גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקרת שמגלה: כך תעשו שינוי עם עצמכם. וכל מי שאומר לכם אחרת - קצת משקר

פרופ' קתי מילקמן, מנהלת המעבדה לחקר שינוי עצמי באוניברסיטת פנסילבניה, מגלה שוב ושוב שהדרך האפקטיבית ביותר להשיגו הוא להסתכל במראה שמציבים לנו אחרים ● אבל כמי שמשימת חייה היא להנגיש את המחקר בנושא, היא מזהירה: יש גבול לשינוי שאדם יכול לצפות לו, "וכל מי שאומר לכם אחרת קצת משקר לכם" ● ראיון עם אחת החוקרות הבולטות בתחום

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

כשפרופ' סקוט קארל, חוקר כלכלה התנהגותית, למד באקדמיה הצבאית של חיל האוויר האמריקאי, הוא שובץ למגורים במעונות עם שלושה שותפים אקראיים. מבנה הלימודים באקדמיה הוביל לכך שהוא בילה זמן רב עם שותפיו ומעט מאוד זמן עם אחיו התאום, שלמד באותו מוסד ושובץ למגורים עם שלושה שותפים אחרים. בהדרגה, קארל שם לב שבניגוד לימיהם בתיכון, עכשיו אחיו מצליח יותר ממנו בלימודים. לא ניכנס לדינמיקה המשפחתית שהובילה את קארל להשערה שהשפעת החברים של אחיו ולא שינוי פנימי שהתרחש בו נתנה לו יתרון, אך רק שנים מאוחר יותר הוא החליט לחקור אם ההשערה הזאת אכן נכונה.

לא רק נגד כאב ראש: לכדור שנמצא בכל בית יש השפעות שלא יכולתם לדמיין
מסוריה למעבדה בישראל: הסיפור על הפיכתו של האוגר הזהוב לחיית מחמד פופולרית

"השפעה של שותפים במעונות על תפקודם של סטודנטים היא ניסוי טבעי שאנחנו מאוד אוהבים, כי היא בדרך כלל אקראית לחלוטין", אומרת פרופ' קתי מילקמן, שמספרת על מחקרו של קארל בספרה החדש "איך להשתנות", שיצא החודש בתרגום עברי (הוצאת מטר).

"המחקר של קארל אכן הראה שההגרלה האקראית הזאת משפיעה מאוד על התוצאות האקדמיות של הסטודנטים. הם הפכו דומים יותר עם השנים - גם בהרגלי הלימודים וגם בתוצאות שהשיגו".

איך השפיעו השותפים אלה על אלה?
"קודם כל הביטחון העצמי. סטודנט שקרוב אליך, ואולי קצת דומה לך, מראה לך מי אתה יכול להיות. אחת הדרכים הבטוחות לשינוי היא להקיף את עצמנו באנשים שהם השינוי שאנחנו רוצים לראות בעצמנו. הם מראים לנו מה אפשרי".

לפעמים, הם גם יוצרים נורמה. "אם בחדר במעונות מתגוררים שלושה סטודנטים ושניים מהם מקפידים על לימודיהם, אז כבר ברור שזה הדבר שצריך לעשות".

מחקרים נוספים הראו שהאפקט מוגבל לא רק ללימודים. סטודנטים שגרים עם אדם ליברלי הופכים ליברלים יותר, אלה שגרים עם אדם עשיר מפסיקים להאמין שצריך למסות את העשירים גם אם הם עצמם לא הפכו לעשירים. משהו כנראה השתנה באופן שבו הם תופסים את עצמם. סטודנטיות (אבל לא סטודנטים) יורדות במשקל כשהן מתגוררות עם סטודנטיות רזות אחרות, ומאמצות גישה מתירנית יותר מבחינה מינית אם לשותפות שלהן גישה כזאת.

השפעה כזו עובדת גם בתנאים פחות אינטנסיביים מאשר חדר במעונות בתנאי פנימייה נוקשים?
"מחקרים מאוחרים יותר הראו שנורמות חברתיות נוצרות בקלות ממש. למשל, בחקר אחד בחרו קבוצת עובדים רנדומלית לסדנה בנושא חיסכון לפנסיה. משתתפי הסדנה אכן חסכו יותר לפנסיה, אבל כך גם הקולגות שלהם שלא השתתפו. המידע חלחל אליהם, ויותר מזה, החיסכון הפך להיות נורמה חברתית".

החיפוש אחרי התייעלות

מילקמן מובילה כיום את המעבדה לחקר השינוי העצמי בבית הספר למנהל עסקים וורטון באוניברסיטת פנסילבניה ואת מיזם Behavioral Change for Good, שעורך ניסויי ענק בשיתוף ארגונים וחברות, כדי לבחון תוכניות שינוי שונות זו מול זו. אבל לצד המחקר שלה עצמה, משימת חייה היא לאגד ולהנגיש את כל המחקרים בתחום הזה, גם בספר שכתבה וגם בפודקאסט הוותיק שלה Choiceology, שמציג את המחקרים המובילים בתחום.

מילקמן מעידה על עצמה כאדם מאוד יעיל, וזה מורגש גם בשיחה איתה. היא קוצבת את הזמן, מדברת מהר מאוד ומצליחה להעביר תוכן ביעילות מפתיעה.

את משתמשת בשיטות שאת כותבת עליהן?
"למדתי בבית ספר תיכון מאוד תחרותי שההורים שלי ציפו שאצליח בו, ובמקביל גם הייתי שחקנית טניס תחרותי. לא היו לי בחיים שום עודפי זמן ולא היה מקום לטעויות. זה גרם לי להיות מאוד מסודרת ולחפש את כל הדרכים להתייעל. היום אני לא יכולה לחיות בלי השיטות שלי. לא היה שום פרק זמן בחיי שבו הרפיתי מהן.

"אחר כך הייתי סטודנטית להנדסה, וסביבי כולם היו גאונים. אני לא הייתי גאונה מהסוג הזה, אבל הייתה לי היעילות שלי. רק בזכותה לא נשארתי מאחור".

מהן השיטות המובילות שפיצחת לשינוי עצמי?
"האפקט הכי חזק שמונע מאנשים להצליח לשנות הרגלים הוא הערכת היתר של ההווה. הצורך שלנו בהווה תמיד גובר על הצורך בעתיד, בעודנו משלים את עצמנו שבעתיד נהיה טובים יותר. עכשיו אני אוכל את העוגייה ומחר אתחיל דיאטה. עכשיו אני אוציא כסף ומחר אהיה אדם חדש וחסכני.

"כל דרך שבה אפשר להביא את ההשלכות של המחר להיום היא מועילה. למשל, יש אתרים שבהם את יכולה להפקיד כסף ולקבל אותו חזרה אם תעשי בדיקת ניקוטין שתעיד שלא עישנת השבוע. אם נכשלת בבדיקה, הכסף נעלם. התועלת של הבריאות העתידית שלך כמובן גדולה יותר, אבל את הכסף את רואה נכנס לקופה ועומד להיעלם עכשיו ממש".

התפקיד האמיתי של עצה

רוב המחקר בתחום השינוי העצמי ממוקד מאוד ב"עצמי" ובמה שקורה בקוגניציה של כל אחד מאיתנו, או בתורת הנאג' שעוסקת באופן שבו גורם חיצוני גדול מאיתנו יכול לשנות את התנאים הסביבתיים שלנו וכך לחולל בנו שינוי. אבל יש דרך שלישית. בשנים האחרונות, מילקמן זיקקה את אחד הגורמים המובילים לשינוי עצמי: השפעתם של אנשים אחרים. היא מלמדת כיצד "להשתמש" באחרים כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורנו, בלי שמישהו ייפגע באירוע.

