יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: יוסי כהן
"אנחנו בנקודת קיצון של ריכוזיות המערכת הבנקאית. אם תבדקו בוויקיפדיה, פעם היו מעל 40 בנקים בישראל. אבל הייתה החלטה מכוונת למזג את כולם לקבוצות בנקאיות גדולות. אני בעד יציבות אבל יש כאן מקרה קיצון", אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, בשיחה עם עורכת גלובס נעמה סיקולר בכנס השקעות של גלובס "עושים לונג על ישראל" בבורסה לניירות ערך.
● אלונה בר און: "כשהאבק ישקע יישארו כמה מוסדות אמינים לחזור אליהם, גלובס יהיה אחד מהם"
● מנכ"ל קרן פימי: "המשקיעים הזרים חזרו לישראל במספרים של תקופות שגשוג"
נוה הסביר ש"התוצאה היא גם רווחי השיא של הבנקים. כל הרווח השנתי של המוסדיים (חברות הביטוח ובתי ההשקעות, נ"א) יחד זה כמו הרווח ברבעון אחד של הבנקים. שווי השוק של הבנקים פי 10 ביחס אלינו. יש כאן כשל שוק, וכשמנסים לחשוב על רגולציה ועל איפה נהיה בעוד 10 שנים צריך שגופים בינוניים יתחרו בגופי הענק.
"בעולמות מסויימים אנחנו יכולים להיות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית ולייצר תחרות. למשל, בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, הדוחות האחרונים הראו שאין בבנקים צמיחה משמעותית. מנגד, חברות כרטיסי האשראי, שרואות את הלקוח ועושות חיתום כמו שצריך, הוכיחו יכולת צמיחה. לכן צריך שהרגולטורים יראו בהם גופים מחוללי תחרות. כלל ערוכה לתחרות מול הבנקים ואנחנו נשמח לקחת בה חלק".
בשנת 2022 הפתיעה כלל ביטוח את השוק כשהחליטה לרכוש את חברת כרטיסי האשראי MAX תמורת 2.47 מיליארד שקל. "במובן מסוים הקדמנו את זמננו, בוודאי מול התיאבון שיש בסקטור הזה עכשיו", אמר נוה והתייחס למרוץ סביב רכישת ישראכרט, שבו מנורה מבטחים וקבוצת דלק (לצד גופים נוספים בשוק) התחרו על רכישת החברה. "השוק לא הבין את מה שיש שם באותם ימים, כאל עוד לא הייתה על המדף. לא כולם היו חשופים לתחזיות ולא הבינו שנוצרה אחרי הקורונה סיטואציה ייחודית שבה הריבית הגבוהה עוד לא תורגמה להתממשות סיכוני האשראי. וצריך לזכור שב-2022 היה משבר בשווקים ואחר כך הרפורמה המשפטית בישראל. אם כולם היו רעבים על התחום הזה כנראה שלא היינו מצליחים לעשות את העסקה. עכשיו אנחנו שמחים לראות שכולם עטים על זה".
נוה גם הוסיף והדגיש את חשיבות ההמשכיות העסקית דווקא כאשר נפל טיל ליד משרדי MAX ברמת גן: "החלונות נשברו אבל כל העסקאוות המשיכו כרגיל, הכל עבד כרגיל, היכולת להמשיך לעבוד כרגיל הייתה ללא הפרעה".
לא מתרגש מהירידות
אתמול (א') הבורסה צללה בחדות, ביום המסחר הגרוע ביותר מאז אוקטובר 2023. מניות הביטוח בלטו אתמול במיוחד כאשר מדד הביטוח צלל ב-9% וגם מדד הבנקים איבד 7.6%. אך נוה לא מתרגש, לא חושש ממפולת ומנסה להכניס את הירידות לפרופורציות: "לפני הנפילות, נשאלה השאלה אם אני יודע להסביר את הקפיצה של 100% שקרתה במניות ביטוח קודם לכן", הוא אומר בחיוך.
"חברות הביטוח הן אופציה על שוק ההון המקומי, עוד הרבה יותר מהבנקים. חברות הביטוח מושפעות פעמיים. בפעם הראשונה בגלל ההשקעה במניות בתיק הנוסטרו (התיק העצמי של חברות הביטוח. נ"א) ופעם שנייה כי גם סך הנכסים המנוהלים שלנו וההכנסות מדמי ניהול מושפעים משוק ההון. כשהוא עושה טוב אנחנו 'מתפוצצים' למעלה וכשהוא יורד אנחנו הראשונים לרדת".
נוה מעריך ש"אולי גם הייתה אופוריה בשוק. אנחנו במקום אחר לגמרי משנת 2023", הוא אומר ומתכוון לעליות החלשות יחסית בשנת 2023 בעקבות הרפורמה המשפטית, המחאה נגדה ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, "כעת זה שוק שעשה ביצועי יתר, ואני מדגיש - מתחילת שנת 2023 במצטבר. פחות מארה"ב, כי זה מקרה קיצון של שוק שעשה ביצועי יתר אגרסיביים בשנתיים האחרונות, והשאלה כמה זה עוד יכול להימשך, בוודאי שמתפתח סיכון, ככל שהריבית ממשיכה להיות גבוהה והאינפלציה דביקה.
"אבל בלי ארה"ב, ישראל בביצועי יתר, לכן יש פה יציאת אוויר מסוימת וגם חששות. כמו שעד לפני חודש היה נראה שכל הכוכבים מתלכדים, עכשיו החזרה ללחימה, אי הוודאות הגיאו-פוליטית וגם התימנים שמצטרפים וגם החששות הפנימיים הפוליטיים".
למרות הירידות החדות, נוה מדגיש את החוזקות של הכלכלה הישראלית ומציין "אני 'לונג' על ישראל בגלל הדמוגרפיה החזקה במשק, היציבות של המשק, יכולת ההתמודדות שלו עם אירועי קיצון על אף האתגרים. וגם לגבי דירוג האשראי צריך לזכור שכאשר משווים אותנו למדינות אחרות, כל העולם עובר טלטלות. אם זו גרמניה שפתחה את החובות שלה, עם ההשקעות הדרמטיות בביטחון, בצרפת יש אתגרי רווחה וכמובן בארה"ב. כל האירועים שקורים כאן קורים בעצימות לא פחות גבוהה גם בעולם. כשמסתכלים על דירוג האשראי צריך לזכור שמסתכלים עלינו מול דירוג יחסי בעולם".
בשנת 2023, סביב הרפורמה המשפטית, השקעתם בכל סקטור - מנדל"ן ועד תיירות?
"לאורך שנים כלל משקיעה במשק הישראלי. ניצלנו את הזדמנות בתחילת 2023 כשאחרים בחרו לצאת החוצה, לא רק שלא הקטנו אלא הגדלנו החזקות במקומות שחשבנו שנכון, בעיקר בעולם הנדל"ן למגורים כי יש חוסר היצע. היינו מהראשונים שנכנסו לתחום ההתחדשות העירונית, וביצענו השקעות. התשואות מאוד מאוד יפות, כי המחירים הפכו להיות מעניינים מאוד. ניצלנו את זה שאחרים ברחו מהשוק וזה הוכיח את עצמו השקעתית. זה היה נכון בחצי הראשון של 2023 כשישראלים הסיטו לחו"ל ודווקא זרים באו וקנו פה מניות, גם הם ראו את המצב כמונו. אחר כך כשהמלחמה פרצה המוסדיים הישראלים ניצלו את ההזדמנות. להיות לונג על ישראל זה אומר השקעות לטווח ארוך. ברור שיכול להיות שיהיו ימים של ירידות בדרך. אבל יש כאן הצעות ערך מענייניות למשקיעים שלנו".
"זמן קלאסי להשקיע באג"ח ממשלת ישראל"
על השאלה האם זה זמן מתאים להשקיע בישראל כשתשואות האג"ח מטפסות, נוה טוען שהוא בכלל לא מבין את השאלה: "שאלו אותי את אותה השאלה בחודש יוני 2024, כאשר התשואה על אג"ח ממשלת ישראל 'ברחה' קצת כלפי מעלה. זה היה בשיא הסיכון, כאשר כולם חשו מפתיחת חזית צפונית משמעותית עם אלפי טילים שיפלו בת"א והשאלה איזה מגדל עזריאלי יפול. אמרו לי באותו הזמן שהזרים עוזבים את ישראל ושאלו 'עד כמה תשכבו על הגדר בשביל אג"ח ממשלת ישראל'. אבל הייתי בהלם מהשאלה", הוא מתאר.
"דווקא זמנים כאלה זה קלאסי להשקעה כזו. מתי מצפים שאשקיע באג"ח ממשלת ישראל, כשהתשואות הריאליות שליליות? להיפך, דווקא עכשיו כשהתשואות הן 4.5% זה נכס קלאסי להשקעה לגוף מוסדי שרוצה לתת תשואה מובטחת לאורך זמן. אם מאמינים שמדינת ישראל תמשיך להתקיים וזוכרים גם את יתרות המט"ח העצומות של בנק ישראל אז להשקיע באג"ח ממשלת ישראל זה הדבר הנכון עכשיו".
נוה התייחס גם לכלכלה האמריקאית ואמר כי "ברור שהיא קטר מוביל ונכון שחלק מההשקעות ארוכות טווח צריכות להיות בארה"ב. אבל השאלה היא מה האיזון והאם תפקדינו להיות רק תיבת דואר להשקעה במדד ה-S&P 500 או שיש צפי ממנהלי השקעות למשהו אחר. פתיחת מסלולי ה-S&P 500 והעברת השקעות לשם זה מה שחריג. לא ההיפך.
"כדאי גם להיזהר מדילוג בין מסלולים. מי שעושה את זה לא תמיד מקבל את התשואה הטובה ביותר. אם האסטרטגיה היא ללכת לגוף שעשה ב-3 השנים האחרונות את התשואה הטובה ביותר תקבל תוצאה לא טובה כי קנית את התיק היקר ביותר לאותה תקופה".
גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות.