קרין מאיר-רובינשטין, מנכ''לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות / צילום: מיכאל פרנקו
85% מהדמויות הבכירות בקרנות הון הסיכון בתחום הביומד בישראל, צופים כי ההשקעות בתחום מטעם חברות וקרנות זרות יעלו ב-2025, לעומת היקפם ב-2024 - כך עולה מדוח שערך ארגון תעשיית ההייטק IATI, לקראת כנס Mixiii לתחום הביומד שנפתח היום בירושלים, בשיתוף עם רשות החדשנות, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. 60% מקרנות הון הסיכון הישראליות ציינו כי ב-2024 שמרו על קצב השקעות קבוע במדעי החיים, 20% העלו אותו ו-20% הפחיתו אותו. 15% אף נכנסו לתחומים חדשים בתוך עולם מדעי החיים, כך עולה מן הדוח, שנערך בשיתוף עם חברת PWC ובעזרת נתוני חברת המחקר IVC.
● אקזיט ענק בביומד: חברה ישראלית נמכרת ביותר ממיליארד שקל
● משקיע הביומד שמשוכנע: "בתוך שמונה שנים נוריד דרמטית את התמותה מסרטן"
מספר החברות הפעילות בישראל עלה מעט ב-2024, והוקמו בה 70 חברות מדעי חיים חדשות, לעומת 53 בשנת 2023. מספר החברות החדשות המוקמות בתחום הרפואי הגיע לשיא (205 חברות חדשות) בתקופת הקורונה והריבית הנמוכה, ומאז היה בירידה, אך ההתאוששות הקלה מראה כי אפילו בתקופה של קושי ואי וודאות כפי שחווינו השנה, ישראלים לא מוותרים על היזמות.
92% מהחברות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים נרשמו בישראל
עוד מציינים כותבי הדוח כי לא ניכרת מגמה משמעותית של רישום חברות ישראליות בחו"ל. 92% מהחברות שהוקמו על ידי יזמים ישראלים נרשמו בישראל. רק 7% בארה"ב ו-1% במדינות אחרות.
החברות שהוקמו נחלקות כך: 28 חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית, 27 בתחום המכשור הרפואי, 11 בתחום הביוטק ורק 4 בתחום התרופות הקלאסיות.
בתחום הבריאות הדיגיטלית מצביעים כותבי הדוח על מגמה לפיה סבב הגיוס הממוצע לחברה בתחום עלה מ-4 ל-10 מיליון דולר, עדות להתבגרות התחום.
דוח זה, כמו דוחות קודמים לסיכום 2024, מצביע על עלייה בהשקעה בחברות מדעי החיים בישראל אחרי שנת 2023 שהייתה קשה - 2.1 מיליארד דולר, גידול של 15%. העלייה מקורה בגידול בהשקעה על ידי גורמים ישראלים (שעלתה מ-538 מיליון דולר ל-869 מיליון, עדיין נמוך לעומת 975 מיליון ב-2022), אך גם ההשקעה מצד גורמים זרים מתחילה לטפטף בחזרה, לאט יותר. (מ-2.1 מיליארד דולר ב-2022, ל-1.1 מיליארד ב-2023 ושוב ל-1.2 מיליארד ב-2024).
מבחינת הנפקות, לקראת סוף 2024 נצפו ארבע הנפקות ראשונות של חברות מדעי חיים ישראליות בוול סטריט, לעומת 2023 בה לא היו הנפקות הנפקות כלל.
למרות שתחום מדעי החיים התאושש פחות מהר מתחומים אחרים בכלכלה הישראלית, הרי שמבחינת מספר האקזיטים וההנפקות הוא היה השלישי בגודלו, עם אקזיטים והנפקות בהיקף של 1.4 מיליארד דולר (בעיקר בתחום המכשור הרפואי). בתחום הזה המספרים כמעט וחזרו לרמתם ב-2022.
"החדשנות הישראלית הייתה מאז ומתמיד הרבה יותר ממנוע צמיחה כלכלי - היא סמל לכוח עמידה, לגמישות וליכולת להפוך אתגרים להזדמנויות", אומרת קרין מאיר-רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), "האקוסיסטם הישראלי הוא סמל לעוצמה וליצירתיות - ובמהלך המלחמה הוכיח זאת אף יותר . תעשיית הביומד, מדעי החיים וה -Health-Tech הישראלית היא ההוכחה החיה לכך. דווקא מתוך אחת התקופות המורכבות בתולדות המדינה, תעשיית אלו לא רק שורדות - הן פורצות דרך, מפתחות טכנולוגיות מצילות חיים ומשנות את פני הרפואה הגלובלית".
עומר גביש, ראש תחום מדעי החיים ושותף ב-PwC Israe שהוביל את הכנת הדוח, מסר כי "שנת 2024 ומלחמת חרבות ברזל הציבו בפני חברות מדעי החיים ומערכת הבריאות בישראל אתגרים רבים, חלקם ייחודיים למצב במדינה. שיפור בטיפול בפצועים בשטח, במיגון האישי ובזמני הפינוי הביאו לשיפור חסר תקדים בהישרדות של פצועים אך הוביל לעומס רב על מערכת הבריאות ומחלקות השיקום אשר קיבל מענה בבינוי מואץ ופתרונות טכנולוגיים. מבט על פעילות חברות מדעי החיים מראה כי לצד האתגרים הרבים איתם הן נאלצו להתמודד, ראינו גידול בהשקעות בחברות פרטיות וציבוריות כאחד, עסקאות מיזוג בסכומים משמעותיים והנפקות ראשונות בבורסות בארצות הברית. ממה שאנחנו רואים עד כה ניתן לומר כי שנת 2025 תמשיך מגמה זו ונראה גידול נוסף בעסקאות מיזוג וגיוסים ציבוריים".