טקס הענקת רישיונות חיפוש הגז בישראל. היום / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ
משרד האנרגיה והתשתיות חתם היום (ב') על רישיונות חיפושי הגז בישראל של קונסורציום סוקאר - חברת הנפט והגז הלאומית של אזרבייג'ן, BP וניו מד , כפי שנחשף בגלובס לפני כשבוע וחצי.
הרישיונות הוענקו לקבוצה הזוכה במקבץ I, ששטחו כ-1,700 קמ"ר, מצוי בצפון המים הכלכליים של ישראל ושווק בהליך התחרותי בשנת 2022. לפי ההכרזה, סוקאר תהיה המפעילה, וכל חברה תחזיק בכשליש מהזכויות בכל אחד מהרישיונות. בטקס השתתף יו"ר סוקאר, שר הכלכלה של אזרבייג'ן - מיקאיל ג'בארוב.
● מכה לאנרג'יאן: מכירת שדות גז במיליארד דולר בסכנה; המניה נופלת בתל אביב
● דיבידנד ענק שוכב בתעשייה אווירית, אך שר הביטחון מעכב את החלוקה
הפעילות בשטח זה, שכמעט ולא נחקר בעבר בהיבטי משאבי טבע, צפויה להתמקד בשלב הראשון בביצוע סקרים סיסמיים ואחרים, כאשר על פי תוצאות הסקרים יוחלט אם להתקדם לביצוע קידוח חיפוש באזור.
הקידוח הראשון של סוקאר מחוץ לאזרבייג'ן
המהלך של סוקאר מגיע לאחר עסקת הענק של אהרון פרנקל, שלאחרונה סיכם על מכירת מחצית מאחזקותיו (10%) במאגר הגז תמר לידי סוקאר. באקו רואים בחתימה על התוכנית של בלוק I כצעד אסטרטגי: מדובר בפעילות הקידוחים הראשונה של החברה הלאומית כמפעילה מחוץ לאזרבייג'ן. המהלך היה אמור לצאת אל הפועל עוד קודם לכן, אך נדחה בעקבות מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני האזורי בעקבותיה.
על פי פרטי המכרז, עד לאוקטובר 2026 מוכרח הקונסורציום להגיש תוכנית שכוללת ביצוע קידוח בלפחות אחד מהרישיונות בבלוק ותוכנית עבודה נוספת, שיאשר הממונה על הנפט. לאחר ביצוע בפועל של קידוח אחד לפחות ועמידה ביעדי תוכניות העבודה, החברות יוכלו להאריך את המשך פעילותן בשנתיים נוספות.
שחקנית משמעותית עבור ישראל וטורקיה
להתקדמות של סוקאר בחיפושי גז במים הכלכליים של ישראל יש בין השאר משמעויות גאו־פוליטיות דרמטיות לאזור. סוקאר היא ספקית אנרגיה חשובה עבור טורקיה וישראל. בטורקיה, החברה היא המשקיעה הזרה הגדולה ביותר, שגלגלה 18.5 מיליארד דולר ב־17 השנים האחרונות וחברת הבת של סוקאר במדינה מעסיקה יותר מ־10 אלף עובדים.
בנוסף, אזרבייג'ן היא ספקית אנרגיה משמעותית עבור ישראל. יצוא הנפט הניב לבאקו סך הכנסות של 14.4 מיליארד דולר ב־2024 - כשישראל היוותה את היעד השישי בהיקפו. על אף אמברגו הסחר הטורקי שהטילה על ישראל ונחשף בגלובס, ממשל ארדואן בחר לא לעצור את אספקת הנפט לחיפה שעוברת דרך מדינתו. הסיבה: התלות האנרגטית של אנקרה בסוקאר וניסיון לשמור איתה על יחסים תקינים.