גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השעון שמגלה בת כמה באמת מערכת החיסון שלכם

אחת השאלות המשמעותיות היום בחקר ההזדקנות היא אם הגיל שלנו נקבע על פי תקתוקי השעון או על פי תהליכים ביולוגיים שאפשר להאט ● ד"ר איילת אלפרט פיתחה מדד שמכמת את גיל מערכת החיסון ● האם אפשר יהיה להזיז את השעון שלה לאחור?

איור: Shutterstock
איור: Shutterstock

אם יספרו לנו מה גילו של אדם מסוים, נניח בן 30, בן 60 או בן 90, נוכל להניח לא מעט על מצב בריאותו. למעשה, הגיל הוא אחד המשתנים הכי חשובים שרופאים מביאים בחשבון בבואם לטפל בחולה. עדיין, לפעמים יש הפתעות ומתגלים פערים משמעותיים מאוד בין אנשים בני אותו גיל, תופעה מאוד מודגשת בעיקר בגיל המבוגר. אנחנו רואים בני 90 שעדיין עושים פעילות גופנית ולא לוקחים תרופות, לעומת צעירים מהם, שהם שבריריים מאוד או בעלי תחלואה משמעותית.

חזית המדע | הטבעות שנעלמות והתוכנית הישראלית: כוכב שבתאי לא מפסיק להפתיע את החוקרים
חזית המדע | החוקרת שמגלה: כך תעשו שינוי עם עצמכם. וכל מי שאומר לכם אחרת - קצת משקר
חזית המדע | לא רק נגד כאב ראש: לכדור שנמצא בכל בית יש השפעות שלא יכולתם לדמיין

לרופאים בקליניקה אין היום אפשרות להבין מדוע זה קורה או לכמת את ההבדל, ולמעשה כל הטיפול נערך באמצעות שערוך קליני וסובקייטיבי של הרופא המטפל. בשנים האחרונות מנסים חוקרי הזדקנות לבנות מודלים של "גיל ביולוגי", כלומר, מערכת של סמנים המאפשרים לכמת בצורה אובייקטיבית את מצב הבריאות של אדם מסוים טוב יותר מאשר רק גילו.

"הגיל הכרונולוגי הוא עדיין המשתנה המתואם ביותר עם הבריאות הכללית, אבל אם מוסיפים לו את השעונים הביולוגיים, משיגים ניבוי טוב עוד יותר", אומרת ד"ר איילת אלפרט, רופאה שחוקרת היבט אחד של גיל ביולוגי - הגיל של מערכת החיסון.

שינויים דרמטיים לאורך החיים

הגיל הביולוגי של מערכת החיסון חשוב במיוחד דווקא משום שהמערכת הזאת מקושרת מאוד עם תהליכים תלויי גיל. לאורך החיים היא עוברת שינויים שהופכים אותה מצד אחד לאפקטיבית פחות במלחמה בזיהומים, ומצד אחר לבעלת נטייה מוגברת לייצור דלקות שעוצמתן אמנם נמוכה (כלומר, לא הדלקות הסוערות שאנחנו חווים במחלות זיהומיות), אך הן כרוניות.

דלקות כאלה עומדת בבסיס של תהליכים רבים הקשורים להזדקנות: דלקות בכלי הדם מובילות להתקפי לב; דלקות במוח הן חלק מהמנגנון של התפתחות מחלות ניווניות; דלקות הן חלק ממנגנון הסבילות לאינסולין שעומד בבסיס סוכרת והשמנה, וגם תהליכים סרטניים כנראה קשורים לכך.

מערכת החיסון עוברת שינויים דרמטיים לאורך החיים בעקבות החשיפה לגורמים שונים בסביבה, והאינטראקציה ביניהם לבין הגנטיקה שלנו. ידוע שיש הבדלים גדולים בין אנשים שהמערכת החיסונית שלהם מבטאת את סימני הגיל מוקדם יחסית בחייהם לבין אלה שסימני הגיל באים לידי ביטוי מאוחר יחסית, אך לפני המחקר של אלפרט לא ניתן היה למדוד ולכמת את התופעה.

מספר התאים ככלי לניבוי

אלפרט החלה לבנות את השעון הביולוגי של מערכת החיסון במסגרת הדוקטורט שלה בטכניון. המחקר שלה נעשה בהנחיית פרופ' שי שן אור, המוכר גם כאחד ממייסדי חברת סייטוריזן לפיתוח תרופות באמצעות AI, ובשיתוף ד"ר ישי פיקמן, שהיה חוקר במעבדה.

כדי לבנות את השעון, הצוות התבסס על נתונים שקיבלו מאוניברסיטת סטנפורד, שם נערכו מדידות מקיפות מסוגים שונים לכ־100 מטופלים שהגיעו לקליניקה במשך תשע שנים, שנה אחרי שנה, ונתנו דגימת דם. "מצאנו הבדלים במערכת החיסון שמסבירים חלק מהשונות שרואים בין אנשים שונים בגיל המבוגר".

מה מדדתם בעצם?
"המטריקה שלנו מתבססת על כמויות תאים בדם. מערכת החיסון מורכבת מסוגים רבים של תאי חיסון וקיימים מכשירים שיכולים למנות אותם. אנחנו השתמשנו ב־CyTOF, שהוא בעצם מכשיר שסופר תאים. באמצעות סט רחב של מרקרים הוא יודע לזהות המון סוגים שונים של תאים, ויכולנו לספור באמצעותו מספר רב של אוכלוסיות שונות של תאי מערכת החיסון.

"מצאנו שדפוס המבוסס על כמות של כ־20 אוכלוסיות תאים יכול לספר לנו משהו על הגיל של מערכת החיסון.

"זאת גישה חדשה, שכן לא נהוג לספור תאים כדי לפתח שעונים ביולוגיים, ובוודאי שלא דפוסים שניתן לראות רק כשמביטים על השינויים בכל 20 אוכלוסיות התאים בבת אחת.

"כיום, המדידה של גיל ביולוגי מבוססת על שיטות שונות כמו בדיקת מצב ה־DNA של התא, כולל מצב המתילציה, כלומר האופן שבו התא מתכנת את עצמו כך שגנים מסוימים יבואו לידי ביטוי ולא אחרים. שיטה אחרת בוחנת את הדפוסים של החלבונים השונים המסיסים בדם. אבל מאחר שתפקוד מערכת החיסון מבוסס בעיקר על תאים, הכלי שבו השתמשנו היה מאוד רלוונטי בהקשר הזה".

הממצאים תוקפו על נתוני מחקר פרמינגהם, שעוקב לאורך עשרות שנים אחרי יותר מ־2,000 אנשים מבוגרים. "על אוכלוסיית המחקר הזאת כימתנו את הגיל החיסוני ובדקנו מה הקשר בינו לבין הסיכון לתמותה בעתיד. אכן באותה אוכלוסייה גילינו שהמדד שפיתחנו יכול לחזות סיכון לתמותה מעבר לגורמי הסיכון המוכרים".

אז אם אני רוצה לדעת מה גיל מערכת החיסון שלי, אני צריכה שיספרו לי 20 סוגי תאים?
"כדי להנגיש את הממצא הזה לקליניקה, אריק פלדמן, סטודנט לדוקטורט במעבדה של פרופ' שן אור,מודל שמודד אותה תוצאה, גיל מערכת החיסון, תוך הסתמכות על פחות פרמטרים ועדיין שמירה על רוב הדיוק. ניתן לבצע את המדידה הזאת באמצעות Flow Cytometer (מד תאים בזרימה) שהוא כלי שנמצא בשימוש הרבה יותר סטנדרטי".

ד''ר איילת אלפרט / צילום: תמונה פרטית

הזיהום שמזקין את המערכת

התקווה היא שכלי המדידה החדש יפתח את הדלת להבנת מנגנון ההזדקנות של מערכת החיסון, וכך אולי ניתן יהיה להתחיל בהתערבויות נגד הזדקנותה המוקדמת אצל אנשים מסוימים.

"אנחנו יודעים שלילדים של אנשים שחיו עד גיל 100 יש סיכוי גבוה יותר להגיע לגילאים מבוגרים בעצמם. אז עכשיו אנחנו בוחנים את מערכת החיסון של המבוגרים הללו, כדי להבין איך היא עומדת בפני הלחצים הסביבתיים".

מה אתם חושבים שקורה למערכת החיסון שגורם להזדקנותה המואצת?
"התאים של מערכת החיסון נחלקים למערכת החיסון הנרכשת והמולדת. התאים של המערכת הנרכשת לומדים את הסביבה שלהם ומשתנים בהתאם לאנטיגן שהם רואים. ניתן לחלק את כלל אוכלוסיית תאי ה־T לאוכלוסייה של תאים נאיביים שמעולם לא ראו אנטיגן, והם יכולים להיות מופעלים בעתיד, לעומת תאי זיכרון שהם תאים שכבר מותאמים לאנטיגן מאוד ספציפי וזהו תפקידם בעולם. עם השנים, הבריכה של התאים הנאיביים הולכת וקטנה.

"במקביל, יש לנו בלוטה בבית החזה, התימוס, שתפקידה לחנך את התאים הנאיביים. היא הולכת ומידרדרת מגיל צעיר, מתחילת הילדות ועד הזקנה. בגיל המבוגר, תאים שכבר כן ראו אנטיגן נהיים הרבה יותר חשובים, אבל הם גם יוצרים את הדלקתיות הבעייתית. שיווי המשקל בין שני חלקי המערכת מתערער".

מחקרים שנערכו בעבר הראו שאחת ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית עצימה היא האטת ההידרדרות של התימוס.

"הבסיס הגנטי כנראה מאוד משפיע, אבל ככל שהגיל עולה, ההשפעה של הסביבה מתחילה להיות משמעותית יותר. לדוגמה, אם נבחן תאומים זהים, בתחילת חייהם מערכת החיסון שלהם מאוד דומה, ועם הזמן היא משתנה לפני הגורמים שהם פגשו בחייהם, הזיהומים שהם עברו, החיסונים שהם קיבלו.

"ראינו שמערכת החיסון של גברים מזדקנת במהירות רבה יותר מזו של נשים, והנתון הזה כמובן נמצא בקורלציה עם העובדה שבממוצע הם חיים פחות זמן בהשוואה לנשים.

"אחד הדברים שנמצאו כמשפיעים ביותר על גיל מערכת החיסון הוא זיהום קודם ב־CMV. הזיהום הזה נשאר תמיד בגוף במצב לא פעיל, כך שלא ניתן להירפא ממנו לחלוטין. הוא מאתגר את המערכת לאורך זמן, באופן שגורם להזדקנות מואצת שלה. באופן כללי, אנחנו חושבים שככל שהמערכת מאותגרת יותר, רואה יותר מחלות שמפעילות אותה, כך היא מגורה יותר וכנראה גם מזדקנת יותר. זיהום ב־CMV הוא דוגמה קלאסית".

החשודים המיידיים של המערכת

השאלה המתבקשת היא מה ההשפעה של חיסונים.
"חיסון הוא אירוע אקוטי, כלומר הוא בא והולך. המחקרים שלנו מראים שאחרי חיסון מערכת החיסון חוזרת לבסיס, היא מתאוששת. כמו כן, אנחנו יודעים שהתגובה לחיסון היא בעיקר ייצור נוגדנים, תאי B, ואילו הגיל של מערכת החיסון נקבע על ידי התנהגותם של תאי T, זרוע אחרת של המערכת. לכן הייתי ממליצה לקבל את כל החיסונים המומלצים, וכך אני עושה בעצמי. הבעיה היא בעיקר עם זיהומים רדומים וארוכי טווח שמגרים את המערכת באופן מתמיד.

"כאשר יש זיהום ארוך טווח כמו CMV, מערכת החיסון מחנכת יותר מדי מהתאים להתמודדות עמו, כשאני דווקא צריכה אותם להתמודד עם זיהום אקוטי כמו שפעת. לכן חיסון למחלה כמו שפעת הוא מאוד הגיוני, גם לאור הממצאים שלנו".

אם CMV משפיע כך, האם גם מחלת הנשיקה, שמגיעה מאותה משפחה, משפיעה באותו אופן?
"תיאורטית זה יכול לקרות, אבל ראינו השפעה הרבה יותר משמעותית של CMV".

אילו מצבים נוספים נחשבים "דלקת על אש קטנה"?
"סרטן הוא למשל מצב של דלקת, וכך גם מחלות אוטואימוניות, מחלות לב. צריך להדגיש שאלה לא מצבים שכבר קשרנו להזדקנות מערכת החיסון, אך בהיותם מצבים דלקתיים הם חשודים".

לפני כמה שנים, הומלץ לאנשים בקבוצת סיכון למחלות לב לקחת אספירין במינון נמוך באופן קבוע כדי להפחית את דלקתיות כלי הדם ולמנוע את התקפי הלב. נדמה לי שההמלצה הזאת קצת יצאה מהאופנה, אבל נראה שהמחקר שלכם תומך בה.
"זה לא מחקר שעשינו, ולאספירין יש תופעות לוואי. זו גם היפותזה שיחסית קל לבדוק באמצעות הרשומות הרפואיות של מי שנטלו אספירין, לעומת אחרים שאולי הייתה להם אותה אבחנה אבל לא נטלו את התרופה, ולראות אם יש ביניהם הבדלים בגיל הביולוגי או החיסוני.

"אגב, יש תרופה אחרת, מטפורמין, שנמצאה כמפחיתה את הגיל הביולוגי - לא על פי המדד שלנו, אלא על פי מדדי המתילציה".

מטפורמין היא תרופה לסוכרת, שמשנה את האופן שבו הגוף משתמש באינסולין, ויש לה התוויה נוספת, טיפול ב־PCOS, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, שגם היא נחשבת מחלה דלקתית מינורית קבועה. ייתכן שגם במקרה הזה הקשר עובר דרך המערכת החיסונית, נוסף על ההשפעה על האינסולין.

"גם השאלה על השפעת סטרואידים, שמדכאים את הפעילות החיסונית, על הגיל של מערכת החיסון היא מעניינת, אך עדיין אין לגביה מידע. בנוסף, סטרואידים גורמים לפאנל די רחב של תופעות לוואי".

דם צעיר ישפר את המצב?

כיום אלפרט חוקרת את הגיל הביולוגי של מערכת החיסון בחולי סרטן. "א נחנו יודעים שאנשים שהחלימו מסרטן נמצאים בסיכון לפתח מחלות כרוניות נוספות בעתיד, ואנחנו מנסים להבין אם התופעה הזאת נגרמת משינויים בגיל הביולוגי המושרים על ידי הסרטן או הטיפול בו, שנעשה בדרך כלל בכימותרפיה", היא אומרת.

"לתחום של חקר הגיל הביולוגי יש טווח רחב של אפליקציות ושאלות מעניינות: אמרנו, למשל, שגיל ביולוגי מושפע מאוד מהסביבה. אנחנו יכולים לשאול אם מושתלי מח עצם הם בעלי גיל חיסוני שדומה יותר לזה של התורם או של המאכסן. אנחנו עוד לא יודעים את התשובה לכך, אבל ממש לאחרונה יצא לאור מאמר שהראה שכאשר לקחו חלבונים חיסוניים מדמם של צעירים והעבירו אותם למבוגרים שעברו טראומה הייתה לכך השפעה על מערכת החיסון של המבוגרים. עם זאת, אנחנו עוד לא יודעים אם יש לכך השפעה על ההחלמה שלהם בפועל".

אז העתיד הוא בחוות של צעירים שתורמים דם למבוגרים?
"עוד מוקדם לומר, אבל החזון הזה מצטרף לעוד 'החלפות' שהמדע בוחן את השפעתן, למשל השתלת צואה להצערת המיקרוביום. בסופו של דבר, אנחנו יודעים שהגיל הכרונולוגי הוא כן המשתנה הכי משמעותי, אבל עד שנפענח בדיוק מה הזמן שעובר עושה למערכת ונתמודד עם כל אחד ממנגנוני הנזק האלה ישירות, אולי נוכל לעשות קיצור דרך ל'הצערה', על ידי החלפה של כל מיני חלקים במערכת בכאלה שמגיעים באמת מאדם צעיר יותר".

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