גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים נחשפים: אילו עורכי דין מרוויחים הכי הרבה

מסקר השכר של קודקס שהגיע לידי גלובס עולה כי שכר עורכי הדין המשיך לעלות בשנה האחרונה ב-1.5% ביחס לקודמת, מה שמבטא שחיקה ריאלית ● עורכי הדין שעובדים בתחום ההייטק עדיין מרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר ● וגם: עד כמה המשרדים הגדולים חילקו בונוסים

הצמיחה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין נרשמה במשרדים הקטנים / אילוסטרציה: Shutterstock
הצמיחה הגבוהה ביותר בשכר עורכי הדין נרשמה במשרדים הקטנים / אילוסטרציה: Shutterstock

שכר עורכי הדין הממוצע במשרדים עלה בשנת 2024 ב-1.5% ביחס לשנה שעברה. מדובר בעלייה מתונה בשכר (לא כולל שותפי הון) ביחס לעלייה משנת 2023, אז עלה השכר ב-5%, כך שמגמת עליית השכר בענף הצטמצמה. יודגש כי העלייה היא באחוז נמוך יותר מממוצע עליית השכר במשק שלפי נתוני למ"ס עמד על 5.1% ב-2024. כמו כן, מדובר בשחיקה ריאלית של השכר ביחס לעליית האינפלציה. השכר החודשי הממוצע עלה מ-20,295 שקל בשנת 2023 לשכר של 20,600 שקל בשנת 2024 - כך עולה מסקר השכר השנתי שערכה קודקס, חברת ההשמה בתחום המשפט, בשיתוף ארגון היועצים המשפטיים בישראל - ACC Israel.

מהפך בצמרת: זה משרד עורכי הדין הגדול בישראל
בלעדי | השכר נשחק, אבל יש הטבות: מה מקבלים המתמחים במשרדי עורכי הדין הגדולים

הסקר נערך בחודשים אוקטובר-נובמבר 2024 בקרב כ-3,209 עורכי דין ממשרדים (71%), מחברות פרטיות (13%), מחברות הנסחרות בישראל (5%), מחברות הנסחרות בחו"ל או דואליות (2%), מחברות ממשלתיות (2%), מהמגזר ציבורי (5%) ומהמגזר השלישי (1%).

הפערים בין המשרדים הקטנים והבינוניים למשרדי הענק נמשכים. העלייה הגבוהה ביותר נרשמה במשרדים הקטנים (1-9 עורכי דין) עם עלייה ממוצעת של עד 7% לעורכי דין צעירים, בוותק של עד 4 שנים, לעומת השנה הקודמת.

במשרדים קטנים-בינוניים (10-29 עורכי דין) נרשמו עליות מתונות יותר של 6%-3% לעורכי הדין הצעירים. זאת לצד ירידה משמעותית של עד 8% לעורכי דין בוותק של מעל 6 שנים.

במשרדים בינוניים (40-149 עורכי דין) נרשמו שינויים מגוונים, עם עליות של עד 2% ב-5-6 שנות ניסיון וירידות של עד 4% ברמות הוותק הגבוהות. במשרדים הגדולים (מעל 150 עורכי דין) ניכרה יציבות יחסית, עם עלייה מתונה של עד 3% ברמות הוותק הנמוכות וירידות קלות של עד 2% בוותק הגבוה.

"הפגין יציבות מרשימה"

הפער בין עורך דין לאחר הסמכה במשרד קטן או בינוני לעורך דין לאחר הסמכה במשרד גדול נותר יציב. במשרד קטן (1-9 עורכי דין) הפער ביחס למשרד גדול (150+ עורכי דין) עומד על כ-4,500 שקל ברוטו בממוצע. הפער ב-2023 עמד על 5,000 שקל. במשרד בינוני-קטן (10-39 עורכי דין) הפער עומד על כ-2,200 שקל ברוטו, ואילו במשרד בינוני (40-149 עורכי דין) הפער נשאר ללא שינוי משמעותי ועומד על כ-1,800 שקל.

לדברי ליאת בן צבי-שבח, מנכ"לית קודקס, "בשנת 2024 הענף הפגין יציבות מרשימה, ללא גלי פיטורים, הוצאות לחל"ת או ירידות שכר משמעותיות. אנו רואים מגמות מעורבות. במשרדים הגדולים נשמרה יציבות יחסית בשכר, ללא העלאות דרמטיות".

עוד היא הוסיפה כי "במשרדים רבים נרשמו ירידות קלות בשכר לעורכי הדין הוותיקים. בטווח הארוך, אני מאמינה שהמשרדים הגדולים יחזרו ליזום העלאות שכר ותנאים משופרים, כדי להבטיח שהאנשים המוכשרים ביותר נשארים בענף המשפט וממשיכים להוביל אותו".

ההייטק ממשיך להוביל

השכר בתחום ההייטק ממשיך לשמור על המקום הראשון ברשימת התחומים הרווחיים בענף, עם שכר ממוצע של 21.9 אלף שקל לבעלי ותק של 3-5 שנים. אחריו באותו ותק, תחום שוק ההון עם 20.8 אלף שקל בממוצע, ותחום המיסוי עם 19.7 אלף שקל.

במקומות הרביעי והחמישי באותו הוותק - תחומי המשפט המסחרי-בינלאומי והמשפט המסחרי המקומי (19.4 אלף שקל שניהם). לאחר מכן נמצאים תחומי הליטיגציה המסחרית, רגולציה ומשפט מינהלי ובנקאות ומימון. את הרשימה סוגרים תחומי הנדל"ן, דיני העבודה, ליטיגציה אזרחית ונזיקין וביטוח.

הפער בין התחום הרווחי ביותר - הייטק (21.9 אלף שקל) - ובין התחום שבו השכר הוא הנמוך ביותר - נזיקין וביטוח (14.3 אלף שקל) - עומד על כ-7,600 שקל בממוצע, עבור עורכי דין עם ותק של 3-5 שנים.

לדברי בן צבי-שבח, "תחום ההייטק ממשיך להוביל בשכר הממוצע לכל אורך הקריירה, עם פערים משמעותיים מול תחומים אחרים. הסיבה לכך היא הדרישות הגבוהות של המקצוע, לצד העובדה שהלקוחות בתחום זה נוטים לשלם שכר-טרחה גבוה יותר, גם בתקופות של האטה כלכלית. מעורכי דין בתחום זה נדרשת שליטה באנגלית, ראייה עסקית ולא רק משפטית ויכולות בינאישיות מצוינות".

בתחום הליטיגציה המסחרית, הפערים בשכר הופכים למשמעותיים ככל שהוותק עולה: בעוד שעורכי דין עם 0-2 שנות ניסיון משתכרים בממוצע כ-15 אלף שקל, בוותק של 6-9 שנים השכר מטפס לכ-22.4 אלף שקל, ובוותק של 10-15 שנים השכר מגיע לכ-30 אלף שקל.

מנגד, תחומים כמו נדל"ן, דיני עבודה וליטיגציה אזרחית מציגים שכר נמוך משמעותית בשלבי הקריירה הראשונים, ורק לאחר 10-15 שנות ותק מגיעים לשכר ממוצע של 23-26 אלף שקל. התחום עם השכר הנמוך ביותר לאורך כל הקריירה הוא נזיקין וביטוח, שבו גם לאחר 10-15 שנות ותק השכר הממוצע הוא 20.4 אלף שקל בלבד.

שכר היועמ"שים בחברות

הסקר בדק גם את השכר של היועצים המשפטיים בחברות פרטיות, ציבוריות, מקומיות ובינלאומיות. מתוך 3,209 המשתתפים בסקר, 816 הם יועצים משפטיים בחברות. כ-55% מהיועמ"שים עובדים בחברות פרטיות, 22% בחברות הנסחרות בישראל, 16% בחברות הנסחרות בחו"ל או דואליות, ו-6% בחברות ממשלתיות.

מהסקר עולה כי מגמת העלייה בשכר של היועצים המשפטיים נמשכת, אך בקצב מתון לעומת השנים הקודמות. השכר הממוצע של היועצים המשפטיים בחברות עומד על כ-27.9 אלף שקל בחודש ברוטו, והשכר החציוני הוא 24 אלף שקל.

היועמ"ש הפנימי כולל הגדרות תפקיד שונות תלויות ותק ובכירות במחלקה, והגדרות תפקיד של General counsel ו-Chief Legal Counsel מיועדות בדרך-כלל ליועמ"ש הראשי של החברה. בתפקידים בכירים אלה השכר הממוצע מגיע ל-42.5 ועד 45.3 אלף שקל בממוצע, ואילו לעורך דין במחלקה השכר הממוצע הוא 17.3 אלף שקל.

לפי הסקר, לסוג החברה יש השפעה רבה על השכר. גורמים נוספים הם שנות ניסיון, תפקיד היועמ"ש וגודל החברה. פערים משמעותיים נמצאו בשכר יועצים משפטיים בחברות בינלאומיות לעומת חברות מקומיות פרטיות או ציבוריות - כך, בשנתיים הראשונות יש פער של 30%, שבהמשך מצטמצם ל-17%-19%, אך עולה חזרה בוותק של 10-15 שנים, לפער של 27.4% בין חברה מקומית לבילאומית.

לדברי בן צבי-שבח, "פערי השכר אינם נובעים רק מהבדלים בגודל החברות או בתחומי הפעילות, אלא גם מהמאפיינים הייחודיים של החברות הרב-לאומיות. ארגונים אלה פועלים בזירה הגלובלית, מתמודדים עם רגולציה בינלאומית ומנהלים תקציבים רחבים יותר, מה שמאפשר להם להציע שכר גבוה יותר ולגייס מועמדים עם כישורים מותאמים - לרבות שליטה באנגלית ברמה גבוהה ויכולת עבודה בסביבה מרובת ממשקים בינלאומיים".

גם בקרב היועצים המשפטיים בחברות, תחום ההייטק מוביל ברמות השכר, עם ממוצע של 38 אלף שקל לבעלי ותק של 10-15 שנים. אחריהם תחום שוק ההון עם 33 אלף שקל בממוצע לאותו הוותק. בתחתית הרשימה תחום הייעוץ המשפטי הכללי והנדל"ן, עם שכר ממוצע של 32.9 אלף שקל ו-30 אלף שקל, בהתאמה, לעורך דין בוותק של 10-15 שנים.

בונוסים ותנאים נלווים

למרות שהרבעון הראשון של 2024 היה מאופיין בחוסר ודאות כלכלית עם פרוץ המלחמה, משרדי הענק והחברות הציבורית המשיכו לשלם בונוסים אך בצורה מצומצמת. כ-31% מהנשאלים שהם עובדי המשרדים המגה-גדולים דיווחו כי קיבלו בונוס, בעוד שבקרב החברות הציבוריות הנתון גבוה יותר - 43%.

ב-2023, לעומת זאת, 73% מהנשאלים ממשרדי עורכי הדין הגדולים דיווחו כי קיבלו בונוסים. מנגד, בחברות פרטיות שיעור מקבלי הבונוסים נמוך משמעותית ועומד על 22% בלבד. גם משרדים קטנים ובינוניים צמצמו את היקף הבונוסים.

הפערים בין החברות למשרדי עורכי הדין ניכרים גם בתנאים הנלווים. רוב החברות הציבוריות ממשיכות להציע קרן השתלמות לעובדיהן, לעומת שיעור נמוך משמעותית במשרדי עורכי הדין הפרטיים. בשנת 2024 רק 35% מהנשאלים מהמשרדים הפרטיים דיווחו על הענקת קרן השתלמות לעובדיהם, נתון שממחיש את הפערים ההולכים וגדלים בין תנאי ההעסקה במגזר העסקי ובין אלה הקיימים במשרדי עורכי הדין. תנאים נוספים שנפוצים יותר בחברות מאשר במשרדים הם ימי חופשה מעל החוק, השתתפות בארוחות, מכשיר סלולרי וביטוחים רפואיים.

על-פי נתוני הסקר, בתנאים שניתנו בעבר בהיקף דומה במשרדים ובחברות - כגון נופש שנתי, פעילויות ספורט, ביטוח אחריות מקצועית ודמי חבר - חלה השנה ירידה משמעותית. "מצב-הרוח הלאומי, גיוסי המילואים הממושכים והשפעות המלחמה על המשק הביאו לכך שהרבה מעסיקים נאלצו לצמצם את ההטבות הנלוות לעובדים", אומרת בן צבי-שבח. "נופש שנתי, שהיה בעבר תנאי נפוץ גם במשרדים וגם בחברות, לא התקיים במתכונתו הרגילה, או בוטל לחלוטין בארגונים רבים".

בשלוש השנים האחרונות, משרדים רבים הכריזו על תוכניות לאיזון בין בית לעבודה, כולל יום עבודה מקוצר ואפשרות לעבודה מהבית. על-פי קודקס, הנתונים מצביעים על ירידה בשיעור עורכי הדין המדווחים על עבודה של למעלה מעשר שעות ביום. המשרדים הגדולים, שבעבר התאפיינו בתרבות עבודה תובענית, מראים יותר גמישות בניהול שעות העבודה.

משרדים מול חברות

יחד עם זאת, ישנם עדיין פערים משמעותיים בין המשרדים לחברות, ובמגזר העסקי נרשמת מדיניות מקילה יותר, המאפשרת לעובדים לשלב עבודה מרחוק ואף לצמצם שעות נוספות. לעומת זאת, במשרדי עורכי הדין, למרות השינויים, עדיין קיימים תחומים שבהם העבודה המאומצת נשארה חלק בלתי נפרד מהשגרה.

"אם ברבעון האחרון של 2024 ניתן היה לראות התאוששות הדרגתית בלבד, הרי שברבעון הראשון של 2025 נרשמת צמיחה משמעותית יותר, בעיקר במשרדים הגדולים ובחברות הציבוריות, שחוזרות לגייס בקצב גבוה יותר. ההתאוששות מורגשת בעיקר בתחומים מסחריים, שוק ההון, מיסוי והייטק, שבהם קיים ביקוש גבוה לעורכי דין מנוסים, על רקע התאוששות הפעילות הכלכלית במשק", אומרת בן צבי-שבח.

לדבריה, "ככל שמספר המשרות הפתוחות ממשיך לגדול, ניתן לצפות כי תנאי ההעסקה במשרדים ובחברות ישתפרו, והתחרות על הטאלנטים המשפטיים תגבר".

כמו בשנה שעברה, שכר עורכות דין נמוך משל עורכי הדין בכל טווח הוותק. ככל שהוותק עולה, הפער גדל. בוותק של עד 3 שנים הפער עומד על 8%, עלייה של 3% מהשנה הקודמת. כשעולים ל-7 שנות ותק, הפער עולה ל-9% (עלייה של 2%). מ-7 שנים ועד 20 שנות ותק, עורכת דין תקבל בממוצע שכר נמוך בכ-18% מזה של גבר עם אותן שנות ותק. בוותק זה הפער הצטמצם ב-3% לעומת השנה הקודמת. בקרב היועצים המשפטיים בחברות גברים מרוויחים בממוצע כ-30 אלף שקל ברוטו, ונשים - כ-28 אלף שקל.

עוד כתבות

הפרויקט בתמל 3006 של L.D.B GLOBAL, הרצליה / הדמיה: דוד בן חמו

18 דונם ביותר מ-200 מיליון שקל: עסקת הענק בהרצליה

חברת L.D.B GLOBAL רכשה 18 דונם של קרקע חקלאית ● בתוך פחות משנה נרכשו במקום קרקעות ביותר מחצי מיליארד שקל

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

סטארט-אפ הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מגייס עוד 300 מיליון דולר

לא נמסרו פרטים לגבי זהותם של משקיעים חדשים או שווי החברה בגיוס החדש, ומהחברה לא נמסרה תגובה ● יחד עם הגיוס הנוכחי, מגיעים סך הגיוסים של AI21 ל- 637 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון שנערך בנובמבר 2023 שיקף לחברה שווי של 1.4 מיליארד דולר, כך לפי PitchBook

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?

המפעל של ארית תעשיות בשדרות / צילום: יח''צ

ותודה להודו: מה עומד מאחורי הזינוק של החברה הביטחונית בבורסת ת"א

דווקא לאחר שגייסה הון ממוסדיים בדיסקאונט של 8% על מחיר השוק, זינקה מניית יצרנית המרעומים ארית לשיא חדש ● בשוק מעריכים כי הסיבה היא העימות המתפתח בין פקיסטן להודו, שבה יש לחברה משדרות פעילות משמעותית ● גם לאלביט ותע"א פעילות נרחבת במדינה

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

האיום החות'י: חברת התעופה החזקה הודיעה - לא חוזרת בינתיים לטוס לישראל

רשימת חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לטווחי זמן ארוכים מתארכת ● כעת גם לופטהנזה מודיעה על הארכה נוספת, מה שעלול להוביל חברות נוספות בעקבותיה ● גם ריינאייר הודיעה הערב על הארכה

השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים

קולה, ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וישב בהרכב שזיכה את רומן זדורוב, הוא הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בבית המשפט העליון ● מאז פרישתו הביע עמדות המזוהות עם הרפורמה המשפטית וקבע כי פיטורי היועמ"שית "זה לא קץ הדמוקרטיה" ● הוא נבחר ע"י ועדה שבשליטת הקואליציה ובהתאם לחוק אשר בג"ץ צפוי לדון ביולי בעתירות נגדו

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הביע תמיכה בהפחתת המכסים הנוכחיים על סין; המסחר בוול סטריט ננעל בירידות

טראמפ כתב ברשתות החברתיות כי מכס של 80% על סחורות סיניות "נראה נכון" לקראת שיחות סחר מרכזיות שצפויות להתקיים בסוף השבוע ● דאו ג'ונס נחלש ב-0.3%, S&P 500 איבד 0.1% והנאסד"ק נותר ללא שינוי ממשי ● ענקית הפארמה הישראלית טבע נחתכה ב-6.4%

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

עובדי "דלק" השביתו את התחנות למשך שעתיים בדרישה לתוספת שכר

תחנות הדלק של קבוצת "דלק" הושבתו היום במשך שעתיים, במחאה על חוסר ההתקדמות במו"מ על השכר ● עובדי תחנות הדלק מרוויחים שכר מינימום, והם דורשים העלאה לעובדים הוותיקים ● על פי הוועד, תחנות הדלק של מרוויחות עשרות מיליוני שקלים בשנה ● בוועד מאיימים: "אם ההנהלה לא תבין את המסר הפעם הבאה תהיה ארוכה ומורגשת יותר"

דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה שחותמת עם טראמפ על הסכם סחר ראשון

על פי דיווח שפורסם בניו יורק טיימס, ברטיניה צפויה להיות המדינה הראשונה לחתום על הסכם סחר עם ארה"ב ● אמש פרסם טראמפ כי יקיים היום מסיבת עיתונאים במהלכה יכריז על הסכם סחר משמעותי, אך לא פירט באשר לזהות המדינה עמה נחתם ההסכם או בנוגע לתנאיו

האפיפיור החדש, ליאו ה-14, היום / צילום: ap, Alessandra Tarantino

האפיפיור החדש: הקרדינל האמריקני רוברט פרנסיס פרבוסט

האפיפיור החדש צפוי לצאת למרפסת מעל כיכר פטרוס ולהציג עצמו להמונים שממתינים במקום • שאגות שמחה ובכי: הקהל הגדול מתרגש מהבשורה בוותיקן • מותו של האפיפיור פרנציסקוס נכנס הוותיקן למצב חירום, ובמהלכו ביצע שורה של פעולות ופרוטוקולים – שעיקרם הוא בחירתו הטובה ביותר של האפיפיור החדש

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

רוני אשורי (מימין), שי כהן, רענן גבירצמן, אוולין לנדמן, קית' מורטון. הנהלת פרוטאנטקס / צילום: איל יצהר

החברה של יוצאי מלאנוקס מגייסת לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

פרוטאנטקס, שמנכ"ל אינטל העולמית נמצא בדירקטוריון שלה, מייצרת רכיב להוזלת עיבוד ה־AI ומגייסת כ־50 מיליון דולר לפי שווי של מעל ל־600 מיליון דולר ● אנבידיה במו"מ לרכישת מוצריה

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?

אילוסטרציה: Shutterstock

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

המתנה שקיבלו בבר מצווה סללה לאחים אסיא את הדרך להנפקת ענק בנאסד"ק

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו

מימין לשמאל: אוטו פון ביסמרק, ולדימיר פוטין והמלכה אליזבת' הראשונה / צילומים:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב; AP - Mikhail Klimentyev; ויקיפדיה

מיוון העתיקה ועד פוטין: מדינות חתרו זו תחת זו משחר ההיסטוריה

אליזבת' הראשונה מימנה בחשאי מורדים נגד ספרד וביסמרק שילם לעיתונאים כדי לשנות את דעת הקהל בצרפת: ההיסטוריונית ד"ר ג'יל קסטנר מגלה בספר חדש שפוטין לא המציא את מבצעי ההשפעה ● בראיון לגלובס היא מסבירה למה דמוקרטיות לא צריכות להיבהל אבל כן להגן על עצמן ● ואף מילה על קטאר