גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכסים? הבעיה מסתתרת במקום שטראמפ לא מעז לגעת בו

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קושר שוב ושוב בין המכסים ההדדיים מול מדינות העולם ובין הגירעון המסחרי של ארה"ב ● הבעיה של המעמדות הבינוניים-נמוכים אינה נובעת ממכסים או יבוא, אלא מהמקום שבו הנשיא נמנע מלגעת

דונלד טראמפ. במקום הקלות מס למיליונרים / צילום: ap, John Locher
דונלד טראמפ. במקום הקלות מס למיליונרים / צילום: ap, John Locher

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

טראמפ מטרלל את אמריקה והעולם. פתאום כולם מוטרדים מגירעון הסחר של אמריקה, ועוסקים במכסים שכביכול גורמים לו, ובינתיים הוא בכלל השהה את הגזירה. אך המציאות שונה לגמרי, וכל תרופות האליל שמציע טראמפ רק יביאו על אמריקה מיתון, העלול להידרדר לכדי משבר סטייל 1932, בצירוף אינפלציה של ממש.

פרשנות | מה טראמפ מנסה לעשות? כמה הסברים למהפך של נשיא ארה"ב
ההכרזה, הרמז וההתקפלות: שלב אחרי שלב, כך נראתה פארסת המכסים של טראמפ
לסין יש נשק כלכלי רב-עוצמה נגד ארה"ב. האם היא תעשה בו שימוש?

ראשית מוטב להבהיר דבר פשוט. לאמריקה אין בעיה של מאזן תשלומים. אם היא יכולה לייצר כסף מהאוויר, ובמדינות השונות מוכנים לייצר עבורה, בזול, סחורה בתמורה לאותו כסף, איפה פה הבעיה? מבחינה זו, מכונת ייצור הכסף אינה שונה ממאגר אינסופי של נפט או ערימות זהב, אם יתגלו כאלה בהרי קליפורניה.

תאורטית, אם החוב יכול לגדול בלי שיגרם עול בלתי אפשרי בגין הריבית, ואם היצרנים מחוץ לארה"ב יהיו מוכנים להמשיך לקבל את הכסף הזה בתמורה לעבודה, הרי שארה"ב יכלה לגדל את הגירעון במאזן התשלומים עד אינסוף.

ההדפסות הובילו לגירעון

שנית, הגירעון במאזן המסחרי של אמריקה היא תוצאה ישירה של המדיניות המוניטרית והפיסקלית שלה ב-25 שנה האחרונות, ותו לא. מתחילת המאה ייצרה ארה"ב קצת מעל 75 טריליון דולר חדשים, וזאת בדמות חוב, המיוצר ברובו על-ידי הבנקים המסחריים ומיעוטו על-ידי הבנק המרכזי. ייצור הכסף הזה התאפשר והיה תוצאה בעיקר של המדיניות המוניטרית, קרי הריבית וההרחבות הכמותיות, שנקט הפד.

הדפסות הכספים הללו העלו את מחירי הנכסים המקומיים באופן דרמטי. כך למשל עלה סל המניות ב-S&P 500 יותר מפי 4 מתחילת המאה ועד תחילת 2025. מחיר הבית החציוני עלה פי 3.5 ובאזורים שבהם זרם הרבה מהכסף המודפס, כמו ניו יורק או עמק הסיליקון בקליפורניה, הוא עלה אף יותר.

גם מחיר מוצרים ושירותים מקומיים התייקרו בהתאם. כך למשל סל שירותי בריאות למשפחה החציונית התייקר גם הוא פי 4, ושכר הלימוד באוניברסיטאות עלה בפי 3 ויותר. גם השכר של בעלי מקצוע מקומיים, שלא ניתן להחליף ביבוא, כמו מנכ"לים של חברות ציבוריות, עלה פי 4 עד פי 8.

לתופעה הזו קוראים אינפלציה, והיא נגרמת כשכמות הכסף גדלה בקצב מהיר בהרבה מהגידול בהיצע המוצרים והשירותים. הסיבה היחידה שמוצרי צריכה רבים לא התייקרו בקצב דומה לעליית מחיר הנכסים והשירותים באמריקה, הייתה אחת. אמריקה ייצאה את האינפלציה הזו למדינות שבהן השכר זול בהרבה. מדינות שהיו מוכנות לייצר ולייצא לאמריקה בזיל הזול מוצרים בתמורה לאותם דולרים מודפסים.

הבעיה של אמריקה, אפוא, היא האשראי והחוב, לא הגירעון המסחרי. הוא רק התוצאה.

ההבדל טמון ביכולות

מכאן נובעת העובדה הפשוטה הבאה. בניגוד לטענותיו של טראמפ, אין קשר בין המכסים ובין הגירעון המסחרי של ארה"ב. ניקח למשל את וייטנאם. לארה"ב יש גירעון מסחרי עצום מולה: היא מייבאת מווייטנאם כ-130 מיליארד דולר בשנה, ומייצאת אליה כ-10 מיליארד דולר בלבד. אולם מכסי היבוא בווייטנאם עומדים רק על 9.5%. גם אם מכסים אלה יירדו לאפס, כפי שאגב הציעה ממשלת וויטנאם, היצוא האמריקאי אליה לא יעלה דרמטית. הסיבה פשוטה: מה שמונע מהווייטנאמים לרכוש עוד מוצרים המיובאים מאמריקה הוא לא הבדל של 9.5% במחיר, אלא חוסר ההתאמה בין מחירי המוצרים האמריקאים, לבין הצרכים והיכולות הכספיות של הוייטנאמים.

התמונה אינה מאוד שונה באירופה. כך למשל המכסים הממוצעים בגרמניה עומדים על פחות מ-2%, לפי ועדת המסחר של האו"ם ונתוני הבנק העולמי. כך גם בספרד באיטליה ובצרפת. הסיבה לכך שבין ארה"ב לשוק האירופי יש פער במאזן המסחרי של כ-235 מיליארד דולר, כרבע מכל הגירעון במאזן האמריקאי, אינה המכס בשיעור של פחות מ-2% - אלא העובדה שהרבה מדי מהמוצרים האמריקאים יקרים מדי. זאת הואיל והשכר החציוני בארה"ב גבוה בכ-35% מאשר בגרמניה, ויותר מפי שניים מאשר בפולין. וזאת בשעה שהם, באופן כללי, אינם טובים יותר מהמקבילים המיוצרים באירופה או מיובאים אליה ממקומות אחרים.

בנסיבות אלה, אין פלא שהאירופאים מיהרו להציע אפס מכסים בינם לבין ארה"ב. בהצעה הזו אין מבחינתם כל הקרבה, רק מתן היכולת לטראמפ לדבר גבוהה ולהרשים את הבייס. יתרה מזו, אפס מכסים היה בדיוק הבסיס להסכם נאפט"א בין ארה"ב וקנדה, שאליה ייצאה ארהב בשנת 2024 כ-350 מיליארד דולר (וייבאה כ-412 מיליארד), ואותו מיהר טראמפ להחליף במשטר מסים גבוה.

ארה"ב לא תוכל להתחרות

מאחר שהגירעון במאזן המסחרי הוא תוצאה בלבד, ואינו בשום דרך הסיבה לכאב של המעמדות הבינוניים-נמוכים עליהם כביכול בא המהלך להגן, הפתרונות שמציע טראמפ אינו פתרון, להפך. מדיניות המכסים הגבוהה רק תקשה יותר עליהם ועל המשק.

נזק זה יבוא לידי ביטוי בשני מישורים. האחד - המחירים. רשת וולמארט, לדוגמה, מייבאת גרביים מווייטנאם במחיר של נניח 2 דולר לזוג, ומוכרת אותן בחנות ב-4 דולר. עם המכסים החדשים שטראמפ הטיל, כ-50% על ווייטנאם, מחירם יעלה ל-3 דולר לוולמארט, וזו בתורה תמכור אותן לצרכן ב-6 דולר.

ועדיין, ייצור הגרביים בצפון קרוליינה לא יוכל להציב תחרות לוייטנאם, שכן גם לאחר המס, מחיר שעת עבודה בווייטנאם תישאר נמוכה מדולר. לפיכך, קשה לראות יזם שיעז להקים בית חרושת שינסה להתחרות בעלויות שכר כאלה. התוצאה תהיה אפוא שמחיר הגרביים בוולמארט יוכפל. עליות מחירים שכאלה יתרחשו בהרבה מוצרים, והנפגעים העיקריים יהיו דווקא הקבוצות שמוציאות את רוב הכנסותיהם, אם לא כולן, על הקיום היומיומי.

המישור השני שבו המכסים יזיקו לשכבות הללו הוא התעסוקה. אחרי שנים של גלובליזציה, הרבה מאוד משרשראות האספקה בעולם משולבות. כך למשל במפעלי BMW בדרום קרוליינה, שבהם הושקעו כ-15 מיליארד דולר, בונים רכבים ממרכיבים המיוצרים בארה"ב, בגרמניה ובאוסטריה. אלה נמכרים בארה"ב אך גם מיוצאים לעשרות מדינות. הטלת מכסים של 20%-25% על החלקים המיובאים הנכנסים למכוניות האלה, יעמידו בסימן שאלה גדול את כדאיות המשך קיומם של בתי החרושת הללו, על כל המשתמע לכ-11 אלף המועסקים בהם.

האבטלה תבוא ממקום נוסף. עליות המחירים יאלצו את הצרכנים לקצץ בהוצאות באופן כללי, והעסקים הנפגעים מכך יידרשו לצמצם בכוח-האדם - מעגל מיתון קלאסי שיגדיל את האבטלה.

תשומת-הלב הפתאומית למאזן המסחרי ורעיון המכסים הגבוהים מפספסים את הבעיה. אם ברצונה לפתור את הבעיות הקשות שנובעות מייצור הכסף והחוב, ובראש ובראשונה את פערי ההכנסה העצומים והנזקים שנגרמו למעמדות הביניים והנמוכים, אין היגיון בייקור כלל המוצרים בשוק באמצעות מכסים. כיוון זה רק יביא לסטגפלציה, קרי מיתון חריף מלווה בצמיחה באינפלציה.

הפתרון לשכבות שנפגעו ממעבר הייצור מחוץ לארה"ב נמצא דווקא בהגדלת המס על הנהנים העיקריים מהשיטה של ייצור הכסף, קרי על ההון ועל רווחי הון; שימוש בכסף הזה לא להקלות מס למיליונרים, כמו שמציע טראמפ, אלא דווקא לשיפור מצבם של קורבנות השיטה. למשל למימון חינוך ילדים בגילאי 3-5, שלא מקבל סיוע ממשלתי בארה"ב. או לקידום חינוך טכנולוגי באזורים מעוטי הכנסה. אלה סובלים מבעיות מימון קשות, שכן מערכות החינוך המקומיות מבוססות כמעט בלעדית על רמת ההכנסה של התושבים.

גישה כזו גם תצמצם פערים וכעסים, וגם תסייע לנפגעים העיקריים מהיבוא המסיבי באופן שיקנה סיכוי של ממש לדור הבא. סיכוי להיות חלק מעולם העתיד, במקום להציע להם חיים של תפירת גרביים ונעליים במפעלים אשר לפי המובטח יעשו רילוקיישן מווייטנאם לאמריקה.

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"