הרבעון הראשון של 2025 ייזכר כאחת התקופות השחורות ביותר במאבק נגד ההתחממות הגלובלית בזירת התחבורה. בארה"ב הצליח ממשל טראמפ למחוק תוך פחות מחודשיים את רוב ההישגים התחבורתיים הירוקים של ממשל ביידן, ובשבוע שעבר אירופה "הירוקה" נכנעה ללובי של תעשיית הרכב והציגה הקלות בתוכנית להפחתת הפליטה מכלי רכב חדשים.
● יצואנית הרכב הגדולה של סין מתכננת להתנפל גם על ישראל
● מי שמחפש קרוס-אובר משפחתי עם נוכחות כביש ייחודית יקבל תמורה הולמת לכספו
להתפתחויות האסטרטגיות הללו עוד יהיו בעתיד הרבה השפעות אסטרטגיות על תעשיית הרכב, וגם שוק הרכב הישראלי יושפע מהן - למרות שהסוגיות הסביבתיות אינן בסדר העדיפויות שלו.
אירופה נכנעה ליצרנים
האיחוד האירופי הציג את עצמו בשנים האחרונות בעולם בתור מוביל עולמי של רגולציה פרו־סביבתית בתעשיית הרכב. זכורה במיוחד ההחלטה פורצת הדרך של האיחוד ב־2023, שלפיה ייאסר שיווק כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית בכל האיחוד החל מ־2035. זאת לצד יעדי ביניים להפחתת הפליטה, שאמורים היו לאלץ מעבר מואץ של תעשיית הרכב מהנעת בנזין לחשמל כבר בעשור הנוכחי.
יעד הביניים הראשון אמור היה להיכנס לתוקף כבר השנה, ולאלץ את כל היצרנים שמשווקים רכב באירופה להפחית את פליטת ה־CO2 הממוצעת של הדגמים שלהם מתחת לסף חדש ונמוך, או לשלם קנסות עתק על חריגה.
כשהמחאה של תעשיית הרכב האירופית לא הועילה, הופעלו "תותחים כבדים" בדמות גופי לובי עם השפעה פוליטית חוצה גבולות. בשבוע שעבר נשאה מתקפת הלובי פרי, כאשר נציבות האיחוד הודיעה כי היא דוחה בשלוש שנים את הטלת הקנסות, ומאפשרת ליצרני רכב שיחרגו מהסף המקסימלי השנה לחשב את הפליטה הממוצעת שלהם על פני השנים הבאות. זאת בנימוק הרשמי של "סיוע לשמירה על התחרותיות של תעשיית הרכב האירופית".
השינוי לא צפוי לשנות את תמהיל הדגמים שייובאו לישראל בשנה הקרובה. יצרנים שהחליטו שלא להמשיך לשווק באירופה דגמים מזהמים יוציאו אותם מהשוק בלאו הכי בשל תקינת יורו 7 המחמירה, שתיכנס לתוקף בשנה הבאה. אבל השינוי המרכזי יהיה דחיית הפיתוח והייצור של כלי רכב חשמליים זולים באירופה, מכיוון שאלה אינם רווחיים.
בהנחה שהביקוש לרכב חשמלי ימשיך להיות ער בישראל ובאירופה, המרוויחים הגדולים מהמהלך יהיו דווקא יצרני הרכב הסינים - שהבלעדיות שלהם בפלח כלי הרכב הירוקים ה"עממיים" תונצח, ללא תחרות מהותית בשוק מכיוון אירופה ובוודאי שלא מכיוון ארה"ב.
מכיוון שישראל מקדימה את זמנה בכל הנוגע לחדירה של תעשיית הרכב הסינית, לא נופתע אם הרגולציה תהדק עוד יותר את אחיזתם המקומית של דגמי רכב סיניים עם הנעה חשמלית ופלאג־אין, שכבר היום מתקדמים לכיבוש נתח של 30% מהשוק ב־2025. וכשהצונאמי הסיני יתרחב מישראל לאירופה, זה עשוי להיות "הגול העצמי" הגדול ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב המערבית.
ארה"ב ויתרה על הסביבה
כבר מיומו הראשון בתפקיד קידם ממשל ביידן חקיקה שמטרתה להרחיב את החדירה של כלי רכב חשמליים ומופחתי פליטה לארה"ב. זו כללה בין השאר הקצאת עשרות מיליארדי דולרים עבור סבסוד לרוכשי רכב חשמלי, הקמת מאות אלפי עמדות טעינה, תמיכה במפעלי רכב שיסבו ייצור מרכבי בנזין לחשמל, תמיכה בהקמת מפעלי סוללות, קידום שרשרת אספקה עצמאית של חומרי גלם לסוללות בארה"ב והנחיה לצי הרכב הפדרלי לעבור לרכב חשמלי.
במרץ אשתקד אף הציג ממשל ביידן לוח זמנים מואץ להפחתת הפליטה וצריכת הדלק הממוצעת של כלי רכב חדשים עם מנועי בנזין שייוצרו בארה"ב בעשור הבא.
התוכנית הזו אילצה את תעשיית הרכב האמריקאית להקטין את ההשקעות בפיתוח מנועי בנזין גדולים וצמאים, להוריד מהייצור דגמי רכב בזבזניים ולעבור לפיתוח מואץ של כלי רכב עם הנעה חשמלית.
למותר לציין כי התעשייה לא קיבלה זאת בברכה. יצרני הרכב האמריקאים גרפו במשך שנים הון עתק ממכירת טנדרים ורכבי כביש־שטח ענקיים עם מנועי בנזין גדולים ומזהמים, שהרווח ליחידה עליהם נחשב הגבוה ביותר בתעשיית הרכב. זאת להבדיל מכלי רכב חשמליים שהרווחיות עליהם מזערית, אם בכלל.
לכן אין זה מפתיע שכאשר הודיע ממשל טראמפ בחודש הראשון שלו על מחיקת המדיניות "הירוקה" של הממשל הקודם, כולל ביטול הסבסוד לרכב חשמלי והקלות מהותיות ביעדי הפליטה העתידיים, קיבלה זאת התעשייה המקומית בתשואות.
יתר על כן הממשל אף ביצע צעדים שנועדו להחזיר לאחור את שמהלכים של ביידן שכבר בוצעו. הנחיה נשיאותית חדשה הורתה לממשלה למכור את כל כלי הרכב החשמליים בצי שלה ולנתק עמדות טעינה במתקנים פדרליים. גם המימון להקמת עמדות טעינה חדשות בארה"ב הופסק.
כיום פועל הממשל כדי לבטל בחקיקה גם את הפריבילגיה ההיסטורית של מדינת קליפורניה "הירוקה" לקבוע לעצמה רגולציה עצמאית ומחמירה של פליטות מכלי רכב. ומכיוון שקליפורניה היא גם שוק הרכב הגדול בארה"ב בכלל וגם הצרכנית הגדולה ביותר של רכב חשמלי בפרט, זו תהיה מכה לשוק החשמליות בארה"ב.
גם המכסים ישפיעו
בשבועות האחרונים נראה כי ממשל טראמפ פועל נגד האינטרסים של תעשיית הרכב המקומית, שכן המכסים שהטיל על מקסיקו וקנדה עשויים לפגוע בשרשרת האספקה של יצרני הרכב האמריקאים. אולם לאחר "שיחת הבהרה" של קברניטי התעשייה עם הנשיא בשבוע שעבר, הוחלט להעניק "החרגה" מהמכסים על יבוא כלי רכב וחלקיהם מהמדינות השכנות לתקופה של חודש.
למרות הנוכחות הזעירה של כלי רכב מתוצרת ארה"ב בישראל, צפויות השפעות מקומיות. התרחיש הראשון הוא שממשל טראמפ יחליט להחיל מכסים גם על תעשיית הרכב האמריקאית בתום תקופת הארכה בחודש אפריל. במקרה כזה צפויה התייקרות של כלי הרכב המיובאים לישראל מארה"ב, שתשפיע בעיקר על פלח רכבי היוקרה. בטווח ארוך יותר מהלך המכסים עלול לפגוע גם בשרשרת האספקה של תעשיית הרכב כולה, עקב פגיעה במפעלים לייצור רכיבים לרכב בקנדה, מקסיקו וארה"ב. אולם כרגע הסבירות לתרחיש הזה נמוכה.
התרחיש השני הוא שהמדיניות ה"לאומנית" של הממשל החדש תתרחב גם ליחסי הסחר עם ישראל. בארה"ב הביעו לא אחת מאחורי הקלעים מורת רוח מהחדירה המזערית של כלי רכב מתוצרת ארה"ב לישראל, שעמדה בשנה שעברה על פחות מ־2%. זאת לעומת נתח של כמעט 25% של כלי רכב מתוצרת סין.
ולמי שחושב שלישראל יש "חסינות" מפני גזירות סחר של ממשל טראמפ, נציין כי בימים אלה בוחן הממשל הטלת מכסי עונשין על יבוא מדרום קוריאה ומהאיחוד האירופי, מה שגרם לשותפות הסחר הוותיקות של ארה"ב להציע הורדת מכסים על כלי רכב אמריקאים כדי "להרגיע" את ממשל טראמפ.
