גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בישראל מאמינים: אפשר להגיע לפתרון מוסכם מול ארה"ב בסוגיית המכסים

נשיא ארה"ב סירב להתחייב מול המצלמות כי יעניק לישראל הקלות והחרגות, אך בימים הקרובים יחלו מגעים בשני צירים בין הצדדים ● הראשון יתנהל בין לשכת ראש הממשלה לאנשיו של טראמפ, והשני בין משרדי האוצר והכלכלה למשרד הסחר האמריקאי ● סימני השאלה הגדולים מרחפים מעל שתי תעשיות: היהלומים והנשק

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, בפגישתם אמש / צילום: Reuters, Kevin Mohatt
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, בפגישתם אמש / צילום: Reuters, Kevin Mohatt

כחצי שעה לתוך האירוע לכלי התקשורת בחדר הסגלגל, כשמימינו יושב ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיפק נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחסות ראשונה לשאלה שהסעירה את הכלכלה בארץ בשבוע האחרון: האם ישראל תזכה להקלות מתוכנית המכסים של טראמפ, או שמא הגזירה של 17% מכס על סחורה ישראלית היא סופית. תשובתו של טראמפ הייתה קצרה, אמביוולנטית ובלתי מתחייבת. כיאה לאיש עסקים שנמצא בפתחו של משא־ומתן על טריליוני דולרים מול מדינות העולם, שישראל היא רק טיפה קטנה בתוכו. "אנחנו מדברים על הסכם סחר חדש לגמרי", התחיל לומר והפנה את ראשו לכיוון נתניהו, ברגע של אופטימיות בצד הישראלי. ואז, קטע את עצמו טראמפ באמצע המשפט, הטה את הראש לכיוון הנגדי, ואמר: "אולי לא. אולי לא. אל תשכחו, אנחנו עוזרים הרבה לישראל. אנחנו נותנים לישראל מיליארדי דולרים בשנה".

"זו מלכודת": המשקיע המצליח שבטוח - הקריסה הגדולה בשווקים עוד לא התחילה
לפי ריי דאליו, הבעיה האמתית היא לא מכסים. ויש לה פיתרון מפתיע
לידיעת החוסכים במסלולי S&P 500: בוול סטריט חותכים תחזיות למדד

ערוץ מקצועי לצד ערוץ מדיני

בימים הקרובים צפויים להתחיל מגעים מקצועיים בין הצוותים של משרד האוצר ומשרד הכלכלה בישראל לבין עמיתיהם בוושינגטון. אולם, הדינמיקה של השיח בעניין המכסים מול הממשל האמריקאי מאופיינת בריכוזיות גבוהה. ההבנה בצד הישראלי היא שהנשיא טראמפ שומר לעצמו את הסמכות הבלעדית להכריע בנושא. מזכיר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, יהודי חובב ישראל שאמון על תוכנית המכסים של טראמפ ונפגש עם נתניהו בנפרד, יכול להתקדם עד נקודה מסוימת, אך ההחלטות נשארות בידי הנשיא עצמו.

כך, המשא־ומתן בין ישראל לארה"ב צפוי להתנהל בשני מסלולים מקבילים: המסלול הראשון הוא שיח מקצועי בין משרדי הכלכלה והאוצר הישראליים לבין משרד המסחר האמריקאי - כאן ידונו בפרטים הטכניים. למשל, הבהרת סימני השאלה על מוצרים שבתפר בין שירותים הפטורים ממכס לסחורה שתחויב במכס. זה רלוונטי בעיקר בענף ההייטק, שאמור להיות מוחרג ברובו, אבל אין בהירות למשל לגבי חומרה הנלווית לשירותי תוכנה וסייבר.

במישור זה, סוגיות מרכזיות שעולות הן דרישות האמריקאים בתחום רכש הגומלין: מנגנון שבו הממשלה הישראלית מחייבת חברות זרות הזוכות במכרזים בארץ לרכוש חלק מהתוצרת מספקים מקומיים. האמריקאים רואים במנגנון זה מכשול לחברות שלהם, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים המתקשים לעמוד בדרישות אלה.

המסלול השני הוא ערוץ מדיני ישיר בין לשכת ראש הממשלה לבין הבית הלבן. כאן נידונות ההחלטות האסטרטגיות, ובמקרה הנוכחי גם סוגיית המכסים, אך לא בבידוד אלא כחלק ממכלול רחב יותר של אינטרסים הדדיים.

הקלות תמורת מהלכים מדיניים?

העובדה שבכירי משרד האוצר לא התלוו לנתניהו בביקורו בוושינגטון מלמדת על אופי המפגש. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נותר בארץ אף שרצה להגיע למשלחת לבית הלבן, כאחראי הישיר על הטיפול בנושא המכסים והשלכותיהם על המשק הישראלי. ההחלטה להשאיר את הדרג המקצועי בארץ נולדה מההבנה שהפגישה היא בעיקרה מדינית־פוליטית ולא כלכלית־טכנית. כלומר, בשלב זה הדינמיקה היא בין שני המנהיגים ולא בין הצוותים המקצועיים.

הערכות במערכת הישראלית מצביעות על כך שבדלתיים סגורות האווירה הייתה חיובית יותר מכפי שהשתקף בהצהרות הפומביות. ייתכן שבשיחות הסגורות הועברו מסרים מרגיעים יותר, אולי גם איתותים שקיימת דרך להגיע לפתרון, אך שהתהליך יהיה מדורג ויכלול דרישות מסוימות מישראל.

המשא־ומתן על המכסים אינו מתנהל בוואקום. בין ישראל לארה"ב קיימים מגעים במגוון נושאים בעלי חשיבות אסטרטגית - מאיראן ותוכנית הגרעין שלה, דרך מאמצי נורמליזציה עם ערב הסעודית ועד לסוגיית הלחימה והחטופים בעזה והסדרים אפשריים לאחר המלחמה.

בדיונים בין שני מנהיגים בעלי תחומי אינטרס משותפים כה רבים, היבט כלכלי כמו מכסים עשוי להשתלב במארג רחב יותר של עסקאות. עסקה סופית עשויה לבוא בדיל: הקלות במכסים מצד ארה"ב תמורת התקדמות במסלולים מדיניים שחשובים לטראמפ.

בסופו של דבר, מבחינת הממשל האמריקאי, המטרה העיקרית של מהלך המכסים מכוונת כלפי שחקניות גדולות בכלכלה העולמית, כמו סין, האיחוד האירופי ויפן. ישראל נמצאת בשורה השנייה של חשיבות מבחינה כלכלית, אך בשורה הראשונה מבחינה מדינית, מה שעשוי לאפשר גמישות יחסית.

ירידה חדה ביצוא, פיטורי אלפי עובדים

בשעה שהדרגים המדיניים עוסקים במשא־ומתן ומאמינים שניתן להגיע לפיתרון מוסכם, במגזר העסקי הדאגה גוברת. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, העביר ניתוח של הסיכונים המשמעותיים למשק אל ראש הממשלה ולשר האוצר ולשר הכלכלה.

הניתוח מזהיר מפני צמצום ביקושים למוצרים ישראליים בשוק האמריקאי בשל התייקרותם ב-17%; פגיעה בצמיחת התוצר עקב הפחתת היצוא שמהווה רכיב מרכזי בתמ"ג; אובדן משרות בענפים מוטי יצוא (כ־10% מהמשרות בישראל תלויות ביצוא); צמצום השקעות זרות בישראל; וסיכון לסגירת עסקים או העתקת פעילות מישראל לחו"ל כדי לעקוף את המכסים. במכתבו, ציין אמיתי כי "אנו בוחנים בדאגה את הסיכונים למשק הישראלי" והמליץ לממשלה לפעול "בזהירות רבה, תוך הבנת ההקשר להחלטה ורגישות מרקם היחסים עם הנשיא האמריקאי."

במקביל, התאחדות התעשיינים הציגה נתונים מדאיגים: לפי ניתוח שערכה ההתאחדות, המכסים החדשים עלולים להוביל לירידה של כ־2.3 מיליארד דולר ביצוא השנתי הישראלי לארה"ב. נשיא ההתאחדות, רון תומר, הזהיר כי אם יוטלו מכסים נוספים גם על ענפי התרופות והשבבים, שכרגע הוחרגו, הירידה ביצוא תגיע להיקף של 3 מיליארד דולר.

בהתאחדות התעשיינים הדגישו את הממד האנושי של המשבר: בין 18 ל-26 אלף עובדים ישראלים בענפים עתירי יצוא עלולים לאבד את עבודתם. הפגיעה תהיה מורגשת במיוחד בענפים כמו מוצרי ביוטק, פלסטיק ומתכת, כימיקלים, רובוטיקה ואלקטרוניקה.

מספר סימני שאלה נותרו

סימן שאלה גדול מרחף מעל ענפים מרכזיים אחרים. תעשיית היהלומים, שמעל 50% מהיצוא שלה מופנה לארה"ב בהיקף של כ־3.5 מיליארד דולר בשנה, עדיין מחכה להבהרות האם תוחרג מהמכסים. החרגתה עשויה גם להוריד משמעותית את גירעון הסחר של ישראל מול ארה"ב, שעל בסיסו מחושב המכס החדש, באופן שיוריד אותו לפחות מ־17%.

לגבי התעשיות הביטחוניות, שמהוות נדבך משמעותי ביצוא הישראלי לארה"ב, עדיין לא ברור אם יוחרגו ממדיניות המכסים. מצד אחד, יש הגיון בהחרגתן בשל שיתוף־הפעולה הביטחוני ההדוק בין המדינות, אך מצד שני - אין לכך התחייבות רשמית.

בתוך כך, הצעדים שכבר הוכרזו מצד הממשלה - ביטול כל המכסים הישראליים על מוצרים אמריקאים והרחבת ההכרה בתקינה האמריקאית - נתפסים כמחוות רצון טוב שעשויות לסייע בתהליך.

עוד כתבות

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות