אלפים החליטו לחפש אופק במדינה אחרת / צילום: מיכל רז חיימוביץ
דוח התעסוקה של רשות החדשנות, שפורסם ביום ב', משרטט תמונה מדאיגה בענף ההייטק הישראלי. הנתון המבהיל ביותר מראה שכ־8,300 עובדי הייטק - שמהווים כ־2.1% מכוח העבודה בישראל - עזבו את הארץ בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 (עזיבה לטווח של שנה ומעלה). עוד עולה מהדוח שלראשונה זה עשור לפחות, בשנת 2024 נרשמה ירידה של כ־5,000 מועסקים בהייטק.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, לא הסתיר את דאגתו ומסר כי הדוח "מחדד את הצורך בהמשך השקעה ממוקדת בתעשייה שהיא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק", והוסיף כי הנתונים מצביעים על "אתגרים שדורשים טיפול מיידי: קיפאון בתעסוקה, שינוי בתמהיל התפקידים ועלייה בהיקפי הרילוקיישן".
לא רק בגלל הכסף: למה ההייטקיסטים עוזבים
התמונה המצטיירת מאחורי הנתונים היבשים מורכבת. עדן עופר, מנהל מוצר בכיר בן 33, יעזוב בשבועות הקרובים את ישראל ללונדון, ויצטרף לסטטיסטיקה המדאיגה. "כשהתחילה המלחמה יצאתי לסבב מילואים ארוך, ועוד הייתה לי תקווה שישראל תתאושש ותצא מהמלחמה מאופסת. ברגע שסיימתי את הסבב השני הבנתי שזה לא יקרה". לאחר אקזיט של החברה בה עבד, החליט עופר לחפש עבודה בחו"ל ומצא את דרכו לחברה לונדונית. "בשווקים האירופיים יש כרגע ביקוש יותר גבוה לטאלנט, והם מוכנים לשלם עליו הרבה כסף", הוא אומר, ומוסיף שבתפיסה הגלובלית, הישראלים נחשבים לכוח אדם איכותי שמייקר את "עלותם".
אבל המלחמה היא לא הגורם היחיד. איש מוצר בן 37 שכבר עשה את המעבר לברצלונה מספר שמחשבות על רילוקיישן היו אצלו עוד קודם: "המהפכה המשפטית גרמה לזה להעלות הילוך". המלחמה רק היוותה עבורו "קייס חזק" לבקש רילוקיישן רשמי מהחברה.
גם יוקר המחיה מהווה גורם משמעותי. מ', שעשתה רילוקיישן לפורטוגל לפני חודשיים עם בעלה ההייטקיסט ושתי בנותיהם, מתארת: "אנחנו מרוויחים המון כסף, יותר מהרבה ישראלים אחרים, ובכל זאת לא יכולים להתרווח על הכורסה ולהגיד שאין לנו דאגות. על אף שאנחנו מרוויחים משכורות יפות, אם אני צריכה בסוף להסתכל כמה עולים בסופר תותים או אננס - יש בעיה". גם מערכת החינוך נמצאת בראש דאגותיהם של הורים העוזבים: "אם לצד כל מה שקורה בארץ גם החינוך שהבנות שלי מקבלות הוא פחות טוב, ואני צריכה להשלים בשיעורים פרטיים של לפחות 250 שקל, וגם ככה רמת הלימודים היא נחותה - זה ברור שהמצב פה לא טוב".
התופעה אינה מוגבלת רק להייטק. "רק מהשכונה שלנו בתל אביב עזבו 12 משפחות, חלק הייטקיסטים, ויש גם רופאים ורואי חשבון - אנשים טובים", מספרת מ'.
במקרה של מנכ"לים ויזמים, מצטרפים גם שיקולים עסקיים טהורים. גורם בכיר בשוק מתאר מגמה מתחזקת של יזמים העוברים לניו יורק "להיות קרובים לחתמים, לבנקאים, לכל המערכות שקשורות למיזוגים ולרכישות ולשחקני ההנפקה". לדבריו, "היזמים מבינים שלא ריאלי לכוון להנפקה בתנאי השוק הנוכחיים, ומכיוון שהרוכשים הפוטנציאליים בחו"ל, הם עושים את הרילוקיישן כדי לנסות ולהגביר את הסיכויים שיקנו אותם".
החברות עצמן מעסיקות יותר עובדים בחו"ל
דוח רשות החדשנות חושף נתון מפתיע, שלפיו חברות ההייטק הישראליות מעסיקות כיום כ־440 אלף עובדים בחו"ל, לעומת כ־400 אלף בארץ. בקרב החברות הישראליות הפרטיות מדובר בכ־190 אלף עובדים בישראל ו־240 אלף בחו"ל, בעוד שהחברות הציבוריות מעסיקות כ־260 אלף עובדים בסך הכל - מתוכם כ־60 אלף בלבד בישראל.
על פי הדוח, החברות הפרטיות בתחום מעסיקות כמחצית מאנשי המו"פ שלהן בחו"ל, למרות שזה תחום המהווה יתרון יחסי משמעותי של ישראל. נתון מדאיג במיוחד הוא שכ־75% מאנשי הפעילות העסקית בחברות אלו מועסקים בחו"ל. עם זאת, לא כל הנתונים עגומים: לפי הדוח, 59% מגיוסי כוח האדם של חברות ההייטק הפרטיות ב־ֲ2024 היו דווקא בישראל, מה שמצביע על פוטנציאל לשינוי מגמה.
אז איך עוצרים את הזליגה?
המצב הכלכלי המאתגר של ישראל מציב קשיים בדרך להחזרת הטאלנטים ארצה. הפתרונות, כך לפי מומחים, דורשים חשיבה מערכתית. הדוח של רשות החדשנות מדגיש את הצורך ביישום המלצות ועדת פרלמוטר, שהוקמה ב־2021 בראשות דדי פרלמוטר (לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית). הוועדה אף הניפה לאחרונה "דגל אדום", לא רק בשל המצב בארץ אלא גם לאור העלייה ברמת אי הוודאות הכלכלית והטכנולוגית העולמית.
הדוח מצביע על הצורך בטיפול ממוקד בחסמים המרתיעים עובדים מלהישאר בישראל, במיוחד בתפקידי מטה ופעילות עסקית. למשל חיזוק מיומנויות של עובדים בתחומים שאינם טכנולוגיים, בדגש על שיפור האנגלית המדוברת, יכול לסייע ליצור אלטרנטיבה תחרותית למשרות בחו"ל. כמו כן, סימן חיובי ניתן לראות בעלייה במספר המשרות הפנויות, שהגיעו לכ־17 אלף בדצמבר 2024, מה שמצביע על חזרה לתוואי צמיחה ועשוי לספק הזדמנויות לעובדים השוקלים חזרה.
מ' מפורטוגל מסכמת בכאב את הדילמה שעומדת בפני רבים: "אנחנו אוהבים את המדינה, ובחוויה שלנו נאבקנו עליה, אבל אם זוג שמרוויח יפה מגיע למצב של מינוס בבנק, והאוכל יקר, ואין ביטחון, ומערכת החינוך לקויה - התחושה היא שהמדינה לא רואה אותנו".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסכם כי "כדי להבטיח את עתיד ההייטק הישראלי, נדרש מאמץ משולב של הממשלה והתעשייה - השקעה בהון אנושי, בשיפור מיומנויות ובהרחבת הפעילות העסקית דווקא כאן, בארץ". כפי שמציין דוח פרלמוטר שפורסם בדצמבר, ללא טיפול מהיר ויסודי בגורמים המניעים את הזליגה לחו"ל, ישראל עלולה לאבד את יתרונה התחרותי בתחום ההייטק.