גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלה קינן

כשאלה קינן ראתה שבעולם מכחישים את 7 באוקטובר, היא הסבה את פעילותה משיווק דיגיטלי למלחמה בפייק ניוז האנטי־ישראלי ברשת ● מאז היא הספיקה להסיר ערכי ויקיפידה לצמיתות, לבטל אירועים אנטישמיים בקמפוסים ולהכתיב את הנרטיב על חמאס: "אנחנו משפיעים על הצינורות שבהם מתקבעת התודעה העולמית"● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כשאלה קינן ראתה שבעולם מכחישים את 7 באוקטובר, היא הסבה את פעילותה משיווק דיגיטלי למלחמה בפייק ניוז האנטי־ישראלי ברשת ● מאז היא הספיקה להסיר ערכי ויקיפידה לצמיתות, לבטל אירועים אנטישמיים בקמפוסים ולהכתיב את הנרטיב על חמאס: "אנחנו משפיעים על הצינורות בהם מתקבעת התודעה העולמית"

באוקטובר האחרון החליטה אלה קינן, יוצרת תוכן ומייסדת ארגון BrightMind, שנלחם בפייק ניוז נגד ישראל, לקחת הפסקה ולטוס לדרום האוקיינוס השקט. "נסעתי למדינת האיים טובאלו, שיש בה פחות מ־10,000 תושבים. זו טיסה מפיג'י במטוס קטן של 20 אנשים, ואת נוחתת בשדה תעופה בגודל של דירה קטנה. הייתי התיירת היחידה שם במשך עשרה ימים.

"אני מרגישה מאוד בחיים במקומות כאלה, גם אם אני אוכלת אוכל לא טעים או פוגשת אנשים שלא מבינים אותי ולא ראו אדם כמוני. לא היה שם כמעט אינטרנט, חוץ מכמה נקודות שמחוברות לסטארלינק (אינטרנט לווייני - ג"ח). התחברתי פעם ביום ל־40 דקות, וזהו".

מטובאלו היא טסה למדינת איים נוספת, סמואה. מפגש עם נהג מונית שם החזיר אותה למציאות. "נכנסתי לרכב והוא שאל אותי מאיפה אני. אמרתי שאני מישראל, והוא ענה: שמעת שהרגו את סינוואר? אנחנו כמעט 17 אלף ק"מ מישראל, ועדיין הנהג ידע את זה. זה המחיש לי כמה אנשים מתעסקים בנו".

שנה אחורה, לאוקטובר 2023, המחשבה על מה שהעולם יודע או חושב עלינו היא שהניעה את קינן לפעולה. כשהיא הבינה שנוסף לחזית הפיזית מתנהלת חזית דיגיטלית, עם כמות עצומה של חשבונות פרו־פלסטינים ברשתות החברתיות, היא לקחה על עצמה משימה: "ראיתי שיש להם דף מסרים מאורגן עם הכחשה מוחלטת של הטבח, וזה מתחיל להיות ויראלי. הייתי בהלם שזה קורה בזמן שאנחנו עדיין נלחמים על החיים שלנו. אמרתי לעצמי: יש לנו אולי 24 שעות לייצר נרטיב, ואם לא, הלך עלינו. מעכשיו אני עובדת בזה".

כך, ממש בימים הראשונים למלחמה, היא יצרה את ההאשטג HamasIsISIS, שבהמשך שולב בנאום של נשיא ארה"ב דאז ג'ו ביידן. "ההאשטג הזה נולד כי ראיתי שדובר חמאס מוציא הודעה שאם ישראל תפציץ את עזה, בכל שעה הם יוציאו חטוף להורג, וזה יצולם ברשתות החברתיות", היא מספרת. "ואז הם התחילו למחוק הכול מהרשתות, כדי לא להידמות לדאעש ולשבור את התדמית של לוחמי החופש. המהלך שעשינו שלט ברשתות שלושה חדשים, והגיע למיליארדי צפיות".

בהמשך היא גם הקימה את BrightMind, כדי לחזק את הנרטיב הישראלי ברשתות החברתיות ולהילחם בפייק ניוז - הארגון שלה הסיר תכנים מסיתים ושקריים נגד ישראל, הוביל להשעיית סטודנטים ולביטולי אירועים אנטישמיים ברחבי קמפוסים בארה"ב, והגיע ליותר מ־100 אלף חברי קהילה מסביב לעולם שמבצעים משימות ומנסים ליצור שינוי תפיסתי, בהתנדבות. "הם יוצרים שינויים אמיתיים ומדידים", אומרת קינן.

