גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות שדות התעופה נגד ארקיע: מנסה לצמצם היצע ולפגוע בתחרות ובשירות

ארקיע עתרה נגד רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה בדרישה להעביר את פעילות החברה לטרמינל 1 בנתב"ג, בטענה כי הדבר יסייע להורדת מחירי כרטיסים ● ברש"ת דוחים את הטענות ומאשימים: החברה לא פועלת מתוך דאגה לציבור או לשוק ● במשרד התחבורה מסירים אחריות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע
מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה מבקשים מבית המשפט לדחות את העתירה שהוגשה נגדה על־ידי חברת התעופה ארקיע, לאחר שרשות שדות התעופה סירבה לבקשתה להעביר את כל פעילות החברה לטרמינל 1 בנתב"ג.

החות'ים יורים, אך בינתיים זה לא מבריח מכאן את חברות התעופה
במאי הקרוב תוכלו לטוס ב-30 דולר: זאת חברת התעופה, ואלה היעדים

לטענת ארקיע, אי־קבלת הבקשה להסדיר את כלל הפעילות מטרמינל 1 תקשה על החברה לייצר מחירים תחרותיים לעומת חברות התעופה הזרות.

מנגד, ברש"ת הגיבו כי "לא מניעי רווחת הציבור הם שעומדים בבסיס העתירה שבפנינו, כי אם מניעים כלכליים צרים ואינטרסנטיים של העותרת ורצון העותרת שתוענק לה העדפה אסורה על חשבון חברות תעופה אחרות".

כלומר, ברש"ת מאשימים את ארקיע בכך שהיא מציגה את עצמה כמי שפועלת בשעת חירום לטובת המדינה והציבור, אך בפועל מדובר במהלך שנועד לקדם אינטרסים כלכליים פרטיים בלבד.

נכון להיום ארקיע מפעילה טיסות משני הטרמינלים בנתב"ג במקביל, כאשר הטיסות מטרמינל 3 הן בינלאומיות, והטיסות מטרמינל 1 הן פנים־ארציות. לטענת החברה, איחוד הפעילות לטרמינל אחד יוכל לחסוך לה מיליוני דולרים מדי שנה.

היום (ב') השופט המליץ לארקיע למשוך את העתירה ולפתור את המחלוקת בהידברות במקום בבית המשפט. החברה תקבל החלטה בנושא עד יום חמישי הקרוב.

עוז ברלוביץ', מנכ''ל חברת התעופה 'ארקיע' / צילום: שי יחזקאל

בקשת ארקיע הגיעה על רקע החלטת המדינה

נזכיר כי מוקדם יותר החודש המדינה החליטה על הפחתת ההשתתפות בהוצאות הביטחון של חברות התעופה הישראליות, מה שמביא למעמסה נוספת על החברות הישראליות (לצד הרווחים הגדולים שהרוויחו במהלך המלחמה בשל היעלמות החברות הזרות).

על כן, ארקיע ביקשה מבית המשפט להורות לרשות שדות התעופה ולמשרד התחבורה לעדכן את הקריטריונים להפעלת טיסות מטרמינל 1, כך שיתאימו למציאות פוסט־קורונה ומלחמה.

הבקשה כוללת אישור לארקיע להעביר את כל פעילותה לטרמינל 1 (או לפחות להגדיל את היקף פעילותה שם), לעגן את הקריטריונים בחוק כך שהם יהיו רשמיים ושקופים לכלל החברות, ולהתחשב בתרומתה של ארקיע בשעת חירום.

למעשה, ארקיע התרעמה על כך שחברות הלואו קוסט הזרות, שלא הפגינו נאמנות לשוק הישראלי תוך כדי המלחמה, נהנות מהפעלת טיסות מטרמינל 1 על חשבונה. לטענתה, חברות תעופה ישראליות שנדרשות להוצאות ביטחון שהחברות הזרות לא נדרשות להן, מתקשות להתחרות במחירי הטיסות של הזרות, ויש לתקן את העיוות הזה.

ברש"ת טוענים: אי־אפשר לתעדף

רשות שדות התעופה הגישה תגובה מקדמית לבית המשפט. לטענתה, הדרישה להעביר את כלל פעילות ארקיע לטרמינל 1 אינה מעשית מבחינה תפעולית ואינה עומדת בעקרונות המחייבים את הרשות בחלוקת סלוטים (חלונות זמן של המראות ונחיתות מטוסים).

זאת ועוד, לטענת הרשות, טרמינל 1 מוגבל ביכולת הקליטה שלו, במיוחד בשעות השיא, והיענות לבקשה תדרוש הקצאת סלוטים נוספים לארקיע. מדובר במהלך שיבוא על חשבון חברות תעופה אחרות וייצור עומס תשתיתי ופגיעה ברמת השירות.

נוסף לכך, הרשות כפופה לקווים מנחים בינלאומיים, בהם של IATA ו־WASG, האוסרים על מתן עדיפות לחברה אחת בלבד; וסטייה מהקווים האלה, כמו למשל לאפשר רק לארקיע לפעול בלעדית מטרמינל 1, עלולה לפגוע לא רק בשוויון ובתחרות, אלא גם להוביל לדרישות זהות מצד חברות תעופה אחרות ולפגוע באמון של הקהילה הבינלאומית באופן שבו נתב"ג מתנהל.

רש"ת גם דוחה את טענת ארקיע שלפיה המעבר לטרמינל 1 יאפשר לחברה לתמחר באופן תחרותי יותר. לדברי הרשות, אין קשר ישיר בין מיקום הטרמינל לבין המחיר לצרכן, והגורם המרכזי שמשפיע על רמת המחירים הוא רמת התחרות. אם ארקיע תקבל העדפה, נטען, הדבר עלול להרחיק חברות מתחרות, לצמצם היצע ולגרום לעלייה בעלויות.

נזכיר כי במהלך השנה האחרונה, חברות לואו קוסט כגון ריינאייר ואיזי ג'ט התנו את פעילותן בארץ בכך שיוכלו לפעול מטרמינל 1, בשל הבדלי העלויות בין האגרות בטרמינלים. מדובר בפער של כ־18.5 דולר עבור כל נוסע, כאשר בטרמינל 1 מס הנמל עומד על פחות מ־14 דולר, ואגרת הסבלות היא 3.6 דולר לנוסע; ובטרמינל 3 מס הנמל מתקרב ל־30 דולר, ואגרת הסבלות היא כמעט 6 דולר לנוסע.

במשרד התחבורה מתנערים

בנוגע לטענות על הקריטריונים הנהוגים כיום לפעילות חברה מטרמינל 1, רש"ת מסבירה כי הם מצויים בתהליך בחינה מחודש. הקריטריונים החדשים, כך נכתב, צפויים להיכנס לתוקף רק בשנת 2026. לדברי הרשות, אין מקום להתערבות שיפוטית כל עוד ההליך הפנימי נמשך, והעתירה מייצגת ניסיון לעקוף את סמכויותיה ולהשיג יתרון תחרותי בלתי מוצדק.

במשרד התחבורה מתנערים וטוענים כי העתירה שהגישה ארקיע נגד משרד התחבורה היא מוקדמת, ודינה להידחות, כיוון שהסמכות לקבוע קריטריונים להפעלת טיסות וחלוקת פעילות בין טרמינלים אינה נתונה לשרת התחבורה אלא לרש"ת, שהיא גוף סטטוטורי עצמאי הפועל על־פי חוק.

מארקיע נמסר בתגובה: "בהמשך לדיון שנערך בבית המשפט המחוזי בעתירה המינהלית, השופט הביע את דעתו שהסוגיה ראויה לפתרון בהידברות בין הצדדים ולאו דווקא בבית המשפט. ארקיע תלמד את אמירות השופט ותגיש את עמדתה המלאה לבית המשפט עד יום חמישי".

רשות שדות התעופה מסרה בתגובה: "הרשות מבקשת להעמיד דברים על דיוקם. לאחר שמיעת הצדדים באריכות, בית המשפט הנכבד הודיע לארקיע כי דין עתירתה להידחות, וכי בית המשפט לא יחליף את שיקול־דעתה של הרשות. כמו כן, העותרת לא הצביעה על פגם כלשהו שנפל בהתנהלות הרשות. בית המשפט איפשר לארקיע להודיע, בתוך שלושה ימים, האם היא עומדת על עתירתה, או שניתן לדחותה מבלי שיהיה צורך בכתיבת פסק דין מנומק הדוחה את העתירה לגופה".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה חיובית בבורסת ת"א בהובלת מניות השבבים; השקל בשיא חדש

מדד ת"א 35 עולה ב-0.7% ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה, ואילו יעדים דווקא התווספו?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

חדשות ההייטק / צילום: ap, Michael Perez

החברה הישראלית שתספק נחילי רחפנים חמושים לארה"ב

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: Base44 של היזם מאור שלמה נמכרה לוויקס ב-80 מיליון דולר בעסקה יוצאת דופן, ענקית המחשוב שמאמינה בחברת הקוונטום הישראלית, חברת הרחפנים הישראלית, אקסטנד, זכתה במכרז לאספקת נחילי רחפנים חמושים משוטטים שפרסם משרד ההגנה האמריקאי בהיקף של 10 מיליון דולר, וגם סערה סביב מתכנת הודי שמואשם בהונאה סדרתית ● חדשות ההייטק

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

עסקת ענק: משרד עורכי הדין שעובר למגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

ירידות באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

גירושים. שיתוף נכסים עשוי להיווצר גם בלי כוונה מפורשת / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש הכריע: בעל ישלם לגרושתו 50 מיליון דולר - "אחד המקרים המקוממים"

סכסוך גירושים באלפיון העליון הוביל להכרעה דרמטית נגד מי שנקבע כי השתמש במומחיותו למקלטי מס ונאמנויות, כדי להסתיר רכוש משפחתי בהיקף של 75 מיליון דולר ● האישה צפויה לקבל כמחצית מהרכוש ומהבית, ובסך-הכול כ-50 מיליון דולר ● עורכי דינו של הבעל: "בפסק הדין נפלו טעויות חריפות, נערער"

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

תיקון והתנצלות

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: כך היא תעבוד

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר שמחה רוטמן לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו, זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי