הוא התחיל ככדורגלן מבטיח - ונפצע, שירת 12 שנה במודיעין, עזב חברה רגע לפני הנפקה, ולבסוף מצא את הייעוד שלו דווקא בהצלת דבורים ● "אנשים לא הבינו איך אני עוזב חברה מצליחה בשביל זה, אבל זיהיתי הזדמנות לעשות משהו בעל ערך אמיתי"
בגיל 15, כשרוב בני גילו למדו בקדחתנות למבחני הבגרות, יובל רגב ארז מזוודה ועבר לאנגליה. כשחקן מבטיח בנבחרת ישראל הצעירה בכדורגל הוא זכה להזדמנות נדירה - להצטרף לקבוצת הנוער של טוטנהאם. "אמא שלי תמיד מספרת שמגיל שנתיים-שלוש אני עם כדור ביד. הספורט לימד אותי על משמעת עצמית - לקום ב-5:30 לאימונים, לעמוד ביעדים". אלא שסיבוכים משפטיים שקשורים באשרה שלו ופציעת ברך קשה שכללה קרע ברצועות שמו סוף לקריירה הספורטיבית המבטיחה, ו־25 שנה מאוחר יותר רגב מוביל תחום אחר לגמרי - הצלת דבורים.
הדרך מהדשא הירוק של טוטנהאם לניטור כוורות בזמן אמת ארוכה, אבל רגב רואה דווקא קו ישיר. "בספורט, כמו בטכנולוגיה, אתה צריך לזהות בעיות לפני שהן מתפתחות. ההבדל הוא שבמקום לצפות בשחקנים, אנחנו צופים בדבורים".
BeeHero, החברה שהקים עם שני שותפיו איתי כנות ועומר דוידי, מנטרת היום כרבע מיליון כוורות ברחבי העולם ומסייעת לחקלאים להשיג האבקה טובה יותר לגידולים שלהם. היא מציבה כוורות בשדות ומטעים, ומשתמשת בחיישנים מיוחדים כדי לעקוב אחר פעילות הדבורים. המידע הזה עוזר לחקלאים לדעת אם הדבורים מאביקות את הגידולים כראוי, מה שמשפר את כמות ואיכות היבול.
BeeHero פועלת במגוון רחב של גידולים כמו שקדים, תפוחים ואוכמניות ומשלבת בינה מלאכותית עם חקלאות מסורתית. כך, הפיתוח שלה נבחר לאחת מעשר ההמצאות המשפיעות של מגזין טיים - הישג מרשים לחברה שהתחילה את דרכה ב-2018, כשמעטים האמינו שאפשר לבנות עסק משגשג סביב הצלת דבורים.
נכשל בכל המבחנים הראשונים
הילדות של רגב נעה בין חיפה, שליחות קצרה של המשפחה בארה"ב, מגורים בקיבוצים והשתקעות ביעד הסופי מכבים-רעות. בבית הספר הוא למד פיזיקה ומחשבים, "כי זה מה שכולם עושים במכבים-רעות, אבל לא כל כך אהבתי את זה. בכלל, כספורטאי שהגיע למגמות האלה המורים לא האמינו בי. אבל זה רק דחף אותי להוכיח שאני יכול".
כשהגיע לגיל 18 אותה פציעה מהכדורגל גם מנעה ממנו להתגייס לקרבי. אז הוא החליט ללכת לעתודה, "רציתי לעשות תפקיד משמעותי במודיעין". הוא התחיל לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב. אבל ההתחלה הייתה קשה: הוא נכשל בכל חמשת המבחנים הראשונים בסמסטר הראשון. "החלטתי שאני צריך להתאפס על עצמי ולא לוותר", הוא משחזר. לאחר סיום התואר התגייס ליחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין, שם בילה כמעט שמונה שנים. במהלך השירות השלים גם תואר שני בהנדסת חשמל בטכניון.
אחרי כ-12 שנים בשירותי הביטחון ותקופה קצרה בחברת האוטו-טק אינוויז, הגיע הטלפון ששינה את חייו. "חבר ממש קרוב שמע את עומר ואיתי מדברים על חברת הדבורים שהם רוצים להקים, והם אמרו לו שהם מחפשים מישהו שעושה גם חומרה-תוכנה וגם דאטה". כך למעשה התחיל המסע המשותף שיוביל אותו להמציא מחדש את עולם החקלאות המודרנית. "ידעתי שזה הולך להיות מסע קשה. אף אחד לא דיבר אז על קליימטק ומשבר אקלים. כולם שאלו למה לעזוב חברה מצליחה לפני הנפקה בשביל דבורים. אבל זיהיתי הזדמנות לעשות משהו בעל ערך אמיתי".
אחד הרגעים המכוננים היה כשהצליחו לפתח מודל לזיהוי מלכה חסרה/מתה בכוורת. "שלחנו הודעה למגדל דבורים שחסרה לו מלכה, והוא התקשר המום לשאול איך ידענו", הוא מספר. "זה היה הרגע שבו הבנו שאנחנו באמת יכולים להציל כוורות".
איפה נראה אותך בעוד עשור?
"קשה לי לעשות משהו שאין לו ערך משמעותי, אז אני מאמין שהמיזם הבא יהיה בתחומי החינוך, הרפואה או הגיל השלישי. בלי קשר, אני רוצה להגיע לחלל.
"ההשתתפות שלי בפרויקט הזה מוכיחה שאפשר להצליח גם בתחומים פחות זוהרים מסייבר ופינטק. בסוף זה לא משנה אם אתה בועט בכדור או מציל דבורים, העיקר שאתה עושה שינוי אמיתי בעולם".
