כששרה רקובסקי, מפתחת תוכנה בחברת אפספלייר, זיהתה פערי ידע אצל חברותיה ללימודים, היא הקימה את קהילת Wonder ● היום היא מסייעת ליותר מ-5,000 נשים חרדיות בשילוב בתעשיית ההייטק, וגם חולמת להיות שותפה בסטארט-אפ
"אני רואה בפוסטים וכתבות, גם אם הכוונה טובה, אמירות כמו 'שחרדיות יביאו את הבעל שלהן לחתימת חוזה' או 'נשים חרדיות לא יודעות להתמודד עם מנהלים גברים'", אומרת שרה רקובסקי, מפתחת תוכנה בחברת הטכנולוגיה אפספלייר ומייסדת קהילת Wonder לקידום נשים חרדיות בהייטק. "כל המשפטים האלה לא נכונים, וזה צורם לי".
הבקשה שלה פשוטה: "תפסיקו להתייחס לכולנו באותה הצורה. זה קיים כלפי נשים בכלל בהייטק, אבל נגד נשים חרדיות זה יותר חזק. כל אישה חרדית היא אינדיבידואל, לכל אחת יש הכישורים שלה. אם אתם עומדים להעסיק אישה חרדית, זה לא אומר שכבר צריך לסדר לה חדר נפרד או לעשות את כל ההתאמות שבספר. זה בסדר לבחון איתה קודם".
רקובסקי החליטה להקים את קהילת Wonder, כשעזרה לחברותיה מהלימודים וזיהתה שיש פערים בידע. אחרי שהצליחה לסייע לכמה בודדות, החליטה לעשות סקייל ופתחה קבוצה בגוגל צ'ט. ככל שעבר הזמן, הצטרפו עוד ועוד נשים. בתוך שנה הקהילה מנתה כ־1,000 נשים, וכיום יש בה יותר מ־5,000 נשים חרדיות שעובדות בהייטק.
בכל יום יש לרקובסקי שעת ייעוץ מוגדרת, שבה כל אחת יכולה להתקשר. כך היא עוזרת לארבע נשים ביום בממוצע - מהמלצות לקורסים, דרך הכנה לראיונות ועד בקשות לטרמפים. "אני מקבלת בכל שבוע כמה פניות על הצלחות בזכות הקהילה", היא משתפת, "רק היום שתי נשים כתבו לי. אחת התקבלה למשרת סטודנט בגוגל אחרי שנעזרה בחברה אחרת מהקהילה, השנייה עשתה את המעבר מחברת לואו־טק להייטק".
"למפרנסת יחידה אין ביטחון"
היא בעצמה מפתחת תוכנה בחברת אפספלייר, המספקת למפעילי אפליקציות מידע על קמפיינים שיווקיים בזמן אמת. לתפקיד היא הגיעה אחרי שעברה בכמה חברות אחרות. "כבר ב־2021 חברה מהקהילה הציעה לי להגיש את עצמי לעבוד באפספלייר, אבל לא העזתי כי לא חשבתי שיש לי את הניסיון. אבל מאז עשיתי דרך. התחלתי לעבוד שם בתחילת 2025". הצוות שלה אחראי לאחד המוצרים המרכזיים של אפספלייר, שמנתח קמפיינים דיגיטליים ברשת.
רקובסקי - נשואה, אם לשני ילדים וגרה בבני ברק - היא חרדית מהמגזר הליטאי למשפחה בת שבעה ילדים. אביה אברך ואמה עורכת דין. היא למדה כל השנים בבתי ספר לבנות בלבד ובתיכון חרדי, ואחרי התיכון למדה הנדסאות תוכנה של מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע). לדבריה, זה מקובל מאוד בסביבתה, 70% מהנשים הולכות ללמוד פיתוח תוכנה. כך גם שתי אחיות שלה עשו.
עם זאת, נדמה שדווקא עבורה זה לא היה מובן מאליו. "בנות חרדיות לומדות לימודי ליבה מלאים, אבל אני לא אהבתי, אז בקושי למדתי. כשפניתי למסלול הנדסאי תוכנה, הייתי צריכה לעבור מבחן במתמטיקה ברמה גבוהה, אחרת לא היה לי סיכוי להתקבל. תפסתי את עצמי והצלחתי בסופו של דבר".
היו לה אתגרים נוספים. "לא היה לחברות שלי אינטרנט בבית, ואצלנו זה היה ממש בפיקוח. הייתי יכולה לגלוש באינטרנט רק אם אחד מההורים שלי נמצא לידי, והמחשב היה באמצע הבית".
לשאלה איך משלבים נשים חרדיות בהייטק, היא עונה: "זה עולם שלם. יש רמות דת שונות לאנשים שונים, ולכן יש רמות שונות של התאמות. כל אישה חרדית מרגישה מה היא צריכה. בעבר היו חברות קבלן שדרכן היו מגיעות הנשים החרדיות, שדאגו לכל דבר שהן היו צריכות, אבל הן היו לוקחות חלק משמעותי מהשכר. אני חושבת שככל שיש תקשורת טובה בין החברה לעובדת החרדית, לא צריך שום סיוע מבחוץ, ואפשר לעשות הכול יחד".
איפה תהיי בעוד עשור מהיום?
"זו שאלה קשה מאוד. העולם שלנו הוא מאוד דינמי ומאוד קשה. אני רוצה להמשיך לפתח את הקריירה ולתרום לקהילה. אפילו חשבתי להיות שותפה בסטארט־אפים, אבל אני מפרנסת יחידה ולא הייתי בטוחה כלכלית".