אחת הדוגמאות שהיא נותנת היא דווקא מחקר של תלמידה שלה, ד"ר לורן אסקריס־וינקלר, שעסק במתן עצות. כולנו היינו שם, בשני צידי המשוואה - יום אחד היינו אלה שקיבלו מבול עצות לא מועילות ולמחרת היינו אלה ששפכו את משנתם על חבר או על אדם זר באינטרנט והרגישו כל כך חכמים. האם טעינו כל השנים האלה בהבנת תפקידן של עצות? זאת הייתה המחשבה של אסקריס־וינקלר.

וינקלר־אסקריס שיערה שבני אדם לעתים קרובות מחזיקים בכל המידע הדרוש להם כדי להגיע לשינוי שהם רוצים. כלומר, היעדר מידע הוא לא הבעיה, וקבלת עצה מאחרים יכולה אפילו לחבל במאמצי השינוי כי הוא מעביר רמז לא מודע שהם לא יכולים לעשות זאת לבד. כדי להוכיח זאת, היא ביקשה מאנשים לתת עצות בתחום שבו הם עצמם מתקשים, כמו איך לחסוך כסף או איך להקפיד על החזרת ספרים לספרייה. העצות שהם נתנו היו מצוינות, אף שכולם נבחרו לניסוי כי כשלו ביישום שלהן.

אבל אז גילתה אסקריס־וינקלר את ההיפוך של התופעה. במחקר שבו ביקשה מתלמידי תיכון לייעץ לצעירים מהם איך להצליח בלימודים, התלמידים שנתנו את העצות שיפרו בעצמם את ציוניהם במתמטיקה ובקורס אחר נוסף לבחירתם. זאת בניגוד לתלמידים אחרים שרק שוחחו עם חברים על הקושי. אסקריס־וינקלר כינתה זאת במאמר שלה "נאג' של מתן עצות".

מה אנחנו מרוויחים ממתן העצה?
"עצם מתן העצה מגביר את הביטחון העצמי של המייעצים. אם הם יודעים מה לעשות, אם אחרים רואים אותם כמי שיודעים מה לעשות, אז כנראה הם יכולים וכדאי להם לנסות. כדאי להם גם לא לאכזב, הרי עיניהם של חניכיהם הפחות מוצלחים נשואות אליהם.

"נאג' העצות גם משחרר אנשים מתחושת חוסר האונים וגם מחבר אותם מחדש למוטיבציה הפנימית שלהם. קיים מנגנון אפשרי נוסף: מתן העצות חייב את התלמידים לפרק את המשימה לגורמים ולבנות תוכנית פעולה".

אחד היתרונות הגדולים של השיטה הזאת הוא הרגשות החיוביים שהיא עוררה. התלמידים נהנו לתת עצות ודיווחו שהם מרגישים סיפוק רב מהתהליך.

אבל איך מוצאים מישהו שיהיה מוכן לקבל את העצות שלנו?
"אפשר לפתור זאת על ידי הקמת 'מועדון עצות', קבוצה של אנשים שמסכימים לקבל עצות זה מזה, וכך לשפר את הביטחון העצמי שלהם.

"אולי לא מפתיע שאחת התוכניות האפקטיביות ביותר נגד התמכרויות, היא אלכוהוליסטים אנונימיים", מוסיפה מילקמן. "לכל חניך בתוכנית יש מנטור שגם הוא גמול". אחרי תקופה שבה אדם רואה את עצמו במקום של מי שבאים אליו לעצה ולתמיכה, הזהות שלו כמי שנגמל מתחזקת, והוא גם אינו רוצה להיות דוגמה רעה ולהביך את עצמו מול חניכיו.

להפוך סבל להנאה

בעוד שעצות שניתנו בלי שביקשנו יכולות להיות לא מועילות ולא מחדשות, למידה מאחרים היא עדיין דרך אפקטיבית לשינוי.

זה יחסית מובן מאליו, לא?
"אנשים יודעים עקרונית שכדאי ללמוד מאחרים, אבל לא יודעים בהכרח איך לעשות את זה. לפעמים אני שואלת אנשים שמבקשים לעשות שינוי אם הם מכירים מישהו שכבר עשה אותו ולמדו כיצד הוא חי אותו, צעד אחר צעד. לדוגמה, אם אתם רוצים להיות צמחונים, האם פשוט הפסקתם לקנות בשר או שניסיתם להעתיק פחות או יותר את התפריט של צמחוני אחר? אם אתם רוצים להתפרסם כמוזיקאים, האם יצאתם לאתר מוזיקאי אחר בתחילת דרכו שמצליח יותר מכם ולמדתם את שיטות השיווק שלו ואפילו את סדר היום שלו?". לדבריה, רובנו לא נוטים באופן אינטואיטיבי לעשות זאת, אך זה הוכח כאפקטיבי מאוד.

אולי זה מנגנון נוסף שבו שותפים למעונות משפיעים אלה על אלה.
"בהחלט. אנחנו לא רק רואים את התוצאות שלהם ומבינים שזה בהישג ידינו, אלא גם מבינים את התהליך שהם עוברים ויכולים להעריך אם זה משהו שגם אנחנו מסוגלים לעשות. האם המחירים שהשותף שלנו משלם על סדר היום ועל סגנון החיים שלו הם כאלה שגם אנחנו מוכנים לשלם, או לא".

אחד המחקרים המוכרים ביותר של מילקמן וצוותה קשור ב"צימוד פיתויים" (Temptation Bundling). הרעיון אינטואיטיבי יחסית ורבים מאיתנו עושים זאת מיוזמתנו: לחבר בין דבר שאיננו רוצים לעשות לבין דבר שאנחנו רוצים לעשות, כדי להפוך את הסבל להנאה. הדוגמה הברורה ביותר, שגם כיכבה במחקרים של מילקמן, היא להאזין לספר שמע מסוים רק בחדר הכושר. כך, במקום לחשוב שאנחנו הולכים עכשיו להתעמל, אנחנו חושבים על כך שאנחנו נשמע סוף סוף את המשך הסיפור. כשאנחנו כבר מגיעים לחדר הכושר ומבינים למה הכנסנו את עצמנו שוב, כבר מאוחר מדי לסגת.

בני אדם אחרים יכולים להיות סוג של צימוד פיתויים כזה. במחקר שהובילה, מילקמן הזמינה נבדקים להירשם לחדר כושר עם חבר. לחלק מהזוגות נאמר שכל אחד מהם יקבל דולר אם יגיע לחדר הכושר, ולזוגות אחרים נאמר שיקבלו דולר רק אם יגיעו שניהם יחד לחדר הכושר. למרות הקושי לתאם את הביקורים המשותפים, הנבדקים שהיו צריכים להגיע יחדיו כדי לקבל דולר התמידו יותר.

"הביקור בחדר הכושר הפך למפגש חברתי. היה גם לחץ חברתי. החבר ידע אם עשית כושר או לא, ורצית להיראות טוב מולו. בנוסף, הייתה לך גם אחריות כלפיו - הוא לא יכול היה להרוויח את הדולר שלו בלעדיך, ולהיפך".

כך, לשים את עצמנו במצב שבו אחרים צופים בנו, מודעים למה שאנחנו עושים ואפילו תלויים בנו, זו דרך בדוקה לשפר את הביצועים שלנו. "ולא הייתה משמעות במקרה הזה לשאלה, אם החבר מתעמל טוב יותר או פחות מאיתנו".

אי אפשר להיות מושלם

אם נחזור לאותם סטודנטים שמגיעים כאנשים צעירים למעונות האוניברסיטה, לא רק החברים שהם פוגשים שם יכולים להוביל לשינוי אצלם, אלא גם עצם העובדה שמדובר בהתחלה חדשה. זה אחד הנושאים שמילקמן חקרה לעומק.

