הכניסה לכספת המזון בסבאלברד, הקוטב הצפוני / צילום: Reuters, reuters
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז בפוסט ברשת החברתית שלו Truth Social, על הקמת רזרבת קריפטו בארה"ב. בפוסט כתב טראמפ כי "צו הביצוע שלי בנושא נכסים דיגיטליים הנחה את קבוצת העבודה הנשיאותית להתקדם בהקמת רזרבת קריפטו אסטרטגית. אני אדאג שארה"ב תהיה בירת הקריפטו של העולם".
● פרשנות | ממשל טראמפ עלול לדחוף את אמריקה לדרמה שתטלטל את הדולר
● מומחים מנתחים: למה כל כך הרבה מטוסים מתרסקים לאחרונה
בעולם תהו על משמעות ההחלטה ועל השפעותיה, וכדי להבין את כל אלה, צריך לחזור להתחלה - מה היא רזרבה ממשלתית?
רזרבה היא מונח שמתאר מאגר שנועד לייצב את השוק. כך למשל רזרבת הזהב אמורה לשמור על יציבות מחיר הזהב, ולספק ביטחונות לשוק במקרה של קריסה עתידית של המטבעות המסורתיים. גם רזרבת הנפט ממלאת תפקיד דומה. כך בעצם הממשל אוגר מוצר מסוים שנחשב חיוני ליציבות המשק, ובמקרה של טלטלה הוא יכול לייצב את השוק באמצעות קנייה או מכירה של אותו מוצר.
לארה"ב קיימות כבר רזרבות זהב, כסף ונפט. עם זאת, יש לה גם רזרבות קצת יותר נישתיות - הרים של גבינה והליום. ולא רק היא: בקנדה צוברים מייפל סירופ, ובנורווגיה יש כספת מיוחדת לזרעים, כאמצעי הגנה מהכחדת זני יבול.
אדם קוז, יועץ פיננסי בכיר בחברת ניהול ההשקעות ליברטאס, הסביר לאתר MarketWatch כי "להרבה מהרזרבות יש מטרה קונקרטית. כך לדוגמה, רזרבת סירופ המייפל בקנדה מונעת קריסת מחירים במקרה של ייצור יתר". לדברי קוז, רזרבת בשר החזיר של סין שימשה בעבר למטרה ההפוכה - ועזרה לייצב את המחירים אחרי שפעת החזירים. הנה כמה מהן:
גבינה ממשלתית
אגירת גבינה בארה"ב התחילה ב-1977, בממשל של הנשיא ג'ימי קרטר. במטרה לייצב את מחירי החלב ולסייע לחקלאים המקומיים, הממשל החליט על מענק בשווי כ-2 מיליארד דולר, שניתן לתעשיית החלב לאורך 4 שנים. בתגובה למהלך, חקלאים החלו לייצר כמה שיותר חלב, כדי לקבל את מירב הסובסידיה מהממשלה. הממשל רכש את מלאי החלב שלא נמכר, ועיבד אותו לגבינה, חמאה ואבקת חלב. מלאי הגבינות, שלו חיי מדף ארוכים ביותר, צמח ליותר מ-250 אלף טון, שחלקם חולקו לנזקקים תחת ממשל רייגן בשנות ה-90'.
לפי דוח המחלקה לחקלאות, בסוף ינואר השנה כמות הגבינה במחסני הממשל עמדה על 687 אלף טון, והם מורכבים בעיקר מצ'דר, גבינה אמריקאית וגבינה שווייצרית.
בקנדה שומרים על הסירופ
קנדה ידועה בעצי המייפל שלה, ובסירופ שמופק מהם. בשביל לשמר את היצוא ואת היקף מכירות הסירופ השנתי, בלי לדאוג מיבול דל, בשנת 2000 הקימה הממשלה הקנדית את רזרבת הסירופ היחידה בעולם. רזרבת המייפל, שיכולה להכיל עד 216 אלף חביות, מאוכסנת בשלושה מחסנים. להשוואה, בתפוסה מלאה מדובר בכמות סירופ המספיקה למלא כ-53 בריכות אולימפיות, ושוויה מוערך בכ-400 מיליון דולר קנדי. עם זאת, כרגע מאוכסנים כ-45 מיליון ליטרים של סירופ.
רזרבת המייפל אף עמדה בפני גניבת הסירופ הגדולה ב-2011-2012, כך לפי ג'ואל וודוויל, דובר הרזרבה. כ-3,500 טון של סירופ, ששווים מוערך ביותר מ-18 מיליון דולר קנדי, נגנבו. מרבית הסחורה הושבה לרזרבה, ושאר ההפסד שולם על ידי חברות הביטוח. כמו כן הוצבו לאחר המקרה אמצעי הגנה חדשים על המייפל.
סין: אגירת בשר חזיר
בשנות ה-80' הוקם בסין מאגר בשר חזיר, גם במקרה הזה על מנת לייצר רגולציה על המחירים. סין לא מדווחת על הכמות הרשמית של בשר שנשמר במאגר, אך שר הכלכלה טען ב-2019 שמדובר על כ-200 אלף טון.
בשנים האחרונות, הממשלה הסינית פתחה מספר פעמים את הרזרבות כדי להתמודד עם חוסרים בהיצע. כך קרה למשל ב-2019, כששפעת החזירים פגעה אנושות באוכלוסיית חיות המשק בסין. המאגר נפתח גם לפני חגים ופסטיבלים - בהם הביקוש לבשר מזנק.
צינורות הליום שמקיפים את טקסס, אוקלהומה וקנזס
בעוד שגז ההליום מוכר לציבור כמלאי לבלוני יום הולדת, תפקידו בבדיקות רפואיות הוא קריטי, והוא משמש גם לייצור כלי תעופה, וארה"ב היא בין השחקניות המשמעותיות בהפקת הגז. ארה"ב חזקה כל כך בתחום, שרזרבת הגז, המאוכסנת בצינורות המקיפים את המדינות טקסס, אוקלהומה וקנזס, מספקת גז ל-30% מצריכת ההליום העולמית, ועומדת על כ-42 מיליארד ליטר, נכון ל-2023.
כספת הזרעים בקוטב הצפוני
הממשלה הנורווגית שומרת בכספת בקוטב הצפוני מעל ל-1.3 מיליון זרעים. הפרויקט, שנמצא באי סבאלברד, הושק ב-2008 כ"ביטוח" לאנושות, כדי להגן על הספקת המזון העולמית במקרה של קטסטרופה בינלאומית. כך, מיקום הכספת נבחר מכיוון שהוא יאפשר לטמפרטורה להשאר באיזור 18- מעלות צלזיוס (הטמפ' האופטימליות לשימור זרעים) גם ללא חשמל.
עם זאת, למרות ההבנה כי הכספת נועדה ל"יום הדין" - מקרה חירום גלובלי שיאיים על הספקת המזון, הכספת לא מוחזקת בידי הממשלה הנורווגית, אלא הפרויקט משמש כבנק, וכל זרע "מוחזק" על ידי מי שתרם אותו.