קניון עופר חדרה / צילום: יח''צ
הישראלים אולצו להישאר בארץ ב-2024 לנוכח המלחמה ומחירי הטיסות הגבוהים, והמרוויחות הראשונות הן ענקיות הקניונים - כך חושפים דוחות מליסרון . ענקית הקניונים מסכמת שנה חזקה במיוחד עם צמיחה דו-ספרתית בפדיונות, וברווחים.
● הוא הפך לאחד השכירים העשירים במשק. האם יהפוך גם לבעלים?
● אחרי ההשקה הסוערת: מי החברות שיעברו למגדל שמעל ביג גלילות?
החברה, בשליטת ליאורה עופר ובניהולו של אופיר שריד, מדווחת כי הפדיונות בקניונים שבבעלותה עלו ב-13% ביחס לשנה הקודמת והסתכמו בסך של 10.5 מיליארד שקל (לעומת עלייה של 2% בלבד שנרשמה ב-2023).
איך המפונים והמענקים סייעו לרווח?
בין הענפים שנהנו אשתקד מהסתערות מוגברת של ציבור הצרכנים אפשר למנות את חנויות האופנה, השעונים והתכשיטים שרשמו גידול של כ-20% בפדיונות אשתקד. מליסרון מחזיקה ב-22 קניונים ומרכזים מסחריים המאכלסים כ-2,400 שוכרים. כמעט מחצית מהחנויות בקניונים שלה (48%), מבחינת היקף ההכנסות, הן בתחומי האופנה, ההנעלה והאביזרים.
לדברי המנכ"ל שריד "מיעוט הטיסות הבינלאומיות השפיע בצורה משמעותית. גם בקורונה כשלא היו טיסות - קנו פה יותר". שריד גם מצביע על המענקים שחולקו כגורם שסייע לעסקים.
מה שעוד השפיע לחיוב על הכנסות מליסרון היו אוכלוסיות המפונים מהצפון והדרום, מוסיף שריד. "המדינה קצת התקצרה לצערנו, אז הצפון התכנס לאיזור חיפה וזה השפיע על הקניונים שלנו כמו הקריון, גרנד קניון וחוצות המפרץ".
מגמה דומה נרשמה לדבריו בנגב המערבי, עם פינוי התושבים הסמוכים לרצועת עזה. "אבל מה שהכי השפיע בהיבט של הצמיחה היה מצב הרוח. צה"ל הצליח להוביל לשגרת חיים בצל המלחמה. למרות שיש מלחמה ועפו כאן טילים כל ערב, בכל זאת בבוקר אנשים קמו וניהלו שיגרה, ומדובר ברוב המדינה. וגם המפונים שלא ניהלו את השגרה שלהם, ניהלו אותה בצורה חלקית ובסוף הגיעו לצרוך באזורים שבהם אנחנו פועלים". מליסרון, נציין, נהנית מהגידול בפדיונות השוכרים בקניונים שלה, משום שהיא מקבלת נתח מהם.
סך הכנסותיה של מליסרון אשתקד עמדו על 2 מיליארד שקל, עלייה של 12% לעומת שנת 2023. החברה מדווחת על שיעור תפוסה גבוה במיוחד בנכסי המסחר שלה (99.5%), בעוד שבמגזר המשרדים, המהווה כרבע מהכנסותיה, הוא עומד על 92.8%.
ה-NOI של החברה (הכנסה תפעולית נטו) עמד על כ-1.5 מיליארד שקל, שיפור של כ- 14% לעומת 2023 שהושפע לחיוב מעלייה בריאלית בדמי השכירות וכן מאכלוס של מגדל המשרדים לנדמארק (A) בתל אביב, בו שותפה מליסרון שתרם ל-NOI 65 מיליון שקל בסיכום שנתי. מליסרון גם מכרה דירות אשתקד בסכום של 25 מיליון שקל.
ההכנסה התפעולית נטו בנכסים זהים של החברה (NOI SP) זינקה בשיעור של 8.5% והסתכמה ב-1.48 מיליארד שקל. החברה מציינת כי דמי השכירות בחוזים שחתמה עלו ריאלית ב-5% במקרים של חידושי חוזים, ב-13% במקרים של חוזים חדשים.
בשורה התחתונה זינק הרווח הנקי בכמעט 50% לכ-1.53 מיליארד שקל, הרבה תודות לשיערוכים חיוביים שביצעה החברה בנכסיה. אלה הסתכמו ב-1.1 מיליארד שקל- כמעט כפול מהשיערוכים שרשמה בשנת 2023 וזאת הודות לעליית המדד, עלייה ריאלית בדמי השכירות בחוזים שנחתמו והתקדמות השיווק והבנייה של פרויקטים בייזום.
"יש היום יותר ביקוש למשרדים"
שריד מציין כי סימני ההאטה בתחום המשרדים מתמעטים. מגדל המשרדים היוקרתי שהקימו: לנדמארק, במרכז תל אביב, "מתנהג בסדר גמור", לדבריו. "אנחנו רואים שיש הפסקת אש בצפון, חזרה של משקיעים (מחו"ל) לרבות חזרה של קרנות ההון סיכון לגייס כספים לענף ההייטק. יש התרחבות חזקה מאוד של הפעילות בתחומי הסייבר, הדיפנס וה-AI. זה קורה בעיקר בחודשיים-שלושה האחרונים, כך שהמגמה משתנה (לחיוב). יש כיום יותר משאים ומתנים להשכרת משרדים, מה שהיה פחות בכל 2024".
ההצלחה תישמר גם בשנה הבאה?
אנליסט הנדל"ן של אי.בי.אי, זיו עין אלי, מעריך במבט קדימה כי "מטרת החברה היא לשמר את הפדיונות - משימה מאתגרת בעקבות החזרה של יציאת ישראלים לחו"ל וכן הגזירות הכלכליות שנכנסו לתוקף בתחילת השנה אשר אמורות לשחוק את כוח הקנייה של הצרכן. אבל גם אם נראה פגיעה קלה בפדיונות החברה בהשוואה ל-2024 לא מדובר בדרמה, שכן השנה החולפת הייתה חריגה".
מהדוחות עולה כי עלות שכרו של המנכ"ל שריד הסתכמה אשתקד ב-8.7 מיליון שקל אשתקד, והיא כוללת בונוס של 2.3 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות של 3.5 מיליון שקל. גם יו"ר החברה, ובעלת השליטה, ליאורה עופר, זכתה לתנאי העסקה נאים בעלות כוללת של 5.3 מיליון שקל.