ועדת הכספים צפויה להשלים הערב (א') את אישור תקציב המדינה לשנת 2025, לקראת הצבעה סופית עליו במליאת הכנסת בהמשך השבוע. בוועדה בראשות ח"כ משה גפני השאירו ליום הדיונים האחרון את הכנת אחד מפרקי התקציב השנויים ביותר במחלוקת - חלוקת הכספים הקואליציוניים לישיבות ומוסדות החינוך הפרטיים המשויכים למפלגות החרדיות.
● הממשלה אישרה פה אחד את הצעת אי-האמון ביועמ"שית
● ארנון בר-דוד: "ככל שהממשלה תסרב לכבד את פסיקת בג"ץ, ההסתדרות ערוכה להגיב"
כחלק מתקציב החינוך, הגיעו לאישור הוועדה כ-1.3 מיליארדי שקלים בכספים קואליציוניים. מהם, הסעיף הגדול ביותר הוא 717 מיליוני שקלים ל"מוסדות חינוך תורניים", כלומר ישיבות חרדיות. בפועל, הסכומים האמורים עשויים עוד להכפיל את עצמם ויותר במהלך השנה.
הסיבה היא שסכום נוסף, בהיקף כ-1.5 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים לחינוך החרדי, מצוי עדיין במחלוקת משפטית. מתוכו, כ-550 מיליון שקלים מוקפאים בהתאם לחוות הדעת שהגיש היועץ המשפטי היוצא של משרד האוצר, אסי מסינג. בחוות דעתו קבע כי לא ניתן להקצות כספים לאברכים המחויבים בגיוס, בהתבסס על פסיקת בג"ץ הקובעת כי "בהיעדר בסיס חוקי לדחיית שירות, נשמט גם הבסיס החוקי לתמיכת המדינה במי שנמנעים מגיוס".
בעוד שבהערכות הקודמות דובר על קיזוז של כ-400 מיליון שקלים מתקציבי הישיבות, האומדן הסופי של האוצר הגיע לכ-550 מיליון שקלים. נציג אגף התקציבים ממשרד האוצר הסביר בדיון כי "יש הפרש תקצוב משמעותי לישיבות לעומת החלטת הממשלה המקורית, שעמדה על 1.27 מיליארד שקל, מכיוון שמבחינה משפטית לא ניתן להקצות את החלק שהוא עבור חייבי גיוס". הוא הבהיר כי הכספים האלה נמצאים כרגע ברזרבות התקציב ולא ניתן להשתמש בהם.
מעבר לכספים שמוקפאים בגלל המחלוקת על חוק הגיוס, קיימים עוד מאות מיליוני שקלים בסעיפים שונים שהחוות דעת המשפטיות עליהם טרם הושלמו. לפחות חלק מהם צפויים לעבור בחודשים הבאים באמצעות העברות תקציביות בוועדת הכספים, לאחר אישור התקציב הכללי. בין היתר מדובר בסעיפים כמו "תגבור פעולות בסמינרים" בשווי 75 מיליון שקלים.
מחלוקת נוספת שנמשכת כבר יותר משנה נוגעת לכספי "אופק חדש" - תוכנית להגדלת שכר המורות בבתי ספר של רשתות החינוך המשויכות למפלגות החרדיות, ללא פיקוח משמעותי על לימודי ליבה. מדובר בתוספת של כ-590 מיליון שקלים, אחד הנושאים החשובים ביותר ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, שנתקל עד כה במאבקים משפטיים מול משרד האוצר והייעוץ המשפטי. בנושא זה, הקואליציה אינה מתייחסת לסכום בתור כספים קואליציוניים למשרד החינוך, מכיוון שהיא מתכוונת לנסות להטמיע את הכספים בבסיס התקציב. כך, אישורם משנה לשנה יהיה אוטומטי, ללא צורך באישורים מיוחדים.
חלוקת הכספים הקואליציוניים של משרד החינוך, כפי שהוצגה לחברי הכנסת בוועדה, מגלה מגוון רחב של שימושים, מעבר לסעיף המרכזי לישיבות. בין היתר, מפורטות תוכניות שונות למניעת נשירה בישיבות (35 מיליון שקלים), "תמיכה בתרבות יהודית חרדית" (70 מיליון שקלים), "גרעינים תורניים" (10 מיליון שקלים), "ערך שעה במוסדות הפטור" (20 מיליון שקלים), ו"הגדלת הסבסוד במסגרת תכנית צהרוני ניצנים ל-100% במוסדות מוכרים שאינם רשמיים ופטור" (50 מיליון שקלים).
מי שאחראי רבות בנושא הכספים הקואליציוניים החרדיים למשרד החינוך, הוא השר הנוסף במשרד החינוך, חיים ביטון מש"ס. בשבוע שעבר נחקר ביטון במשטרה בחשד לשימוש בתקציבי חינוך לעיתון המזוהה עם המפלגה, בעת שעמד בראש רשת החינוך המסועפת לש"ס. ח"כ נאור שירי מהאופוזיציה ביקש בדיון הסבר משפטי האם קיים חשש שחברי הכנסת נדרשים להעביר כספים שנמצאים תחת חקירה משטרתית.
כאמור, ועדת הכספים אמורה לאשר הערב (א') את התקציב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, שתושלם ככל הנראה ביום שלישי, ובסופו של דבר, אם לא יחולו שינויים ברגע האחרון, נראה כי מובטח לקואליציה רוב להעברת התקציב - זאת לאחר חזרתו לממשלה של השר איתמר בן גביר.
ייתכן שההסכמה השקטה של המפלגות החרדיות לאישור התקציב, חרף הקפאת חלק מהכספים המיועדים להן, נובעת מהבנות מאחורי הקלעים לגבי האפשרות ששינויים יתרחשו לאחר שתדיח הממשלה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, והיועץ המשפטי לאוצר אסי מסינג יפרוש מתפקידו בסוף החודש בהתאם למתווה שנכפה עליו.
כך או כך, הממשלה שומרת בצד מקורות תקציביים בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים עבור יעדים שכרגע אינם מאושרים מבחינה חוקית. כספים אלה אינם זמינים כרגע לא רק למפלגות שדרשו אותם, אלא גם למשרד האוצר עצמו, והם "שוכבים" ברזרבות התקציב. כלומר, בזמן שיאושר בימים הקרובים תקציב הכולל גזרות על הציבור והעלאות מסים, קיימים באוצר עוד לפחות מיליארד וחצי שקלים שאינם מופנים לצמצום הגירעון, אלא ממתינים במסגרות תקציב המדינה עד שניתן יהיה להעביר אותם ככספים קואליציוניים, או אפילו להטמיעם בבסיס התקציב.
