''נארגן מרד מסים''. יאיר לפיד נואם בהפגנה במוצ''ש / צילום: Reuters, Eyal Warshavsky
השבוע, במסגרת המחאות נגד צעדי הממשלה וההפגנות ברחבת הבימה בתל אביב, הונח על השולחן רעיון חדש־ישן: פתיחה במרד מסים. "אם ממשלת 7 באוקטובר תחליט לא לציית לפסיקת בית המשפט, היא תהפוך לממשלה עבריינית. לא נהיה ניצבים בתיאטרון המטורלל של נתניהו", אמר ראש האופוזיציה יאיר לפיד שנאם בהפגנה, והוסיף: "במקרה כזה המשק צריך לשבות, נארגן מרד מסים".
● היועמ"שית לבג"ץ: נפלו פגמים מהותיים בהליך פיטורי ראש השב"כ רונן בר
● רז נזרי מעריך שבג"ץ לא יפסול את הדחת רונן בר: "צריך לחצות רף גבוה בשביל זה"
● הלקח שלמד יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד משביתת המחאה הקודמת
במקביל, הונפו במהלך ההפגנות שלטים עם אותו מסר, אחד הבולטים שבהם הופנה למייסדי חברת וויז שנמכרה לגוגל באקזיט חלומי בהיקף כ־32 מיליארד דולר, שלא לשלם את המס המחויב על רווחיהם מהעסקה.
שיח בנושא אף עלה בקבוצות וואטסאפ של ראשי המשק, אנשי עסקים בכירים העומדים בראש חברות גדולות, שאומרים כי לא יהססו להפסיק לשלם מסים אם הממשלה לא תכבד את פסיקת בג"ץ. ואולם מומחים שמשוחחים עם גלובס מזהירים ומבהירים: אי־תשלום מס בישראל גורר אחריו סנקציות אזרחיות ופליליות - החל מריבית והצמדה, דרך קנסות כבדים ועיקולים וכלה במאסר וענישה פלילית.
סעיף 220 לפקודת מס הכנסה למשל קובע כי העלמת מס היא עבירה פלילית חמורה שדינה עד שבע שנות מאסר, ובנוסף ניתן להטיל קנס בגובה של עד פי שניים מסכום המס שהנישום גרע מקופת המדינה.
"הכול קשקשת ברשת"
"יש שלל דרכים לא לשלם מס למדינה, אבל מניסיוני לאורך עשרות שנים ברשות המסים, הציבור לא יממש את האיומים. זה הכול קשקשת ברשת", אומר בכיר לשעבר ברשות המסים. "בכל מקרה, לרשות יש מספיק כלים להגיב אם מישהו יפעל לממש את האיום ולא ישלם מס. היא יכולה להטיל קנסות, להגדיל את דרישות המקדמות, להטיל עיקולים בחשבונות ועוד. אם אני טועה, ויהיה גל של אנשים שיפסיקו לדווח ולשלם מס, אז המדינה תהיה בבעיה, כי אומנם אפשר להפעיל סנקציות פליליות חמורות - אבל הן מתגבשות רק בראייה רטרוספקטיבית לאחור, ובינתיים ההכנסה תיגרע מהמדינה".
לדברי אותו בכיר לשעבר, "אם ברשות המסים יזהו הפחתה מסיבית בגביית המס, בלתי הגיונית, הרשות תפעיל את התותחים הכבדים. זה יתחיל מזימון של רואה החשבון לדיונים ברמה האזרחית ואחר־כך יעבור לחקירות פליליות ולמעצרים".
חוץ מזה, אומר אותו בכיר לשעבר, "גם אם חלק מבעלי העסקים יחליטו לעשות מרד מסים, הם מסכנים רק את עצמם. אף אחד מאלה שקראו למרד מסים מעל הבמות, לא יממן לו את הקנסות או ישחרר אותו ממעצר. ואם יהיו אנשי עסקים שיודיעו מעל אותן במות 'לא העברתי מיליון שקל' כמרי אזרחי, זו הודאה בעבירה פלילית בצורה פומבית. אדם כזה יהיה חשוף למעצר ולסנקציות פליליות. אבל אנחנו רחוקים משם. עד היום לא התרומם מרד מסים משמעותי בישראל, למרות שהיו איומים בעבר".
בקבוצות של מומחי מס, עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס העלו את רעיון הקטנת תשלומי המקדמות של חברות ועסקים, כדרך לגרוע הכנסות מס מהמדינה מבלי להיות חשופים לסנקציות - לכל היותר יגרור תשלומי ריביות והצמדה על הסכומים שנגרעו מקופת המדינה במשך שנה. יחד עם זאת, רו"ח ומשפטן נמרוד ירון, בכיר לשעבר ברשות המסים, אומר כי "גם אם כל העצמאים לא ישלמו את מקדמות המס, זה יהיה מינורי יחסית לגבייה מהשכירים. יותר מ־40% מהמסים הנגבים בישראל הם עקיפים. מתוך המסים הישירים - הרוב המכריע נובע מניכויים. העונש על אי־העברת מס שנוכה הוא עד שנתיים מאסר וקנס. יש מקבילה דומה גם בחוק מע"מ".
איך המדינה תתמודד
גם אם יתרומם מרד מסים בישראל, השאלה המרכזית היא האם הוא בכלל ישפיע על קופת המדינה. הכנסות המדינה בשנת 2024 הסתכמו לכ־484.9 מיליארד שקל, כשמרבית התשלומים הללו מועברים למדינה בצורה אוטומטית כניכוי מס במשכורת, ואין לנו יכולת להחליט שלא לשלם אותם. לכן, בפועל, גם אם יהיו כמה אלפי עצמאים שיחליטו לבצע מרד מסים, זה ככל הנראה לא ישפיע על המאקרו של גביית המס ועל הקופה הציבורית.
טלי ירון־אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה ובעלת בוטיק המס ירון־אלדר, פלר, שוורץ ושות' YETAX, מסבירה כי "המדינה גובה הכי הרבה כסף מניכוי משכר עובדים. המרד הכי משמעותי שיכול להיות זה שהמעסיקים ימשיכו לנכות את המס משכר העובדים, אבל לא יעבירו אותו לרשות המסים אלא ישמרו בחשבון נפרד. אבל זו פעולה לא חוקית, וכל מעסיק שיעשה זאת יהיה כפוף לסנקציות פליליות".
עם זאת, ירון־אלדר מעריכה כי אם מרד כזה יתגבש, רשות המסים תתקשה להטיל סנקציות פליליות על כלל המעסיקים שלא יעבירו את המס. "לרשות המסים יש כלים להתמודד עם זה, אבל עד שיוציאו שומות, יחקרו את כולם ויגישו כתבי אישום, תעבור תקופה לא מבוטלת. מצב כזה יכול להשפיע על תקציב המדינה. אם מספיק אנשים יחליטו לעשות את זה, המדינה תתקשה להתמודד עם זה בכלים שיש לה".
כמה זה "מספיק אנשים" כדי להשפיע על תקציב המדינה?
ירון־אלדר: "אם המעבידים הגדולים במשק, שכבר הודיעו בכל מיני פורומים שהם יוצאים למרד, לא יעבירו ניכויים, זה ישפיע על התקציב במיליארדים. אבל הם צריכים להיות מוכנים לזה שיגישו נגדם כתב אישום".
לא ניסיון המרד הראשון
זו לא הפעם הראשונה שהמחאה נגד מדיניות הממשלה הנוכחית מובילה לאיומים במרד מסים. כפי שנחשף בגלובס, ביולי 2023 קיימה הנהלת משרד האוצר דיון סביב איום שנשמע לפתוח במרד מסים, בין היתר בקבוצת הוואטסאפ של רואי חשבון ויועצי מס שקראו לחברות ועסקים במשק להקטין את תשלומי המקדמות. זאת, בניסיון להצר אז את צעדי הממשלה בהובלת הרפורמה המשפטית.
ה"מרד" של 2023 לא צבר תאוצה, ולא נרשמה ירידה משמעותית בתשלומי המקדמות. ברשות המסים יצאו מנקודת הנחה שהחברות הגדולות במשק לא יפחיתו בתשלומי המקדמות שלהן, וכך היה.
"זה היה מרד קטן שלא השפיע מהותית, כי לא הצטרפו אליו גופים גדולים", אומרת ירון־אלדר. "בנקים וחברות ביטוח הם משלמי המקדמות הגדולים, ואם הם יצטרפו למרד, זה יהיה משמעותי ובאמת 'יזיז' לתקציב המדינה - אבל זה לא תרחיש שנראה שהולך לקרות. לא בכדי לא התרומם בישראל עד כה מרד מסים. זו פעולה שהיא 'נשק יום הדין'".