גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ארבעה כפרים ב־4 מיליארד שקל: מה קרה לסיוע לדרוזים בגולן?

הדרוזים בגולן סובלים במשך עשרות שנים ממחסור במשאבים כלכליים ● איך המדינה ניסתה לשנות את זה, ועד כמה זה הצליח? ● מדור "המוניטור" של גלובס ושלוחת המרכז להעצמת האזרח במכללת תל חי, בשיתוף מרכז הידע האזורי של אשכול גליל מזרחי

כפר מג'דל שמס / צילום: תמר מצפי
כפר מג'דל שמס / צילום: תמר מצפי

מאז שבעה באוקטובר, הלכה והתהדקה ברית הדמים בין החברה הדרוזית לשאר קבוצות האוכלוסייה בישראל. במארג היחסים בין הדרוזים לשאר חלקי החברה, המלחמה רשמה פרק מיוחד בסיפור על הדרוזים ברמת הגולן. המצב בצפון הפך אותם שותפים ללחימה ולהגנה על יישובי הגבול, ולמרבה הצער גם לאובדן ובשכול - כשבעיקר זכורה הטרגדיה במגרש הכדורגל במג'דל שמס, בה רקטה של חיזבאללה גבתה את חייהם של 12 ילדים ופצעה 34 נוספים.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

ואכן, הקשר בין הדרוזים בגולן לבית מדינת ישראל זכה להכרה מקיר לקיר, ופוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית הבטיחו שהוא ישתקף במדיניות הציבורית. אבל מערכת היחסים הזו לא נולדה רק לפני שנה וחצי. מה הממשלה עשתה עד אז לטובת הדרוזים בגולן?

הגיוס יחליש את הדת?

נתחיל מהיכרות קצרה. האוכלוסייה הדרוזית בישראל נחשבת לקבוצת מיעוט המהווה כ־1.6% מכלל אוכלוסיית המדינה (152 אלף נפשות), ומתגוררת בארץ בשלושה אזורים מרכזיים: כרמל, גליל וגולן. בשנות ה־50, הדרוזים בכרמל ובגליל - שכבר אז היו חלק ממדינת ישראל - הביעו חשש מהתבוללות דתית, חברתית ותרבותית. כתוצאה מכך, היו פניות לממשלת ישראל לסיוע בשמירת הייחוד הדתי והתרבותי הדרוזי וכך הותוותה מדיניות חדשה כלפי הדרוזים בישראל. המדינה פעלה לשם קידום מוסדות העדה הדרוזית ונבדלותה מהמוסלמים.

נקודת ציון מעניינת ולא בלתי־רלוונטית לימינו נוגעת לגיוס של הדרוזים לצבא. בשנת 1956, הורחב גיוס החובה לצה"ל גם לצעירים דרוזים מהגליל והכרמל, צעד שננקט למרות ההתנגדות של רוב המנהיגות הדרוזית (הדתית ברובה) שחששה שהגיוס יוביל להיחלשות מקומה של הדת בקרב הקהילה.

אבל המדינה פעלה לשמירת הצביון הייחודי של האוכלוסייה הדרוזית, ובשנת 1957 הדרוזים קיבלו הכרה כקהילה דתית נפרדת. כעבור חמש שנים, המונח "דרוזי" החליף את המונח "ערבי" בתור הסיווג הלאומי בתעודת הזהות ובתעודת הלידה.

אחרי מלחמת ששת הימים בה השתתפו דרוזים במלחמה כנגד מדינות ערב התחזקה התפיסה האנטי־ערבית בחברה הדרוזית ותהליך החיבור של החברה הדרוזית למדינה היהודית התחזק.

למרות זאת, הדרוזים עדיין הופלו לרעה בתחומי חיים רבים וחלקם התקשו להגיע לעצמאות כלכלית. בשנת 1972 הוקמה הוועדה הדרוזית נגד מדיניות הממשלה שפעלה להפסקת הלאמת הקרקעות של הדרוזים על ידי המדינה, מאבק שנמשך במובן מסוים עד היום, בין השאר בשל היעדר מדיניות תכנונית וסירוב המדינה לאפשר הרחבת זכויות בנייה בישובים דרוזים.

החל משנות ה-90 החברה הדרוזית עוברת שינויים מבחינה חברתית, כלכלית ותרבותית שמחלישים את מקום הדת והמסורת בחברה ומחזקים את הרגש הלאומי הישראלי. אבל יחסי הדרוזים עם המדינה עלו על שרטון בקיץ 2018, עם חקיקת "חוק הלאום". החוק נחווה אצל הדרוזים כפגיעה משום שהוא מכליל אותם יחד עם שאר ערביי ישראל כאוכלוסייה שלא שייכת למדינת ישראל היהודית.

נגד חוק הלאום הוגשו מספר עתירות לבג"ץ, חלקן על ידי בני העדה הדרוזית שטענו כי החוק מתעלם מהם כקבוצת מיעוט ייחודית במדינת ישראל, אשר בינה לבין המדינה יש זיקה ארוכת שנים ו"ברית דמים" בזכות שירותם של בני העדה בצה"ל.

המיעוט שבתוך המיעוט

אבל אלה היו רק הדרוזים בכרמל ובגליל. מה עם הדרוזים בגולן? למעשה, אוכלוסייה זו - שמונה כיום כ־24 אלף נפש בארבעה יישובים (מג'דל שמס, מסעדה, בוקעאתא ועין קיניא) - הוכפפה לריבונות ישראלית רק לאחר כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים (1967).

השוני בין הדרוזים ברמה לבין הדרוזים בכרמל ובגליל נובע לא רק מציר הזמן, אלא גם מקשרי המשפחה שיש להם עם דרוזים שנשארו בסוריה. הדרוזים המתגוררים בצפון רמת הגולן לרוב שומרים על עצמם כקהילה סגורה, גם אל מול הדרוזים האחרים בישראל. הם מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך יישוביהם בגולן כדי לשמור על הישרדות ושלמות הקהילה.

להזדהות עם סוריה תרם גם השיח הציבורי שרווח בישראל בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים, כשאז החזרת שטח הגולן לסוריה תמורת שלום נידונה כתרחיש ריאלי. עצם קיומו של דיון זה נטע בקרב הדרוזים ברמת הגולן את התחושה שאולי הם יחזרו לחיות תחת המשטר הסורי.

אלא שבשנת 1981, סימן השאלה סביב השליטה הישראלית ברמת הגולן הפך לסימן קריאה, ונחקק בכנסת "חוק רמת הגולן" שסיפח באופן רשמי את רמת הגולן לישראל. עם החלת החוק הותר לתושבים הדרוזים ברמת הגולן להפוך לאזרחי ישראל, ומי שלא היה מעוניין בכך קיבל מעמד של תושב.

במהלך השנים, מצבם התעסוקתי של גברים ונשים דרוזים ברמת הגולן לא הצליח להדביק את זה שביישובים בגליל ובכרמל. כך, ברמת הגולן רמת הפריפריאליות גבוהה יותר, יש קושי גדול יותר בשליטה בשפה העברית ורווחת יותר תחושת אי שייכות לחברה הישראלית.

תוכנית העצמה ופיתוח

מתוך הכרה בשונות של הדרוזים ברמת הגולן, ב־2013 הממשלה קיבלה החלטה ליישם תוכנית רב שנתית לפיתוח והעצמת היישובים הדרוזים ברמת הגולן בין השנים 2014־2017. ההחלטה שמה לה למטרה להעצים את האוכלוסייה, היישובים והרשויות המקומיות, והיא הייתה התוכנית הייעודית הראשונה ליישובים הדרוזים ברמת הגולן.

בהמשך, הרשות לפיתוח החברה הדרוזית והצ'רקסית דחפו לגבש החלטה חדשה הנוגעת לדרוזים בגולן. ובנובמבר 2021 זה קרה: הממשלה קיבלה את החלטה 717 שעניינה "תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי־חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן לשנים 2021־2023".

התוכנית - שמתוקצבת בסך הכל ב־4 מיליארד שקלים - פועלת עבור פיתוח של שבעה תחומיים עיקריים. הראשון הוא חינוך, במסגרתו התוכנית מתמקדת בצמצום פערים וקידום החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הנגשת השכלה גבוהה וחיזוק השפה העברית. התחום השני הוא הרווחה, שעיקרו הרחבת סל השירותים החברתיים לתושבים. השלישי הוא תעסוקה, כלומר פיתוח מקורות תעסוקה, מיומנויות תעסוקתיות, הכשרה והכוונה תעסוקתית והעצמת נשים בעבודה.

בתחום הדת התוכנית מתמקדת בשיקום מבני דת. בתעשייה (התחום החמישי), עוסקת התוכנית בפיתוח, הקמה וחיזוק של תשתיות, מבני ציבור, אזורי תעשייה ותיירות. בתחום הדיור התוכנית מתמקדת בתכנון תוכניות ובמימון פיתוח תשתיות מגורים. לבסוף, בתחבורה, ההחלטה עוסקת בשיפור תשתיות התחבורה העירוניות והבין עירוניות.

בנוסף לכך, ההחלטה באה לענות על כמה פערים הקיימים ביישובים הדרוזים ברמת הגולן, לדוגמה: נתונים בריאותיים שליליים בהם מובילה הקהילה ולכן קידמו בהחלטה חינוך לאורח חיים בריא ונגישות לתשתיות כושר; רישום טאבו והסדרי קרקע ולכן ההחלטה פועלת לקיים סדר בנושא, מרכז מיפוי ישראל מעורב במשימה זו; הקהילה הדרוזית ברמת הגולן עוסקת יותר בחקלאות מאשר הדרוזים בכרמל ובגליל ולכן היה צורך לתת להם מענה רחב יותר גם בתחום הזה.

יישום חלקי בשטח

אחד הצעדים המשמעותיים בהחלטה הוא תגבור התקציב השוטף של יישובי הדרוזים בגולן. על פי אתר משרד ראש הממשלה, הועבר תקציב של 16 מיליון שקלים בכל אחת מהשנים 2021 ו־2022. התקציב שהועבר בשנת 2021 נוצל לטובת תגבור התקציב השוטף של יישובי התוכנית ואילו התקציב שהועבר בשנת 2022 לא נוצל, על פי אתר משרד ראש הממשלה.

מענה חלקי עוד יותר קיבלה ההוראה לתגבר את שירותי הרווחה. לפי תשובת משרד הרווחה לפניית המוניטור, אכן גובשה תוכנית המהווה מענה לצרכי היישובים ברמת הגולן, אך בפרק זמן ארוך יותר מהנדרש. בנוסף, הרשויות המקומיות תוקצבו במלוא הסכום על ידי המשרד אך לא היה מימוש מלא של התקציב, בשל משך הזמן שלקח להבשלת התוכנית.

דוגמה לסעיף שכלל לא יושם היא גיבוש תוכנית לעידוד וקידום יזמות בתחום החדשנות הטכנולוגית ותעסוקה במקצועות ההייטק ביישובי התוכנית. משרד ראש הממשלה דיווח אי שם ביוני 2023 שהתוכנית לא גובשה - ומאז לא פורסמו עדכונים נוספים. עוד צוין באתר משרד ראש הממשלה שהמועד למסירת הדיווח לממשלה בדבר התוכנית חלף ללא דיווח מהמשרד. מה שכן חשוב לציין הוא שמאתר רשות החדשנות עולה כי יש העדפה לבני העדה הדרוזית בתוכניות מסוימות.

המפתחות להצלחה

בסיכומו של דבר, הניתוח של המוניטור מעלה שהתוכנית יצאה לפועל ברובה. מתוך 60 סעיפים ביצועיים שנבחנו בהחלטה, 34 יושמו במלואם (57%). מה עזר להחלטה להצליח?

משתנה אחד הוא קיומו של גורם מתכלל. הרשות לפיתוח כלכלי־חברתי בישובים הדרוזים והצ'רקסיים שימשה כמנגנון פיקוח ובקרה והייתה אחראית על תכלול התוכנית, ריכוזה ומעקב אחר יישומה מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. במהלך התחקיר צוין שוב ושוב כי קיומו של גורם מתכלל עודד את הגופים הרלוונטיים להאיץ את תהליכי גיבוש תוכניות העבודה ולהתקדם ליישומה ולניצול התקציבים במסגרת הזמן הנתונה.

מרכיב נוסף שתרם ליישום ההחלטה הוא מבנה מסודר וחלוקת עבודה ברורה. גוף ההחלטה מורכב מחלוקה לסעיפים אשר בכל אחד מהם מפורט מי הגוף האמון על ביצועם ומה היא המשימה. ניסוח מסוג זה מייצר בהירות עבור הגורמים הרבים המעורבים בישום ההחלטה, ומציין את הגורם הספציפי שאיתו ניתן לעבוד ולברר את התקדמות העבודה והיישום, אשר עליו גם מוטלת האחריות במקרה של אי ביצוע או יישום לקוי.

הגורמים המעכבים

ואולם, היישום בשטח עדיין רחוק מלהיות מושלם. ממצאי הדו"ח של המרכז להעצמת האזרח מעלים מספר חסמים עיקריים. הראשון הוא מגפת הקורונה וחוסר היציבות הפוליטית. ההחלטה התקבלה ויצאה לפועל בנובמבר 2021, לאחר פרוץ מגפת הקורונה ובתקופת משבר פוליטי, במהלכו התקיימו רצף של מערכות בחירות וחילופי שלטון תכופים. העיכוב באישור תקציב המדינה, הוביל להקפאת התקציבים והפעילות של המשרדים השונים וכתוצאה מכך לפגיעה ביכולת הקידום והביצוע של חלק מסעיפי ההחלטה.

חסם אחר הוא המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר. פעימת התקציב האחרונה הייתה אמורה להתקבל באוקטובר 2023, אך בשל פרוץ המלחמה ומצב החירום במדינה, שר האוצר החליט להקפיא את התקציב והוא הועבר לבסוף בדצמבר 2023. אי לכך, נפגעה היכולת לבצע ולהשלים את הביצוע הסופי של חלק מהסעיפים, ובמועד סיום מסגרת הזמנים שהוקצבה ליישום ההחלטה נותרו יתרות תקציב שלא נוצלו.

עוד גורם שהקשה על היישום הוא עבודת הרשויות המקומיות. סעיפים מסוימים יושמו באופן חלקי בשל מורכבויות שעלו במימוש התקציב ברמה המוניציפלית. בין היתר בשל אופן התקצוב בשיטת המאצ'ינג, המאופיין בהשתתפות במימון על ידי הרשויות המקומיות.

הישובים הדרוזים בגולן מדורגים באשכולות נמוכים במדד הסוציו־אקונומי ולכן הרשויות התמודדו עם קשיים בהשלמת המימון ליישום סעיפים מסוימים מתקציבן. חסם נוסף ועיקרי נבע בעקבות מחסור בידע והכשרה מתאימים של כוח האדם ברשויות לעבודה מול משרדי הממשלה ולביצוע משימות הכרחיות ליישום הסעיפים כמו הוצאה של מכרזים, קולות קוראים והיתרים.

בקשה לתוספת זמן

לאור מצב מימוש סעיפי ההחלטה בסוף שנת 2023, הוחלט להאריך את פעילות לביצוע התוכנית לשנת 2024. זאת, בשאיפה לערוך את ההתאמות הנדרשות, להעביר את התקציבים שהתעכבו, לנצל את יתרת התקציבים ולהשלים את הסעיפים שטרם בוצעו. כמו כן, מתוך המסקנות שנגזרו מביצוע התוכנית, עתידה להתקבל החלטת המשך במטרה להמשיך ולחזק את היישובים הדרוזים ברמת הגולן, וכרגע מתגבשת תכנית סיוע רחבה יותר וארוכת טווח שתיפרס על פני חמש שנים בין 2025־2029.

כיום, עוד קשה להעריך היכן פוגשת ההחלטה את האזרח בקצה, אך ניכר כי החלטות ממשלה קודמות שהתקבלו למען פיתוח הישובים הדרוזים תרמו באופן משמעותי לגישור על הפערים ואף להובלה והישגים בתחומים מסוימים.

המחסור לאורך השנים בהחלטות ייעודיות עבור האוכלוסייה הדרוזית בגולן המותאמות למאפייניה הייחודיים, השפיע על מצבה, מעמדה והתחושות בקרב התושבים. לכן, להחלטה 717 ולהחלטות ייעודיות עתידיות חשיבות עליונה בתיקון האפליה וביצירת הזדמנויות שוות עבור מיעוט זה, כמנוע של שילוב, ביטחון וצמיחה וכן בתרומה לחיזוק הקשרים החברתיים והכלכליים והצמיחה הכלכלית במדינה כולה. על כן, על הממשלה להמשיך לעמוד במחויבותה ולפעול להשלים את הסעיפים הנותרים ליישום ההחלטה במלואה.

עוד כתבות

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"