בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס החליטה לוותר על הודעת הדירוג החצי-שנתית לישראל, והסתפקה בסקירה תקופתית של הדירוג הישראלי שפירסמה הערב (ג').
מודי'ס הורידה בחדות את הדירוג הישראלי בשלוש דרגות בתקופת המלחמה, לרמה של Baa1 עם תחזית שלילית. ציון זה נמוך בשתי רמות מהדירוג המקביל של ישראל בסוכנויות המתחרות S&P ופיץ'. האחרונה, אגב, צפויה לפרסם הודעת דירוג לישראל בשבועות הקרובים.
● עם זינוק בהוצאות הביטחון, התקציב הגדול אי-פעם מגיע לישורת האחרונה
● מיליארדים לחרדים: גפני שמר את החלק הכי נפיץ בתקציב ליום הדיונים האחרון
בסקירה העדכנית מפרטים האנליסטים של מודי'ס את הרכיבים המנוגדים בדירוג הישראלי: "פרופיל האשראי של ישראל משקף סיכונים פוליטיים גבוהים מאוד אשר החלישו את החוזק הכלכלי והפיסקלי. המוסדות נותרו חזקים באופן כללי, אך נחלשו בשנים האחרונות. פרופיל האשראי עדיין נתמך על ידי רמות עושר גבוהות, מצב חיצוני איתן וגישה חזקה מתמשכת של הממשלה לשווקים".
דירוג האשראי משוקלל ממספר רכיבים שונים. ברכיב החוזקה הכלכלית מדורגת ישראל בציון גבוה של A1. אבל הדירוג הסופי נמשך כלפי מטה בשל ציון חוזקת המוסדות הבינוני-גבוה (A3), המדד הפיסקאלי הבינוני (Baa1) והרגישות לאירועי סיכון הגרוע (Caa).
מודי'ס העלתה את תחזית הצמיחה שלה לתוצר הישראלי ב-2025, שעמדה עד כה על 1.5%, לרמה של 3.8%. בכך יישרה קו עם מרבית התחזיות שנעות סביב 4%.
"הפוגה זמנית" בלבד
במודי'ס התייחסו למצב הביטחוני ההפכפך וכתבו שהסכמי הפסקת האש שהושגו עם חמאס בינואר 2025 ועם לבנון בנובמבר 2024 סיפקו "הפוגה זמנית" בלבד, כאשר חידוש הלחימה בעזה במרץ מדגיש את השבריריות של ההסכמים הללו.
בצד החיובי, מודי'ס מציינת שלושה גורמי חוזק מרכזיים בכלכלה הישראלית: "חוסן כלכלי חזק היסטורית בפני זעזועים", "מעמד בינלאומי עם בסיס משקיעים עמוק ותמיכה אמריקאית חזקה", ו"רמות עושר גבוהות המספקות יכולת ספיגת זעזועים מסוימת".
מנגד, האתגרים הכלכליים כוללים לא רק את החשיפה הגבוהה לסיכונים גאו-פוליטיים, אלא גם "מערכת פוליטית מקוטבת, המכבידה על הממשל ואפקטיביות המדיניות" ו"השתתפות נמוכה בשוק העבודה של מיעוטים דתיים, הגורמת לאי-שוויון הכנסות גבוה ומתחים חברתיים מוגברים".
סוכנות הדירוג מתייחסת במפורש למתחים הפנימיים הגוברים בישראל, וכותבת כי "במישור הפוליטי הפנימי, יישום חוק שנוי במחלוקת לשילוב גברים חרדים בשירות צבאי ממשיך להתעכב על ידי הממשלה הישראלית, המשקף פיצול פוליטי וחברתי בתוך המדינה. כתוצאה מכך, המתחים בין הממשלה ובין מערכת המשפט עלו משמעותית".
בהיבט הפיסקלי, מודי'ס מעריכה שהגירעון התקציבי יוסיף להיות גבוה בשנים הקרובות "בשל רמות הוצאה ביטחונית גבוהות באופן מבני". לפי הסקירה, "גירעונות גדולים יפעילו לחץ גם על נטל החוב של הממשלה, שאנו צופים שיגיע ל-69% מהתמ"ג ב-2025 וב-2026, ויתכנס בהדרגה לכ-70% לאחר מכן". מדובר בתחזית פסימית, הסותרת את הציפיות באוצר להתכנס לתוואי יורד של יחס תוב-תוצר בשנים הבאות.
למרות התחזית השלילית, מודי'ס מציינת את הנקודות החיוביות במשק: "לאחר שלושה צמצומים רבעוניים רצופים בשנת 2024, הכלכלה הישראלית ראתה התאוששות חזקה ברבעון הרביעי של השנה". ההתאוששות המאוחרת הזו הובילה ל"התרחבות צנועה של התמ"ג הריאלי ב-1% בשנת 2024 ביחס לשנה הקודמת". במודי'ס לא מציינים זאת, אבל התחזית הקודמת שלהם מספטמבר צפתה צמיחה נמוכה במחצית לשנה שעברה, של 0.5% בלבד.
"אנו צופים כעת צמיחת תמ"ג ריאלית של 3.8% ב-2025 ו-4.3% ב-2026, כאשר שיעור האבטלה מתייצב סביב 4% לאורך אופק התחזית", מעדכנים במודי'ס את התחזית כלפי מעלה.
הדרך להעלאת דירוג האשראי של ישראל, לפי מודי'ס, היא רחוקה: "בהינתן התחזית השלילית, שידרוג הדירוג אינו סביר". אולם הסוכנות מציינת כי "אנו עשויים לייצב את התחזית אם יהיו סיכויים ברורים להתקררות יציבה של הסכסוכים הצבאיים", מה שיאפשר "למוסדות ישראל לגבש מדיניות התומכת בהתאוששות הכלכלה והפיננסים הציבוריים ולהחזיר את הביטחון".
מנגד, הסוכנות מזהירה כי "הדירוגים עלולים להיפגע עוד יותר, אולי במספר דרגות, אם יפרוץ סכסוך בקנה מידה מלא עם סיכון מהותי יותר לכלכלה ולתשתיות של ישראל". סיכון נוסף להורדת דירוג הוא "שחיקה מהותית ביחסי ישראל עם בעלות ברית מרכזיות כולל ארצות הברית", ציינו באופן מעניין בפן המדיני.