בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock
ישראל עשויה למצוא את עצמה מחוץ לרשימת המדינות שמהן קרן בשווי 150 מיליארד אירו של האיחוד האירופי תורשה לבצע רכש ביטחוני; כך עולה מטיוטה של הצעת ההחלטה של האיחוד, בשם "מוכנות ל-2030" שהוצגה אמש בבריסל, לקראת תהליכי אישור מתקדמים בבריסל.
● גרמניה אישרה חוב של טריליון אירו וההשלכות יהדהדו באירופה
● מחיר הזהב בשיא: בצרפת לא נוגעים ברזרבות ובשווייץ מתיכים מטילים לארה"ב
מאחורי הקלעים התנהלו בחודשים האחרונים מאבקים בין צרפת לגרמניה, סביב השאלה אם הקרן - שמסמלת מהפכה בסכומים המוקצבים לנושאי הביטחון - תורשה לרכוש ולהשקיע בייצור במדינות מחוץ לאיחוד האירופי. הצרפתים, שלהם תעשיית נשק מפותחת, דרשו כי כל כספי הקרן יושקעו באירופה. הגרמנים, שרכשו את מערכת ה"חץ 3" וחכרו מל"טים מישראל במיליארדי אירו, והודיעו על כוונה לרכוש סוללות "פטריוט" אמריקאיות, דרשו כי רק חלק מהקרן יוקצה לרכש פנים-אירופי, והיתר יהיה חופשי להשקעה במדינות אחרות.
ואולם, מעיון בהצעת ההחלטה שפורסמה אמש (ד') עולה כי ידם של הצרפתים הייתה על העליונה. את הכותרות באירופה תפסה העובדה כי ההחלטה מדירה את התעשיות האמריקאיות, הבריטיות והטורקיות מאפשרות של רכש אירופי במיליארדים, אולם גם ישראל כלולה ברשימת המדינות "מחוץ לגדר".
לפי ההצעה, כ-65% מעלות הרכש של מערכות ביטחוניות יהיו חייבים להיות מוצאים במדינות "איגוד הסחר החופשי האירופי" (EFTA) - מדינות האיחוד האירופי ביחד עם נורבגיה, איסלנד, שוויץ וליכטנשטיין, כמו גם אוקראינה.
יתר 35% יוכלו להיות מוצאים במדינות אחרות, אך רק אם הן חתמו על "הסכם שיתוף פעולה אסטרטגי" עם אירופה. דרום-קוריאה,יפן ובריטניה צפויות לחתום על הסכם כזה, אך ארה"ב אינה צפויה, בשל ההערכות כי הסכם כזה יחייב בלעדיות וימנע ממדינות את האפשרות להטיל "וטו" על סוגי מערכות נשק שיימכרו וכאלה שלא יימכרו.
ישראל, והתעשיות הביטחוניות שלה, עשויות למצוא את עצמן "נקרעות" מול הדרישות האירופיות מחד והנאמנות לברית הביטחונית עם ארה"ב מנגד, מה שימנע חתימה על הסכם אסטרטגי כזה וישלול השקעות במיליארדים. התוכנית גם שוללת אפשרות שמדינות אירופה ירכשו מערכות נשק שכל התכנון שלהן נעשה במדינה מחוץ לרשימת המדינות המוסכמת. יש לציין כי חברות ישראליות רבות פועלות באירופה בשיתוף פעולה עם חברות מקומיות, מה שעשוי לאפשר עמידה בתנאים של הקרן החדשה.
סכום הרכש יכול להגיע ל-500 מיליארד אירו
יש לציין כי התוכנית נוקבת כעת בסכום של 150 מיליארד אירו לרכש משותף של נשק על ידי האיחוד בהתאם לצרכים הביטחוניים, אך יש מי שחוזה כי היא תתנפח ל-500 מיליארד אירו או יותר. היא נעשית בנוסף להגדלת תקציבי הביטחון הלאומיים, כפי שעשתה גרמניה בימים האחרונים.
התוכנית שהוצגה אינה סופית, ובנוסף לגרמניה, שנציגה אמר לתקשורת האירופית כי אינה מעוניינת להציג תמונה כאילו היא מסרבת לרכוש נשק אמריקאי, גם פולין מתנגדת למהלך. צרפת ואיטליה, מנגד, בירכו על הפשרה, ואמרו כי קניית מערכות ביטחון "Made in Europe", תסייע ליבשת לפתח יכולות צבאיות מהירות ותעזור לקונסולידציה הדרושה לתעשיות הביטחוניות ביבשת. "אנחנו חיביים לקנות יותר באירופה, כי זה אומר לחזק את טכנולוגיות ההגנה האירופיות ואת הבסיס התעשייתי שלנו", אמרה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר-ליין, בהכרזה על התוכנית.
נכון להיום אירופה מוציאה קרוב ל-80% מהרכש הביטחוני שלה על רכישות ממדינות מחוץ לאיחוד האירופי, ארה"ב. התוכנית שהוצגה אינה סופית, וייתכן שתעבור שינויים עד שתעמוד להצבעה בה יידרש רוב מקרב 27 המדינות החברות באיחוד האירופי כדי לאשרה.