המסלול הביטחוני של איילת גילן-סגל התחיל בפענוח צפנים ב-8200 והמשיך בתפקידים ביחידות מסווגות אחרות ● היום היא מביאה את הידע המודיעיני לאזרחות, כמנהלת הפעילות הישראלית של פלנטיר, שמסייעת לממשלות לנתח ביג דאטה ב-AI, וחתומה על הסכם עם משרד הביטחון
לאיילת גילן־סגל הייתה ילדות קצת פחות שגרתית. מי שגדלה בלהבים לאבא רופא ואמא מרפאה בעיסוק, קפצה כיתה בגיל צעיר, כשדילגה על כיתה ב', ורואה בכך מהלך שעיצב את חייה, ובגיל 14 כבר החלה ללמוד באוניברסיטה, לתואר ראשון בפסיכולוגיה. את מרביתו הספיקה לסיים לפני הגיוס. "הייתי נאיבית וחשבתי להיות פסיכולוגית, זו לא הייתה תוכנית סדורה", היא מסבירה.
היום, עוד לפני גיל 40, היא כבר מנהלת את הפעילות הישראלית של חברת פלנטיר, שמפתחת פלטפורמת ניתוח מידע ובינה מלאכותית למגזר הביטחוני והממשלתי, ונחשבת לכוח בולט בתחום הטכנולוגיות הביטחוניות בעולם.
החברה, שמעסיקה בעולם כ־4,000 עובדים, הוקמה אחרי פיגועי 11 בספטמבר בעקבות התחקירים שהצביעו כי היו נתונים אך לא היה ניתוח טוב שלהם. שלל ארגונים אספו מידע ולא תקשרו ביניהם. פלנטיר עוסקת בניצול בינה מלאכותית לטובת שליטה על התהליכים, תוך כדי צבירת מידע עדכני ומדויק.
באשר לישראל, המלחמה חידדה את הצורך שלה ביכולות AI לניתוח כמויות המידע האדירות שנצברות מהחזיתות השונות. לשיתוף הפעולה לקח זמן להבשיל, אך בינואר 2024 פלנטיר חתמה לראשונה על הסכם עם משרד הביטחון. זו הייתה תוצאה של העבודה המאומצת מאז פרוץ המלחמה.
"כשמגדר הוא לא אישיו"
את דרכה הביטחונית החלה גילן־סגל בשירותה הצבאי, במסלול שחקים היוקרתי של 8200. ביחידה שעוסקת בפענוח צפנים ובמודיעין אותות היא שירתה במשך שבע שנים, כחמש מהן בבסיס סגור בדרום והיתר באזור המרכז. "היו לי מפקדות בצבא ומנהלות באזרחות שהן מוצלחות מאוד, מעוררות השראה. הדבר הכי מרשים בעיניי הוא שמגדר הוא לא אישיו. הן עושות מה שצריך".
בתום השירות היא השתחררה בדרגת סרן, ומיד המשיכה לתפקיד ביטחוני מסווג אחר, שאותו מילאה עד גיל 28. היא עמדה אז בפני הצורך בקבלת ההחלטה לאן מועדות פניה, וב־2017 החליטה להצטרף לפלנטיר.
"במסגרת עבודתי עם מערכת הביטחון, אני רואה מול עיניי אנשים שבגלגול אחר הייתי בנעליהם. אני שמחה על ההחלטה הזאת, כי זה תפקיד מגוון - עסקי, טכנולוגי, מודיעיני. התהליכים הם ביטחוניים ומעניינים, של ניהול אנשים ולקוחות. קשה לי לדמיין תפקיד כזה במערכת הביטחון שמכיל נושאים רבים כל כך. פלנטיר היא תאגיד שחושב שהוא סטארט־אפ, ולכן יש עצמאות לעובדים ולכל אחד מהם יש משקל".
"המלחמה הורידה חסמים"
כיום החברה מעסיקה כ־30 עובדים בישראל, אבל זה לא היה המצב לפני שהתחילה המלחמה. "אותו היום, כמו כולם, החל אצלי בריצה עם הילדים למרחב המוגן ב־6:30. אחרי הצוהריים התקשר המנכ"ל ואמר שאפשר להציע עזרה למי שצריך. בזמנו לא יכולתי להרים טלפון לבכיר, ושיענה. למחרת כבר הקמנו צוות, ועשינו פעולות שנועדו להכין את עצמנו לכל פרויקט אפשרי".
המחסור בכוח אדם הביא להחלטת החברה לשלוח תגבורת לישראל, בצעד חריג במיוחד לאותם ימים. "הצוות מחו"ל הגיע ב־12-11 באוקטובר. בנתב"ג לא הבינו מה הם מחפשים פה. אבל הוא נשאר בישראל במשך שלושה חודשים, עד שהצלחנו לגייס עובדים".
"בקונטקסט של משבר גדול זה הביא לפרויקטים גדולים. יש כאן נסיבות נוראות ומנגד זה פתח דלתות והוריד חסמים", מספרת איילת. "הפעילות הזאת מתחברת לאסטרטגיה של פלנטיר, שמאמינה כי תפקידה להגן על המערב; לעבוד עם מדינות המערב כדי להגן על הדמוקרטיה. זו משימה אמיתית לפלנטיר.
"מלבד זאת, המנכ"ל וההנהלה הם אוהבי ישראל בכל רמ"ח איבריהם. הם אומרים שיותר קל להיות ציוני כשאתה לא בארץ. חשוב להם מה שקורה. זה לא שיקול מסחרי, כי יכול להיות שהם איבדו לקוחות מהמדיניות הזאת".