ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד (הנבחרים, רדיוס, 14.2.25) / צילום: יח''צ
גם בימים בהם עולה החשש ממשבר חוקתי, שאלת גיוס החרדים לא יורדת מסדר היום. לפי ח"כ ולדימיר בליאק, הכול תלוי בשאלת התמריצים. "אתה יודע שבשנתיים האחרונות מספר האברכים בישיבות עלה… בקצב כפול מהגידול באוכלוסייה החרדית?", הוא שאל ברדיו רדיוס. "האוכלוסייה החרדית גדלה ב־4%, ומספר האברכים עלה ב־10.7 לדעתי בשנתיים האחרונות. זה אומר, ויש אנשים שקיבלו על זה פרס נובל, שאנשים מתנהגים לפי התמריצים שניתנים להם". לא נתווכח עם זוכי הנובל, אבל האם בליאק מדייק בנתונים?
● המשרוקית | פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
● המשרוקית | פיטורי היועמ"שית: ממה מורכב תיק הראיות של יריב לוין?
החלק שלכאורה (ומיד נסביר למה לכאורה) יותר קל לבדוק הוא הגידול במספר תלמידי הישיבות והאברכים, בזכות שנתוני החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה. מאחר שבליאק דיבר על תמריצים, בחנו רק את מי שעד לפקיעת התוקף של תיקון מספר 20 לחוק שירות ביטחון היו צריכים ללמוד בישיבה כדי לדחות את גיוסם, ללא אלה שקיבלו פטור קבוע. מסוף 2021 עד סוף 2023 (המועד האחרון לגביו יש נתונים), מספרם הכולל עלה מכ־60 אלף לכ־67 אלף בהתאמה - עלייה של 11.4%, אפילו יותר ממה שציין בליאק.
יותר בעייתי הוא הגידול באוכלוסייה החרדית. לכאורה, ישנה התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־2019 שמאפשרת לדעת בכמה גדלה האוכלוסייה החרדית בחלוקה לגיל ומין. עם זאת, בדיעבד מתברר כי היא הייתה מופרזת, והאוכלוסייה החרדית גדלה הרבה פחות. בהיעדר מסד נתונים אחר, נשענו עליה בכל זאת.
כדי לבחון רק את אלה שצריכים ללמוד כדי לא להתגייס, בדקנו את הגידול בקרב גברים בני 18־26. בין 2021 ל־2023 קבוצה זו גדלה מכ־90 אלף ב־2021 לכ־99 אלף ב־2023 - גידול של כ־9.6%. אומנם יותר מהמספר בו בליאק נקב, אך מאחר שאנו יודעים שהוא מופרז, ניתן להגיד שהעיקרון של בליאק נכון.
איך זה הגיוני? כאן אנחנו חוזרים לשאלת ה"לכאורה". ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית, הסביר לנו: "מה שלמעשה רואים כאן זה לא עלייה במספר תלמידי הישיבות אלא במספר התלמידים המתוקצבים. התקצוב הזה לא בהכרח ניתן לפי ראשים שלומדים בפועל אלא מספר התקנים המתוקצבים מוגדל, ולאחר מכן החלוקה ניתנת לשיקול־דעתם של ראשי הישיבה. זה מביא לגידול בתקציב הממוצע שמקבל התלמיד הממוצע".
לרגב יש גם ראיה לכך שלא סביר שמספר תלמידי הישיבות גדל כך בפועל: העלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים. "בגלל שהעלייה בתעסוקה מגיעה בעיקר מהצעירים, זה לא סביר שהעליות היו בשני התחומים במקביל", הוא אומר. "יש מצוקה אמיתית שדוחפת את החרדים לשוק העבודה, והסימנים מראים שבניגוד לעלייה לכאורה במספר תלמידי הישיבות, העלייה בשיעור התעסוקה היא אמיתית".
מטעם ח"כ בליאק לא נמסרה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי בליאק חצי נכונים. מבחינת המספרים הרשמיים אכן הגידול בתלמידי הישיבה היה מהיר יותר מהגידול באוכלוסייה החרדית. בפועל, מספר תלמידי הישיבה נובע מהתקנים המתוקצבים ולא בהכרח משקף את מספר התלמידים בשטח.
עדכון 26.3.25: לאחר פרסום הבדיקה פנה אלינו ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וטען ש"יתכן שחלק מהגידול פיקטיבי והעלייה במספרים נובעת גם מגידול ברישום. אף אחד איננו יכול לדעת את היקף התופעה ולכן ראוי להיצמד לנתונים המדווחים". בתגובה, ד"ר רגב הסביר לנו שמספר פקטורים, כמו העובדה ש-89% מהחרדים מתחילים את חייהם הבוגרים בישיבה ושמי שיוצאים ממנה לא חוזרים, מקשים על טיעון זה. התגובות המלאות של ד"ר מלאך וד"ר רגב מובאות בבדיקה המלאה כאן. הציון נותר ללא שינוי.
תחקיר: אוריה בר־מאיר