גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה הבינלאומי שמסביר: זו הסיבה שמלחמת הסחר מטלטלת את השווקים. ומה צפוי בהמשך

מדיניות המכסים של טראמפ מדאיגה רבים - מבנות בריתה של ארה"ב שהופתעו מהכוונת שעל גבן, ועד המשקיעים בוול סטריט שרואים את חסכונותיהם מידלדלים ● פרופ' דאגלס אירווין, מגדולי המומחים לסחר בינלאומי, מתריע כי ההשפעות עלולות להיות חמורות מכך: מלחמות הסחר מסכנות את המשך מיגור העוני הגלובלי ואף עשויות להידרדר לסכסוכים צבאיים ● איך ישראל יכולה להתגונן ואולי אף להרוויח מהמצב?

פרופ' דאגלס אירווין / צילום: ענבל מרמרי
פרופ' דאגלס אירווין / צילום: ענבל מרמרי

"העידן החמישי של הגלובליזציה הגיע לסיומו", מאמין פרופ' דאגלס אירווין, אחד המומחים הגדולים בארה"ב לסחר בינלאומי, כשהוא מביט מהצד במלחמות הסחר המתהוות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הצמיחה האדירה בסחר שראינו בעשרות השנים האחרונות נבלמת, ואף שהעתיד עדיין לא ברור, והרבה ממה שיקרה תלוי בהחלטות האישיות של טראמפ, אירווין מזהיר בראיון לגלובס: מיגור העוני העולמי עלול להאט ומלחמות הסחר עשויות להידרדר למלחמות של ממש.

דרמה טורקית: האיש שמאיים על ארדואן וקורץ לישראל
החלום היה להקים את עיר העתיד. זה נגמר ב-50 מיליארד דולר, ואתר נטוש

אירווין, שמלמד בדארטמות' קולג' היוקרתי מליגת הקיסוס, עבד בעבר בפדרל ריזרב ואף היה חבר במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא רונלד רייגן. הוא הגיע לארץ במסגרת סמינר לסטודנטים של מכון פרידברג לכלכלה, המקדם חירות כלכלית בישראל ובמדינות "הסכמי אברהם". בתור מי שנחשב גם להיסטוריון כלכלי מוביל, אך טבעי שכדי להסביר כמה משמעותית תקופת הגלובליזציה שהסתיימה, הוא חוזר בזמן עד ל־1815 - אז נפוליאון שהוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב אירופה ומרכזה, נבלם סופית בקרב ווטרלו.

"בשנים שלאחר מכן היו שלל המצאות רלוונטיות כמו ספינות קיטור וטלגרף, יחד עם תנועה נרחבת של עובדים ושל הון", הוא מספר. "באותן השנים הייתה עלייה איטית אך מתמדת בסחר, אבל החדירה שלו לא הייתה עמוקה, ועוד לא הגיעה לרוב העולם". בכך הוא מתכוון למה שמכונה היום "העולם השלישי", מונח המתייחס בעיקר למדינות עם רמת פיתוח נמוכה, שכניסתן לעולם הסחר הגלובלי הייתה מאוחרת - וההשפעות הכלכליות של כך עוד מורגשות.

מנפילת הקומוניזם ועד משבר הסאבפריים

אירווין חוזר לתקופה הראשונה של הגלובליזציה, שהסתיימה עם מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה הסחר העולמי החל לדעוך. "בשנות ה־20 הייתה בנייה מחדש, אך היא נבלמה בעקבות השפל הגדול שהחל ב־1929. הוא היה מכה חמורה לגלובליזציה, מכיוון שחלק ניכר מהתגובה אליו, גם בארה"ב וגם בשאר העולם, היה הגנה על תעשיות והרמת חומות מכס".

מיד לאחר מכן, מסביר אירווין, הגיעה מלחמת העולם השנייה ששוב גרמה למדינות להתכנס בתוך עצמן, ולא אפשרה סחר עולמי בקנה מידה נרחב. "לאחר מכן, הסחר העולמי התאושש דרמטית, אך עדיין רוב המסחר העולמי היה מפוצל בין שני גושים: ליברלי וקומוניסטי. מדינות העולם השלישי היו סגורות עוד יותר, מתוך תפיסה שהסחר העולמי הוא נצלני - אך זה פגע בצמיחה שלהן".

השינוי הגדול באמת הגיע ב־1989, כשהגוש הקומוניסטי קרס: "חומת ברלין נפלה, אירופה עברה למודל חופשי יותר כלכלית, ואפילו סין נהייתה יותר קפיטליסטית. הודו התחילה להיפתח, והיה נראה שסחר בינלאומי חופשי במסגרת 'קונצנזוס וושינגטון' מאחד את העולם ומקשר בין כל קצוות תבל. התקופה בין שנת 1990 ל־2010 הייתה התקופה החזקה ביותר של גלובליזציה אי פעם, בפער".

נקודת מפנה בסחר העולמי. הפלת חומת ברלין / צילום: Reuters, Michael Probst

אך החל מהמיתון העולמי שהחל מבועת הסאבפריים בארה"ב, הגידול בסחר הבינלאומי נבלם. היום, שיעור הסחר העולמי דומה למדי לזה של 2006, במונחי שיעור מהתוצר. "וזה נהיה גרוע יותר", אומר אירווין, "בנוסף לברקזיט, ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי, סין פונה פנימה, וגם ארה"ב תחת טראמפ עושה את זה. זו עדיין לא נסיגה של ממש בסחר הבינלאומי, אבל בהחלט עצירה שלו".

בראיון הקודם של אירווין לגלובס, בשנת 2020, הוא כבר הודה שהכלכלנים דנים בשאלה האם הגענו לשיא הגלובליזציה. "הייתה התרחבות ענקית בסחר במשך 20-30 השנים האחרונות, שנדחפה בין היתר על ידי מדיניות שעודדה סחר, ואיפשרה לשרשראות האספקה להתפתח", אמר אז. "אבל כשמסתכלים על היקף הסחר הגלובלי כאחוז מהתוצר העולמי, רואים שהוא נמצא בירידה מאז 2011. זה אומר שאולי הגענו לנקודת היפוך. שיש גבול לכמה כלכלות העולם יכולות להפוך למשולבות".

כבר באותו ראיון, שהתקיים בשיא התפרצות מגפת הקורונה בעולם ובישראל, טען שטראמפ, שהיה הנשיא האמריקאי באותה עת, "עודד את ההתפתחות הזאת" - אם כי אירווין סייג שהיא התחילה עוד לפניו. "גם אם לא היה את טראמפ, אם שרשראות האספקה מסתברות כפגיעות, הסחר היה יורד בכל מקרה", אמר.

הסחר העולמי חזר לרמה שקדמה למשבר הכלכלי. ניו יורק, 2008 / צילום: Reuters, Brendan McDermid

על צעדי טראמפ: "זה לא נראה טוב"

כמו במלחמה הקרה, העולם מתחיל להתפצל לשני גושי סחר נפרדים, ולפי אירווין הגורם הגדול והחשוב ביותר הוא משבר הסחר בין ארה"ב לסין.

בראיון איתך בגלובס ב־2020, הזהרת שקדנציה נוספת של טראמפ עלולה להביא למשבר סחר של ממש. איך אתה רואה את זה היום?
"זה לא נראה טוב. גם לא נראה שיש שינוי מהותי בסין. כדי ליצור מחדש אינטגרציה של הסחר העולמי, נצטרך אחד מהשניים: או מדיניות של ליברליזציה כלכלית ואוריינטציה לסחר חופשי, או טכנולוגיה חדשנית גדולה, כמו הקונטיינר הסטנדרטי בזמנו שדחף מאוד את הסחר הבינלאומי. ובכן, לא נראה שהמדינות נעות לכיוון ליברלי, וגם לא נראה שיש פריצת דרך טכנולוגית כזאת".

והנה שאלה קשה: מה טראמפ מנסה להשיג?
"יש לטראמפ יחסית הרבה יעדים, והוא גם משנה אותם לעיתים קרובות. הוא אומר שמכסים יאפשרו להכניס לארה"ב כסף, מה שיאפשר הורדת מסים. הוא רוצה להחזיר תעשיות ועבודות יצרניות לארה"ב, שנעו בעבר למדינות אחרות. הוא גם רוצה להוריד את הגירעון המסחרי, כי מבחינתו המשמעות שלו היא שמדינות אחרות מנצלות את ארה"ב".

הגירעון המסחרי הוא ההפרש בין היצוא, כלומר סחורות ושירותים שמדינה מוכרת, לעומת היבוא, כלומר כמה היא קונה. "המשמעות של פער מסחרי, היא משיכה של הון משאר העולם. טראמפ לא ממש רואה את זה", אירווין מסביר. "מבחינתו, אם מדינות לא קונות מארה"ב, הן מנצלות אותה. הוא מגיע מפרספקטיבה של איש עסקים: אף עסק לא יכול להתקיים אם הוא קונה יותר ממה שהוא מוכר, והוא רואה את ארה"ב כעסק, אבל זה לא כל כך עובד. כי ההפרש הוא השקעות".

במה? בהכנה ליצוא בעתיד, וגם בחוב הממשלתי האמריקאי שנמכר ברחבי העולם. למעשה, צמצום שלו גם יצמצם את הגירעון המסחרי.
"נושא נוסף שטראמפ מקדם במדיניות הסחר שלו הוא צמצום מכסים של מדינות אחרות על ארה"ב, והוא משתמש במכסי נגד כדי לדחוף לזה. אבל מצד שני, הוא גם לא מרוצה מהסכם הסחר מול מקסיקו וקנדה, שהוא עצמו חתם עליו, והוא הסכם סחר חופשי לכל דבר ועניין. הוא גם מאיים בסיפוחים ושינויי גבולות, אבל לא ברור אם זה רציני או רק תירוצים במסגרת מלחמת סחר".

"העניים ישלמו הרבה יותר מהעשירים"

תומכי טראמפ מפנים אותנו למאה ה־19, לתקופה שהכנסות הממשלה הפדרלית בארה"ב היו בעיקר ממכסים. למה זה השתנה? האם זה רלוונטי לכלכלה דיגיטלית ומבוססת שירותים כמו היום?
"אכן, מכסים היו 90% מהכנסות הממשלה הפדרלית עד מלחמת האזרחים, וכ־50% מהן עד מלחמת העולם הראשונה. הסיבה העיקרית שזה היה המצב, היא כי הכלכלה האמריקאית הייתה אגררית (מתבססת על אורח חיים חקלאי, ע"א), אבל ככל שהכלכלה האמריקאית התפתחה, התגוונה, ועברה תיעוש ואורבניזציה - כך נהיה קל יותר לגייס מסי צריכה פנימית לעומת חיצונית. האם זה רלוונטי היום? פשוט לא".

למה?
"הכלל להשגת הכנסות גבוהות לממשלה הוא לגבות מס נמוך על בסיס רחב. כשמטילים מכס על יבוא ספציפי, היבוא של אותו מוצר פשוט יקטן. הסחר מאוד רגיש לזה. לעומת זאת, מיסוי של הכנסה וצריכה פחות יוצר אפקט כזה, כי אנשים עדיין ירצו לעבוד ולקנות דברים. אז מערכת מס מבוססת מכסים היא לא בסיס טוב לכלכלה מודרנית".

גם הבחירה על מה להטיל מכסים אינה ברורה מאליה, לדבריו. "טראמפ בוחר להטיל מכסים על כלי רכב, למשל, בעיקר כי זו תעשייה אמריקאית איקונית. ובכל זאת, אמריקאים קונים הרבה יותר כלי רכב זרים מאשר זרים שקונים כלי רכב אמריקאים. טראמפ רואה את זה כלא הוגן", הוא מסביר.

מי תומך במטרות האלה?
"מבין התעשיות, קשה למצוא תמיכה במדיניות המכסים. נכון שבתעשיית הפלדה תומכים, למרות שהם כמעט תמיד הוגנו. האיגודים של תעשיות הרכב גם תומכים, אבל בכנות אין המון תמיכה 'מלמטה' בתכניות האלה. יש כמובן הרבה אנשים שתומכים בטראמפ, במסגרת תנועת ה־MAGA (להחזיר את אמריקה לגדולתה, א"ע) ו'מלחמת התרבות' האמריקאית בין שמרנים לפרוגרסיבים, "אבל אין תנועה רחבה מלמטה שתומכת בכיוון של סגירת מסחר. זה טראמפ, והוא מזיז את האנשים סביבו לכיוון הזה".

הירידה בסחר הבינלאומי תהפוך את העולם לעני יותר? מי בעיקר יסבלו מזה?
"צריך לזכור שמכסים הם מאוד רגרסיביים. לכן, עניים ישלמו הרבה יותר מעשירים. כל מדינה שמעורבת בסחר תושפע מזה, וכולנו נהיה עניים יותר כתוצאה מכך. התקופה הרביעית של הגלובליזציה, מ־1990 ל־2010, הייתה מאופיינת בירידה דרמטית בעוני העולמי. כבר היום אפשר לראות את ההאטה בקצב הירידה של העוני הקיצוני בעולם. קשה להתנבא לגבי מדינות שיושפעו במיוחד".

השפעה צפויה נוספת שמציין אירווין, היא שהמכסים יביאו לעליית מחירים: "זו אמנם לא אינפלציה, שהיא עליית מחירים מתמשכת לאורך זמן, אלא קפיצה חד־פעמית. אבל ההכנסה הריאלית בוודאי תרד. מבחינת צמיחה, ארה"ב היא כלכלה גדולה במיוחד שביחס אליה הסחר האמריקאי יחסית קטן. האפקט על הצמיחה יהיה קטן יותר, וארה"ב יכולה 'להרשות לעצמה' מלחמת סחר יותר ממדינות אחרות".

אך כבר כעת, ניתן לראות שינויים דרמטיים בשוק ההון: מדד ה־S&P 500 ירד בחודש האחרון ביותר מ־8%, ולדברי אירווין זה קורה "כי השווקים מסתכלים קדימה. ומילא אם טראמפ היה מכוון רק נגד מדינות כמו סין, אבל הוא פוגע גם בבנות ברית כמו מקסיקו, קנדה, האיחוד האירופי ואולי אפילו יפן ודרום קוריאה".

איך ישראל תפחית סיכונים ותגביר את הסחר

איך ישראל צריכה להתנהל בעולם יותר פרוטקציוניסטי? יש דרכים בהן נוכל להרוויח מכך?
"יש לישראל הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב ועם האיחוד האירופי, וזה בסיס טוב מאוד, אבל לא מספיק. צריך לחתום על כמה שיותר הסכמי סחר כדי לגוון, במיוחד עם מדינות מזרח ודרום אסיה, ואמריקה הלטינית. ואם יהיו אפשרויות לחתימת הסכמי שלום, זה יפתח עוד דלתות רבות".

ואכן, הסכם סחר חופשי עם וייטנאם ועם דרום קוריאה נחתמו לפני מספר שנים, ושר הכלכלה ניר ברקת פועל לחתימת הסכם דומה עם הודו, אם כי הוא עדיין לא באופק. "ככל שישראל תחתום על יותר הסכמים כאלה, כך היא תוכל להפחית סיכונים ואף להגביר את הסחר. אם חלק מהמדינות יפנו פנימה, חיבור עם כמה שיותר שווקים הוא ביטוח נגד זה".

לגבי אפשרויות להרוויח, אירווין אומר שישראל יכולה להעמיק את האחיזה שלה בתעשיות עם ביקוש עולמי שההיצע שלו יהיה קשה יותר להשגה: "ישראל כמרכז הייטק, גם בשירותים וגם בייצור, יכולה ליצור יתרונות גדולים. גם לגבי תעשיית השבבים, לישראל יש יכולות ייצור ועובדים מנוסים. ארה"ב מאוד מודאגת לגבי טייוואן ודרום קוריאה שמאוימות על ידי סין וצפון קוריאה בהתאמה, מה שעלול להפוך אותן לפחות אמינות. ישראל יכולה להתבלט לטובה בהקשר הזה כמקור".

עלול לקרות מצב בו מלחמת סחר הופכת לקינטית, מלחמה כפשוטו?
"זו שאלה קשה, כי העדויות ההיסטוריות מעורבות. במובנים רבים, הגאופוליטיקה היא זו שמשפיעה על מלחמות הסחר, לא להיפך. מלחמות סחר הן הסימפטום, ולא הגורם. אבל הן בהחלט עלולות להאיץ מלחמות, כי הן מפחיתות את התלות ההדדית - מה שמוריד העלויות המלחמה, כי ממילא הכלכלות כבר מנותקות. אחד הטיעונים בעד הסחר עם סין הוא שכל עוד הכלכלה שלהם כל כך מעורבת בזו של המערב, זה יקשה עליהם לפלוש לטייוואן. אך אם סין תהיה מבודדת, יהיה לה קל יותר פוליטית וכלכלית לצאת למלחמה. אפשר לראות כמה רוסיה סובלת מהסנקציות, ופעולות דומות יכולות להיות מנוף על סין. אך כמובן, חשוב לזכור שגם זה לא מביא לחסינות מפני מלחמות".

הוא אף מוסיף ש"אחת הסיבות שמדינות דמוקרטיות לא נוטות ללכת למלחמות, היא כי הן מחויבות לאזרחים שלהן ולמצבם הכלכלי". בכך, הוא מתייחס גם לבנות הברית של ארה"ב, שהן מהנפגעות הראשיות ממלחמת הסחר: "בריתות הן מערכות יחסים. ומערכת יחסים הן עסק ארוך טווח. אם טראמפ מנצל את היחסים האלה בשביל הישגים לטווח הקצר - הוא מכניס את ארה"ב לפוזיציה עם פחות יתרונות בעתיד".

המבט לעתיד אינו חד־משמעי, אך נראה שהעולם עומד בפני צומת דרכים כלכלי היסטורי. מלחמות הסחר שמובילה ארה"ב ונסיגת סין לתוך עצמה מאיימות לשנות את העולם. עבור ישראל, ההזדמנות טמונה ביכולתה להתאים עצמה לעולם המשתנה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מדד הביטוח מזנק ב-3%

חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל יציב הבוקר, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ועדת חוץ וביטחון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

דרמה פוליטית: גדי איזנקוט פורש מהמחנה הממלכתי ויתפטר מהכנסת

איזנקוט אמר בשיחות סגורות כי "הפריימריז כפי שהתגבשו במחנה הממלכתי לא מאפשרים התמודדות אמיתית, ואינם מבטאים עקרונות דמוקרטיזציה שנדרשים בראייתי למפלגת שלטון" • בתחילת החודש, סיעת המחנה הממלכתי קיימה ישיבה שבסופה הוחלט כי ייערכו בחירות לראשות המפלגה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

חברת הבינה המלאכותית של אילון מאסק מגייסת 10 מיליארד דולר בחוב ובהון עצמי

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

חנות של רשת סבון / צילום: יח''צ-דן לב

קבוצת גולף נמצאת במגעים מתקדמים לרכישת מרבית הפעילות של רשת סבון

גולף דיווחה כי היא מעוניינת לרכוש את פעילות ההפצה, הפעלת החנויות ואתר האינטרנט של סבון ● במקביל, סבון עדכנה כי היא נמצאת בשלב מתקדם של מו"מ למכירת מפעל הייצור שלה הממוקם בקריית גת ● אם המפעל לא יימכר, הוא מתוכנן להיסגר בעוד שנה

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

סיום המערכה האיראנית הקפיץ את המחזור בענף התיירות ב-270%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הישראלים חזרו להזמין חופשות, וענף האופנה רשם גידול של כ-140%

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

יציבות בבורסות אירופה; טסלה נופלת ב-5% במסחר המוקדם בעקבות עימות מחודש בין טראמפ למאסק

הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים • S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות • גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

רגב הורתה להחרים את הדיונים על הקמת שדה תעופה בעמק יזרעאל

שרת התחבורה הורתה שלא לקדם את הקמתו של השדה הצפוני עד להצגת חלופות לשדה הדרומי לראש הממשלה ● בכך מצטרפת רגב לקריאתו של ח"כ אלמוג כהן שלא לקדם בינתיים את השדה

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית