גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפגש על חוף הים שהצית את הרעיון והחברה המובילה במחשוב קוונטי שהוקמה בעקבותיו

גיוס ההון האחרון של קוונטום משינס הפך אותה לחברה הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר בתחום, שעומד על 670 מיליון דולר ● בראיון לגלובס מסבירים מייסדי החברה איך במקום לבנות מחשב קוונטי היא מהמרת על המרוץ עצמו, ולמה "בישראל התייחסו אלינו כמו חייזרים בהתחלה"

קוונטום משינס (Quantum Machines) / צילום: איליה מלניקוב
קוונטום משינס (Quantum Machines) / צילום: איליה מלניקוב

בסוף החודש שעבר רשמה חברת הסטארט־אפ קוונטום משינס (Quantum Machines) את גיוס ההון הגבוה ביותר לחברת קוונטום ישראלית, תחום מדעי שיישומיו המסחריים נמצאים עוד בראשיתם.

ראיון | הרופאה שפורצת דרך בחקר הפוריות: "לא יודעים כלום"
מנבא את הזוכים בנובל: מי קיבל השנה את פרס וולף?

החברה, שעובדיה מכנים אותה בקיצור: QM, גייסה 170 מיליון דולר בסיבוב שביקוש המשקיעים בו היה כה גדול, עד כי רבים מהם נותרו בחוץ, ומייסדי החברה, עובדים שהצטרפו בשלב מוקדם לחברה וחברי הנהלה בכירה, שוכנעו למכור מניות באופן אישי בסכום של 20 מיליון דולר, סיבוב מניות שניוני נדיר לחברה בשלב צעיר שכזה.

למרות שהחברה איננה מסגירה את רוב הפרטים הפיננסיים בעסקה, לגלובס נודע כי שוויה של החברה עמד לאחר הגיוס ב־670 מיליון דולר, מה שמקנה לה, ככל הנראה, מעמד של חברת הקוונטום בעלת השווי הגבוה בישראל.

את הסיבוב הובילה PSG, המיוצגת בישראל על ידי אנשי ויולה לשעבר רותם שחם ורונן ניר, קרן שמתמקדת בחברות בעלות שיעור צמיחה משמעותי בשורת ההכנסות, דבר שמעיד על כך ש־QM כבר איננה סטארט־אפ צעיר עתיר סיכונים. להפך, בחברה יוצרים את הרושם כי היא נטועה עמוק בשוק שלה ומבוססת כלכלית, זאת על אף התדמית הנסיונית שנוצרה לשוק הקוונטום - כאילו מדובר בתחום תאורטי שאיננו מפיק הכנסות - תדמית שהוקצנה על ידי דבריו של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שאמר בחודש ינואר כי יעברו עוד לפחות 15 שנה עד השקת המחשב הקוונטי המסחרי הראשון.

"העולם עדיין לא מוכן"

מחשב קוונטי הוא ככל הנראה קפיצת הדרך הטכנולוגית הבאה בהתפתחות המחשוב, וענקיות כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ו־IBM הבינו זאת - הן נמצאות במרוץ חימוש לפיתוח מחשב קוונטי יעיל, כזה שיעלה על יכולות מחשבי העל העוצמתיים ביותר המופעלים על ידי שבבי אנבידיה.

הקושי נמצא באתגר שבאים המחשבים הללו לפתור: לנצל את התכונה המפתיעה של חלקיקים מיקרוסקופיים כמו יונים, חלקיקי האטום, או פוטונים היוצרים את גלי האור, למחשוב עוצמתי במיוחד. על פי תאוריית המכניקה הקוונטית שנוסחה לפני 101 שנה, חלקיקים זעירים מאוד כמו גלי אור או יונים יכולים להימצא במקביל בשני מקומות בעת ובעונה אחת, כפי שמטבע המסתובב במהירות מראה את שני צדדיו תוך כדי תנועה.

מי שידע לנצל את התכונה הזו של חלקיקים זעירים יוכל לשפר באופן מעריכי את יכולת החישוב של המחשב הקלאסי, שמוגבל כיום לביטים בלבד, כלומר לחלקים בעלי שני מצבים, "1" או "0", המאופיינים על ידי מתחים חשמליים משתנים. במקום שני מצבים, חלקיקי הקוונטום יוכלו לייצג את כל מה שנמצא ברצף בין אפס לאחד, ולבצע כמות חישובים גדולה בהרבה מהביט הסטנדרטי, ובמקום לעשות זאת באופן טורי - אחד אחרי השני - כפי שעובד המחשב הרגיל, המחשב הקוונטי יוכל לעבד את כל המידע הזה באופן מקבילי, בו־זמנית באותו הרגע.

זו הסיבה שפיתוח מולקולת תרופה חדשה תתקצר מתהליך של שנים לדקות - באמצעות ניסוי וירטואלי שייערך בתוככי המחשב, שיחשב את כל האפשרויות להיתכנות המולקולה ולתגובות שהיא תיצור במקביל עם מולקולות אחרות. חלקיק אחד כזה המייצג כמה מספרים בעת ובעונה אחת מכונה "קיוביט", יחידת העיבוד הזעירה ביותר במחשב הקוונטי, המקבילה ל"ביט" במחשב הקלאסי.

ד"ר איתמר סיון, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה מתרעם כשהוא שומע את הטענה כאילו עדיין לא נוצרו מחשבים קוונטיים יעילים. "המחשבים הללו עובדים, ויש להם קהל גדול שכבר היום עושה בהם שימוש עם פוטנציאל שוק של מיליארדים. תיכנס לכל שירות ענן גדול ותמצא שירות מחשוב קוונטי, או למעבדות הלאומיות הגדולות. חוקרים שמתנסה היום במחשבי על (HPC) של אנבידיה, אינטל או דל משתמשים גם במחשבים קוונטים".

המחשוב הקוונטי נשאר במעבדות, אבל מנכ"ל אנבידיה נשאל, ובצדק, מתי הוא יגיע לבנקים, לחברות הביטוח והתרופות, כך שיוכלו להפיק מהם הכנסות משמעותיות?
סיון: "זה ייקח עוד זמן, אבל לא הרבה זמן, אלא שנים ספורות להערכתי. אני מסכים עם מנכ"ל אנבידיה בכך שעדיין אין בשוק מחשב קוונטי עוצמתי לפי הספר, כזה שמריץ חישובים שהיו לוקחים מיליארדי שנים בדקות ספורות, או כזה שפורץ את כלי אבטחת המידע הנפוצים בקלי קלות. וטוב שכך - העולם עדיין לא מוכן לכך. אם למדינות היו היום אפשרויות כאלה, אפשר היה להשתמש בכך לייצר סכנות רבות וההשלכות היו אינסופיות. בסוף, המחשוב הקוונטי יתקדם באופן הדרגתי - לא נתעורר בוקר אחד ויהיה לנו את כל הכוח בעולם. אם אלן טיורינג, שהביא לעולם את המחשב הראשון היה מביא לנו בבת אחת מחשב עם בינת־על, בינה מלאכותית כה מתקדמת, האנושות הייתה משמידה את עצמה. אנחנו חייבים להתקדם לאט לאט".

המחסום הגדול

בחודשים האחרונים נראה כי חלה התעוררות בשוק הקוונטי, עם מעבדי מחשוב חדשים שהושקו חדשות לבקרים על ידי ענקיות כמו IBM, מיקרוסופט וגוגל. אך האמת היא שברובם לא ניתן לעשות שימוש משמעותי, והם עדיין מהווים הוכחת היתכנות יותר מאשר מוצר מסחרי נמכר.

הקושי להפעיל את אותם קיוביטים, יחידות העיבוד הבסיסיות של המחשבים הקוונטיים, הוא עצום בשל התנאים הקיצוניים שהם נדרשים לעמוד בהם - למשל, הזזה של יונים מיקרוסקופיים בטמפרטורה של 270 מעלות מתחת לאפס. בנוסף, לא הוכחה דרך אחת לבניית מחשב קוונטי, ומגוון חברות מנסות לבנות מחשב כזה בטכנולוגיות שונות: בעוד שגוגל, אמזון ו־IBM בונות מחשבים באמצעות שימוש במוליכי־על, במיקרוסופט עושים זאת באמצעות שבב המבוסס על רשת ננומטרית וחצאי חלקיקים הרצים בתוכם, שיטה המכונה "טופולוגית". חברה כמו פסייקוונטום עושה שימוש בפוטונים, ואילו IonQ, אחת מחברות הקוונטום הבולטות בשוק ההון, בונה מחשב קוונטי המתבסס על יונים כלואים.

כך, המעבדים הקוונטיים עדיין לא הוכיחו כי הם יעילים יותר ממחשבי העל החזקים ביותר של אנבידיה כיום. שיעור השגיאות הגדול של אותם קיוביטים מהווה את המכשול הגדול ביותר בפני כניסת ענקיות הטכנולוגיה לשוק, וסביב הניסיון לתקן אותם צמחה תעשיית צד שהפכה לאחת הצומחות, כמה מהבולטות שבהן פעילות בישראל.

אחת מהן, למשל, היא קדמה (Qedma) של יוצאי האוניברסיטה העברית והטכניון, שמנסה לפתור את האתגר באמצעות תוכנה: היא פיתחה אלגוריתמים המאפשרים לנקות את הרעשים בקיוביטים באמצעות מנגנון מבוסס על שיפור של מדידות הנערכות לאורך זמן אחת אחרי השניה, כך שהחישוב נעשה אמנם באופן מעט יותר איטי, אך משיג רמת דיוק גבוהה מהממוצע בתעשייה.

גם קוונטום משינס פועלת לתיקון השגיאות במעבדים הקוונטיים, אך היא מגיעה מכיוון אחר: היא פיתחה מעבד משלה שמתקשר עם המחשבים הקוונטיים ומסוגל לשלוח פקודות חזרה המסייעות לכיול החלקיקים המיקרוסקופיים, כך שיפעלו לפי ההוראות שהם מקבלים ולא יסטו מהם.

וכאן טמון היתרון ב־QM: במקום להמר על בניית מחשב קוונטי, משימה מסוכנת מבחינה כלכלית, בתעשייה שבה עדיין לא ברור האם המחשב הקוונטי המנצח יגיע מפוטונים, יונים או אטומים, קוונטום משינס עובדת עם כולם, בדומה לאסטרטגיה של אנבידיה במחשוב הקוונטי. אנבידיה לא מפתחת מחשב קוונטי אלא בונה מערכת תוכנה שעליה ניתן לפתח יישומים קוונטיים, והיא יודעת להתחבר לכל מחשב קוונטי שהוא.

QM נזהרת מלפרט מיהם לקוחותיה, אך בכיריה טוענים שהיא החברה המובילה בקטגוריה, ובעבר כבר הכריזה על שיתופי פעולה מסקרנים עם ריגטי, אחת מחברות הקוונטום הבולטות בשוק ההון, ועם אנבידיה: שתיהן מספקות לחברות שמתקינות מחשבים קוונטיים מערכות לניהול ענן ותיקון שגיאות. לפי ההערכה, מחזיקה QM ביותר ממחצית שוק החברות שמפתחות מחשבים קוונטיים כלקוחותיה, יותר משאר המתחרות: KeySight האמריקאית ו־Rohde & Schwarz הגרמנית. "QM זה הצוות הכי גדול והכי ממומן בקטגוריה בפער מהמתחרות - טכנולוגית ומסחרית", אומר סיון. "והגיוס שסגרנו יאפשר לנו להגדיל את הפער הזה".

נקודת רתיחה

שוק הקוונטום הגיע לנקודת רתיחה אמנם רק לקראת סוף השנה החולפת, כאשר גם תעודות סל העוקבות אחר מניות קוונטום רשמו שיאי צמיחה, אחת מהן היא QTUM עם צמיחה של קרוב ל־60% בשנה שעברה. אך המצב היה רחוק מכך ב־2018, כאשר הוקמה QM. "בישראל הסתכלו עליך בתור חייזר כשבאת לגייס כסף", אומר סיון. "שאלו אותנו מה זה בדיוק הדבר הזה, מחשוב קוונטי, ראו בזה בתור טכנולוגיית דיפ־טק שעוד רחוקה מבשלות ואמרו לנו: תחזרו עוד 30 שנה - אבל כשקיבלנו התחייבות מהמשקיעה הראשונה, רונה שגב מקרן TLV Partners, כולם רצו להצטרף אליה ואת הסיבוב הראשון סיימנו עם משקיעים שנותרו מחוץ לסיבוב כי לא היה מקום. לא היינו זרים בנוף - כל המשקיעים הכירו אותנו". סיבוב הגיוס הראשון של החברה, בסך 5.5 מיליון דולר באותה השנה, היה הראשון בישראל בתחום המחשוב הקוונטי.

מחשב קוונטי במרכז הישראלי למחשוב קוונטי / צילום: Reuters, Dima Karminsky

"פיזיקאים היו במעבדה"

שלושת המייסדים, המנכ"ל ד"ר איתמר סיון, סמנכ"ל הטכנולוגיות ד"ר יונתן כהן, וד"ר ניסים אופק, מהנדס ראשי, הכירו כשהשלימו את תואר הדוקטורט במחשוב קוונטי ואלקטרוניקה קוונטית בפקולטה לפיזיקה במכון וייצמן. מפגש חברי בין כהן לבין חברו הטוב המשקיע לוטן לבקוביץ' מקרן גרוב (שאינו משקיע בחברה) על חוף הים הצית בתוכם את הרעיון להקים חברה. "לוטן שאל אותי: מתי אתה עושה משהו עם הקוונטום הזה שלך", אומר יונתן. "ובאותם ימים פיזיקאים בישראל היו רק במעבדה. מצד שני, התחילו עסקאות הענק בעמק הסיליקון. ריגטי, למשל, גייסה 90 מיליון דולר בהובלת המשקיע החשוב אנדריסן הורוביץ, גוגל פרסמה מחקר פורץ דרך בתחום העליונות הקוונטית, ו־IBM שמו את המחשב הקוונטי שלהם על הענן.

"דווקא הפיזיקאים באקדמיה טענו שהמהפכה הקוונטית רחוקה מלקרות, אבל אז גילינו שד"ר ניסים אופק שהכרנו ממכון ויצמן עשה את עבודת הפוסט־דוקטורט שלו על תיקון שגיאות במחשוב קוונטי. המחקר שלו היה כה פורץ דרך עד כי מהמעבדה שלו באוניברסיטת ייל יצאו חוקרים משפיעים רבים שמצאו את עצמם בענקיות כמו גוגל, ריגטי ו־IBM" .

אופק עזב את המעבדה והצטרף לגוגל כמהנדס תוכנה מן השורה, אבל סיון וכהן הבינו את הפוטנציאל שטמון בטכנולוגיה, ולאחר שיחד עם סיוון הבינו כי מערכות תיקון שגיאות בשוק הפכו די גנריות ובסיסיות, הקימו את קוונטום משינס, תוך שהם הראשונים לזהות את חומרת בעיית תיקון השגיאות במערכות הקוונטיות. "התחלנו לא מגוגל או IBM אלא מלמכור את המוצר שלנו באקדמיה בשנים הראשונות", אומר סיון. תחילה במעבדה של האוניברסיטה העברית, לאחר מכן במכון וייצמן ובטכניון ומשם למעבדות באירופה".

ההתחלה באקדמיה הישראלית נעשתה בתקופה קריטית בה החלה גם המדינה להשקיע במעבדות מחשוב קוונטי ובמענקים למחשבים ומחקרים בתחום. התוכנית הלאומית הישראלית הושקה לתקופה של ארבע שנים וכעת היא נמצאת בסופה, מבלי שתוקצבה להמשך. זאת בהשוואה לתוכנית הקוונטום האמריקאית שהיקפה 4 מיליארד דולר, וכ־5 מיליארד דולר בבריטניה ובגרמניה. סין הקדישה לפיתוח הטכנולוגיה 15 מיליארד דולר על פי ההערכה. "ישראל השקיעה לא מעט כסף, ואולי פחות ממדינות אחרות אבל לנפש מדובר בהשקעה גדולה", אומר סיון. "קיים חסרון לזירה הישראלית בכך שאנחנו מבודדים מאירופה או ארה"ב, אז איננו חלק מגוש חוקרים גדול, אבל יש כאן גישה להון פרטי במידה גדולה יותר מבאירופה ומהנדסים מעולים. ישראל נשרכה מאחור בתחום הקוונטי אבל בעשור האחרון זה השתנה".

עוד כתבות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות