יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: כדיה לוי
יוסי אבו, מנכ"ל ניו-מד השותף בהפקת מאגר הגז הגדול בישראל לוויתן, השתתף היום (ב') בכנס "עושים לונג על ישראל", כנס ההשקעות של גלובס, ושוחח עם כתב גלובס דין שמואל אלמס על הפקות הגז מלוויתן, על הלחץ להוציא את שברון מאחד המאגרים הגדולים, על השותפות עם חברת סוקאר האזרית ועל היחסים עם מצרים.
השיחה נפתחה בשתי שאלות לקהל: הראשונה - כמה מהגז הישראלי ב-2024 הופק מלוויתן? התשובה היא 41%. ושאלה נוספת - כמה ממנו הופנה למשק המקומי? התשובה היא 13.2% בלבד. השאר הופנה ליצוא, בעיקר למצרים והיתר לירדן.
● כנס ההשקעות של גלובס | מנכ"ל רציו: "אלה שעיכבו את מתווה הגז מתלוננים שלא נכנס מספיק כסף לקרן העושר - זה יגיע. סבלנות"
● כנס ההשקעות של גלובס | מנכ"ל הבורסה: "אני לא מבין למה חברות ההייטק הישראליות לא נסחרות בתל אביב"
● כנס ההשקעות של גלובס| מנכ"ל בנק ONE ZERO: "למה ממשיכים להשקיע דרך הבנקים המסורתיים? זה יקר בצורה לא נורמלית"
לגבי הדאגה לאספקה למשק המקומי, אמר אבו כי "צריך להתחיל מהעובדות: עד היום נמצאו בישראל 1,000 BCM מוכחים ומחכים להפקה. המשק הישראלי כולו ב-2024 צורך 13.7 BCM בלבד, ואנחנו עדיין מסתכלים על חיפושים וקידוחים. למה זה דומה? אם היו לנו 1,000 דירות זמינות, והיו קונים 13 דירות השנה - מישהו היה משקיע בבניית עוד דירות? לכן אם רוצים להשקיע 100 מיליון בקידוח כדי לקבל את הסיכוי למצוא גז חדש, חייבים פרוספקט ליצוא".
לטענתו, "צריך לשמור 500 BCM למשק המקומי, ולאפשר לייצא את שאר ה-500. זה חלק מהאיזונים שאנחנו שומרים, כי בכל זאת הסיכון של מצרים וירדן גבוה יותר מזה של ישראל".
עוד הדגיש אבו כי "כל עסקאות היצוא זה הכול ביחד 140 BCM. ה-13% שראית מלוויתן נובע מזה שהמאגרים האחרים, תמר וכריש-תנין, תפסו את השוק הישראלי עד 2027-2030. לוויתן הוא הבאפר שלנו, והוא גם נותן את הערך הנוסף שאפשר להגיע אליו רק מיצוא".
"ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את הבושה לא לעמוד בהסכמים"
אלמס הזכיר את ההתבטאות של ראש אגף תקציבים באוצר, יוגב גרדוס, לפיה יש להשאיר בידי שברון, המפעילה של תמר ולוויתן כאחד, רק אחד מהמאגרים, ולחייב אותם לוותר על אחד המאגרים. על כך אמר אבו כי "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה את הבושה של לא לעמוד בהסכמים, בטח מול חברות זרות. ישראל במתווה הגז השאירה את נובל (היום שברון) בתמר כדי שלא יחליפו מפעיל. ועכשיו אחרי שחתמו, אומרים לכו החוצה? זה לא יקרה, כי ברור שישראל לא יכולה להרשות לעצמה מול הממשל האמריקאי ומול חברה אמריקאית גדולה להפר הסכמים בכזאת בוטות".
אבו הזכיר ש"אנחנו אחרי שנה וחצי של מלחמה, לפני כן הייתה הרפורמה, וההשקעות בישראל נעצרו. שברון נלחמה במהלך המלחמה להפעיל את האסדות. זאת התודה שאנחנו נותנים לזרים שמשקיעים פה? איך אנחנו נראים גלובלית?".
אבו גם תקף את בכירי האוצר ואמר כי "יש רפרנט שלא זוכר מה קודמו עשה, ואומר 'בוא ננסה'. אבל גם לבלון הניסוי יש מחירים. בעיניי זה לא יקרה, זה ייבלם ברגע שזה יגיע לדיון אמיתי. אנחנו בכלל עומדים בפני הרחבה של ההפקה מלוויתן. אני חושב על צינור שהיה עצור במשך שנתיים, ואם נדע להתנהל נכון - נראה גל עצום של השקעות בישראל".
בשלב הזה הוקרן סרטון על מאגר לוויתן, ואבו סיפר כי "מאגר לוויתן נמצא 100 ק"מ מול חדרה, יש חמישה קידוחים של צנרת כפולה על קרקעית הים, 4.5 ק"מ בתוך הים. הצנרת עולה 10 ק"מ מול פרדיס לפלטפורמה, וכל הטיפול בגז נעשה שם. לאחר מכן הגז זורם דרך מערכת ההולכת הישראלית, גם לירדן".
בנקודה הזאת, אלמס הזכיר שישראל היא ספקית האנרגיה המרכזית של ירדן, כאשר 80% מהחשמל הירדני מקורו בגז ישראלי. על כך הוסיף אבו כי "אנחנו מספקים גז גם דרך צנרת EMG שיוצאת מאל-עריש. מערכות הולכת הגז של ישראל, ירדן ומצרים מחוברות לחלוטין ועובדות כמערכת אחת. בסופו של דבר, כמו שהסתכלו עלינו כחולמים כשדיברנו על ירדן ומצרים, גז ישראלי יגיע גם ללבנון ולסוריה. מחנה השלום בלבנון ובסוריה מביא לשולחן שגשוג כלכלי, ובשביל זה צריך אנרגיה שאנחנו יודעים לספק".
מה לגבי השגשוג של ניו-מד? איך אתה מסכם את 2024, עם כל האתגרים של המלחמה?
"שנת 2024 הייתה מאתגרת מבחינת תפעול המערכות, כדי להבטיח שלא תהיה דקה אחת של הפסקה בזרימת הגז. רוב הצוותים שלנו גויסו למילואים. גייסנו צוותים ישראליים ובינלאומיים, כולל אנשים מבוגרים שעבדו בזמנו בים תטיס. ממש מן מהגורן ומן היקב.
"הפעלנו את זה בצורה מדהימה. דווקא בשנה שהסיכון הגאו-פוליטי התממש, הייתה שנת שיא במכירות גז למצרים. אנחנו חפצים בשלום ובסביבה שיש בה מערכת אסטרטגית עם WIN-WIN לשני הצדדים. מערכת יחסים שבה כל צד מקבל ערך ורואה שגשוג, זו מערכת יחסים ששורדת גם ימים קשים".
"היחסים עם מצרים נהדרים"
אתה 14 שנה מנכ"ל ניו-מד. עברת כל-כך הרבה עם מצרים, עם האביב הערבי. אתה נפגש עם אנשים שם. אנחנו יודעים כמה משק האנרגיה של מצרים במצב חמור, אנשים בלי חשמל בבית. איך ישראל יכולה להשתמש בגז בצורה נבונה כדי להעמיק את האינטרסים?
לא אכנס לרמה הפוליטית. מערכת היחסים בין ישראל למצרים באלמנטים הביטחוניים ומתחת לרדאר היא חזקה. יש מערכת יחסים, ואנחנו מקבלים ונותנים. אני חושב על הגבול המצרי ועל השקט התעשייתי שיש שם".
לגבי הדיון על המתיחות הצבאית מול מצרים ועל היערכות הצבא המצרי בסיני, אמר אבו כי "אין שום מתיחות צבאית עם מצרים. ראיתי את כל הסרטונים כאילו מצרים נערכת. זה סרטונים מגבול לוב מלפני 5-6 שנים.
"ברמה האזורית, למי יש אינטרס לקלקל את היחסים בין ישראל למצרים? רק לאיראן. זו פעילות ניו-מדיה, ויש אנשים שהם לא מספיק אחראיים. מערכת היחסים חשובה לשני הצדדים. יש גופים שיעיים איראניים שרוצים לקלקל את מערכת היחסים מול מצרים ומול ירדן. תזכרו: ה-7 באוקטובר קרה על רקע הנורמליזציה עם ערב הסעודית. אני נמצא בקהיר כל שבוע, אין לי בעיה להגיד שאני ישראלי, ומערכת היחסים היא נהדרת".
"זיהינו הזדמנות באזרבייג'ן"
לגבי חיפוש הגז החדש במקבץ I, על-ידי קונסורציום שכולל את חברת הנפט והגז הלאומית של אזרבייג'ן סוקאר, יחד עם BP וניו-מד, אלמס שאל: "היית בבאקו, אתה מכיר את האנשים. מה האסטרטגיה של אזרבייג'ן להיכנס לקידוחי גז בישראל?".
"שים לב שזו פעם ראשונה שסוקאר יוצאת מחוץ לאזרבייג'ן כדי לחפש אקטיבית גז ונפט", אמר אבו. "אנרגיה היא הבסיס ליחסים אסטרטגיים. כמו שאנחנו זיהינו את ההזדמנות מול האמירויות, והבאנו את קרן ההשקעות הלאומית שלהם להשקיע בתמר - זיהינו את אזרבייג'ן כמדינה עם יכולת התפתחות דרמטית. הם במקום נפלא גאוגרפית, וכמו האמירתים הם רוצים לקדם מערכות יחסים עם ישראלים".
על-פי אבו, הצנרת של אזרבייג'ן המספקת גז לאירופה היא אסטרטגית: "אם יש גז, נתחבר אליהם ונספק עוד לאירופה. כדי לסגור את הפינה הזאת, לקחנו את BP והבאנו את סוקאר האזרים שיש להם את כל התשתיות דרך טורקיה, ואני מאוד שמח שזכינו. חברות בינלאומיות שמגיעות להשקיע רוצות מערכת יחסים עם ישראל. גם כשרואים את התמיכה האמריקאית בישראל, יש אינטרס. אבל הם באו עוד לפני טראמפ".
אבו גם הדגיש את צריכת האנרגיה הגדולה בישראל בשל חוות השרתים לצורכי בינה מלאכותית, ואמר: "יש לנו גז טבעי זמין וזול שיכול לייצר אנרגיה לחוות שרתים. אזרבייג'ן נמצאת בפוזיציה מדהימה. יש להם צנרת מאזרבייג'ן עד איטליה, וגם מתחברים לסטאניות. הם הניחו 64 כבלים אופטיים, מתוך תכנון לקישוריות של תקשורת. שמונה מהם עובדים ופעילים, הפוטנציאל שם הוא גדול. רק תראה מה קורה כשיש חשיבה לטווח ארוך".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים ובחסות בנק ONE ZERO ורציו אנרגיות