"מחקו את ההיסטוריה"

קינן (37) גדלה בהרצליה, אך חילקה את זמנה בין ישראל לאירופה, שם גר אביה. אחרי שירות של שבע שנים בחיל המודיעין היא יצאה לטיול של שנה, ובמהלכו החליטה לפתוח את בלוג הטיולים Ella Travels World, שתפס תאוצה גם ברשת. מאז 2015 היא ביקרה בעשרות מדינות, חלקן רחוקות מאוד ושונות מאוד מהתרבות המערבית.

"זה לצאת מהחיק החם של אירופה או החומוס הישראלי, לפתוח את התודעה, להיות אדם זר ולהבין ניואנסים תרבותיים ומורכבויות שלא נחשפתי אליהם קודם. לבלות באי קטן בקאריביים זה משהו שמייצר חוויית חיים שונה לבן אדם. לא עשיתי את זה כדי לצאת לחופשות, הייתי חודשים שם, ותפיסת העולם שלי השתנתה".

היא סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת רייכמן, ולאחר מכן הקימה חברה לשירותי שיווק דיגיטלי. "עבדתי עם כ-30 משרדי תיירות בעולם על מיתוג יעדים לקהל צעיר ברשתות החברתיות. מאז ועד המלחמה עסקתי רק בזה. החברה עדיין קיימת, אני פשוט לא שם".

ולמרות שאפשר לחשוב כך, קינן מדגישה ש־BrightMind לא עוסק בהסברה. "זה לא העולם שלי. אני מתעסקת בהשפעה על המקומות שבהם מתעצבים נרטיבים. התוכן שלנו ברשתות החברתיות - בתחילת המלחמה הוא הגיע ל-400 מיליון צפיות בחודש מסביב לעולם, והיום מדובר ב-150 מיליון צפיות.

"התוכן שלנו מבוסס על קבוצת מיקוד בחו"ל. הבנו מה יכול להזיז את המחט בקרב צעירים, כי זה הגיל שבו הזהות מתעצבת. אנחנו הופכים את התכנים לוויראליים באמצעות קהילות עצומות. כך אנחנו יוצאים מתיבת התהודה, ומגיעים לאנשים שהישראלים לא מגיעים אליהם".

לשם המחשה, קינן מספרת על מיפוי של יותר מ־10,000 ערכים בוויקיפדיה, שעברו עיוות, נמחקו או שונו כך שהם מנתקים את הקשר בין היהודים לישראל. "הכניסו שם לינקים שקריים, ומחקו את ההיסטוריה", היא מספרת בלהט. "עשינו תחקירים על הטיות בוויקיפדיה באופן כללי ואילון מאסק שיתף את זה, מה שהגדיל מאוד את הצפיות.

"בחודשים האחרונים ויקיפדיה עושה שימועים לקבוצות מאורגנות פרו־פלסטיניות, שניסו להשפיע על נרטיבים. כל הפעילות שלהם הושעתה לצמיתות - זה לא כמו חשבון בפייסבוק, אי אפשר לפתוח מחדש. יעברו שש־שבע שנים עד שהם יוכלו להחזיר לעצמם את הרשאות העריכה. לוויקיפדיה יש 4 מיליארד צפיות בחודש, וצריך לזכור שגם כלי AI משתמשים במידע שיש שם, ולכן זה משמעותי מאוד".

את יכולה לתת דוגמה לעיוותים?

"יש כאלה ששינו את ירושלים לעיר בדרום הלבנט, לא בירת ישראל. מייסד ויקיפדיה נכנס ותיקן את זה בעצמו. למחרת התארגנות פרו־פלסטינית מחקה לו את זה, אז הוא נכנס לעובי הקורה. זה אומר שההשפעה שלנו היא מדידה. גודל הקהילות והמסה הקריטית אפשרו לנו למחוק אלפי תכנים של פייק. ארגונים הוציאו התנצלויות ושינו נרטיב ברשתות בגלל הלחצים שהפעלנו.

"לאחרונה הצלחנו לבטל אירוע בקנדה שדיברו בו על כך שתהיה חליפות מוסלמית, וצריך להרוג יהודים כצעד ראשון. אני לא משתיקה ביקורת על ישראל, אבל זה היה אירוע שמצדיק אלימות נגד ישראלים ומוחק את ההיסטוריה המתועדת. דורות שלמים יכולים לגדול על שקרים".

"מגיע לנו להסתובב בכבוד"

היום מעסיקה קינן בארגון 12 אנשים במשרה מלאה, לאחר שגייסה כסף מתורמים. "הסיפור הוא לייצר מערך השפעה אפקטיבי", היא מסבירה. "למשל, ברשתות החברתיות העלילו על מישהו ששירת עד לפני שנתיים בדובר צה"ל שהוא רצח קשיש פלסטיני. עם הקהילה והדיווחים הצלחנו להסיר את זה".

למרות כל זאת, קינן מספרת על דעיכה מסוימת בפעילות ככל שחולף הזמן. "אחרי חצי שנה אנשים בקהילות סבלו מעייפות החומר, ואני מבינה את זה. אני מתה לגייס עוד אנשים ולהשפיע כדי להתגבר על מחסום הגודל. אנשים לא מבינים את החשיבות של זה - מותג נבנה בשגרה ונבחן בחירום.

"לרבים יש נטייה להגיד: טוב, מקסימום לא יאהבו אותנו, למי אכפת? אבל זה משפיע על יחסי אקדמיה, מסחר וכלכלה, ביטחון ועוד. ממשל ביידן עצר חימושים לישראל בגלל דעת הקהל. לכן אני נמצאת ברשתות. אני לא ב-CNN ולא הולכת לקמפוסים, למרות שאני מעריכה את מי שכן, כמו יוסף חדד ונועה תשבי".

הודות לפועלה, קינן נבחרה להשיא משואה ביום העצמאות ה־76 למדינת ישראל. "האמינו בכוח שלכם, אנו יכולים להשפיע ולשנות", אמרה בטקס.

היו גם כישלונות?

"המון דברים לא מצליחים, זה קורה כל שבוע. יש המון תוכן שלא הצלחתי להסיר, או אירועים שלא הצלחתי לבטל, או קמפיינים שלא תפסו. קמפיין שעשינו על קטאר בדצמבר נהיה ויראלי בארה"ב, ולעומת זאת קמפיין על איראן פחות תפס. אני לא אפסיק לנסות בגלל זה".

לסיום, איפה נראה אותך בעוד חמש שנים?

"בעולם אידיאלי אעשה כל דבר שיכול לקדם את החברה הישראלית למקום טוב יותר, וזו לא תהיה מסגרת פוליטית. עד 7 באוקטובר לא ממש התעסקתי ביומיום, ואז הבנתי כמה חשוב שאקח חלק פעיל. ישראלי צריך לדעת שהוא יכול לחיות פה את חייו.

"אני מאמינה בכוח של הכלל, ורוצה שיהיו פה מיליון גלדיאטורים. חשוב לי לבנות אנשים כמשפיענים, ולתת להם את הכלים לעשות את זה. יש כאלה שאומרים 'תנו את העובדות ודברו אמת', אבל אנשים נוטים יותר לרגשות, ולכן הדרך שבה מעבירים את הדברים חשובה מאוד. התרומה שלי יותר מהותית במובן הזה. מגיע לנו להסתובב בכבוד בעולם".

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

תור לקוםות בסניף של טיב טעם, הבוקר / צילום: באדיבות עובדי טיב טעם

הבהלה לנייר טואלט: התנפלות על רשתות השיווק. אלה המוצרים המבוקשים

בעקבות התקיפה באיראן והאזעקות הבוקר, נרשמה עלייה של מאות אחוזים בתנועת הלקוחות ברשתות הפתוחות בשבת עם זינוק בביקושים למים, שימורים ונייר טואלט ● ברשתות מדגישים כי אין מחסור וכי המלאים מלאים, בעוד שירותי המשלוחים המהירים הושבתו בהתאם להנחיות פיקוד העורף

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

תנועת הספינות במיצרי הורמוז צונחת - ומחיר המעבר מזנק

בעקבות המבצע נגד איראן, תנועת הספינות באזור הקריטי נחתכה בכ-70%, ובפייננשל טיימס מדווחים כי מחירי הביטוח לכלי השיט העוברים בו צפויים לזנק בחדות ● על אף שאיראן קראה לספינות שלא לעבור במיצרים, בבריטניה המליצו לימאים להתעלם מהקריאות ולנהוג בזהירות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד