גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק המכסים: זה התרחיש שממנו באמת חוששים בשווקים

רפורמת המכסים של טראמפ טרפה את הקלפים של המסחר הבינלאומי, ובבנקים הגדולים חוששים מסטגפלציה - מיתון בשילוב אינפלציה ● יש הטוענים כי טראמפ מנסה לאלץ את הפדרל ריזרב לחתוך ריבית, אבל האם המחיר לא יהיה כבד מדי? ● בינתיים, גם אם ישראל תוחרג מהמכסים, מיתון גלובלי עלול להגיע גם לכאן

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: Shutterstock

סוף השבוע האחרון היה אחד הגרועים בוול סטריט אי־פעם. למעשה, הפעם האחרונה שנרשמה ירידה כה חדה, של יותר מ־5%, הייתה במרץ 2020, כשהשווקים נכנסו לפאניקה עם התפרצות הקורונה. שני ימי המסחר האחרונים בוול סטריט נכנסו להיכל התהילה של הירידות בשווקים, כשהגיעו למקום החמישי בדירוג היומיים הכי גרועים בהיסטוריה של S&P 500.

המשקיע האינטליגנט | טראמפ מוטט את כל מה שידעתם על מסחר בעולם? זה הזמן לאמץ כללי השקעה חדשים
השבבים הוחרגו מהמכסים של טראמפ. אז למה המניות צונחות?

אבל בניגוד להיסטוריה, נראה כי הפעם הסיפור שונה. לא כוח עליון, לא אסון טבע ולא קריסה כלכלית מניעים את הירידות בשווקים. רפורמת המכסים שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא אחת התוכניות הכלכליות הכי שנויות במחלוקת בשנים האחרונות. התומכים והמתנגדים יסכימו שהטלת מכסים בשיעור של 10%-54% כמעט על כל שותפת סחר של ארה"ב היא צעד דרמטי עבור הכלכלה הגלובלית. המהלך הוביל לתגובות נגד ברחבי העולם, בהם העלאת המכס הסיני על מוצרים אמריקאים ליותר מ־50% ותכנון אירופי להטיל מכסי תגמול נוספים.

כעת, שניים מתוך ארבעת המדדים המובילים בוול סטריט נכנסו לטריטוריה "דובית", כלומר ירדו ביותר מ־20% מהשיא האחרון - נאסד"ק ומדד המניות הקטנות ראסל 2000. S&P 500, אגב, רחוק רק 3% מכניסה רשמית למועדון הפחות מחמיא של השוק האמריקאי.

המכסים כשלעצמם הם לא מה שמוביל את הירידות בשווקים. אם זה היה המקרה, היינו רואים תגובה שונה לחברות שיושפעו מהמכסים ולאלה שלא. התגובה השלילית הרוחבית בשוק, שחוצה ענפים, מצביעה על חשש גדול בהרבה. מיתון בארה"ב במקרה הטוב. מיתון גלובלי במקרה הרע. סטגפלציה בתרחיש האימים.

מי מבין הכלכלנים צופה מיתון?

עד לפני חודשיים, אף אחד לא דמיין שהשאלה הזו בכלל תעמוד על השולחן, אבל כעת זו שאלת מיליון הדולר. אם ביום חמישי, אחרי הצגת רפורמת המכסים, השוק חשש ממיתון, אחרי הנאום של יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול, השוק רעד.

ביום שישי האחרון אמר פאוול כי "המחויבות שלנו היא לשמור על ציפיות האינפלציה לטווח ארוך מעוגנות היטב ולוודא שעלייה חד־פעמית ברמת המחירים לא תהפוך לבעיית אינפלציה מתמשכת". בשוק החלו הערכות שהצעד של טראמפ נועד לאלץ את הפד להוריד ריבית. אבל פאוול התעקש ביום שישי כי "אנחנו נמתין לבהירות גדולה יותר לפני שנשקול התאמות כלשהן בעמדת המדיניות שלנו. מוקדם מדי לומר מה יהיה המסלול המתאים למדיניות המוניטרית".

בשוק, עם זאת, מעריכים כי הפד בכל זאת ייאלץ להוריד את הריבית שלוש ואולי אף ארבע פעמים בשנה הקרובה. בבחירה בין אינפלציה גבוהה למיתון, בנקים מרכזיים בדרך כלל בוחרים לטפל קודם כול במיתון.

מי שהתבטאו בצורה נחרצת יותר הם הבנקים הגדולים בעולם, שהקפיצו בימים האחרונים את ההסתברות שהם צופים למיתון. ג'יי.פי מורגן מעריך את הסיכוי למיתון ב־60%, בגולדמן זאקס מדברים על 35%, וכך גם בחברת הדירוג S&P גלובל. בנק HSBC נותן לכך אף סיכוי גבוה יותר של 40%.

בגולדמן זאקס הסבירו כי המכסים עלולים לפגוע בכלכלה בכך שהם להעלות את המחירים לציבור האמריקאי ולכן את האינפלציה. בג'יי.פי מורגן אמרו כי "מדיניות משבשת בארה"ב היא הסיכון הגדול ביותר לתחזית הגלובלית... מדיניות הסחר של ארה"ב הפכה פחות ידידותית לעסקים מהצפוי". הכלכלן הראשי של ג'יי.פי מורגן ברוס קסמן אף נתן למסמך את הכותרת "יהיה דם".

אליהם הצטרפו גם בנק HSBC, בנק אוף אמריקה ורבים אחרים. בגולדמן זאקס חוששים מאוד ובמקביל להעלאת התחזית למיתון חתכו את תחזית הצמיחה (תמ"ג) של ארה"ב ל־1% בלבד, וצופים עלייה באבטלה ל־4.5%, הגם שזו עדיין נחשבת רמה נמוכה מאוד של אבטלה. על־פי גולדמן זאקס, "העלייה בהסתברות למיתון משקפת את ההידרדרות החדה באמון משקי הבית והעסקים בתחזית בחודש האחרון. היסודות הכלכליים אינם חזקים כמו בשנים הקודמות".

כיצד מיתון בארה"ב ישפיע על ישראל?

מלחמת הסחר הגיעה גם לתל אביב יום ראשון, אבל הבורסה המקומית חטפה פחות. בזמן שבאירופה ובארה"ב המדדים המובילים צנחו ב־10% ביומיים, תל אביב הסתפקה בירידה של כמעט 4% ביום ראשון, ורק כ־0.5% ביום חמישי. ובכל זאת, אם הכלכלה הגדולה בעולם תיקלע למיתון, גלי ההדף יגיעו גם לישראל.

מודי שפריר, אסטרטג שווקים ראשי בבנק הפועלים, מזהיר כי "גם אם ישראל תחתום השבוע על הסכם סחר חדש עם ארה"ב, אשר ימתן בצורה משמעותית את היקפי המכסים עליה, צמיחת הכלכלה המקומית תיפגע עם החרפת מלחמת הסחר הגלובלית".

הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, מוסיף בצד החיובי כי "המזל של ישראל הוא שהקטר העיקרי של המשק הוא יצוא שירותי ההייטק, אשר צפוי להיות פטור ממכס. לדבריו, האטה עולמית ועודף היצע של סחורות עולמיות צפויים להוריד את מחירי היבוא של ישראל ולמתן את האינפלציה".

עם זאת, כץ מוסיף כי "צפוי אפקט עושר שלילי על הצרכן הישראלי, ובכלל בעולם, עקב הירידות החדות בשוקי ההון", כלומר הצרכן הישראלי ירגיש פחות עשיר, ולכן יצרוך פחות.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, חושש גם הוא מאותו "אפקט עושר" שלילי, שבשנה הקרובה לדעתו "יחליש את ביקוש הצרכנים" בישראל. הוא מפחית את תחזית הצמיחה שלו לישראל מ־4% ל־3.5% ומפרט כיצד מיתון בארה"ב יתגלגל אל הישראלים: "כלכלת ישראל עלולה להיפגע לא מההשפעה הישירה של המכסים - אלא בדרכים עקיפות רבות.

"פגיעה בצמיחה בישראל צפויה להשפיע על הביקושים דרך היחלשות של שוק העבודה, פגיעה בחסכונות הציבור והרעה בסנטימנט הכללי. הירידה הצפויה בסחר החוץ העולמי תפגע בחברות הישראליות… ביצועי מדד נאסד"ק היו לאורך השנים אחד האינדיקטורים המובילים החשובים לצמיחה בישראל. הירידות החדות במניות הטכנולוגיה בתגובה למכסים עלולות לגרום לפגיעה בהשקעות בתחום, בפרט בישראל".

זבז'ינסקי מעריך כי השוק המקומי יציג ביצועי יתר על פני השווקים בחו"ל בתקופה הקרובה. בעיקר בשל צפי למעבר של חלק מהחסכונות ארוכי־טווח ממסלולי S&P 500, למסלולים כלליים. "זה יגביר ביקוש לשקל ולאפיקים המקומיים".

עוד כתבות

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"