עובדי הייטק / אילוסטרציה: Shutterstock
רשות החדשנות פרסמה היום (ב') את דוח מצב התעסוקה בהייטק לשנת 2025, החושף מספר מגמות מדאיגות. לפי נתוני הדוח, לראשונה מזה עשור לפחות, תעשיית ההייטק הישראלית חוותה ירידה במספר העובדים, כאשר כ-5,000 עובדים עזבו את הענף בשנת 2024. הדוח מדגיש כי מספר העובדים הכולל בהייטק בישראל ירד ל-390,847 בשנת 2024, ירידה של 1.2% לעומת השנה הקודמת. זהו שינוי מדפוס הצמיחה העקבי שאפיין את התעשייה במשך יותר מעשור, במהלכו התעסוקה יותר מהוכפלה מ-213,493 עובדים בשנת 2012. לדברי דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, "דוח התעסוקה בהייטק מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק הישראלי. בתקופה של אי-ודאות ביטחונית, פוליטית וכלכלית הנתונים מצביעים על אתגרים שדורשים טיפול מידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן".
● עקפו אפילו את הבנקים: העובדים שמרוויחים מעל 50 אלף שקל בחודש
● ראיון | המרגל שעבר להייטק נפעם מיכולות ישראל: "פגיעה בעומק איראן"
● המייל לא מת: השימוש בדואר האלקטרוני הולך ומתגבר. בדקנו למה
מגמת הרילוקיישן מאיצה אחרי אוקטובר 2023
אחד הממצאים המדאיגים ביותר הוא יציאתם של אנשי הייטק מישראל. בין אוקטובר 2023 ליולי 2024, כ-8,300 עובדי הייטק עזבו את ישראל לתקופות ממושכות (שנה ומעלה), עובדים המהווים כ-2.1% מכוח העבודה הכולל בהייטק. הדוח מלמד כי מגמה זו האיצה כאמור בעקבות פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, כאשר מספר היוצאים החודשי הגיע לשיא של 1,207 באוקטובר 2023. במקביל, חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כעת כ-440 אלף עובדים מחוץ לישראל לעומת כ-400 אלף בארץ. חברות הייטק ישראליות פרטיות מעסיקות 190 אלף עובדים בישראל ו-242 אלף בחו"ל, בעוד שחברות טכנולוגיה ישראליות ציבוריות מעסיקות רק 63 אלף עובדים בישראל לעומת 199 אלף ברחבי העולם. חלוקה זו משתנה משמעותית לפי התפקיד- בתחומי מכירות, שיווק ושירות לקוחות, 75% מהעובדים נמצאים בחו"ל, בעוד שבתפקידי מחקר ופיתוח החלוקה מאוזנת יותר עם 52% בישראל. תפקידי הנהלה בכירה נותרו בעיקר בישראל (64%). למרות מגמות אלה, 59% מהגיוסים החדשים של חברות הייטק ישראליות בשנת 2024 היו בישראל.
שינויים בהרכב התעסוקה והשכר
כמו כן, הדוח מזהה שינוי משמעותי בהרכב התעסוקה בהייטק. אחוז העובדים בתפקידי מחקר ופיתוח עלה מ-37.4% בשנת 2012 ל-50.6% בשנת 2024, מה שמצביע בין היתר על התמקדות גוברת בפיתוח טכנולוגי ליבתי. בשנת 2024 לבדה, תפקידי מחקר ופיתוח גדלו בכ-7,000 משרות. במקביל, שיעור העובדים בתפקידי מטה ומוצר ירד משמעותית, מ-41.1% בשנת 2012 ל-28.9% בשנת 2024. שינוי זה עומד בסתירה למטרה של הרחבת פעילות החברות מעבר למחקר ופיתוח ליצירת חברות שלמות הפועלות מישראל.
עוד מצא הדוח כי פערי השכר בין עובדי ההייטק לשאר המשק ממשיכים להתרחב. בשנת 2024, השכר החודשי הממוצע בהייטק הגיע ל-32,341 שקל, פי 2.8 מהשכר הממוצע בענפים אחרים במשק (11,491 ש"ח). פער זה גדל מפי 2.3 בשנת 2012, כאשר השכר הממוצע בהייטק עמד אז על 18,920 ש"ח. עוד מציין הדוח כי למרות הירידה הכללית בתעסוקה, ישנם סימנים חיוביים מסוימים, ביניהם העובדה כי מספר המשרות הפנויות בהייטק עלה לכ-17 אלף בדצמבר 2024. נתון זה משקף מגמת התאוששות, זאת לאור העובדה כי הענף חווה ירידה דרסטית במשרות פנויות מיד לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, והגיע לשפל של כ-8,000 משרות פנויות בלבד ביולי של 2023.
הדוח מדגיש את הצורך ביישום המלצות ועדת פרלמוטר להגדלת מספר העובדים בעלי מיומנויות הייטק נדרשות. עוד מודגש הצורך הדחוף בחיזוק המיומנויות של עובדים שאינם טכניים, במיוחד בשליטה באנגלית מדוברת, כדי לתמוך בצמיחה בתעסוקה שאינה כאמור בתפקידי מחקר ופיתוח בישראל. רשות החדשנות מסכמת בדוח כי שימור מעמדה של ישראל בחזית החדשנות העולמית ידרוש מאמץ משולב מצד הממשלה והתעשייה להשקיע בהון אנושי, שיפור מיומנויות, החזרת עובדים שעזבו את ישראל והרחבת פעילות עסקית בתוך המדינה.