ח"כ ישראל אייכלר, יהדות התורה (המהדורה המרכזית, קול ברמה, 11.2.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שאלת הגיוס לחרדים מהווה אבן ריחיים על הקואליציה. ובמי האשם בכך שהסוגייה הזו היא בעיה כה גדולה? אם תשאלו את ח"כ ישראל אייכלר, במערכת המשפט. "בוא נדבר גלויות", הוא אמר בקול ברמה. "היינו 20 שנה באופוזיציה, אגודת ישראל, ובן גוריון וחבריו לא העזו אפילו פעם אחת לדבר על גיוס בני ישיבות". והיום? היום בג"ץ "קובע ששוללים את זכויות האדם של האדם החרדי". אז ויכוחים על פסיקות בג"ץ בצד: האם באמת גיוס בני ישיבות לא היה עניין בעבר?
● המשרוקית | האם בזמן אמת בנימין נתניהו התנגד להתנתקות?
● המשרוקית | האם רק הממשלה יכולה להקים ועדת ממלכתית ל־7 באוקטובר?
● המשרוקית | כמה משאיות סיוע הומניטרי נכנסו לרצועה כשבן גביר ישב בממשלה?
אגודת ישראל נוסדה ב־1912, ולקחה חלק במוסדות "המדינה שבדרך". לאחר מכן, הייתה חברה בשלוש הממשלות הראשונות, ופרשה מהשלישית ב־1952 בשל מחלוקת על גיוס בנות לצה"ל. היא לא חזרה לקואליציה עד המהפך של 1977 - בסך־הכול 25 שנה. זו, אם כן, מסגרת הזמנים אליה התייחס ח"כ אייכלר. כדי למצוא מה קרה באותה תקופה, השתמשנו באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המקרה הראשון שרלוונטי לענייננו הוא מ־1954. במרץ הוצאו צווי התייצבות לבדיקה רפואית לפני גיוס ל־1,500 תלמידי ישיבה שנהנו עד אז מפטור. שר הביטחון פנחס לבון אמר שאין לתת להם זכויות יתר, ושלכל היותר יש להשוותן לאלו של הסטודנטים שגויסו עם תום לימודיהם. הדבר יצר משבר מול הפועל המזרחי, משורשיה של המפד"ל, שהזהירה שהמפלגות הדתיות בקואליציה ובאופוזיציה יתנגדו לצעדים שכאלה. ההנחה הייתה שראש הממשלה משה שרת יצטרך למצוא פשרה. ואכן, העניין לבסוף נפתר בשקט, אך בחסות האירוע נערך סקר ממנו עלה ש־80% מהציבור התנגדו להסדר הפטור.
התקרית הבאה קרתה ב־1958. ראש הממשלה דוד בן גוריון אמר שיש צורך לדון מחדש בהסדר הפטור, בטענה לשינוי בצורכי הביטחון ושיש הרבה יותר תלמידי ישיבה מבעבר. הדבר קומם עליו את הישיבות, וראשיה אף נפגשו עם ראשי המפד"ל - שהייתה חברה בקואליציה - כדי לבקש שילחצו על בן גוריון להימנע מכך. הצעת הפשרה להכשרה מהירה של תלמידי הישיבה והסתמכות עליהם לשירות מילואים נדחתה מחשש שייחשפו ל"תרבות רעה" ושהפטור מהווה תמריץ ללכת לישיבות. בסופו של דבר, בן גוריון ויתר על גיוסם, כשהנימוק הפומבי היה המשמעויות של החמרת הכשרות במטבחים הצבאיים.
בשנים הבאות העניין לא שקט. ב־1968, תחת ראש הממשלה לוי אשכול, כפי שהסביר לנו ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, קמה ועדת שרים בראשות שר הביטחון משה דיין, שהשאירה את הסדר הגיוס על כנו, אבל קבעה מכסות של 800 תלמידי ישיבה. ב־1972, ראש הממשלה גולדה מאיר הזהירה שהפטור יישקל מחדש אם האלימות מצד פלגים חרדיים מסוימים לא תיפסק. ב־1974, ראש הממשלה יצחק רבין הפעיל את כובד משקלו כדי למנוע מחברי קואליציה להעלות הצעה לסדר בנושא.
ד"ר מלאך סיפק הקשר היסטורי: "בתקופה שקדמה למהפך חרדים רבים עוד התגייסו ומשקלם באוכלוסייה היה נמוך, ולכן גם אם הייתה ביקורת ציבורית על הסדר תורתו אומנותו, הוא עוד יכול היה לעבור".
מח"כ אייכלר לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי אייכלר לא נכונים. בתקופה בה אגודת ישראל ישבה באופוזיציה היו מספר ניסיונות לשנות את הסדרי הגיוס לתלמידי הישיבות. אלו לא צלחו, בין השאר בגלל התנגדות המפד"ל.
תחקיר: אוריה בר־מאיר