בעולם עוברים ל''ממשלות דיגיטליות'' / אילוסטרציה: Shutterstock
"בירוקרטיה היא האמנות להפוך את האפשרי לבלתי אפשרי"', גורס פתגם ידוע. ואכן, קורות העמים מלאים בהתמודדות חסרת התוחלת של האזרח הקטן עם השלטון הגדול.
אבל אולי אפשר אחרת? המהפכה הטכנולוגית הביאה איתה מושג חדש: "ממשלה דיגיטלית". הרעיון הוא שבמקום שאזרח מן השורה יצטרך לקחת חצי יום חופש מהעבודה כדי לקבל על חתימה על טופס במשרד הפנים, הוא יוכל פשוט להדליק את המחשב ולקבל מהממשלה שירותים מקוונים באופן פשוט ויעיל.
● לקריאת הדוח המלא, לחצו כאן
מעבר לשיפור החיים היום־יומיים של האזרחים, לשירותים דיגיטליים מיטיבים תפקיד חשוב גם בזמן משברים ומצבי חירום. ממשלה המספקת כלים ושירותים מקוונים יכולה לאפשר רציפות תפקודית וחזרה מהירה לשגרה, ולהבטיח המשך מתן שירותים וטיפול מספק למען התושבים גם בעיתות מצוקה כמו מגפות ומלחמות.
בעולם כבר עומלים על מגמת הדיגיטציה של הממשלה, אבל ישראל משתרכת מאחור. על כך ניתן ללמוד ממדד הדיגיטליות הממשלתית של ה־OECD, שבוחן את האסטרטגיות והפרקטיקות הדיגיטליות של ממשלות בעולם, כמה הן מוכוונות מתן שירותים ועבודה ציבורית מבוססת טכנולוגיה. מתברר שישראל נמצאת מתחת לממוצע ה־OECD במספר מימדים משמעותיים, בעיקר במה שקשור ל"תכנון דיגיטלי" ו"קבלת החלטות מבוססת נתונים".
איך הגענו עד הלום?
הנתונים העגומים כנראה הפריעו לממשלת ישראל, ובשנים האחרונות היא התחילה להשקיע משאבים וקשב על מנת לפתח ולהטמיע את תחום הדיגיטל בקרב משרדי הממשלה והשירותים הציבוריים במדינה.
כך, התקבלו מספר החלטות ממשלה שנועדו לפתח ולהטמיע את היכולות הדיגיטליות בזרועות הממשלה, ולבצע שינויי עומק בתהליכים בירוקרטיים במדינה דרך הנגשתם באמצעים דיגיטליים. ב־2013 התקבלה בממשלה החלטה בדבר הקמת המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", שעוסק בפיתוח חדשנות ואספקת שירותים ציבוריים חדשניים, הטמעת כלים טכנולוגיים ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח.
ב־2014 הממשלה החליטה על הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי ולהאיץ את קידום "ישראל דיגיטלית". זאת, במטרה להביא ליעילות וחיסכון בעבודת משרדי הממשלה, לשפר את השירות הממשלתי לציבור, לצמצם את הנטל הבירוקרטי ולקדם מדיניות של ממשל פתוח.
בהמשך לכך, כעבור כשלוש שנים, הממשלה אימצה את "התוכנית הלאומית הדיגיטלית" והטילה את אחריות התוכנית על מטה "ישראל דיגיטלית". מדובר בתוכנית רב שנתית לשנים 2017־2020, שכוללת סדרת פעולות בתחום פיתוח, הטמעה וקידום יכולות דיגיטליות בזרועות הממשלה. בתוך כך, הוגדרו יעדים אסטרטגיים למימוש מטרות המיזם הלאומי, ונקבעו תוכניות ספציפיות בתחום הדיגיטל בישראל.
ואז פרצה הקורונה. הצורך בשירותים מקוונים הביא את הממשלה לגבש "תוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ותיקון החלטות ממשלה". מטרת ההחלטה הייתה לתקן, להרחיב ולאגד החלטות ממשלה קודמות שעוסקות בתחום הדיגיטל בקרב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים שלא יושמו במלואן או שיעילותן מוטלת בספק.
בנקודה זו, כאן חשוב להכיר את שחקן המפתח בתהליך: מערך הדיגיטל הלאומי. המערך פועל תחת שר הכלכלה והתעשייה והוא אמון על האצת השירותים הדיגיטליים לציבור, מתוך שאיפה להקטין את הנטל הבירוקרטי, לשפר את השרותים לתושבים ולעסקים ולחזק את האמון בגופים ציבוריים.
הוא גם עוסק בשירותי ענן בשימוש משרדי הממשלה (בו עסקנו בעבר בהרחבה), בשימוש נתונים לצורך קבלת החלטות מדיניות, בהגנה בסייבר, בפיתוח אזור אישי ממשלתי לאזרחים ובמיזם קמפוס IL ללמידה דיגיטלית.
ישראל רוצה להתקדם
כחלק מהמגמות העולמיות של התפתחות טכנולוגיות ואימוץ פלטפורמות דיגיטליות בקרב משרדי ממשלה, מדינות רבות שמובילות בתחומי הדיגיטל והרגולציה העסקית החליטו לאמץ מדיניות של הקלות לעסקים דרך מעבר לשירותים דיגיטליים. מדינת ישראל ראתה את חברותיה מתקדמות - והבינה שעליה לאמץ מדיניות דומה.
לשם כך, באפריל 2022, הממשלה קיבלה את החלטה 1366 שנועדה להנגיש מידע ולפשט תהליכים בירוקרטיים באמצעות כלים ושירותים דיגיטליים. מטרת הקצה של ההחלטה היא להקל על אזרחים ועסקים בישראל, לשפר את מיקום המדינה בדירוג מדד קלות עשיית העסקים ולהביא לגידול בתוצר הלאומי.
ההחלטה מאגדת תחתיה מספר נושאים עיקריים בתחום מתן שירותים דיגיטליים בצורה מיטבית, הן לתושבים והן לעסקים. הראשון הוא הקמת "מנוע זכויות לאומי לעסקים". הכוונה היא ליצירת פלטפורמה מרכזית לחיפוש זכויות עסקים שיכלול את כל המידע הרלוונטי על הטבות בהקמת ובהרחבת עסקים, ועל זכויות יבואנים ויצואנים.
לפי ההחלטה, בשלב הראשון כלל הזכויות הרלוונטיות יוצגו לעסק לאחר מענה על שאלון ייעודי. בשלב מתקדם, המנוע יאמת מדיניות "פעם אחת בלבד" שמשמעותה דרישה חד פעמית של המידע מהאזרח והעברת מידע זה בין המשרדים ויחידות הסמך השונות לצורך קבלת שירותים. בצורה זו, הזכויות יוצגו באופן יזום לעסק על בסיס מידע שקיים אודותיו במאגרים ממשלתיים.
הנושא השני בהחלטה הוא הרחבת "מנוע" דומה שכבר הוקם לתושבים. ב־2017 המנוע הוקם כפיילוט והוא הנגיש כ־180 זכויות לאזרחים ותיקים, ניצולי שואה ואנשים עם מוגבלויות. הזכויות מוצגות לאזרח לאחר מענה על שאלון בעניין מאפיינים אישיים.
ההחלטה הנוכחית קובעת הרחבה של מנוע זה, כך שיוטמעו במנוע כ־90% מזכויות שנוגעות למשרדי הממשלה ועוד זכויות שנוגעות לגופים ציבוריים. בנוסף, ההחלטה קובעת שדרוג של גרסת מנוע הזכויות הנוכחית כך שתהליך מיצוי הזכויות יתבצע באופן יזום לאחר התחברות לאזור האישי הממשלתי, תוך שימוש במידע הקיים במשרדי הממשלה השונים כחלק ממדיניות "פעם אחת בלבד".
ממשלה מותאמת לעתיד
המרכיב השלישי הוא האצת שירותים אחודים מקוונים לעסקים. ההחלטה הורתה על קביעת לוחות זמנים וצעדים נדרשים להמשך עבודה על מערכת לניהול תהליך רישוי עסקים דיגיטלי בממשק אחוד. המערכת הזו נועדה לאפשר לבעלי עסקים ובעלי מקצוע לבצע רישוי עבור עסקים בצורה דיגיטלית, תוך הנגשה של דרישות הרישוי לתהליך הרישוי הצפוי. בנוסף, ההחלטה עוסקת בייעול תהליכי היבוא דרך שיפור הממשק בין מערכות רלוונטיות שונות ודרך הנגשה נהירה בנושא חוקיות היבוא.
נושא נוסף הוא אימוץ עקרונות, מדריכים ותבניות לעיצוב שירות דיגיטלי במגזר הציבורי. הרעיון הוא ליישם מספר כלים שיסייעו למשרדי הממשלה לפעול ביצירת שירותים דיגיטליים: עקרונות העיצוב של השירותים הדיגיטליים; מדריך אפיון השפה לטובת כותבי חוויית משתמש; יצירת אחידות עיצובית בין שירותי ממשלה שונים. בנוסף לכלים הללו, ההחלטה מחייבת הכנת מדריך אפיון שפה בשפה הערבית, לרבות קורס מותאם בפלטפורמת קמפוס IL.
לבסוף, ההחלטה עוסקת גם בהקמת מערך הכשרות וליווי להגברת האוריינות הדיגיטלית במשרדי הממשלה - לטובת התאמת המגזר הציבורי להתפתחויות הטכנולוגיות בעולם ובשוק, וכחלק מהחלטה מספר 2097 מאוקטובר 2014 לפיתוח ההון האנושי בשירות המדינה, החלטה 1366 קובעת הקמה של מערך הכשרות וליווי בתחום הדיגיטל. המערך ינגיש למגזר הציבורי ידע, הכשרה וסיוע דיגיטלי בהתאם לאתגרים וההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום, לרבות סדנאות פיזיות וקורסים דיגיטליים.
המפגש עם המציאות
ומה קרה כשהרעיונות הללו פגשו את קרקע המציאות? אפשר לומר שזו לא הייתה נחיתה רכה. למעשה, החלטת ממשלה 1366 יושמה בצורה חלקית בלבד, כאשר מרבית הסעיפים המהותיים בהחלטה לא יושמו במלואם.
נתחיל מההתחלה. הקמת אתר "מנוע זכויות לאומי לעסקים" לא יושמה. נכון לעכשיו, המנוע לא קיים. מערך הדיגיטל הלאומי מסר למרכז להעצמת האזרח כי גרסה ראשונה של המנוע (שתתמקד בהטבות וזכויות לעסקים לאור מצב החירום במדינה) נמצאת בשלבי בדיקות מתקדמים ועתידה לעלות לאוויר. משרד ראש הממשלה, ציין שמערך הדיגיטל מבצע תהליך בחינת חלופות לפלטפורמות עסקיות מתאימות להפעלת תשתית המנוע.
הניסיון להרחיב את סל הזכויות הקיים ב"מנוע הזכויות הלאומי" לתושבים יושם באופן חלקי. לפי מערך הדיגיטל, המנוע מנגיש 57% מסך הזכויות המיועדות לעלות לאתר 270 מתוך 475 זכויות) מכלל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים. זה כמובן לא ממש קרוב ליעד של הטמעת 90% מהזכויות עד סוף שנת 2023. עוד נמסר מהמערך ששלב נוסף, אשר נמצא בשלבים סופיים לקראת העלאה למנוע, עתיד להעלות את אחוז הזכויות המונגשות ל־68% (324 זכויות).
מי לא נכלל בהחלטה?
ומה באשר להאצת הקמת שירותי "רישוי עסקים דיגיטלי"? גם כאן היישום הוא חלקי בלבד, שכן הפרויקט טרם הושלם. לדברי מערך הדיגיטל, הפרויקט נמצא בשלבים מתקדמים בעבודה מול ספקיות התוכנה של מרבית הרשויות המקומיות, ובפיתוח ממשקים עם המשטרה, הכבאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות על בסיס שדרת המידע הממשלתית.
בנוסף, מרכיב מהותי בהקמת שירותי "רישוי עסקים דיגיטלי" נעדר מהתייחסות בהחלטה עצמה. הכוונה היא לרשויות המקומיות, שאף שההחלטה לא התייחסה אליהן, הן חוליה הכרחית להשלמת הפרויקט. זאת משום שנדרשות כאן עבודה מול הרשויות המקומיות, בניית ממשקים מול המערכות התפעוליות של הרשויות וכן עבודה ישירה מול ספקיות התוכנה של מרבית הרשויות. אם השלמת המשימה כללה מלכתחילה את הרשויות המקומיות, מן הראוי היה לציין זאת בהחלטה, על מנת להסדיר את הממשק בצורה שתתמוך ותאפשר את יישום ההחלטה.
במערך הדיגיטל ציינו גם את פריצת המלחמה כסיבה נוספת לעיכוב היישום. המצב במדינה גרר עמו הסטת משאבים, גיוס אנשים בתפקידי מפתח בצו חירום ושינוי הצרכים בשירותים הניתנים לציבור. ואולם, יש לציין שההחלטה ברובה אמורה הייתה להיות מבוצעת עוד לפני אוקטובר 2023.
עידוד מדיניות דיגיטלית
בעידן האחרון, ממשלות בעולם פועלות בתוך סביבה דיגיטלית דורשת ומתפתחת. מול התפתחויות טכנולוגיות פורצות דרך ותביעה לשיפור השירותים לציבור, מממשלות נדרשות להסתגל ולאמץ לעצמן תהליכי עבודה דיגיטליים על מנת לשפר את יעילות עבודתן ולתכנן תשתיות מתאימות להמשך ההתפתחות הטכנולוגית.
כינון מנגנון ממשלתי דיגיטלי הוא אינטרס ציבורי מובהק, שכן הוא מאפשר ניהול ציבורי יעיל וחסכוני, אספקת שירותים ציבוריים באיכות גבוהה, שקיפות ואחריותיות לציבור הרחב, ממשקי שיתוף ציבור משופרים, התאמה מהירה לכלים ויכולות בשוק האזרחי, התמודדות עם משברים וקבלת החלטות מבוססת נתונים.
החלטת ממשלה 1366, כחלק מקו מדיניות כללי לקידום המעבר הדיגיטלית במגזר הציבורי, היא בעלת השפעה חיובית ישירה על הציבור הישראלי. יש לברך החלטות ממשלה ואסטרטגיות רחבות בנושא "ממשלה דיגיטלית", ולעודד את הממשלה להמשיך לאמץ בצורה רחבה מדיניות דיגיטלית בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות בעולם.
יישום מלא של ההחלטה יאפשר נגישות קלה של אזרחים ועסקים לזכויותיהם למען מיצוי זכויות מלא, רישוי עסקים בממשק דיגיטלי אחוד שמנגיש את המידע הדרוש לבעל עסק ושיפור השירותים הדיגיטליים המסופקים על ידי ארגוני המגזר הציבורי בצורה מותאמת לצרכים וליכולות בשוק האזרחי. למענה דיגיטלי מיטבי חשיבות רבה גם במצבי חירום, כדוגמת המלחמה שפקדה אותנו או מגפת הקורונה, בהיותו מספק מענה מיידי, נגיש וברור לצרכי אזרחים העולים בעיתות משבר.