ב.מ.וו X3 2 ליטר 2025
שוק הרכב הישראלי פתח את שנת 2025 עם ירידה חדה במסירות כלי רכב חשמליים. לתופעה הזו אפשר למצוא לא מעט סיבות נקודתיות ומקומיות, כמו עלייה חדה באגרה השנתית ובמס הקנייה על רכב חשמלי, צפי להטלת מס נסועה, שיבושים בשרשרת האספקה, שיוצרים מחסור זמני בדגמי מפתח, וכמובן אקלים כלכלי בעייתי.
● בשם התחרות, מקלים על יבוא מכוניות יוקרה במעל 300 אלף שקל
● דגמי הרכב החדשים שבדרך לישראל
אבל בראייה רחבה יותר מדובר בטרנד גלובלי, שפוקד את תעשיית הרכב החשמלי כולה זה כשנה. לקוחות הרכב בעולם מתקשים להסתגל לזינוקים החדים ברגולציה הסביבתית על כלי רכב חשמליים, ואינם מוצאים צידוק למחירים הגבוהים יחסית של כלי הרכב הללו בהשוואה לתחליפים שימושיים יותר.
סביר להניח שעוד משבר נפט גדול יחזיר את התנופה לפלח, אבל בינתיים גם הלקוחות וגם היצרנים "מגלים מחדש" את מנועי הבנזין.
קחו למשל את X3 החדש של ב.מ.וו. כאשר הרכב תוכנן לפני כשלוש שנים, התעשייה עדיין הייתה ב"אופוריה חשמלית", והיצרנית הגרמנית העריכה, שרוב המכירות בסדרה החדשה יהיו עם הנעה חשמלית. לרכב אכן יש גרסה חשמלית יקרה וגם גרסת פלאג-אין, יקרה אף יותר. אבל בפועל, את מרכז הבמה תופסת בינתיים גרסת בנזין "מסורתית", שמחירה נגיש, יחסית לב.מ.וו כמובן.
עיצוב חיצוני
העיצוב החיצוני מעיד על הייעוד "החשמלי" של הסדרה, עם מראה אווירודינמי שטיפוסי לכלי רכב חשמליים. את פרופורציות ה-SUV המסורתיות של הדור הקודם מחליפים קווי מתאר "מותכים", שמזכירים מעין גרסה מוקטנת של האח הגדול IX. הכלי גדול מקודמו, ויש לו פגושים ענקיים, שמשתלבים כמעט ללא תפר במרכב, ידיות דלתות שקועות, מסגרת חלונות צד, שמתרוממת בקו עדין לאחור, וזנב מסיבי עם דלת כמעט אנכית.
החרטום נראה כבד ו"עמוס" עם יחידת פגוש-גריל ענקית, כונסי אוויר גדולים ומושחרים בתחתית ופנסים די עדינים בהשוואה לגריל דמוי משקפי השמש במידה אובר-סייז, שממוקם ביניהם. קשה לקרוא לעיצוב הזה "אלגנטי", אולם הוא ללא ספק מעצים את הממדים של הרכב ואת נוכחות הכביש שלו. זה בהחלט יתרון עבור לקוחות שרוצים משהו שנראה קצת שונה וייחודי, בתוך שלל הדגמים בעלי העיצוב הדומה והמתחנף שגודשים את הפלח.
פנים הרכב
עיצוב תא הנוסעים לוקח את הבידול מההמון עוד צעד גדול קדימה, ומציג סגנון שניתן לכנות אותו "טכנו-היפסטרי". לאחר התמקמות במושבים רחבים ותומכים, מוצפים החושים באינספור פריטי עיצוב אקלקטיים שמשלבים גוונים וטקסטורות במקומות בלתי צפויים, המון זוויות, פתחי אוורור סמויים, מסגרת מוארת מסביב לחלל האחסון במרכז, מופע אורות לילי מרהיב וכך הלאה.
זה נראה כאילו מישהו תכנן להפוך את תא הנוסעים למיצג במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק. אבל לפחות יש ניסיון לשבור שגרה. איכות הייצור וחומרי הדיפון גבוהה כמתבקש ובידוד הרעשים יעיל מאוד.
הנדסת האנוש מתוכננת היטב. תנוחת הישיבה טובה וצופה למרחקים, עם ראות טובה גם לאחור. צמד מסכים רוחביים גדולים ממזגים בתוכם את לוח המחוונים ואת מסך המולטימדיה, הגדול ומציגים תפריטים גדולים ומאורגנים.
השליטה בהילוכים מתבצעת כמקובל, ויש גם כמה מתגים פיזיים לשליטה על תוכניות הנהיגה, החלונות, מראות הצד ועוד פונקציות שהסינים (וטסלה) כבר מזמן העבירו לתפריטים.
