מאבו דאבי לדובאי ב־45 דולר. הסיגליידר ''וייסרוי'' / צילום: אתר החברה
איחוד האמירויות מקדמת תוכנית לייעול התחבורה הציבורית בין אבו דאבי לבין דובאי באמצעות מטוסים אמפיביים, שמסוגלים לנחות ביבשה ובים. במסגרת זאת, קרן הפיתוח של אבו דאבי משתפת פעולה עם חברת ריג'נט קראפט האמריקאית, שמייצרת מטוסים שאותם היא מכנה "סיגליידר חשמלי".
● כמה זמן לוקח לטיל מתימן להגיע לארץ, והמומחה שמצא סיבה לתקווה
● בטורקיה התגאו בצעד נגד ישראל, דוח חדש חושף את ההשפעה האמיתית
● ארדואן דאג שיעצרו את היריב הכי גדול שלו; הבורסה באיסטנבול צונחת
הסיגליידרים מדגם "וייסרוי" מיועדים לשאת עד 12 נוסעים בגובה של כ־30 רגל מעל פני המים, ומגיעים למהירות של כ־290 קמ"ש. המרחק מאבו דאבי לדובאי עומד על כ־160 ק"מ ועל כן הטיסה ביניהן צפויה להימשך כחצי שעה. בעוד שטיסה במסוק למרחק כזה תעלה כ־900 דולר, בסיגליידר המחיר הצפוי יעמוד על כ־45 דולר (כ־165 דירהם אמירותי) בלבד - נמוך יותר אף מנסיעה במונית בין הערים. היעד להפעלת אמצעי התחבורה החדש הוא כבר ב־2027.
הסיגליידרים עובדים בשלושה מצבים: ספינה, שבה הם שטים כמו כל כלי שיט, עד שמגיעים למים פתוחים; סנפירי, שבו רוב הגוף עולה מעל פני המים, והכלי מאיץ במהירות; ומצב מטוס, שבו הסיגליידרים טסים בגובה כעשרה מטרים בלבד. "וייסרוי" כבר עבר בדיקות ימיות וצפוי להתחיל בטיסות בקיץ הקרוב.
בין המשקיעים האסטרטגיים של הסטארט־אפ האמריקאי בן החמש שנים נמנים גופים כמו לוקהיד מרטין, ג'פן איירליינס וניאום, שמהם גייס יותר מ־90 מיליון דולר. כלל ההזמנות שעומדות לרשות ריג'נט כיום מסתכמות לכ־600 סיגליידרים בשווי יותר מ־9 מיליארד דולר.
תייצר אלף משרות הייטק באבו דאבי
כחלק מההתרחבות למפרץ, ריג'נט מתכננת לייצר כלים על אדמת איחוד האמירויות, כשההערכה היא שהפעילות הזו תיצור יותר מאלף משרות הייטק חדשות באבו דאבי בתוך עשור. היא תעשה זאת בצוותא עם קרן הפיתוח של אבו דאבי. המייסד־שותף ומנכ"ל ריג'נט, בילי ת'אלהיימר, סיפר ל"נשיונל" האמירותי, כי ההשקעה המוערכת בפרויקט תעמוד, לכל הפחות, על 250 מיליון דולר בעשור הקרוב. המתקן באבו דאבי ישרת בשלב הראשון את האמירותים בלבד, אבל בהמשך תתרחב פעילותו למדינות נוספות במזרח התיכון, באירופה ובמרחב אסיה־פסיפיק.
במבט צופן עתיד, ריג'נט מתכוונת להתמודד עם המחסור באנשי מקצוע מהתחום הימי באיחוד האמירויות באמצעות גיוסם ממדינות אחרות, והבאתם לאבו דאבי. באשר לייצור חומרי הגלם, חלק מהותי ממנו יתבצע בתוך איחוד האמירויות כדי להגביר את העצמאות. "האמירותים מעוניינים בגיוון הכלכלה והפחתת התלות בנפט, אבל גם מעוניינים לפתח את החינוך הטכנולוגי עבור המקומיים", אומר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "הם לא רוכשים טכנולוגיה וזורקים עליה כסף, אלא רוצים שזה ישרת את הדורות הבאים. הבאת אנשי מקצוע מבחוץ נועדה גם לטובת הכשרת מקומיים".