גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בעולם עוברים ל"ממשלות דיגיטליות". ומה עם ישראל?

הממשלה החליטה לייעל את השירותים שהיא נותנת, ולהפוך אותם לדיגיטליים ● אבל למרות עבודה של שנים, היעדים עדיין נראים רחוקים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מתן מענה ממשלתי דיגיטלי לתושבים ולעסקים

בעולם עוברים  ל''ממשלות דיגיטליות'' / אילוסטרציה: Shutterstock
בעולם עוברים ל''ממשלות דיגיטליות'' / אילוסטרציה: Shutterstock

"בירוקרטיה היא האמנות להפוך את האפשרי לבלתי אפשרי"', גורס פתגם ידוע. ואכן, קורות העמים מלאים בהתמודדות חסרת התוחלת של האזרח הקטן עם השלטון הגדול.

אבל אולי אפשר אחרת? המהפכה הטכנולוגית הביאה איתה מושג חדש: "ממשלה דיגיטלית". הרעיון הוא שבמקום שאזרח מן השורה יצטרך לקחת חצי יום חופש מהעבודה כדי לקבל על חתימה על טופס במשרד הפנים, הוא יוכל פשוט להדליק את המחשב ולקבל מהממשלה שירותים מקוונים באופן פשוט ויעיל.

לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן

מעבר לשיפור החיים היום־יומיים של האזרחים, לשירותים דיגיטליים מיטיבים תפקיד חשוב גם בזמן משברים ומצבי חירום. ממשלה המספקת כלים ושירותים מקוונים יכולה לאפשר רציפות תפקודית וחזרה מהירה לשגרה, ולהבטיח המשך מתן שירותים וטיפול מספק למען התושבים גם בעיתות מצוקה כמו מגפות ומלחמות.

בעולם כבר עומלים על מגמת הדיגיטציה של הממשלה, אבל ישראל משתרכת מאחור. על כך ניתן ללמוד ממדד הדיגיטליות הממשלתית של ה־OECD, שבוחן את האסטרטגיות והפרקטיקות הדיגיטליות של ממשלות בעולם, כמה הן מוכוונות מתן שירותים ועבודה ציבורית מבוססת טכנולוגיה. מתברר שישראל נמצאת מתחת לממוצע ה־OECD במספר מימדים משמעותיים, בעיקר במה שקשור ל"תכנון דיגיטלי" ו"קבלת החלטות מבוססת נתונים".

איך הגענו עד הלום?

הנתונים העגומים כנראה הפריעו לממשלת ישראל, ובשנים האחרונות היא התחילה להשקיע משאבים וקשב על מנת לפתח ולהטמיע את תחום הדיגיטל בקרב משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים במדינה.

כך, התקבלו מספר החלטות ממשלה שנועדו לפתח ולהטמיע את היכולות הדיגיטליות בזרועות הממשלה, ולבצע שינויי עומק בתהליכים בירוקרטיים במדינה דרך הנגשתם באמצעים דיגיטליים. ב־2013 התקבלה בממשלה החלטה בדבר הקמת המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", שעוסק בפיתוח חדשנות ואספקת שירותים ציבוריים חדשניים, הטמעת כלים טכנולוגיים ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח.

ב־2014 הממשלה החליטה על הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי ולהאיץ את קידום "ישראל דיגיטלית". זאת, במטרה להביא ליעילות וחיסכון בעבודת משרדי הממשלה, לשפר את השירות הממשלתי לציבור, לצמצם את הנטל הבירוקרטי ולקדם מדיניות של ממשל פתוח.

בהמשך לכך, כעבור כשלוש שנים, הממשלה אימצה את "התוכנית הלאומית הדיגיטלית" והטילה את אחריות התוכנית על מטה "ישראל דיגיטלית". מדובר בתוכנית רב שנתית לשנים 2017־2020, שכוללת סדרת פעולות בתחום פיתוח, הטמעה וקידום יכולות דיגיטליות בזרועות הממשלה. בתוך כך, הוגדרו יעדים אסטרטגיים למימוש מטרות המיזם הלאומי, ונקבעו תוכניות ספציפיות בתחום הדיגיטל בישראל.

