יפעת אורון, גת מגידו, ברק בנסקי ואריק צ'יקוטאי, בפאנל משותף / צילום: יוסי כהן
אחרי הנפילות החדות בבורסה בתל אביב אתמול (א') והתיקון המסוים במדדים המובילים שנרשם ביום שלמחרת, שוחחו בכנס "עושים לונג על ישראל" כמה מבכירי עולם ההשקעות בארץ בפאנל שבחן את סוגיית ההשקעות. את השיח הנחה נתנאל אריאל, כתב שוק ההון בגלובס, תחת הכותרת "איפה משקיעים בימים סוערים ואיך?", השתתפו: יפעת אורון, שותפה ומנכ״לית בלקסטון ישראל, גת מגידו, שותפה ומנכ"לית בית ההשקעות פינסה קפיטל; יוצרת הפודקסט הכלכלי "השור והדוב", ברק בנסקי, משנה למנכ״ל ומנהל חטיבת ההשקעות, כלל ביטוח ופיננסים, אריק צ'יקוטאי, משנה למנכ"ל בנק ONE ZERO.
● מנכ"ל קרן פימי: "המשקיעים הזרים חזרו לישראל במספרים של תקופות שגשוג"
● מנכ"ל כלל ביטוח: "להשקיע באג"ח ממשלת ישראל זה הדבר הנכון עכשיו"
● מנכ"ל בנק ONE ZERO: הציבור נותן אמון בבנקים - אנחנו מציעים את זה בלי עמלות מטורפות
אתמול (א') היה יום די מזעזע בבורסה המקומית (מדד הדגל ת"א 35 נפל ב-3.2%), וזה אחרי תקופה יפה של עליות. איך אתם רואים את זה? אנחנו בלונג על ישראל או שצריך לעבור לשורט?
יפעת אורון: "אני היחידה שמייצגת בפאנל את השחקנים הזרים. אם אני פה בחדר אז ברור שאני לונג על ישראל. הדבר שהכי חשוב לנו כשחקן זר, ואני חושבת שזה מה שהמשקיעים הזרים יסתכלו עליו, הוא לא הקפיצות שקרו בבורסה בעקבות חדשות וגזרות כלכליות, אבל העובדה שאנחנו יודעים להסתכל ולראות כמה זמן לקח לשוק הישראלי להתאושש באוקטובר 2023. וזו היתה התאוששות מאוד מהירה בהשוואה הגלובלית. מבחינתנו זו עדות לחוסן של הכלכלה הישראלית".
גת מגידו: "בסוף השבוע האחרון רמת הסיכון כפי שהיא נתפסת כאן - עלתה. בסופו של דבר, אנחנו שוב ושוב למדים שהשקעות טובות עושים כנגד האינטואיציה. הדרך הטובה לעשות כסף, היא לעשות הפוך (מתחושת הבטן, ח"ש). מי שהשקיע כאן בנובמבר 2023 עשה הכי הרבה כסף. זה לא נוח ללכת נגד המגמה. האירוע הנוכחי (כיום) יותר קשה לניתוח ממלחמה. כי כשנפתחה מלחמה והופתענו בהמון זירות, אז שמנו יותר כסף על ביטחון בהמון זירות, ונראה כיום שידינו על העליונה. משהו באירוע הזה יותר קשה לניתוח. אבל בסופו של דבר למי שיש בטן חזקה ומסתכל לטווח ארוך, אלה הימים שבהם הסיכון מתממש בהן (וכדאי לחשוב להשקיע, ח"ש)".
ברק בנסקי: "אני חושב שצריך להסתכל בקונספט. אנחנו אחרי מגמת עליות מאוד משמעותית מהשפל שהשוק היה. סדר גודל של 50%. אין ספק שהשוק נמצא במקום יותר רגיש למהמורות כאלה ואחרות. אין ספק שהמשקיעים קצת נתפסו אדישים. הראייה הייתה יותר לסוף המלחמה, הפסקת אש, מחשבות על נורמליזציה כזו או אחרת באופק. אני חושב שהמשקיעים קצת נתפסו בהפתעה, עם החזרה של קולות שזוכרים מ-2023. הירידות שהיו חזקות, באו קצת ממרכיב הפתעה, אבל גם אחרי מהלך עליות משמעותי. לא הייתי הופך יום אחד למגמה, אבל אנחנו באירוע פנימי. שיותר קשה לנבא. בסוף יש לנו צבא חזק, ננצח ונתקדם קדימה. פה זה אירוע יותר מורכב. אני מקווה ומאמין שיתקבלו החלטות נכונות. מי שהלך נגד המשק הישראלי לאורך ההיסטוריה - לא צדק".
אריק צ'יקוטאי: "יש אתגר למשקיעים היות ועברנו ממצב שבו המידע והאנליזה שמורה לקבוצה קטנה של אנשים, כשהיום המידע פתוח לכולם. (אבל) יש כיום הצפה של מידע. הנגישות לייעוץ השקעות אמיתי הוא לאנשים עם כסף ובתמחור גבוה. הדברים משתנים בצורה מהירה, היכולת הטכנולוגית לזקק את המידע ולתת למשקיע המקומי או הבינלאומי את הנתונים שיעזרו לקבל החלטה מושכלת, זה הכיוון שאני מסתכל עליו".
ברק, כלל ביטוח הייתה הסמן של השקעה בישראל ולהישאר כאן, ואפילו להגדיל השקעה. ברפורמה המשפטית וגם במלחמה. זה היה טוב או לא?
בנסקי: "עד כה זה היה טוב. במהלך 2023 ראינו מחירים מאוד זולים בשוק המקומי; טירגטנו את סקטור הבנקאות, נדל"ן למגורים, וסקטור האנרגיה המקומי. אלה סקטורים שאפשר לחזות לטווח קצת יותר ארוך. לא כולם מבינים את רמת המחסור בחשמל ואנרגיה שהמשק המקומי הולך כנראה לחוות. עשינו לא מעט השקעות ובזמנו גבות הורמו. הסתכלנו בראייה כלכלית נטו. בסוף זה אחד הדברים הכי חשובים, לדעת לקנות במחירים זולים. המחירים שקנינו הרימו הרבה גבות".
הנפילות בבורסה אתמול (א') מייצרות הזדמנויות?
בנסקי: "אחרי עלייה משמעותית בשוק ההון (מזה תקופה) הגיע ביום ראשון יום אחד של ירידות של 3% בבורסה. בסוף בראייה ארוכה זו ירידה קלה במהלך משמעותי. מי שרוצה להשקיע בראייה ארוכה יש לו נקודת כניסה ברמת המחירים הנוכחית שהיא יותר נוחה".
מגידו: "גם מניות הבנקים והביטוח ירדו אתמול חזק, אבל אלה גם מניות הסקטורים שעלו הכי חזק ב-2024 ומתחילת השנה. מה שעומד אלה תשואות על ההון דו-ספרתיות, רווחיות גבוהה, סביבת ריבית תומכת. הבנקים רק לפני שבוע וחצי נתנו תחזיות אופטימיות לשנתיים".
אז איפה כדאי להשקיע?
מגידו: "גם כשיש כאן בלגן בפוליטיקה, יש פה מגזר עסקי שהצליח להתמודד בצורה ראויה להערצה. בנק ישראל פרסם את היקף נכסי הציבור שהגיעו ל-6 טריליון שקל. נכנס הרבה כסף לשוק. אז זו כן נקודת סיכון. כסף חם שנכנס לעתים גם יוצא ומייצר לחץ על מחירי הנכסים. 2024 הביאה פדיונות שיא בקניונים כאן. כל מנכ"לי הקניונים אמרו שאי אפשר לשחזר את אותה שנה. זה נכון לגבי החברות הקמעונאיות, בפרט של האופנה. ככל שאנשים יצאו יותר לחו"ל, הם יקנו פחות בגדים ומוצרי צריכה בקניונים". לעומת זאת תעשייה ביטחונית, כשרואים את מה שקורה (גם) באירופה, והביקושים הגדולים שם, עשויה להיות אטרקטיבית".
לדברי מגידו: "מניות החברות הגלובליות, שפחות תפקדו מתחילת השנה, היו ה"מגן האנושי" בפורטפוליו ביום של המפולת. אנחנו אחרי מהלך עליות וצריך להיות כיום סלקטיביים. גם שותפויות הגז, הן בעיני הדרך הנוחה להשקיע במאקרו הישראלי. בסופו של דבר הן דוגמה ומופת שאינטרס כלכלי מנצח, גם במלחמות. ברגעים הכי מורכבים בשנה וחצי האחרונות, המצרים הגדילו ביקושים. מגדילים בתמר ובלוויתן היקפי הפקה. רואים את האזרבייג'אנים משקיעים כאן".
אחרי עסקת וויז שנרכשה על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, ההשקעות בהייטק יימשכו?
אורון: "אנשים משום מה נתפסים למספרים של 2021, אז היינו בהשקעות של 28 מיליארד דולר שהוזרמו לישראל להייטק. וכשזה ירד היינו בטוחים שזה 'הסוף שלנו'. אבל אם מסתכלים אחורה, חזרנו כיום ב-2024, להשקעות של כ-10 מיליארד דולר שנכנסים ממשקיעים זרים להייטק הישראלי בשנה. זה דומה למספר בשנת 2020, שהיתה כפולה מכל השנים שקדמו לה. אז המצב כיום מצוין. לא כל הסקטורים נהנים באותה מידע".
"עסקת וויז (wiz), מעבר למספר שנהנה ממנו מאוד ברמת המסים, יש לה אפקט אחר. 20 שנה הכירו את ישראל רק השחקנים המאוד טכנולוגיים, כאשר התעשייה הפיננסית (של ההשקעות) לא נגעה כמעט בשוק. ואז קרתה עסקת ווייז (waze) שנרכשה תמורת מיליארד דולר על ידי גוגל . זו עסקה שנחשבה בזמנו למספרים שאנחנו חווים כיום בוויז. עסקת ווייז גרמה להגדלת המספר של השחקנים הפיננסיים כאן. אחר כך הייתה עסקת מובילאיי שנמכרה ב-16 מיליארד דולר, וזה גם גרם לשחקנים שרחוקים מההייטק להשקיע בישראל".
לדברי אורון: "עסקת וויז תגרום לשחקנים שרחוקים מההייטק, משקיעים פיננסיים מאוד מאוד גדולים. משקיעים הם מאוד קרים וצריכים לספק תשואה למשקיעים. אם אפשר לייצר 600 פעמים על הכסף, אז הם נמצאים שם. הקצב של השנה שעברה, אם יימשך השנה (2025) זה יהיה מצוין (10 מ-ד דולר) כמות האנשים שרוצים להשקיע פה והכסף שהם מייצגים, הוא הרבה מונים יותר מ-10 מ-ד דולר. אני מייצגת 1.1 טריליון דולר. יש לי לא מעט חברים שיושבים בקרנות של מאות מיליארדי דולרים וכולם רוצים להשקיע בישראל. למזלנו, או בעבודה קשה, יש חבר'ה צעירים מוכשרים בצורה בלתי רגילה. הדבר היחידי כמדינה זה לוודא שהוא יישאר פה".
מה צריך לעשות כדי לעודד זאת?
אורון: "לא לשנות כלום. יש לנו סביבה מעולה ומחבקת לעולם היזמות. כל הפלטפורמות משרתות. ברמה המשפטית והחשבונאית אנחנו הכי מתקדמים. החברות גלובליות ביום הראשון. אצלנו מדברים באנגלית ומוכרים דבר ראשון לארה"ב. יש לנו משטר מיסוי טוב, פשוט אסור לגעת ולקלקל".
רואים את ההשפעות האלה בתחום ה-AI וההשקעות?
צ'יקוטאי: "רואים בהחלט. העולם הזה נגוע בחוסר ודאות למשקיע הקטן. אנחנו מחפשים איך להנגיש אותו טוב יותר ללקוחות. היום אנחנו יודעים לתת ללקוח את המידע בצורה פיננסית. טכנולוגיה ובינה מלאכותית מניעים כל כך הרבה שינויים בעולם, אין סיבה שלא ייעשו בעולמות האלה. כמובן שצריך לעשות את זה בתמחור הוגן ושקוף. כשאנחנו מנגישים למשל 10 פעולות בני"ע בחינם, אנחנו מנגישים את המידע".
איך זה עובד? אני קורא מה חושבים מנהלי ההשקעות, ואז מקשיב ל-AI?
צ'יקואטי: "קודם כל צריך להכיר את הלקוח. ה-AI יודע לקחת את השאלות והתשובות ולבנות ללקוח פרופיל סיכון ולתת לו את התשובה המתאימה לרצונות והצרכים שלו. יש התחלות של רובו-אדווויזינג בכל מיני מקומות. זה יאפשר לגופים שנותנים להוזיל עלויות משמעותית ולגלגל ללקוח. שיהיה לזה תמחור שקוף והוגן. גם כשצריך לקנות או למכור מניה, אם אתה לא מנגיש חויה אינטואיטיבית זה גם חסם. הטכנולוגיה יכולה לעשות את זה - זה דבר שיוכל לאפשר ללקוחות להיכנס לשוק ההון. גם בתמחור (כשהוא יקר), בתיקים קטנים יכול להוריד מהתשואה".
גת, רצית להתייחס להזדמנויות בשוק האג"ח?
גת מגידו: "ביום וחצי האחרונים ראינו את תשואות האג"ח עולות (עלייה במפלס הסיכון). סה"כ המשמעות של אג"ח עולות זה הפסדים בטווח קצר באג"ח ורגע אחרי יש הזדמנות להשקיע בתשואה שוטפת גבוהה יותר. הדבר הזה הוא משהו שלציבור פחות ברור ויש נטייה כשהמחירים יורדים - לברוח. זה חשוב להגיד כשיש סביבת ריבית גבוהה. אני חושבת שבסיטואציה הנוכחית בנק ישראל יהיה לו קשה להוריד ריבית. חשבתי שבאפריל נכון היה שיוריד ריבית, מאז חזרה הלחימה בעזה והאירוע הפוליטי כיום, כל אלה כגורמים לכך שהשוק מצפה לפחות הפחתות ריבית. ועדיין ניתן לבנות תיק חוב עם אג"ח ממשלתי וחברות חזקות, סביב 5% ואפילו קצת יותר".
איך נראה העולם? עד לפני חצי שנה ארה"ב נראתה מדהים. מגיעות הבחירות, ואפילו לפני זה, כשמבינים שטרמפ זוכה השוק התחיל לטוס. ואיפשהו הסיפור הזה נעצר? לאן זה הולך?
בנסקי: "מה שקורה בארה"ב, זו החלשות בצמיחה. חלק הם פשוט דברים יותר מחזוריים. הצרכן טיפה יותר חלש, דבר שציפינו לו לאור הריבית היותר גבוהה. לזה צריך לצרף את צעדי המדיניות של טראמפ - השוק חושש מהמכסים. גם ריסון פיסקלי דרך תוכנית ה-DOGE (התייעלות ממשלתית) שאילון מאסק מוביל. מדיניות ההגירה של ממשל טרמפ שמתעתד לבצע. אנחנו מדברים על מיליונים של מהגרים בלתי חוקיים שיגורשו. אמורה להיות לזה השפעה של בין 0.5% ל-1% על צמיחה, ולטווח קצר איזושהי עלייה באינפלציה. למרות שההתייחסות כרגע היא קצת טווח".
בנסקי מוסיף עוד כי "השוק בארה"ב לקח בתחילה את הדברים החיוביים במדיניות החדשה, כמו ההקלות במסים והבירוקרטיה. לאט לאט רואים את הרעשים מצד המכסים - המדיניות קצת כאוטית. זה גורם לאי ודאות גבוהה בשוק. אי הוודאות הכלכלית כיום לפי הסקרים הגבוהה מאז 2020. חברות מחכות לראות מה יילד יום. ב-2 באפריל המכסים שטראמפ מאיים אמורים לעלות על מספר גדול של מדינות - מ-3% עד 10%. לכן אי-הוודאות גבוהה ורואים קצת החלשות מבחינת הכלכלה. לא חושב שאנחנו קרובים לדבר על מיתון. ההחלשות מורגשת בשווקים הפיננסיים".
אז זה הזמן להיכנס? להישאר בחוץ?
לדברי בנסקי: "אני לא מכיר דבר כזה להישאר בחוץ. אנחנו נמצאים בשוק לאורך זמן. יכולים להקטין או להגדיל קצת, או לשנות שווקים. בסוף, נקודת המוצא הייתה שקיבלנו שוק אמריקאי יקר וריכוזי עם הרבה השקעות של משקיעי ריטייל. קיבלנו טריגר של נושא המכסים והריסון הפיסקלי שערערו את המשקיעים. מה שירד אלו החלקים היקרים בשוק (שבע המופלאות) שלא קשורים למכסים. היית מצפה שחברות הייבוא ייפגעו, אבל לא - דווקא חברות הטכנולוגיה שם היו תמחורים נדיבים - הם נפגעו. לא חושב שזה שינוי מגמה, במיוחד שרואים שהכלכלה האמריקנית עדיין במקום בריא יחסית. אני חושב שזה יותר תיקון".
מגידו: "אני חושבת שטראמפ רוצה לייצר האטה כלכלית בארה"ב, לא מיתון. שר האוצר שלו מתעסק בתשואה האג"ח לעשר שנים ובניסיון להפחיתה, יש שיאמרו - באובססיה. בפעם הקודמת טראמפ התקוטט עם הנגיד על הורדת ריבית. בינתיים טראמפ עושה את מה שהוא אמר. אני חושבת שהשוק התעלם מהעובדה שהוא הולך להתייעל בהוצאות ממשלתיות. ארה"ב היתה מרוסנת מוניטרית (ריבית גבוהה) ומרחיבה פיסקלית (בתקציבי הממשלה). הדבר הזה יכול להסתיים במיתון, כשמה שטראמפ מנסה לעשות זה האטה, כך שהתשואה לעשר שנים תרד. ואז לפאוול יהיה תמריץ להוריד ריבית. הנתונים הכלכליים לחודש האחרון תומכים בכך שזו סביבה הולכת ומאטה".
אורון מוסיפה בהקשר זה כי "יש משהו אחד שמציק לטראמפ ולאמריקאים, וזה למחזר חוב. מי שצריך למחזר חוב רוצה להגיע לסיטואציה בריבית הכי טובה. הוא רצה לצאת מנצח כשהוא ממחזר בריבית הכי נמוכה שיכולה להיות".
זה הזמן להשקיע בעולם האלטרנטיבי?
אורון: "בעולם האלטרנטיבי לא הכל זהה. יש עולם אקוויטי (השקעה במניות של חברות פרטיות) ויש עולם חוב (העמדת הלוואות באופן פרטי). אנחנו יודעים ליהנות גם מריביות גבוהות. אנחנו מנהלים 350 מיליארד דולר בניהול חוב פרטי. החלשות הבנקים האזוריים בארה"ב, גרמה לכך שהרבה מהחוב עבר לניהול קרנות פרטיות. ההזדמנות בתחום הזה היא עצומה".
אז איפה לשים את הכסף?
בנסקי: "אנחנו לא לוקחים הימור על מקום אחד. צריך לעשות פיזור. אם מסלולים: אז מסלול כללי, שנותן פיזור גבוה".
גת: "תיק צריך להיות משולב באג"ח ובמניות. לא רק ישראל או רק ארה"ב, גם וגם בסלקטיביות גבוהה".
אורון: "צריך להסתכל מי ייפול בצד הנכון של ההיסטוריה. אני אבחר אחת: דאטה סנטרס. השקעות ב-AI לא חייבות להיות במודלים שפתיים, אלא גם בדברים פשוטים שכל אחד יכול להבין. גם חברות יצטרכו להטמיע AI. הן נסחרות על מכפילי רווח. אם אתה בשוק שבו ה-AI יודע לחסוך משאבים, החברה תייצר רווחיות גבוהה ותייצר יותר כסף. מי שלא יטמיע AI יישאר מאחור, וזה יכול להיות כל חברה. להיות ב-AI וגם בחברות שיודעות להטמיע".
צ'יקוטאי: "אני מסכים עם יפעת אורון, אני חושב שבסופו של דבר, צריך להסתכל על התמחור של ההשקעה. כי הוא יכול להוריד משמעותית מהתשואה. צריך לראות מי מהכלים יכול לתת ערך בזמינות ומיידיות ולדעת להגיב מהר לאירועים שמשתנים".
***גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות