גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה הבינלאומי שמסביר: זו הסיבה שמלחמת הסחר מטלטלת את השווקים. ומה צפוי בהמשך

מדיניות המכסים של טראמפ מדאיגה רבים - מבנות בריתה של ארה"ב שהופתעו מהכוונת שעל גבן, ועד המשקיעים בוול סטריט שרואים את חסכונותיהם מידלדלים ● פרופ' דאגלס אירווין, מגדולי המומחים לסחר בינלאומי, מתריע כי ההשפעות עלולות להיות חמורות מכך: מלחמות הסחר מסכנות את המשך מיגור העוני הגלובלי ואף עשויות להידרדר לסכסוכים צבאיים ● איך ישראל יכולה להתגונן ואולי אף להרוויח מהמצב?

פרופ' דאגלס אירווין / צילום: ענבל מרמרי
פרופ' דאגלס אירווין / צילום: ענבל מרמרי

"העידן החמישי של הגלובליזציה הגיע לסיומו", מאמין פרופ' דאגלס אירווין, אחד המומחים הגדולים בארה"ב לסחר בינלאומי, כשהוא מביט מהצד במלחמות הסחר המתהוות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. הצמיחה האדירה בסחר שראינו בעשרות השנים האחרונות נבלמת, ואף שהעתיד עדיין לא ברור, והרבה ממה שיקרה תלוי בהחלטות האישיות של טראמפ, אירווין מזהיר בראיון לגלובס: מיגור העוני העולמי עלול להאט ומלחמות הסחר עשויות להידרדר למלחמות של ממש.

דרמה טורקית: האיש שמאיים על ארדואן וקורץ לישראל
החלום היה להקים את עיר העתיד. זה נגמר ב-50 מיליארד דולר, ואתר נטוש

אירווין, שמלמד בדארטמות' קולג' היוקרתי מליגת הקיסוס, עבד בעבר בפדרל ריזרב ואף היה חבר במועצת היועצים הכלכליים של הנשיא רונלד רייגן. הוא הגיע לארץ במסגרת סמינר לסטודנטים של מכון פרידברג לכלכלה, המקדם חירות כלכלית בישראל ובמדינות "הסכמי אברהם". בתור מי שנחשב גם להיסטוריון כלכלי מוביל, אך טבעי שכדי להסביר כמה משמעותית תקופת הגלובליזציה שהסתיימה, הוא חוזר בזמן עד ל־1815 - אז נפוליאון שהוביל את צרפת לכיבוש רוב מערב אירופה ומרכזה, נבלם סופית בקרב ווטרלו.

"בשנים שלאחר מכן היו שלל המצאות רלוונטיות כמו ספינות קיטור וטלגרף, יחד עם תנועה נרחבת של עובדים ושל הון", הוא מספר. "באותן השנים הייתה עלייה איטית אך מתמדת בסחר, אבל החדירה שלו לא הייתה עמוקה, ועוד לא הגיעה לרוב העולם". בכך הוא מתכוון למה שמכונה היום "העולם השלישי", מונח המתייחס בעיקר למדינות עם רמת פיתוח נמוכה, שכניסתן לעולם הסחר הגלובלי הייתה מאוחרת - וההשפעות הכלכליות של כך עוד מורגשות.

מנפילת הקומוניזם ועד משבר הסאבפריים

אירווין חוזר לתקופה הראשונה של הגלובליזציה, שהסתיימה עם מלחמת העולם הראשונה, ולאחריה הסחר העולמי החל לדעוך. "בשנות ה־20 הייתה בנייה מחדש, אך היא נבלמה בעקבות השפל הגדול שהחל ב־1929. הוא היה מכה חמורה לגלובליזציה, מכיוון שחלק ניכר מהתגובה אליו, גם בארה"ב וגם בשאר העולם, היה הגנה על תעשיות והרמת חומות מכס".

מיד לאחר מכן, מסביר אירווין, הגיעה מלחמת העולם השנייה ששוב גרמה למדינות להתכנס בתוך עצמן, ולא אפשרה סחר עולמי בקנה מידה נרחב. "לאחר מכן, הסחר העולמי התאושש דרמטית, אך עדיין רוב המסחר העולמי היה מפוצל בין שני גושים: ליברלי וקומוניסטי. מדינות העולם השלישי היו סגורות עוד יותר, מתוך תפיסה שהסחר העולמי הוא נצלני - אך זה פגע בצמיחה שלהן".

השינוי הגדול באמת הגיע ב־1989, כשהגוש הקומוניסטי קרס: "חומת ברלין נפלה, אירופה עברה למודל חופשי יותר כלכלית, ואפילו סין נהייתה יותר קפיטליסטית. הודו התחילה להיפתח, והיה נראה שסחר בינלאומי חופשי במסגרת 'קונצנזוס וושינגטון' מאחד את העולם ומקשר בין כל קצוות תבל. התקופה בין שנת 1990 ל־2010 הייתה התקופה החזקה ביותר של גלובליזציה אי פעם, בפער".

נקודת מפנה בסחר העולמי. הפלת חומת ברלין / צילום: Reuters, Michael Probst

אך החל מהמיתון העולמי שהחל מבועת הסאבפריים בארה"ב, הגידול בסחר הבינלאומי נבלם. היום, שיעור הסחר העולמי דומה למדי לזה של 2006, במונחי שיעור מהתוצר. "וזה נהיה גרוע יותר", אומר אירווין, "בנוסף לברקזיט, ההתנתקות של בריטניה מהאיחוד האירופי, סין פונה פנימה, וגם ארה"ב תחת טראמפ עושה את זה. זו עדיין לא נסיגה של ממש בסחר הבינלאומי, אבל בהחלט עצירה שלו".

בראיון הקודם של אירווין לגלובס, בשנת 2020, הוא כבר הודה שהכלכלנים דנים בשאלה האם הגענו לשיא הגלובליזציה. "הייתה התרחבות ענקית בסחר במשך 20-30 השנים האחרונות, שנדחפה בין היתר על ידי מדיניות שעודדה סחר, ואיפשרה לשרשראות האספקה להתפתח", אמר אז. "אבל כשמסתכלים על היקף הסחר הגלובלי כאחוז מהתוצר העולמי, רואים שהוא נמצא בירידה מאז 2011. זה אומר שאולי הגענו לנקודת היפוך. שיש גבול לכמה כלכלות העולם יכולות להפוך למשולבות".

כבר באותו ראיון, שהתקיים בשיא התפרצות מגפת הקורונה בעולם ובישראל, טען שטראמפ, שהיה הנשיא האמריקאי באותה עת, "עודד את ההתפתחות הזאת" - אם כי אירווין סייג שהיא התחילה עוד לפניו. "גם אם לא היה את טראמפ, אם שרשראות האספקה מסתברות כפגיעות, הסחר היה יורד בכל מקרה", אמר.

הסחר העולמי חזר לרמה שקדמה למשבר הכלכלי. ניו יורק, 2008 / צילום: Reuters, Brendan McDermid

על צעדי טראמפ: "זה לא נראה טוב"

כמו במלחמה הקרה, העולם מתחיל להתפצל לשני גושי סחר נפרדים, ולפי אירווין הגורם הגדול והחשוב ביותר הוא משבר הסחר בין ארה"ב לסין.

בראיון איתך בגלובס ב־2020, הזהרת שקדנציה נוספת של טראמפ עלולה להביא למשבר סחר של ממש. איך אתה רואה את זה היום?
"זה לא נראה טוב. גם לא נראה שיש שינוי מהותי בסין. כדי ליצור מחדש אינטגרציה של הסחר העולמי, נצטרך אחד מהשניים: או מדיניות של ליברליזציה כלכלית ואוריינטציה לסחר חופשי, או טכנולוגיה חדשנית גדולה, כמו הקונטיינר הסטנדרטי בזמנו שדחף מאוד את הסחר הבינלאומי. ובכן, לא נראה שהמדינות נעות לכיוון ליברלי, וגם לא נראה שיש פריצת דרך טכנולוגית כזאת".

והנה שאלה קשה: מה טראמפ מנסה להשיג?
"יש לטראמפ יחסית הרבה יעדים, והוא גם משנה אותם לעיתים קרובות. הוא אומר שמכסים יאפשרו להכניס לארה"ב כסף, מה שיאפשר הורדת מסים. הוא רוצה להחזיר תעשיות ועבודות יצרניות לארה"ב, שנעו בעבר למדינות אחרות. הוא גם רוצה להוריד את הגירעון המסחרי, כי מבחינתו המשמעות שלו היא שמדינות אחרות מנצלות את ארה"ב".

הגירעון המסחרי הוא ההפרש בין היצוא, כלומר סחורות ושירותים שמדינה מוכרת, לעומת היבוא, כלומר כמה היא קונה. "המשמעות של פער מסחרי, היא משיכה של הון משאר העולם. טראמפ לא ממש רואה את זה", אירווין מסביר. "מבחינתו, אם מדינות לא קונות מארה"ב, הן מנצלות אותה. הוא מגיע מפרספקטיבה של איש עסקים: אף עסק לא יכול להתקיים אם הוא קונה יותר ממה שהוא מוכר, והוא רואה את ארה"ב כעסק, אבל זה לא כל כך עובד. כי ההפרש הוא השקעות".

במה? בהכנה ליצוא בעתיד, וגם בחוב הממשלתי האמריקאי שנמכר ברחבי העולם. למעשה, צמצום שלו גם יצמצם את הגירעון המסחרי.
"נושא נוסף שטראמפ מקדם במדיניות הסחר שלו הוא צמצום מכסים של מדינות אחרות על ארה"ב, והוא משתמש במכסי נגד כדי לדחוף לזה. אבל מצד שני, הוא גם לא מרוצה מהסכם הסחר מול מקסיקו וקנדה, שהוא עצמו חתם עליו, והוא הסכם סחר חופשי לכל דבר ועניין. הוא גם מאיים בסיפוחים ושינויי גבולות, אבל לא ברור אם זה רציני או רק תירוצים במסגרת מלחמת סחר".

"העניים ישלמו הרבה יותר מהעשירים"

תומכי טראמפ מפנים אותנו למאה ה־19, לתקופה שהכנסות הממשלה הפדרלית בארה"ב היו בעיקר ממכסים. למה זה השתנה? האם זה רלוונטי לכלכלה דיגיטלית ומבוססת שירותים כמו היום?
"אכן, מכסים היו 90% מהכנסות הממשלה הפדרלית עד מלחמת האזרחים, וכ־50% מהן עד מלחמת העולם הראשונה. הסיבה העיקרית שזה היה המצב, היא כי הכלכלה האמריקאית הייתה אגררית (מתבססת על אורח חיים חקלאי, ע"א), אבל ככל שהכלכלה האמריקאית התפתחה, התגוונה, ועברה תיעוש ואורבניזציה - כך נהיה קל יותר לגייס מסי צריכה פנימית לעומת חיצונית. האם זה רלוונטי היום? פשוט לא".

למה?
"הכלל להשגת הכנסות גבוהות לממשלה הוא לגבות מס נמוך על בסיס רחב. כשמטילים מכס על יבוא ספציפי, היבוא של אותו מוצר פשוט יקטן. הסחר מאוד רגיש לזה. לעומת זאת, מיסוי של הכנסה וצריכה פחות יוצר אפקט כזה, כי אנשים עדיין ירצו לעבוד ולקנות דברים. אז מערכת מס מבוססת מכסים היא לא בסיס טוב לכלכלה מודרנית".

גם הבחירה על מה להטיל מכסים אינה ברורה מאליה, לדבריו. "טראמפ בוחר להטיל מכסים על כלי רכב, למשל, בעיקר כי זו תעשייה אמריקאית איקונית. ובכל זאת, אמריקאים קונים הרבה יותר כלי רכב זרים מאשר זרים שקונים כלי רכב אמריקאים. טראמפ רואה את זה כלא הוגן", הוא מסביר.

מי תומך במטרות האלה?
"מבין התעשיות, קשה למצוא תמיכה במדיניות המכסים. נכון שבתעשיית הפלדה תומכים, למרות שהם כמעט תמיד הוגנו. האיגודים של תעשיות הרכב גם תומכים, אבל בכנות אין המון תמיכה 'מלמטה' בתכניות האלה. יש כמובן הרבה אנשים שתומכים בטראמפ, במסגרת תנועת ה־MAGA (להחזיר את אמריקה לגדולתה, א"ע) ו'מלחמת התרבות' האמריקאית בין שמרנים לפרוגרסיבים, "אבל אין תנועה רחבה מלמטה שתומכת בכיוון של סגירת מסחר. זה טראמפ, והוא מזיז את האנשים סביבו לכיוון הזה".

הירידה בסחר הבינלאומי תהפוך את העולם לעני יותר? מי בעיקר יסבלו מזה?
"צריך לזכור שמכסים הם מאוד רגרסיביים. לכן, עניים ישלמו הרבה יותר מעשירים. כל מדינה שמעורבת בסחר תושפע מזה, וכולנו נהיה עניים יותר כתוצאה מכך. התקופה הרביעית של הגלובליזציה, מ־1990 ל־2010, הייתה מאופיינת בירידה דרמטית בעוני העולמי. כבר היום אפשר לראות את ההאטה בקצב הירידה של העוני הקיצוני בעולם. קשה להתנבא לגבי מדינות שיושפעו במיוחד".

השפעה צפויה נוספת שמציין אירווין, היא שהמכסים יביאו לעליית מחירים: "זו אמנם לא אינפלציה, שהיא עליית מחירים מתמשכת לאורך זמן, אלא קפיצה חד־פעמית. אבל ההכנסה הריאלית בוודאי תרד. מבחינת צמיחה, ארה"ב היא כלכלה גדולה במיוחד שביחס אליה הסחר האמריקאי יחסית קטן. האפקט על הצמיחה יהיה קטן יותר, וארה"ב יכולה 'להרשות לעצמה' מלחמת סחר יותר ממדינות אחרות".

אך כבר כעת, ניתן לראות שינויים דרמטיים בשוק ההון: מדד ה־S&P 500 ירד בחודש האחרון ביותר מ־8%, ולדברי אירווין זה קורה "כי השווקים מסתכלים קדימה. ומילא אם טראמפ היה מכוון רק נגד מדינות כמו סין, אבל הוא פוגע גם בבנות ברית כמו מקסיקו, קנדה, האיחוד האירופי ואולי אפילו יפן ודרום קוריאה".

איך ישראל תפחית סיכונים ותגביר את הסחר

איך ישראל צריכה להתנהל בעולם יותר פרוטקציוניסטי? יש דרכים בהן נוכל להרוויח מכך?
"יש לישראל הסכמי סחר חופשי עם ארה"ב ועם האיחוד האירופי, וזה בסיס טוב מאוד, אבל לא מספיק. צריך לחתום על כמה שיותר הסכמי סחר כדי לגוון, במיוחד עם מדינות מזרח ודרום אסיה, ואמריקה הלטינית. ואם יהיו אפשרויות לחתימת הסכמי שלום, זה יפתח עוד דלתות רבות".

ואכן, הסכם סחר חופשי עם וייטנאם ועם דרום קוריאה נחתמו לפני מספר שנים, ושר הכלכלה ניר ברקת פועל לחתימת הסכם דומה עם הודו, אם כי הוא עדיין לא באופק. "ככל שישראל תחתום על יותר הסכמים כאלה, כך היא תוכל להפחית סיכונים ואף להגביר את הסחר. אם חלק מהמדינות יפנו פנימה, חיבור עם כמה שיותר שווקים הוא ביטוח נגד זה".

לגבי אפשרויות להרוויח, אירווין אומר שישראל יכולה להעמיק את האחיזה שלה בתעשיות עם ביקוש עולמי שההיצע שלו יהיה קשה יותר להשגה: "ישראל כמרכז הייטק, גם בשירותים וגם בייצור, יכולה ליצור יתרונות גדולים. גם לגבי תעשיית השבבים, לישראל יש יכולות ייצור ועובדים מנוסים. ארה"ב מאוד מודאגת לגבי טייוואן ודרום קוריאה שמאוימות על ידי סין וצפון קוריאה בהתאמה, מה שעלול להפוך אותן לפחות אמינות. ישראל יכולה להתבלט לטובה בהקשר הזה כמקור".

עלול לקרות מצב בו מלחמת סחר הופכת לקינטית, מלחמה כפשוטו?
"זו שאלה קשה, כי העדויות ההיסטוריות מעורבות. במובנים רבים, הגאופוליטיקה היא זו שמשפיעה על מלחמות הסחר, לא להיפך. מלחמות סחר הן הסימפטום, ולא הגורם. אבל הן בהחלט עלולות להאיץ מלחמות, כי הן מפחיתות את התלות ההדדית - מה שמוריד העלויות המלחמה, כי ממילא הכלכלות כבר מנותקות. אחד הטיעונים בעד הסחר עם סין הוא שכל עוד הכלכלה שלהם כל כך מעורבת בזו של המערב, זה יקשה עליהם לפלוש לטייוואן. אך אם סין תהיה מבודדת, יהיה לה קל יותר פוליטית וכלכלית לצאת למלחמה. אפשר לראות כמה רוסיה סובלת מהסנקציות, ופעולות דומות יכולות להיות מנוף על סין. אך כמובן, חשוב לזכור שגם זה לא מביא לחסינות מפני מלחמות".

הוא אף מוסיף ש"אחת הסיבות שמדינות דמוקרטיות לא נוטות ללכת למלחמות, היא כי הן מחויבות לאזרחים שלהן ולמצבם הכלכלי". בכך, הוא מתייחס גם לבנות הברית של ארה"ב, שהן מהנפגעות הראשיות ממלחמת הסחר: "בריתות הן מערכות יחסים. ומערכת יחסים הן עסק ארוך טווח. אם טראמפ מנצל את היחסים האלה בשביל הישגים לטווח הקצר - הוא מכניס את ארה"ב לפוזיציה עם פחות יתרונות בעתיד".

המבט לעתיד אינו חד־משמעי, אך נראה שהעולם עומד בפני צומת דרכים כלכלי היסטורי. מלחמות הסחר שמובילה ארה"ב ונסיגת סין לתוך עצמה מאיימות לשנות את העולם. עבור ישראל, ההזדמנות טמונה ביכולתה להתאים עצמה לעולם המשתנה.

עוד כתבות

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

מקורות אמריקאים סיפרו לרויטרס כיצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב כמעט נתקעו על אדמת איראן, על ההחלטה הלא שגרתית שהתקבלה ועל מבצע ההטעיה בשטח

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר דורש להאריך את חופשת הפסח בשל המלחמה, ארגוני המורים מתנגדים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מבקש לבטל את הלמידה מרחוק ולהוציא את התלמידים והמורים לחופשה של עד שלושה שבועות, תוך קיזוז הימים מהחופש הגדול ● במשרד החינוך ובארגוני המורים מתנגדים ● באוצר מזהירים מנזק של מעל מיליארד שקל בשבוע כתוצאה מלימודי הזום שמשאירים את הילדים בבית, ומאיימים בחקיקת בזק

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ במסיבת העיתונאים: "אפשר לחסל את איראן בלילה אחד, והלילה הזה יכול להיות מחר"

הותרו לפרסום שמות ארבעת ההרוגים בפגיעה בחיפה: ולדמיר ולנה גרשוביץ', בנם דימה ובת זוגו לוסיל-ג'ין ● לפי דיווח איראני, הועברה לפקיסטן תגובה להצעת ארה"ב ● איראן דורשת סיום קבוע של המלחמה - "תוך התחשבות בשיקולי איראן", בין היתר הסרת הסנקציות ● טראמפ על ההצעה האיראנית: "צעד חשוב, אבל לא מספיק טוב. המלחמה היא על דבר אחד - הגרעין" ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

עם תאריך ושעה: טראמפ פרסם את הדד-ליין המדויק לאיראן

נשיא ארה"ב נקב במועד פקיעת האולטימטום לאיראן, ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף השיב: "כל האזור שלנו הולך להישרף כי אתה מתעקש לציית לפקודותיו של נתניהו" ● בכיר איראני: "מצר הורמוז יפתח רק אחרי הפיצוי על הנזקים"

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

הלחצים שמאחורי החזרת הפעילות של לוויתן, ולמה כריש עדיין מושבת?

מאגר הגז הגדול בארץ שב לפעול, בין היתר עקב לחצים שהפעילו מדינות האזור בסיוע ארה"ב ● המאגר הצפוני כריש, המופעל ע"י אנרג'יאן ומיועד כולו לצורכי המשק המקומי, נותר מושבת

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

מטוס ''רפאל'' מתוצרת צרפת / צילום: ap

באיחוד האמירויות ביטלו פרויקט של מיליארדים עם צרפת. ומה הקשר למלחמה?

עפ"י דיווח בצרפת, איחוד האמירויות נסוגה מעסקה בשווי 3.5 מיליארד אירו לפיתוח הדור הבא של מטוסי קרב צרפתיים מסוג "רפאל" ● העסקה בוטלה בדצמבר האחרון אך היא מסמלת התרופפות ביחסים, שעשויה להעמיק על רקע החלטתה של צרפת שלא להתערב מבחינה צבאית במלחמה

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית

השאיפה: להגדיל את הצבא הגרמני מ־180 אלף חיילים כיום ל־260 אלף בעוד כעשור / צילום: Shutterstock

סערה בגרמניה: האם החשש ממלחמה יגרור צעד קיצוני?

טעות שהתגלתה בימים האחרונים ברפורמת הגיוס החדשה בגרמניה חייבה גברים בגילאים 17-45 לבקש אישור לפני יציאה מהמדינה - כאילו כבר הוכרז מצב חירום בפועל ● בממשלה מיהרו לתקן, אך הפרשה חשפה את הפער בין ההתחמשות הצבאית במאות מיליארדי אירו למציאות שבה רק 27% מהגרמנים מוכנים להילחם

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

עדי לויתן / צילום: טל שחר

מנכ"לית אנלייט החדשה על הבעלים: "כשהוא רואה שאני שולטת, הוא לוקח צעד אחורה"

באוקטובר האחרון חזרה עדי לויתן לארץ, אחרי שנים בענקיות בינלאומיות, וקיבלה את המושכות לחברת האנרגיה המתחדשת אנלייט ● כעת מצופה ממנה לשמור על הביצועים הגבוהים של החברה, שרשמה זינוק של כ-150% ברווח בשנה החולפת ● בראיון היא מספרת על ההחלטה הקשה שהיא נדרשת לה, ולמה לדעתה יש מעט מנכ"ליות בבורסה

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

רחוב ארנון 22 בשכונת הוורדים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית שמונה?

דירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר בקריית שמונה נמכרה תמורת 700 אלף שקל – בשבוע השני למלחמה ובמחיר קרוב לעסקאות דומות ● המבנה הספציפי כולל מקלט לתושבי הבית

זירת הנפילה בחיפה / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבניין בחיפה: חשש לחייהם של הלכודים תחת ההריסות

טיל איראני עם ראש נפץ במשקל 450 ק"ג פגע במבנה בחיפה; הבניין קרס חלקית, יש 4 מנותקי קשר; פצוע קשה ותינוקת בין הנפגעים ● בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד מירי מלבנון ● טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה ● הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu via Reuters Connect

המלחמה הנחיתה מכה קשה על ארדואן. כך הוא מנסה למנוע קריסה כלכלית

בניסיון לבלום את צניחת הלירה מול טלטלות המלחמה וזינוק מחירי האנרגיה, טורקיה מכרה כרבע מהרזרבות שלה בתוך חודש ● המהלך נועד למנוע העלאות ריבית שיפגעו בבסיס התמיכה של ארדואן, אך במקביל מתעורר חשש כבד ליציבותה של הכלכלה הטורקית בטווח הארוך

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם