יגאל לנדאו, מנכ''ל ומייסד רציו אנרגיות, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: כדיה לוי
"יש עוד הרבה מאוד גז בים הישראלי, וללא אופק ליצוא, חברות זרות לא ישקיעו מיליארדי דולרים כדי להקים את תשתית ההפקה" - כך הזהיר היום (ב') יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אנרגיות, בעקבות דברים שאמר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, על האפשרות להפעיל התערבות ממשלתית בתחום הגז.
את הדברים אמר לנדאו שיחה עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס, בכנס "עושים לונג על ישראל", כנס ההשקעות של גלובס, שנערך בבורסה לניירות ערך. רציו מחזיקה ב-15% ממאגר הגז הגדול בישראל, לוויתן, כאשר כ-80% ממנו הולך ליצוא.
● כנס ההשקעות של גלובס| מנכ"ל בנק ONE ZERO: "למה ממשיכים להשקיע דרך הבנקים המסורתיים? זה יקר בצורה לא נורמלית"
● כנס ההשקעות של גלובס | מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "להשקיע באג"ח ממשלת ישראל זה הדבר הנכון עכשיו"
● כנס ההשקעות של גלובס | אלונה בר און: "כשהאבק ישקע יישארו כמה מוסדות אמינים לחזור אליהם, גלובס יהיה אחד מהם"
לדברי לנדאו, "הציבור הישראלי הוא שותף מאוד גדול בשוק הגז. 60% מההכנסות הולכות לציבור הישראלי, וזאת כאשר הממשלה לא השקיעה שקל אחד בפיתוח, הכול זו השקעה של המגזר הפרטי במיליארדים. משקיעים זרים זקוקים לוודאות, וכל הדיבורים על מגבלות מייצרות חוסר ודאות.
"אחד הדברים החשובים בענף זה להביא ליציבות רגולטורית, אחרת חברות ענק שמסתכלות על המשק ומזהות חוסר יציבות נרתעות מלבוא. דיבורים כאלה, שאני לא תמיד בטוח כמה הם מדויקים, יכולים לגרום נזק אמיתי".
מה אתה אומר לאלה שחוששים שלא יישאר גז?
"מומחים מציינים שיש גז לעשרות שנים קדימה, ל-30-40 שנה, וזה לא כולל תגליות חדשות שאנחנו מקווים שיימצאו. ישראל צורכת 13 BCM גז בשנה (מיליארד מטר מעוקב). יש במאגר לוויתן 620 BCM גז. בשלושת המאגרים יחד יש יותר מ-1,000 BCM. ישראל מפיקה היום כ-24 BCM - חצי הולך ליצוא, אבל כדאי לזכור שבלי יצוא בכלל לא היו מפתחים את לוויתן, זה לא היה כלכלי לעשות אותו ולהשקיע את המיליארדים.
"הייתה תקופה ארוכה מאוד של חוסר יציבות רגולטורית, החל מוועדת ששינסקי, מתווה הגז, הבג"צים, ועדת צמח, ועדת אדירי, שהחליטו כמה יצוא מותר לעשות. כל הדברים האלה עיכבו את הפיתוח של לוויתן ב-7 שנים. זה הרתיע חברות בינלאומית מלבוא להשקיע בישראל.
"השנים האחרונות הראו התייצבות של הרגולציה, הצלחת לוויתן הדהדה בעולם, ולכן רואים את החברות הזרות מגיעות. כך ראינו את ניו-מד אנרג'י שהביאו את סוקאר ובריטיש פטרוליום וקיבלו אזור חיפוש גז בצפון הים הישראלי, ואנחנו ברציו גאים שהצלחנו לשכנע חברתה כמו ENI לצד דנה פטרוליום לקבל אזור בחלק הדרומי יותר".
עלויות החשמל ירדו ב-50%
יש מי שטוען שמשקי הבית בישראל משלמים מאות שקלים עודפים במחירי החשמל כל שנה.
"מאז שהתחילו להפיק גז בישראל, עלויות החשמל למשקי הבית בישראל ירדו בקרוב ל-50% לעומת הפחם והסולר היקרים. אנחנו מוכרים ליצוא במחיר שהוא 50% גבוה יותר מאשר לשוק הישראלי. בנוסף, צריך לזכור שמתוך עלות ייצור החשמל, הגז מהווה בערך 35% מכלל עלות ייצור החשמל. השאר זה עלויות הון ושכר עבודה.
"במילים אחרות, אם מחיר הגז יירד ב-10%, ונניח שכל הירידה תשורשר למשק הבית, אז המחיר לצרכן יירד בערך ב-3.5%. מנגד, מאחר שהציבור הישראלי מקבל 60% מההכנסות, אז אם יורידו את מחיר החשמל ב-10%, זה יפגע מאוד בהכנסות המדינה, ובעקיפין גם באזרחים. לכן מבחינה כלכלית נטו המצב הנוכחי טוב יותר. ולבסוף, יש תחרות במשק הגז, יש שלושה מאגרים שמספקים גז, המחירים הם חצי מאשר באירופה, ולכן הטענה הזו לדעתי לא מחזיקה מים".
בקרן העושר נצברו רק 7.5 מיליארד שקל. זה לא קצת?
"לא הייתי מזלזל ב-7.5 מיליארד שקל, אבל הסכום הזה ילך ויגדל אקספוננציאלית. זה מס רווחי יתר, המצאה של ששינסקי. וכדאי גם לציין שמי שגרמו לעיכובים של 7 שנים עכשיו מתלוננים איפה הכסף בקרן העושר. אם היינו מתחילים לפתח מוקדם יותר, הסכומים בקרן העושר היו הרבה יותר גדולים, וגם כלל ההכנסות, אבל צריך קצת סבלנות.
"כולם מדברים על קרן העושר, אבל חלק הארי של ההכנסות מגיע מתמלוגים וממס חברות. זו הכנסה שוטפת למדינה. קרן העושר נועדה להבטיח את עתיד ילדינו, אבל ההכנסות הן קודם כל מתמלוגים וממס חברות".
בחודש ינואר חשף גלובס כי איש העסקים אהרון פרנקל מכר חצי מהחזקותיו במאגר הגז תמר לחברת סוקאר, חברת הנפט והגז של אזרבייג'אן. לאחרונה חשף גלובס בנוסף כי סוקאר גם תחפש עוד גז במים הכלכליים של ישראל. לנדאו רואה בכך סימן לעוצמת הכלכלה הישראלית: "העובדה שחברה ענקית כמו סוקאר נכנסת פעמיים, זו בשורה מצוינת למשק הגז הישראלי וגם כבוד למשק הישראלי, שחברה כזו היא 'לונג' על האנרגיה בישראל. היא נכנסת בשני כובעים. בראשון היא לקחה פוזיציה משמעותי בתמר, ובשני היא גם הצטרפה לניו-מד ובריטיש פטרוליום לחיפושים נוספים למציאת גז בישראל. מה שמראה שגם הם מאמינים שיש פוטנציאל למציאת עוד הרבה יותר גז ממה שנמצא עד היום במים הישראלים".
"מקווה שהביקושים יגדלו"
הביקושים ילכו ויגדלו?
"אני מהפוזיציה שלי מאוד מקווה שהביקושים יגדלו. במקביל מתרחבת ההשקעה בישראל באנרגיות חלופיות, כמו אנרגיות שמש. יש יעד ממשלתי ל-2030 שהאנרגיות המתחדשות יהוו 30% מסך הצריכה בארץ. אנחנו רחוקים משם, אבל בסוף זה יגיע לכך, וטוב שכך".
אתם מתכוונים להרחיב את המאגר הקיים?
"כפי שדיווחנו, שותפות לוויתן בתכנון קרוב להכפיל את ההפקה ולהגיע מ-12 BCM בשנה ל-24. זה ידרוש השקעה מאוד מסיבית של 2.5 מיליארד דולר ו-4 שנות עבודה קשה. ההחלטות על כך התקבלו רק לאחרונה".
פעם היינו קונים גז ממצרים. היום אנחנו מוכרים להם. אבל מה לגבי הצינור והסכנה שיחבלו בו?
"אנחנו מספקים 15% מהגז במצרים, הם צריכים לפרנס 100 מיליון איש. הם קונים גז במחירים כפולים מאשר ישראל. זה גורם שהוא מייצב פוליטית, וזה נכון גם ביחס לירדן שמקבלת 100% מהגז מלוויתן.
"פעם צנרת הגז הייתה מוקד להתקפות. כשקיבלנו גז ממצרים, היו פיצוצים בצינור. היום כשאנחנו נותנים להם גז, הפלא ופלא - הצינור נשמר מכל משמר".
כמנכ"ל מאוד מנוסה וותיק. לאן הולכים מכאן?
"אנחנו 'לונג' על ישראל. יש בישראל כלכלה מצוינת, ציבור חזק, ואנחנו נתגבר על כל המכשולים".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות