שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
הדוח המקיף של ארגון ה-OECD, המתפרסם אחת לשנתיים, מעריך כי הצמיחה בישראל תתאושש, אך פחות מתחזיות אחרות. לפי הדוח, האינפלציה בישראל תישאר גבוהה והרחק מהיעד גם בשנה הקרובה.
בשונה משאר התחזיות, בארגון צופים כי האינפלציה בישראל תעמוד על 3.7% בשנה הקרובה. מדובר בתחזית הכי גבוהה למדד המחירים בישראל. שאר התחזיות צופות אינפלציה עמוק בתוך יעד יציבות המחירים (1%-3%).
● "זה הזמן לקנות": הכלכלן האופטימי שבטוח - ההכרזה של טראמפ תעשה טוב לשווקים
● "מחירי הדירות יעלו": כזו ביקורת לא שמענו הרבה זמן מגוף רשמי על בנק ישראל
כדי להתמודד, בארגון ממליצים לממשלת ישראל לנקוט מספר צעדי ריסון - על מנת "לשמור על יציאה בטוחה מהסערות הכלכליות שנוצרו כתוצאה מהמלחמה", כמו ביטול הפטורים ממע"מ, העלאת שיעורי מס הפחמן וכן החזרת המסים על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. כלכלני הארגון תומכים גם בהטלת מס נסועה, כדי להיערך לירידה הצפויה ממסים בעקבות המעבר לרכבים חשמליים.
ב-OECD מציינים כי כלכלת ישראל הראתה איתנות מרשימה לנוכח המצב והקשיים שעלו מהקונפליקטים השונים. זאת בעיקר הודות למצב הפיסקאלי האידאלי והגירעון הנמוך בו הייתה מצויה לפני המלחמה, תוך יישום מדיניות מוניטרית מרסנת מצד בנק ישראל.
הארגון הדגיש כי לאור העלייה בצרכים הביטחוניים בתקופה הקרובה, החוב של המשק הישראלי צפוי לגדול. לכן, "המדיניות צריכה לשמור על הכלכלה יציבה על מנת לחזור לצמיחה בטוחה. כולל מיתון אינפלציה, צמצום הגירעון ותמיכה במהלכים שיתרמו לצמיחה ארוכת-טווח".
המדינה היקרה בארגון
יוקר המחיה "מככב" בדוח. ישראל ממשיכה להיות מדורגת כמדינה היקרה ביותר מבין חברות הארגון, זאת בזמן שהתוצר לנפש בישראל נמוך מהממוצע. התוצאה היא פגיעה בשכבות החלשות: "משקי בית בעלי הכנסה נמוכה נפגעים במיוחד מיוקר המחיה, מאחר שהם מוציאים כמעט את כל הכנסתם על מוצרים ושירותים חיוניים כמו מזון, דיור ותחבורה".
הסיבות לכך רבות ומורכבות: לפי הארגון, בירוקרטיה גבוהה ומכשולי תכנון פוגעים ביכולת ההיצע בדירות ומעלים מחירים. בנוסף, מכשולים בסחר והיבוא גוררים עלייה במחיר המוצרים המיובאים, עבור חברות וצרכנים כאחד. עם זאת, הדוח מציין כי חל שיפור מסוים בהיבט זה.
במקביל, חלק מהפתרונות שבוצעו, כמו סובסדיה וקביעת מחיר אחיד על חלק מהמוצרים, אינם משיגים את ההקלה המבוקשת. ב-OECD ממליצים להסיר את שיטת המחירים הקבועים. לדבריהם, "רגולציות מקלות יותר בשוק יביאו להקלת כניסת חברות חדשות ולחיזוק התחרות".
צפוייה התאוששות, האינפלציה תישאר גבוהה
הנתונים הכלכליים של ישראל, לפי ניתוח הארגון, צפויים להראות התאוששות. התוצר יעלה ויעמוד על 3.4%, מעט נמוך מהתחזית האחרונה של בנק ישראל המעריך כי ישראל תצמח ב-3.8% בשנה הקרובה.
בהסתכלות על המלחמה, ב-OECD קובעים כי הסיכונים לטובה ולרעה נותרו גבוהים. מצד אחד, "רגיעה מחודשת תוכל להקל על חלק מהמגבלות בצד ההיצע, לשחרר ביקושים כלואים ולסייע לפעילות העסקית הבינלאומית. כמו כן, הסכמים חדשים עם מדינות במזרח התיכון עשויים לתרום להגברת הסחר וההשקעות".
מהצד השני, באופן ברור, ההסלמה עלולה להחמיר עוד יותר את מצב החשבון השוטף של ישראל ולפגוע ישירות בפעילות הכלכלית.
בנוגע לרווחי הבנקים, שרשמו אשתקד רווח כולל של כ-30 מיליארד שקל וגררו ביקורת רבה, הדוח מדגיש כי המרווחים של הבנקים בישראל נמצאים בממוצע מדינות הארגון. לאור הסיכון מהמלחמה, הם כותבים, המרווחים צריכים להיות גבוהים יותר, על מנת לשמור על ביטחון של הבנקים. על הבנק המרכזי, הם כותבים, לבצע צעדים שיתמכו בתחרות, תוך שמירה על יציבות המערכת.
בארגון התייחסו גם למחסור בעובדים בענף הבנייה בצל המלחמה, בעיה שתרמה לדבריהם לפגיעה בתוצר ומחייבת טיפול.
הדוח מדגיש את האתגר המצוי במגזר החרדי ובשילובו בשוק התעסוקה: "צעירים רבים במגזר החרדי מקבלים חינוך חלקי או באיכות נמוכה יותר במקצועות הליבה, מה שמצמצם את האפשרות שלהם להשתלב בשוק העבודה ואת הפריון והשכר שלהם - אם וכאשר הם כן מצטרפים אליו".
עוד ממליץ הדוח על התניית תקצוב מוסדות חינוך חרדיים בהוראת תוכנית הליבה ועל ביטול קצבאות או תמריצים המעודדים חוסר השתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה. "הסרת ההטבות שמרתיעות גברים חרדים מלעבוד תתרום גם היא להגדלת שיעור התעסוקה", נכתב בדוח.
אין זו הפעם הראושנה בה הצורך להגדיל את היקף התעסוקה בקרב חרדים וערבים עולה מצד הארגון, גם לפני שנתיים הצביעו על הפוטנציאל המצוי בעידוד התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלה.
תמיכה בענף ההייטק משמעותית ביותר
בפרק שמתייחס להשפעות ה-AI על הכלכלה הישראלית. בארגון ה-OECD כותבים כי על ישראל להמשיך ולתמוך בסקטור ההייטק, על ידי "הסרת צווארי בקבוק בתחום ההשכלה הגבוהה והמחקר האקדמי בתחומים החיוניים ל-AI, תוך שמירה על מסגרת רגולציה תומכת. במבט קדימה, מגזר AI משגשג ידרוש תשתית חזקה יותר של מיומנויות מתקדמות ומחקר אקדמי. יכולות מתקדמות, במיוחד בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה, מדעי המחשב והפיזיקה, הן מרכיב קריטי בפיתוח טכנולוגיות AI, אך מדובר בתחומים שסובלים ממחסור ארוך-שנים בכוח אדם מיומן".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ מסר בתגובה: "הדוח של ה-OECD הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית ולעבודה הקשה שנעשתה בשנים האחרונות. הוא מציב בפנינו אתגרים משמעותיים אך גם הזדמנויות לצמיחה ולהתקדמות. נמשיך לפעול בשיתוף-פעולה עם הארגון כדי להבטיח את יציבות המשק ולקדם רפורמות שייטיבו עם אזרחי ישראל".