עו"ד מזל מרו עלתה לארץ בגיל 4, והרגישה על בשרה את חבלי הקליטה, אבל זה רק עשה אותה נחושה יותר: "אמא שלי איבדה חמישה ילדים, אז אני יכולה לצלוח הכול" ● כיום היא שותפה במשרד עורכי דין גדול, ומטפלת בתיקים בהיקף של מאות מיליוני דולרים
"גדלתי בשכונה בבאר שבע שבה לא מעט נערים הסתבכו עם המשטרה. ראיתי את העוול שנעשה להם ואת היד הקשה כשמדובר ביוצאי אתיופיה. זה מאוד הפריע לי. יחסי קהילה-משטרה הן אחת הסיבות שהחלטתי ללמוד משפטים", מספרת עו"ד מזל מרו, שותפה במחלקת חדלות פירעון של משרד אגמון עם טולצ'ינסקי.
מרו נולדה באתיופיה ועלתה בגיל 4 עם ארבעה מתשעת אחיה. "הקטן בן שנתיים והגדול בן 12. הצטרפנו לסבים שכבר היו כאן וההורים עלו מאוחר יותר. הרגשתי על בשרי את חבלי הקליטה. טיפלתי באחיי הקטנים והייתי בקשר עם המורים שלהם בגלל שלהורים היה קשה עם השפה. עד היום אני דואגת להם".
בצבא שירתה קרוב לבית, כרל"שית של מפקד בסיס תובלה, ואחרי הצבא החלה ללמוד משפטים. ההתחלה לא הייתה קלה. "השנה הראשונה ללימודים הייתה קשה, אבל יש לי אמא לביאה שהראתה לי שהתמדה ונחישות מביאים אותך להצליח בכל דבר. היא אישה שגידלה עשרה ילדים בארץ אחרי שאיבדה באתיופיה חמישה ילדים ממחלות. היא בת 65 ועדיין עובדת כמנקה. יש לה מוסר עבודה גבוה. אם היא צלחה את כל מה שעברה - אני יכולה לצלוח הכול".
"סיפורים קורעי לב"
במהלך התואר הראשון במשפטים הבינה מרו שלמרות הצורך שלה לעסוק ביחס הלא הוגן כלפי יוצאי אתיופיה, היא לא רוצה לעסוק בפלילים. את ההתמחות עשתה במשרד המשפטים, במשרדי הכונס הרשמי בבאר שבע, שם גילתה את עולם חדלות הפירעון והתאהבה בו. "פוגשים שם אנשים ברגעים הכי קשים שלהם, או אנשים שקרסו בעצמם כלכלית, או כאלה שנפגעו בגלל קריסה של הגוף שהיו בו", היא מסבירה.
לאחר ההתמחות עבדה בשוק הפרטי בשני משרדי עורכי דין, עד שחזרה לכונס הרשמי במשרד המשפטים למחלקת הערעורים לבית המשפט העליון. שם פגשה את עו"ד איתי הס, שניהל את המחלקה המשפטית של הכונס והיה מספר שתיים באגף. הס עזב את שירות המדינה, ובשנת 2018 הקים את מחלקת חדלות הפירעון של משרד אגמון עם טולצ'ינסקי. שנה לאחר כמן מרו הצטרפה למשרד, המונה כ־200 עורכי דין, ובשנה שעברה מונתה לשותפה במחלקת חדלות פירעון. לפני כחצי שנה עזב ראש המחלקה וכיום מרו היא הבכירה בה.
האתגר: מקסום ההחזר לנושים
כיום היא משמשת כבעלת תפקיד בהליכי חדלות פירעון של תאגידים, ועיקר התיקים הם מינויים מטעם בית המשפט לצד ייצוג דירקטורים ונושים בתביעות חדלות פירעון. "כשמקבלים תיק זו עבודה מאומצת, מתכנסים להספיק כמה שיותר כדי להבין לאן פניה של החברה. יש פעולות דחופות שצריך לבצע - לתפוס מסמכים של החברה, לאזן את ההתנהלות העסקית שלה ולהבין אם יש אפשרות לשקם אותה".
לדבריה, האתגר בעבודה הוא למקסם את שיעור ההחזר לנושים, אך מעבר להיבט הכלכלי יש גם מורכבות רגשית עם נושים שבעצמם נקלעו לקשיים בגלל התאגיד. "שומעים סיפורי קורעי לב. אין דרך לתת עדיפות לאחד על פני השני". אחד התיקים המשמעותיים שבו עוסקת מרו הוא של האגודה השיתופית יצרנים חקלאיים, שהוקמה במושב אחיסמך ואיגדה יותר מ-150 עוסקים. האגודה קרסה בגלל טענות למעילה, שהמשטרה עדיין בודקת. "יש כאן מורכבות רגשית גדולה מאוד. מדובר בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל. מושב שלם נפגע כי כל הכסף שלהם היה באגודה. מדובר בחקלאים שאין להם פנסיות".
אחת ההצלחות של מרו היא תיק האגודה השיתופית קו-אופ ישראל, שבו הצליחו לפרוע את כל החובות וטיפלו בנכסים בהיקף של 100 מיליון שקל. "אין הרבה תיקים שבמסגרתם מצליחים לפרוע את כל החובות. הצלחנו. לאגודה היו לא מעט נכסים ומחלוקות שהצלחנו לפתור".
אך לא בכל התיקים יש תחושה של הצלחה, ומרו מספרת על תיק שהתנהל כמעט עשור בהליכי חדלות פירעון. נוסף לפעילותה היא מובילה את התנדבות משרד אגמון בעמותת שוות בבאר שבע, שמטרתה לחזק נערות.
איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
"במשרד, במחלקה גדלה ומתפתחת".