ואז פרצה הקורונה. הצורך בשירותים מקוונים הביא את הממשלה לגבש "תוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ותיקון החלטות ממשלה". מטרת ההחלטה הייתה לתקן, להרחיב ולאגד החלטות ממשלה קודמות שעוסקות בתחום הדיגיטל בקרב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שלא יושמו במלואן או שיעילותן מוטלת בספק.

בנקודה זו, כאן חשוב להכיר את שחקן המפתח בתהליך: מערך הדיגיטל הלאומי. המערך פועל תחת שר הכלכלה והתעשייה והוא אמון על האצת השירותים הדיגיטליים לציבור, מתוך שאיפה להקטין את הנטל הבירוקרטי, לשפר את השרותים לתושבים ולעסקים ולחזק את האמון בגופים ציבוריים.

הוא גם עוסק בשירותי ענן בשימוש משרדי הממשלה (בו עסקנו בעבר בהרחבה), בשימוש נתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות, בהגנה בסייבר, בפיתוח אזור אישי ממשלתי לאזרחים ובמיזם קמפוס IL ללמידה דיגיטלית.

ישראל רוצה להתקדם

כחלק מהמגמות העולמיות של התפתחות טכנולוגיות ואימוץ פלטפורמות דיגיטליות בקרב משרדי ממשלה, מדינות רבות שמובילות בתחומי הדיגיטל והרגולציה העסקית החליטו לאמץ מדיניות של הקלות לעסקים דרך מעבר לשירותים דיגיטליים. מדינת ישראל ראתה את חברותיה מתקדמות - והבינה שעליה לאמץ מדיניות דומה.

לשם כך, באפריל 2022, הממשלה קיבלה את החלטה 1366 שנועדה להנגיש מידע ולפשט תהליכים בירוקרטיים באמצעות כלים ושירותים דיגיטליים. מטרת הקצה של ההחלטה היא להקל על אזרחים ועסקים בישראל, לשפר את מיקום המדינה בדירוג מדד קלות עשיית העסקים ולהביא לגידול בתוצר הלאומי.

ההחלטה מאגדת תחתיה מספר נושאים עיקריים בתחום מתן שירותים דיגיטליים בצורה מיטבית, הן לתושבים והן לעסקים. הראשון הוא הקמת "מנוע זכויות לאומי לעסקים". הכוונה היא ליצירת פלטפורמה מרכזית לחיפוש זכויות עסקים שיכלול את כל המידע הרלוונטי על הטבות בהקמת ובהרחבת עסקים, ועל זכויות יבואנים ויצואנים.

לפי ההחלטה, בשלב הראשון כלל הזכויות הרלוונטיות יוצגו לעסק לאחר מענה על שאלון ייעודי. בשלב מתקדם, המנוע יאמת מדיניות "פעם אחת בלבד" שמשמעותה דרישה חד פעמית של המידע מהאזרח והעברת מידע זה בין המשרדים ויחידות הסמך השונות לצורך קבלת שירותים. בצורה זו, הזכויות יוצגו באופן יזום לעסק על בסיס מידע שקיים אודותיו במאגרים ממשלתיים.

הנושא השני בהחלטה הוא הרחבת "מנוע" דומה שכבר הוקם לתושבים. ב־2017 המנוע הוקם כפיילוט והוא הנגיש כ־180 זכויות לאזרחים ותיקים, ניצולי שואה ואנשים עם מוגבלויות. הזכויות מוצגות לאזרח לאחר מענה על שאלון בעניין מאפיינים אישיים.

ההחלטה הנוכחית קובעת הרחבה של מנוע זה, כך שיוטמעו במנוע כ־90% מזכויות שנוגעות למשרדי הממשלה ועוד זכויות שנוגעות לגופים ציבוריים. בנוסף, ההחלטה קובעת שדרוג של גרסת מנוע הזכויות הנוכחית כך שתהליך מיצוי הזכויות יתבצע באופן יזום לאחר התחברות לאזור האישי הממשלתי, תוך שימוש במידע הקיים במשרדי הממשלה השונים כחלק ממדיניות "פעם אחת בלבד".

ממשלה מותאמת לעתיד

המרכיב השלישי הוא האצת שירותים אחודים מקוונים לעסקים. ההחלטה הורתה על קביעת לוחות זמנים וצעדים נדרשים להמשך עבודה על מערכת לניהול תהליך רישוי עסקים דיגיטלי בממשק אחוד. המערכת הזו נועדה לאפשר לבעלי עסקים ובעלי מקצוע לבצע רישוי עבור עסקים בצורה דיגיטלית, תוך הנגשה של דרישות הרישוי לתהליך הרישוי הצפוי. בנוסף, ההחלטה עוסקת בייעול תהליכי היבוא דרך שיפור הממשק בין מערכות רלוונטיות שונות ודרך הנגשה נהירה בנושא חוקיות היבוא.

נושא נוסף הוא אימוץ עקרונות, מדריכים ותבניות לעיצוב שירות דיגיטלי במגזר הציבורי. הרעיון הוא ליישם מספר כלים שיסייעו למשרדי הממשלה לפעול ביצירת שירותים דיגיטליים: עקרונות העיצוב של השירותים הדיגיטליים; מדריך אפיון השפה לטובת כותבי חוויית משתמש; יצירת אחידות עיצובית בין שירותי ממשלה שונים. בנוסף לכלים הללו, ההחלטה מחייבת הכנת מדריך אפיון שפה בשפה הערבית, לרבות קורס מותאם בפלטפורמת קמפוס IL.

לבסוף, ההחלטה עוסקת גם בהקמת מערך הכשרות וליווי להגברת האוריינות הדיגיטלית במשרדי הממשלה - לטובת התאמת המגזר הציבורי להתפתחויות הטכנולוגיות בעולם ובשוק, וכחלק מהחלטה מספר 2097 מאוקטובר 2014 לפיתוח ההון האנושי בשירות המדינה, החלטה 1366 קובעת הקמה של מערך הכשרות וליווי בתחום הדיגיטל. המערך ינגיש למגזר הציבורי ידע, הכשרה וסיוע דיגיטלי בהתאם לאתגרים וההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום, לרבות סדנאות פיזיות וקורסים דיגיטליים.

המפגש עם המציאות

ומה קרה כשהרעיונות הללו פגשו את קרקע המציאות? אפשר לומר שזו לא הייתה נחיתה רכה. למעשה, החלטת ממשלה 1366 יושמה בצורה חלקית בלבד, כאשר מרבית הסעיפים המהותיים בהחלטה לא יושמו במלואם.

נתחיל מההתחלה. הקמת אתר "מנוע זכויות לאומי לעסקים" לא יושמה. נכון לעכשיו, המנוע לא קיים. מערך הדיגיטל הלאומי מסר למרכז להעצמת האזרח כי גרסה ראשונה של המנוע (שתתמקד בהטבות וזכויות לעסקים לאור מצב החירום במדינה) נמצאת בשלבי בדיקות מתקדמים ועתידה לעלות לאוויר. משרד ראש הממשלה, ציין שמערך הדיגיטל מבצע תהליך בחינת חלופות לפלטפורמות עסקיות מתאימות להפעלת תשתית המנוע.

הניסיון להרחיב את סל הזכויות הקיים ב"מנוע הזכויות הלאומי" לתושבים יושם באופן חלקי. לפי מערך הדיגיטל, המנוע מנגיש 57% מסך הזכויות המיועדות לעלות לאתר 270 מתוך 475 זכויות) מכלל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. זה כמובן לא ממש קרוב ליעד של הטמעת 90% מהזכויות עד סוף שנת 2023. עוד נמסר מהמערך ששלב נוסף, אשר נמצא בשלבים סופיים לקראת העלאה למנוע, עתיד להעלות את אחוז הזכויות המונגשות ל־68% (324 זכויות).

מי לא נכלל בהחלטה?

ומה באשר להאצת הקמת שירותי "רישוי עסקים דיגיטלי"? גם כאן היישום הוא חלקי בלבד, שכן הפרויקט טרם הושלם. לדברי מערך הדיגיטל, הפרויקט נמצא בשלבים מתקדמים בעבודה מול ספקיות התוכנה של מרבית הרשויות המקומיות, ובפיתוח ממשקים עם המשטרה, הכבאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות על בסיס שדרת המידע הממשלתית.

בנוסף, מרכיב מהותי בהקמת שירותי "רישוי עסקים דיגיטלי" נעדר מהתייחסות בהחלטה עצמה. הכוונה היא לרשויות המקומיות, שאף שההחלטה לא התייחסה אליהן, הן חוליה הכרחית להשלמת הפרויקט. זאת משום שנדרשות כאן עבודה מול הרשויות המקומיות, בניית ממשקים מול המערכות התפעוליות של הרשויות וכן עבודה ישירה מול ספקיות התוכנה של מרבית הרשויות. אם השלמת המשימה כללה מלכתחילה את הרשויות המקומיות, מן הראוי היה לציין זאת בהחלטה, על מנת להסדיר את הממשק בצורה שתתמוך ותאפשר את יישום ההחלטה.

במערך הדיגיטל ציינו גם את פריצת המלחמה כסיבה נוספת לעיכוב היישום. המצב במדינה גרר עמו הסטת משאבים, גיוס אנשים בתפקידי מפתח בצו חירום ושינוי הצרכים בשירותים הניתנים לציבור. ואולם, יש לציין שההחלטה ברובה אמורה הייתה להיות מבוצעת עוד לפני אוקטובר 2023.

עידוד מדיניות דיגיטלית

בעידן האחרון, ממשלות בעולם פועלות בתוך סביבה דיגיטלית דורשת ומתפתחת. מול התפתחויות טכנולוגיות פורצות דרך ותביעה לשיפור השירותים לציבור, מממשלות נדרשות להסתגל ולאמץ לעצמן תהליכי עבודה דיגיטליים על מנת לשפר את יעילות עבודתן ולתכנן תשתיות מתאימות להמשך ההתפתחות הטכנולוגית.

כינון מנגנון ממשלתי דיגיטלי הוא אינטרס ציבורי מובהק, שכן הוא מאפשר ניהול ציבורי יעיל וחסכוני, אספקת שירותים ציבוריים באיכות גבוהה, שקיפות ואחריותיות לציבור הרחב, ממשקי שיתוף ציבור משופרים, התאמה מהירה לכלים ויכולות בשוק האזרחי, התמודדות עם משברים וקבלת החלטות מבוססת נתונים.

החלטת ממשלה 1366, כחלק מקו מדיניות כללי לקידום המעבר הדיגיטלית במגזר הציבורי, היא בעלת השפעה חיובית ישירה על הציבור הישראלי. יש לברך החלטות ממשלה ואסטרטגיות רחבות בנושא "ממשלה דיגיטלית", ולעודד את הממשלה להמשיך לאמץ בצורה רחבה מדיניות דיגיטלית בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות בעולם.

יישום מלא של ההחלטה יאפשר נגישות קלה של אזרחים ועסקים לזכויותיהם למען מיצוי זכויות מלא, רישוי עסקים בממשק דיגיטלי אחוד שמנגיש את המידע הדרוש לבעל עסק ושיפור השירותים הדיגיטליים המסופקים על ידי ארגוני המגזר הציבורי בצורה מותאמת לצרכים וליכולות בשוק האזרחי. למענה דיגיטלי מיטבי חשיבות רבה גם במצבי חירום, כדוגמת המלחמה שפקדה אותנו או מגפת הקורונה, בהיותו מספק מענה מיידי, נגיש וברור לצרכי אזרחים העולים בעיתות משבר.

עוד כתבות

ויקטור וקרט / צילום: סטודיו דינו

מקשת ללאומי: ויקטור וקרט ישמש בתפקיד מנכ"ל לאומי פרטרנס

וקרט שכיהן בתפקידים בכירים בקבוצת קשת עובר לזרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי והוא מחליף את רון בן חיים שיסיים את תפקידו בחברה ● ההשקעות הריאליות של לאומי פרטנרס הסתכמו בסוף השנה שעברה ב-5.6 מיליארד שקל

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

חברות התעופה הזרות חוזרות לישראל ומציעות טיסות קונקשן בזול

סיום הלחימה מאותת על שינוי כיוון בענף התעופה: החברות הזרות צפויות להרחיב את היקף הטיסות לנתב"ג וממנו ולהחזיר את התחרות מול החברות המקומיות לענף ● מי כבר הודיעו על העלאת התדירות, ואילו חברות עדיין יושבות על הגדר?

דיור מסובסד / אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

שיא ב"דירה בהנחה": יותר מ-128 אלף משקי בית נרשמו להגרלה הקרובה

הביקוש לדירות מוזלות בשיא מאז החלה תוכנית ההגרלות ב־2017 ● 7,500 דירות בלבד מוצעות כעת, והסיכוי לזכייה נמוך מאי פעם ● במקביל: ההנחות גדלו, אך זמני האכלוס מתארכים לשנים ארוכות

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

המוסדיים לחצו, והראל ויזל מכר מניות פוקס ב-13 מיליון שקל

זהותם של הרוכשים אינה ידועה, משום שהם נעזרו בגופי תיווך, אך לפי הערכות מדובר בגופים גדולים כמו קופות גמל, קרנות גידור או גופים מוסדיים אחרים, ולא במשקיעים קמעונאיים

אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות / צילום: עודד קרני

הקיצוץ בקרנות ההשתלמות: בהסתדרות עולים להתקפה

הכלכלן הראשי באוצר פרסם אתמול נייר עמדה בו המליץ לצמצם באופן משמעותי את הטבת המס בקרנות ההשתלמות, עם עדיפות להפחתת תקרת ההכנסה המזכה ● בתגובה, בהסתדרות פרסמו היום תגובה חריפה נגד היוזמה ואמרו כי "לא ניתן לגעת בכבשת הרש האחרונה של האדם העובד"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מדד הפחד זינק ב-20% לשיא של 5 חודשים, תשואות האג"ח בשפל של חצי שנה

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים האזוריים נפלו בעקבות חשדות להונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב והכסף ששבר שיאים חדשים ● מחירי הנפט יציבים ● תשואת האג"ח ל־10 שנים ירדה מתחת ל־4% לראשונה מאז אפריל

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה

ענף יבוא הרכב ממתין להבהרות ממשלתיות לגבי פתיחת נתיבי התובלה הימיים דרך הים האדום ולנמל אילת בעקבות ההסכם בעזה ● מהערכות בענף הרכב עולה כי היקף יבוא הרכב החדש ברבעון האחרון של השנה, צפוי לרשום ירידה דרמטית ● חברת המזרח, יבואנית לנד רובר בישראל, החלה לשווק בישראל את הריינג' רובר ספורט ● השבוע בענף הרכב

סם אלטמן, מייסד OpenAI, ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה, ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: רויטרס - Tom Williams

אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

שורה של מניות רשמו בשבועות האחרונים ימי מסחר חריגים, ובין כולן יש מכנה משותף אחד - דיווח על עסקה עם OpenAI ● למה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים, ואיזה מסר טמון במגמה החדשה? "אין פה גישה של המנצח לוקח הכול, יהיו הרבה מרוויחים"

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

מי יפוצץ את הגשר של קרנות ההשתלמות

באוצר שוב משתעשעים ברעיון של צמצום המס על קרנות ההשתלמות ● ההנצחה לאירועי 7.10 עדיין לא שם ● ואי אפשר לצאת נגד טראמפ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מסעדת מלכה של איל שני / צילום: אנטוליו מיכאלו

החריימה מושלם, השניצל מתפרץ והקינוח אגדי - אבל משהו חסר

בבית האוכל מבית איל שני מבקשים להיות בו זמנית גם מסעדת שף עכשווית וגם ליצור אווירת חאפלה, ולא תמיד זה מצליח להתיישב יחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, בימים טובים יותר / צילום: ap, Susan Walsh

סין מהמרת שתוכל לנצח במלחמת סחר, והולכת ראש בראש עם טראמפ

מנהיג סין חושב שנשיא ארה"ב יתקפל לפני שיוציא לפועל מכסים חדשים שיפגעו בשווקים ● היחסים בין המעצמות מתוחים, אך נראה כי שני הצדדים מאותתים על רצון להגיע להסכמה כוללת

אלכס בואזיז ושואו וואנג, מייסדי DEEL / צילום: DEEL

שווי של 17 מיליארד דולר: הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי יוצא בגיוס ענק

חברת דיל, שפועלת בתחום משאבי האנוש, מספקת פלטפורמה לניהול עובדים ותשלומים גלובליים ● מוקדם יותר השנה הוערכה דיל ב־12.6 מיליארד דולר, כשקרנות ג'נרל קטליסט ומובדאלה רכשו מניות ב־300 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים

זרע בתא הקפאה / צילום: Shutterstock, Anamaria Mejia

בית הדין הרבני מנסח את התנאים לנישואים עבור ילדים שנולדו מתרומת זרע

מאחר שהאפשרות היחידה להינשא כחוק בישראל עוברת דרך ביה"ד הרבני, אימהות רבות שהרו באמצעות תרומת זרע מודאגות מהאפשרות שבעתיד, כאשר ילדיהן ירצו להינשא כדת משה וישראל, הם ייתקלו בקשיים בשל אי-ידיעת זהות האב ● כתוצאה מכך התפתחה פרקטיקה יוצאת דופן

פנסיה (אילוסטרציה) / צילום: Shutterstock

ציון מעולה לפנסיה שלכם: החמישית באיכותה בעולם

מערכת הפנסיה הישראלית מדורגת חמישית בעולם בדירוג מרסר לשנת 2025, וזוכה לציון A – לצד מדינות כמו הולנד ודנמרק ● ובכל זאת, מהדו"ח עדיין עולות כמה נקודות לשיפור

דגני בוקר של נסטלה / צילום: יח''צ

נסטלה העולמית הודיעה על פיטורי 16 אלף עובדים

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", כ-12 אלף מהמשרות שיקוצצו יהיו של עובדי ניהול, ובנוסף יפוטרו כ-4,000 עובדים בתפקידי ייצור ושרשראות אספקה ● בארץ מעסיקה אסם-נסטלה כ-4,000 עובדים ● המנכ"ל פיליפ נברטיל: "העולם משתנה, ונסטלה צריכה להשתנות מהר יותר"

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

הקשר בין הרכישה של קניון הזהב לשוק הנדל"ן המסחרי שמחשב מסלול מחדש

בשנים האחרונות נבנים בישראל מדי שנה כחצי מיליון מ"ר של שטחי מסחר, תוך התעלמות מהשינויים בהרגלי הצריכה ● הנתון הזה, בשילוב עם התעצמות הריכוזיות בשוק, מחייב את כלל השחקנים - מיזמים ועד רשויות תכנון - להתרכז קודם כול בהצעות לבילוי, ורק אחר-כך בקניות

השוק השורי חוגג שלוש שנים / צילום: Shutterstock

השוק השורי חוגג שלוש שנים. מה מלמדת ההיסטוריה לגבי ההמשך?

מאז השפל של אוקטובר 2022, טיפסו המדדים לשיא כל הזמנים והשוק השורי חוגג שלוש שנים ● מה מלמדת ההיסטוריה לגבי הצפי לשנה הרביעית?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המכרזים החדשים בנתב"ג: המסעדות שצפויות לקום בדיוטי פרי

רשות שדות התעופה מפרסמת מכרזים חדשים להקמת מסעדות ובתי קפה בנתב”ג, כחלק מהמהלך להרחבת היצע המזון בשדה ● מנכ”ל החטיבה המסחרית של קשת, ויקטור וקרט, עובר ללאומי פרטנרס ● וגם: TwentyFourSeven משיקה פופ-אפ מאצ’ה בר בתל אביב ומינויים חדשים בשיכון ובינוי, ישראל קנדה ואשטרום מגורים ● אירועים ומינויים

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

בזכות המכסים: שני חשבונות הקריפטו שהרוויחו 160 מיליון דולר ברגע

שני חשבונות הימרו נגד השוק דקות ספורות לפני ההכרזה של טראמפ, שהובילה למחיקה של 19 מיליארד דולר בשוק הקריפטו ● ההימור בתזמון המדויק עורר ספקולציות ברשתות החברתיות

פרבואו סוביאנטו, נשיא אינדונזיה / צילום: ap, Ajeng Dinar Ulfiana

סכומים נמוכים, פוטנציאל גבוה: העסקאות שנרקמות בין ישראל לאינדונזיה

תחנות אנרגיה, סייבר התקפי וסחר עקיף הולך וגדל: מאחורי הקלעים ישראל הפכה לשחקן כלכלי פעיל באינדונזיה ● בעוד המדינה המוסלמית מתמודדת עם משבר בתעשיות המסורתיות שלה ועם אבטלה נוסקת, ההזדמנות לשיתופי־פעולה עם ישראל מתחדדת