "ככל שבתי המשפט ייחשפו יותר למקרים של שימוש לא תקין, עמדתם תהפוך לנוקשה יותר".