"כאשר אנשים עוברים דירה, מתחילים פרק חדש בחיים או אפילו ביום ההולדת, הם לפעמים מסוגלים להגדיר לעצמם איזשהו ניתוק מהזהות הקודמת שלהם והתחלה של זהות חדשה. עד עכשיו הייתי אדם מעשן, ועכשיו אני אדם חדש. עד עכשיו הייתי אדם ביישן וכעת אני אדם חברותי. להתחלות חדשות יש השפעה משמעותית. אבל יש לכך גם צד אחר. אם היינו 'על הגל' של איזשהו שינוי, וכעת עלינו להתחיל מחדש, אחרי חופש או מול אנשים שלא מכירים את העצמי הקודם המוצלח שלנו, זה המקום שבו לפעמים אנשים נשברים".

מילקמן מלמדת את הסטודנטים שלה "תפיסת עולם של צמיחה", ששמה דגש רב על חשיבות המאמץ להצלחה, יותר מהכישורים המולדים. מי שמאמין בחשיבות המאמץ, יש סיכוי טוב יותר שהוא אכן ישקיע ויוציא את המקסימום שלו.

וכמובן, היא אומרת, אי אפשר להיות מושלם כל הזמן. "אחד המחקרים שערכנו דיבר על ההתמודדות עם התופעה של 'הכול או כלום'. הרגלים הם יעילים כשהם קבועים, נניח יומיומיים, אבל קשה מאוד לתחזק הרגל יומיומי בלי ליפול אף פעם. אז האם אנחנו שוברים את הכלים אם התפספס לנו יום אחד או מוותרים לעצמנו היום, מה שיכול להוביל לכך שנוותר לעצמנו כל יום?". הסיכוי הטוב ביותר להתמיד הוא אם יש לנו "מאגר חירום" של "פטורים", נניח שלושה בחודש. אנחנו שואפים להצליח בכל יום, והמאגר הוא לחירום בלבד, אבל אם התפספס לנו יום, אנחנו יכולים למחוק אותו ממאגר החירום ולהמשיך הלאה.

והעצה הכי קלישאתית אולי, אבל הכי חשובה בעיני מילקמן, היא להאמין שאתם יכולים יותר ממה שנדמה לכם. "אני מלמדת הרבה סטודנטים שהם דור ראשון להשכלה. הם הגיעו לאן שהגיעו כי הם מאוד מוכשרים וגם בעלי יכולת ניהול עצמי יוצאת דופן, והמון מוטיבציה. החסם המוביל שלהם הוא חוסר היכולת שלהם להאמין שהם מסוגלים להגיע רחוק. חוקרים התנהגותיים לפניי אמרו שהבעיה העיקרית של האנושות היא עודף ביטחון. זה אולי נכון לאנשים מסוימים, אבל כמעט אף פעם לא לאלה שקוראים את הספר שלי".

להסתפק בשינוי קטן

אבל למילקמן יש אזהרה לגבי כל השיטות הללו. "אף אחת מהן לא תעביר מישהו מהספה לתחרות איירון מן. האפקט של כל מחקר כזה הוא בערך 5%־10%, ואם אנחנו מנסים כמה מניפולציות כדי להגיע לאותה תוצאה, אנחנו לא רואים בדרך כלל שהן מצטברות באופן לינארי, כלומר שלוש התערבויות לא יובילו לשינוי של 30%.

"עצות השינוי של כלכלנים התנהגותיים כנראה לא יעשו לכם מהפכה בחיים, וכל מי שאומר לכם משהו אחר, קצת משקר לכם. אבל אם נצליח לשפר כל מיני פנים של החיים שלנו ב־10%, יהיו לנו בסך הכול חיים טובים יותר".

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

המלכוד הסיני במלחמה עם איראן, ולמה הקשר עם ישראל כל כך חשוב להודו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ שעשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה בביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ירידות חדות בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הבנקים והקלינטק

מדד ת"א 35 יורד בכ-1%, מדד ת"א 90 נופל בכ-2% ● מניית מזרחי טפחות נופלת לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נופלת גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● וגם: הבורסה באסיה שהפכה לאחת המובילות בעולם בשנת 2026

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: האם גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש של שר האוצר סמוטריץ', שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־130 דולר, נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו, והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו החדש בדרך לביטול? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון