משה בר סימן טוב ופרופ' ציון חגי / צילום: כדיה לוי, יוסי כהן
לפני חודשיים, מצב־הרוח היה מרומם במסיבת העיתונאים בה הוכרזה התוכנית החדשה לקידום כוח־אדם ברפואה. כל הצדדים - משרד הבריאות, משרד האוצר וההסתדרות הרפואית שפעו רצון טוב הדדי, לקראת המשא־ומתן בתיווכו של פרופ' שלמה מור יוסף, שהיה אמור להפוך את הצהרת הכוונות לתוכנית ממשית וחתומה עם תקציב. אך זה לא קרה, 60 הימים שהוקצו למשא־ומתן הסתיימו, אבל הצדדים לא חתמו על הסכם בפועל.
● משקיע הביומד שמשוכנע: "בתוך שמונה שנים נוריד דרמטית את התמותה מסרטן"
● חזית המדע | לא רק נגד כאב ראש: לכדור שנמצא בכל בית יש השפעות שלא יכולתם לדמיין
● מעשנות יותר, ישנות פחות, מוטרדות יותר ממצבן הנפשי: סקר מכבי על בריאות נשים
המתווה הנוכחי התגבש על רקע מחסור ברופאים במערכת הבריאות, וכן בשל מיעוט רופאים בפריפריה ובהתמחויות מסוימות. ישראל נמצאת במצוקת כוח־אדם רפואי, הנובעת מכמה גורמים ביניהם גידול אוכלוסין, פרישת דור הרופאים שעלו בשנות ה־1990 ממדינות ברית המועצות לשעבר, וכן רפורמת יציב, על פיה חלק מבתי הספר לרפואה בחו"ל בהם לומדים היום סטודנטים ישראלים, כבר לא יוכרו לקבלת רישיון ישראלי. הממשלה גיבשה מספר תוכניות להתמודדות עם הבעיה, ביניהן תוכנית להגדלת מספר וגודל הפקולטות לרפואה, הטמעת מקצוע חדש - עמית רופא, וכן תוכנית ההכשרה החדשה שהיא בלב הדיון הנוכחי.
הסמכויות נשארו במקומן
עיקרי התוכנית על פי הצהרת הכוונות הם ביטול הסטאז' בחלק מהמקצועות עבור חלק מן הסטודנטים; אישור אוטומטי של רישיונות של רופאים ממדינות מסוימות בחו"ל כרישיון ישראלי, כדי לקלוט רופאים עולים באופן מהיר; הגדלת התקנים להתמחות רופאים, והעברת חלק מן ההתמחות לקהילה (לקופות החולים).
לאותה מסיבת עיתונאים קדמו כמה חודשים של מתיחות משמעותית, כשמשרד הבריאות רצה לקחת את האחריות על ההכשרה המקצועית של הרופאים, ואילו הר"י ביקשו להשאיר אותה אצלם. הר"י טענו כי הם גוף מקצועי אשר אינו פועל משיקולים פוליטיים או כלכליים בלבד, ולכן הוא מתאים לפקח על ההכשרה. לעומת זאת, משרד הבריאות ובעיקר משרד האוצר טענו כי הר"י פועלת בניגוד אינטרסים, בין הצרכים של הרופאים החברים בארגון, לבין צרכי הכשרת הרופאים החדשים. למשל, הטענה הייתה כי הר"י עלולה לטרפד מתן תמריצים לרופאים בפריפריה על חשבון רופאים במרכז, משום שאלה הם רוב חברי הארגון שלה.
בסופו של דבר הוחלט להשאיר את הסמכות בידי הר"י, אך לקבוע כמה שינויים, שעל רובם כבר בעצם אין מחלוקת עקרונית, למעט בעיה אחת: הסתבר שהם לא לגמרי ישימים.
קיימת תשתית מתאימה?
גורם המקורב לאירועים מסביר, כי "ככל שהתקדם המו"מ, הסתבר שהמערכת מאוד לא מוכנה ובשלה ליישום התוכנית, ולכן הר"י מתנגדים לחתום עליה כרגע. ייתכן שהצדדים ימשיכו במו"מ, אבל אם משרד הבריאות ירצה, הוא יכול להשתמש בהחלטת ממשלה שכבר ניתנה בעבר, ולהעביר באופן חד־צדדי את כל סמכויות הכשרת הרופאים אליו. אלא שצעד זה עלול להיתפס כמאוד בריוני מנקודת המבט של הסתדרות הרופאים ושל הרופאים החברים בה".
למשל, אחד מאבני היסוד של התוכנית היא התמחות של רופאים בקהילה בשישה מקצועות: פסיכיאטריה, פסיכיאטריית ילדים, אורתופדיה, נשים, ילדים וגריאטריה. אלא שבעיקר בקופות החולים בפריפריה, אין תנאים מתאימים להכשיר אותם, לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת זמינות כוח־האדם.
לדברי הגורם, "בעיה נוספת היא שקופות החולים רוצות לקבל את המתמחים הללו בשלב מאוחר של ההתמחות שלהם, ולתת להם לעבוד חלק מהזמן לבד. בתי החולים, לעומת זאת, אומרים שעדיף שקודם הם יתקלו בקהילה בבעיות הפשוטות יותר, ורק אז יגיעו לבית החולים". זאת ועוד, אומר הגורם - האם הלקוחות של הקופות יסכימו להיפגש עם רופא מתמחה, לבדו? האם תהיה שקיפות מספקת כדי שהם ידעו זאת?
לעגן הבטחות
סוגייה שיש עליה עדיין ויכוח עקרוני, היא הרופאים העולים. כמה מאות רופאים יהודים אכן מעוניינים לעלות לארץ, ובתנאי שלא יצטרכו ללמוד עוד או להיבחן כדי לקבל את הרישיון הישראלי. "במקור, הר"י דרשה לאשר כל רישיון ורישיון של רופא עולה, ואילו משרדי האוצר והבריאות רצו לאשר מדינות שלמות באופן אוטומטי.
"בהצהרת הכוונות הוסכם כי הר"י תקבע עם משרד הבריאות מדינות מסוימות והתמחויות מסוימות שאותן ניתן יהיה לאשר באופן גורף. אלא שכעת הסתבר שחלק מהרופאים שמעוניינים לעלות אכן למדו בתוכניות קצרות יותר או שונות מאוד מהישראליות. הר"י לא רוצה לאשר אותן, ומשרד הבריאות והאוצר מפעילים עליה לחץ לכך".
כמובן קיים עניין התקציב: משרד הבריאות השיג ממשרד האוצר התחייבות לתת לבתי החולים עוד 250 תקנים, כדי לחפות על הרופאים שיהיו חסרים בעת ההתמחות בקהילה. "אבל ההבטחה הזו לא מעוגנת בהסכם קיבוצי, ולכן קל מדי לסגת ממנה", אומר הגורם. "ובנוסף עלתה אפשרות שתמורת התקנים שניתנו, האוצר יקצץ תקנים במקום אחר. אז מה התועלת בזה?". בנוסף, אם הבעיה העיקרית מבחינת בשלות המערכת לתוכנית היא בפריפריה, הרי שלא תמיד תקן שקיים בפריפריה בהכרח מתמלא בפועל.
עד לסגירת הגיליון לא נמסרו תגובות מההסתדרות הרפואית וממשרד הבריאות.