המרחב הפנימי נדיב ושימושי למשפחות. מרחב הראש לא יגביל גם נוסעים גבוהים, והמושב האחורי רחב מספיק עבור שניים-שלושה מבוגרים ארוכי-רגליים. תא המטען שימושי למשפחות פעילות בזכות נפח של 570 ליטר ופתח הטענה שטוח ורחב.
האבזור התקני מכובד גם בגרסת הבסיס, וכולל בין השאר מושבי ספורט חשמליים, ריפוד עור, חלון גג פנורמי, חישוקי 19 אינץ' ועוד. אבל צריך לרכוש חבילת אבזור אופציונלית כדי לקבל חישוקי 20 אינץ', תצוגה עילית או אפילו מצלמת 360, שאותם מספקות כיום ללא תוספת מחיר מכוניות סיניות שעולות חצי מה-X3.
מנוע וצריכת דלק
כאמור, את הרכב אפשר להזמין עם מערכת פלאג-אין או בגרסת M ספורט עתירת כוחות סוס. אנחנו לקחנו למבחן את גרסת הבנזין הצנועה בחבורה, עם מנוע טורבו בנפח 2 ליטר, שמצויד במערכת היברידית "קלה" ומייצר 208 כ"ס. זה לא הספק מרשים במיוחד לרכב בממדים כאלה, אבל המנוע עונה על רוב הדרישות של הלקוחות הטיפוסיים.
הוא מאיץ את הרכב מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.8 שניות, ויש לו מספיק מומנט כדי לשמור על קצב טוב בעליות תלולות עם ארבעה-חמישה נוסעים בתא. התיבה האוטומטית זריזה ומאפשרת להעפיל בזריזות למהירויות בין-עירוניות ועדיין להגיב עם "קיק דאון" נמרץ ב-130 קמ"ש וצפונה אם עולה הצורך להתחמק ממפגעים אנושיים ממונעים. צליל המנוע נשמע די ספורטיבי, אבל בעיקר בזכות פטנט, שמהדהד דרך הרמקולים ברכב.
ב.מ.וו מצהירה על צריכת דלק ממוצעת של כ-14.5 ק"מ לליטר, אבל מי שיבחר במצב התכנות הספורטיבי ויכביד את הרגל על הדוושה לעיתים קרובות יתקשה להשיג יותר מ-10 ק"מ לליטר.
על הכביש
אחרי כל ההשקעה של ב.מ.וו ב"נראות" שמחנו לגלות, שהחברה לא שכחה גם את "המהות", כלומר התחושה הדינמית המלוטשת, שחסידי המותג המושבעים מצפים לקבל ברכב שלה.
כאשר לוקחים את הרכב השמנמן הזה לכבישים צרים ומפותלים קל לשכוח שזהו קרוס-אובר משפחתי. אחיזת הכביש איתנה ונטיית הגוף מינימלית גם תחת עומסי ג'י קיצוניים, ההיגוי כבד, מדויק ומשדר מידע נאמן על מצב הגלגלים והעברות המשקל מהירות. בקיצור, מתחת לאריזה האולטרה-מודרנית מסתתר רכב שמזכיר את ב.מ.וו "של פעם". נוחות הנסיעה נוטה לצד הקשיח, בין השאר בשל חבילת ה-M ספורט, שבה מצויד הרכב כסטנדרט. אבל היא לא מטלטלת את הנוסעים.
מרווח הגחון גבוה דיו לצורך טיפוס על מדרכות וצליחת דרכי עפר כבושות, אבל החישוקים המהודרים והצמיגים בעלי החתך הספורטיבי אינם מעודדים הרפתקאות מחוץ לאספלט.
מחיר
המחיר של ב.מ.וו X3 עם מנוע 2 ליטר טורבו מתחיל ב-425 אלף שקל, וחבילת אבזור אופציונלית תוסיף עוד 35 אלף שקל. אלה לא מחירים שמרתיעים את הלקוחות בפלח, ויש בו מתחרים יקרים יותר וזולים יותר. אבל מי שמחפש קרוס-אובר משפחתי עם נוכחות כביש ייחודית, תא נוסעים שלא מרגיש כמו "גזור והדבק" מעשרות דגמים אחרים ובונוס של התנהגות כביש מלוטשת, יקבל תמורה ראויה לכספו.
חלק מהמתחרות
לקסוס RX 350H
קרוס-אובר משפחתי ב־410-440 אלף שקל. מנוע 2.5 ליטר בנזין היברידי עם 250 כ"ס והנעה כפולה. גדול יותר מ־X3 אך תא המטען קטן יותר. תא הנוסעים מפואר ומאובזר
ג'נסיס GV70
קרוס־אובר בינוני ב־385-459 אלף שקל. תא הנוסעים ומפואר והנסיעה נוחה. מנוע 2.5 ליטר טורבו-בנזין מייצר 304 כ"ס ומניע את כל הגלגלים, אם כי צריכת הדלק גבוהה
