גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שטרף את הקלפים והמסקנה: כסף יכול לקנות אושר

שנים סיפרו לנו שכסף לא קונה אושר, לפחות לא מעבר להכנסה מסוימת - וגם זוכי פרס נובל עמדו מאחורי הקביעה הזו ● אבל אז הגיע חוקר צעיר, טרף את הקלפים - והם הודו שטעו ● אם האושר ממשיך לטפס יחד עם ההכנסה, אז מה זה אומר על החיים שלנו, על השאיפות, ועל איך באמת כדאי לבזבז את הכסף שלנו?

אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock
אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock

"כסף לא יכול לקנות אהבה" שרו הביטלס בשנות ה־60, ואכן היה נוח לרבים מאתנו להאמין שכסף לא קונה אהבה, וגם לא אושר. או לכל הפחות, קיווינו כי גם אם כסף קונה אושר, זה נכון רק עד לגבול מסוים. האמנו בכך לא מעט בשל מחקרם המפורסם של שני זוכי פרס נובל לכלכלה, הפרופסורים דניאל כהנמן המנוח ואנגוס דיטון, משנת 2010. השניים הראו כי כסף אמנם תורם ל"רווחה רגשית" (Emotional Well Being) של אנשים - כלומר, עד כמה הם מדווחים על רגשות חיוביים במהלך היום - אך רק עד לסכום של 75 אלף דולר בשנה. מעל לסכום זה, תוספת הכנסה לא תורמת עוד לאושר היומיומי. הסכום הזה, שממנו ואילך יותר כסף כבר אינו תורם לאושר, מכונה "נקודת רוויה".

אבל התזה היפה והלכאורה הגיונית הזו נסדקה קשות 11 שנים מאוחר יותר. זה קרה עם כניסתו לזירה של חוקר צעיר בשם מתיו קילינגסוורת' מבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2021 הוא פרסם מאמר תחת הכותרת: "רווחה רגשית ממשיכה לעלות מעבר לסכום של 75 אלף דולר בשנה", ובקיצור הוא הראה די בבירור שאין נקודת רוויה. במילים אחרות, אושרם של אנשים ממשיך לעלות עוד ועוד ככל שהכנסתם עולה. עוד התברר, כי אצל אנשים עם הכנסה נמוכה, יותר כסף בעיקר מפחית דאגות ורגשות שליליים. אצל אנשים עם הכנסה גבוהה, יותר כסף בעיקר מוסיף רגשות חיוביים.

כיצד הגיבו לכך זוכי הנובל? הם הודו בטעותם. "טעינו, מסתבר שאפשר לקנות הנאות", אמר לי כהנמן בראיון לגלובס שקיימתי עמו בקיץ 2022, כשנתיים לפני מותו.

הכסף עוזר, אבל לא לאומללים ביותר

כהנמן סיפר כי הזמין את קילינגסוורת' לערוך עמו מחקר משותף וכך הבינו טוב יותר את המנגנון שעומד מאחורי הקשר בין אושר לעושר. "גילינו", סיפר כהנמן, "שעבור אנשים אומללים, 15% האומללים ביותר בערך, כסף עוזר עד גבול מסוים. מעבר לזה הוא לא עוזר כלל. למשל, להתגרש יותר קל אם יש כסף. להיות מובטל יותר קל אם יש כסף ולטפל בהורים חולים יותר קל אם יש כסף. אבל יש צרות שהכסף לא עוזר בהן, כמו מחלת נפש, שברון לב או אובדן של מישהו יקר. מצד שני", המשיך, "אנשים שהם לא אומללים, בהחלט יכולים להפיק הנאה מיותר כסף. ובזה אנחנו טעינו. אז השורה התחתונה היא שכסף לא מגן על אנשים אומללים בפני צרות, אבל הוא בהחלט יכול להוסיף להנאה של אנשים מאושרים".

פרופ' דניאל כהנמן ז''ל / צילום: John Roemer

המתודולוגיה של קילינגסוורת' הייתה חדשנית ומדויקת יותר: במקום להסתמך על דיווחים רטרוספקטיביים, הוא אסף כ־1.7 מיליון דיווחים בזמן אמת מעשרות אלפי אמריקאים באמצעות אפליקציה בטלפון החכם.

במחקרי המשך שערך, קילינגסוורת' הראה בדיוק את אותה מגמה, כאשר אפילו האולטרה־עשירים ממשיכים להיות יותר מאושרים ככל שהכנסתם עולה. קילינגסוורת', יש לציין, לא עקב לאורך זמן אחר אותם האנשים שהכנסתם גדלה, אלא בדק בנקודת זמן כמה קבוצות אוכלוסייה בעלות הכנסות שונות.

"עקומת הכסף-אושר ממשיכה לעלות הרבה מעבר להכנסה של 500,000 דולר בשנה", הסביר קילינגסוורת' באחרונה בראיון ל־CBS. "כאשר לאנשים יש יותר כסף, יש להם יותר שליטה על חייהם. תחושה גדולה יותר של שליטה בחיים יכולה להסביר כ־75% מהקשר בין כסף לאושר", הסביר. במאמר האקדמי שכתב, קילינגסוורת' חידד כי הכוונה, למשל, היא לכך שהכנסה גבוהה מפחיתה דאגות כלכליות וכי היכולת לעמוד בהוצאות בלתי צפויות מפחיתה לחץ ודאגה. עוד נכתב, כי הכנסה נמוכה מחריפה את ההשפעה השלילית של אירועי חיים קשים, כמו גירושים או בעיות בריאות.

קילינגסוורת' אינו הראשון שמנתץ את הסברה על כך שעושר ואושר קשורים זה בזה רק עד לגבול מסוים. כ־13 שנה קודם לכן מצאו הכלכלנים מאוניברסיטת מישיגן, ג'סטין וולפרס ובטסי סטיבנסון, כי אושרם של אזרחים במדינות שונות עולה יחד עם עושרם, ללא סוף. מדובר היה במחקר רחב היקף שהתבסס על נתונים מיותר מ־150 מדינות, בהן גם ישראל. "אנשים עשירים מאושרים יותר מאנשים עניים, וזה נכון לאורך כל ההתפלגות הכלכלית", אמר וולפרס כמה שנים מאוחר יותר. סטיבנסון חידדה עיקרון שגם קילינגסוורת' מצא במחקריו והוא שקיימת תשואה שולית פוחתת ככל שההכנסה עולה, ובמילותיה: "עלייה בהכנסה ממשיכה לגרום לך להיות מאושר יותר, אבל היא גורמת לך להיות מאושר יותר בקצב פוחת".

המחקר התבסס על ניתוח נתונים מארבעה גלי סקר ערכים עולמי (1981-2004), סקר גאלופ העולמי משנת 2006, סקרי שביעות רצון מאירופה ומדינות אחרות, ובחינת נתוני אושר ביפן, ארה"ב ומדינות אירופה לאורך עשורים. השניים גם הראו את מה שברור היטב היום, למשל דרך עיבודים שעורך מדי שנה ארגון Our World in Data: מדינות עשירות יותר, כמו דנמרק, אוסטרליה וצרפת, נוטות להיות גם מאושרות יותר.

האם צריך לשאוף להתעשר בלי סוף

מה אנחנו לומדים מכל זה? האם עלינו לשאוף להתעשר עוד ועוד? לא בדיוק. כאמור המחקרים שתיארנו לא עקבו אחר האבולוציה בהכנסה של קבוצת אנשים מסוימת לאורך זמן. במקרים שבהם כן היה ניסיון להתבונן על כך, התברר שלו הכנסתנו הייתה עולה בהתמדה והיו עוקבים אחר תחושת הרווחה שלנו, היא לא בהכרח הייתה עולה. כלכלן האושר מהמרכז האקדמי רופין, ד"ר אריק שרמן, מסביר זאת כך: "נניח שאת מרוויחה 500,000 שקל בשנה ואני מרוויח חצי מזה. בנקודת זמן נתונה, את עשויה להיות יותר מאושרת ממני. אבל אם אעקוב אחרייך לאורך זמן ואראה שהכנסתך עלתה למיליון שקל בשנה - האם זה אומר שרמת האושר שלך תעלה? המחקרים מראים שלא".

ד''ר אריק שרמן / צילום: המרכז האקדמי רופין

איך אפשר להסביר זאת?
"אנחנו מסתגלים לרמת ההכנסה שלנו ומפתחים צרכים חדשים. את רוצה שתי מכוניות במקום אחת, בית גדול יותר, חופשות יוקרתיות יותר. וכך, למרות שיש לך יותר כסף ממני, לא שיפרת את רמת האושר שלך לאורך זמן. זה מה שפסיכולוגים מכנים הליכון ההסתגלות (Hedonic Treadmill): ככל שיש לנו יותר כסף, השאיפות שלנו עולות בהתאם, כך שהפער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים נשמר. אפשר לדמות זאת לריצה במקום: אנחנו משיגים יותר אבל לא באמת מרגישים התקדמות באושר שלנו".

ד"ר שרמן מציע לחשוב על "חנויות אושר" - כיצד אנו משתמשים בכסף שכבר יש לנו. "בעיני, יותר חשוב מהשאלה כמה כסף יש לך זה איך משתמשים בו. לתרום לאחר - זה מאוד טוב לנו. להשקיע כסף בשיפור יכולות, בתחביבים, זה יותר משתלם מבחינת האושר מאשר לקנות עוד מוצרים".

שרמן גם נותן את הדוגמה של בני זוג שמוציאים כסף על בייביסיטר ומרוויחים זמן יחד, או "אנשים שמוציאים כסף על טיולים וצוברים לעצמם חוויות. לעומת זאת, כאשר רוכשים מכונית מפוארת - ההתלהבות ממנה מתפוגגת מהר מאוד".

פרופ' גיא הוכמן, ראש תוכנית התואר השני לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, מדגיש גם הוא כי: "הדברים שבאמת משפיעים על רמות האושר לא נמצאים בתוך החשבון בנק שלנו. אושר מגיע דווקא מחוויות טובות, מחברים טובים ומשפחה קרובה". הוכמן מספר למשל על סדרת מחקרים מפורסמת שערך בשנים האחרונות הפרופסור למנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, מייק נורטון. הם הראו כי אנשים מאושרים יותר כשהם מוציאים כסף על אחרים מאשר על עצמם. "אנחנו רואים שהאושר קיים במידה גדולה יותר בחברות יותר קהילתיות, יותר תורמות, יותר נותנות מעצמן", אומר הוכמן.

בכל זאת, הצרכים הבסיסיים של האזרחים צריכים להיות מסופקים. הבעיה היא זו: הרף שממנו ואילך אנו מרגישים שצרכינו ממולאים, לרבות למשל חוגים לילדים וטיפול רפואי, כל הזמן עולה. יוקר המחיה בעלייה ורבים לא סוגרים את החודש.
"אם אחיה מתחת ליכולתי לממן צרכים מינימליים, והרף הוא סובייקטיבי, היכולת לחוש אושר אכן תיפגע. לצד זאת, יש אנשים קשי יום ומלאי שמחת חיים, והם מסוגלים לכך כי חומריות לא חשובה להם וכי יש תמיכה קהילתית. החברה החרדית היא דוגמה מובהקת לכך. יש להם אמונה, משפחה, משמעות. זו לא אשליה, אלא אושר אמיתי. זו החברה המערבית שהחליטה מה נחשב טוב, שווה ומפואר ומה מזכה בהתאם בהערכה חברתית".

עוד כתבות

מבנה נטוש בחיפה / צילום: תמר מצפי

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים. לעירייה יש יוזמה להשמיש אותם

בחיפה יש כ-700 בניינים נטושים, הגורעים מהכנסות הארנונה כ־33 מיליון שקל בשנה ● כעת בעירייה נוקטים במספר צעדים להילחם בתופעה, בין היתר בעירייה יסייעו בקידום תוכניות או היתרי בנייה, כמו גם קידום חקיקה על פיה יחויבו בעלי הנכסים לשלם עליהם ארנונה לאחר 3 שנים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; מדד הביטוח מזנק ב-3%

חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל יציב הבוקר, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

דגם Aion V של המותג GAC / צילום: GAC

מי יעמוד בראש מותג הרכב הסיני שנכנס מחדש לישראל

מותג הרכב הסיני GAC יושק מחדש בספטמבר הקרוב בישראל, כאשר בשלב הראשון יושקו בארץ ארבעה דגמים חשמליים ● קבוצת אגד חתמה על הסכם להקמת מרכז לוגיסטי חדש באזור התעשייה תימורים ● וגם: חברת ההתחדשות העירונית שמשפצת ומרהטת בהתנדבות מקלטים בבניינים ישנים ● אירועים ומינויים

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: יוסי כהן

החמרה בפיקוח על הנפקות בבורסה: מפיצים יידרשו להירשם ולדווח לרשות ני"ע

בעקבות העלייה בפעילות המפיצים בשוק ההון, רשות ניירות ערך תחייב גופים שפעלו עד כה בענף ללא פיקוח להירשם במרשם החתמים – גם אם אינם מציעים חיתום ● מרבית המפיצים כבר רשומים, אך ברשות פועלים להגביר את הפיקוח על גורמים נוספים הגוזרים קופון מהנפקות

מייסדי אימג'ין. מימין לשמאל: יהונתן צלח, דין ביתן, שחר פורת והמדענית הראשית ד''ר נורית פז-יעקב / צילום: כפיר זיו

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

חיילי צה''ל בגבול עם עזה / צילום: ap, AMIR COHEN

חריגה של 25 מיליארד שקל, לפחות: באוצר תוקפים את התנהלות צה"ל

באוצר טוענים כי משרד הביטחון קובע עובדות בשטח, והם נאלצים לאשר הוצאות בדיעבד ● אם לא יחול שינוי, הם מזהירים כי לא יהיה מנוס מהטלת גזרות חדשות על הציבור בתקציב 2026 ● מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "אני מקווה שמשרד האוצר לא שכח שאנו במלחמה"

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מטוסים בנתב''ג / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

חברות התעופה מבקשות פטור רטרואקטיבי על הטיסות שבוטלו, איך זה ישפיע עליכם?

חברות התעופה פנו בבקשה דחופה להעניק להם פטור רטרואקטיבי מחובת מתן הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או שונו בעקבות מבצע "עם כלביא" ● במקביל, אלפי ישראלים כבר תובעים את חברות התעופה על הפרת זכויותיהם במהלך תקופת המבצע ● נראה כי בחברות התעופה מנסים לדחוף לשינויים רגולטוריים כדי להימנע מתביעות הענק ● ומה קבעו בתי המשפט במשברי תעופה עולמיים?

בינה מלאכותית ציבורית בסין / צילום: Shutterstock

מודל AI חדש הושק היום. מה תהיה ההשפעה שלו על התחום החם בוול סטריט?

חברת באידו הסינית הכריזה על הפיכת מודל השפה של לקוד פתוח, שניתן להשתמש בו באופן עצמאי ובחינם ● מדובר על בשורה מרעישה בתחום הבינה המלאכותית, אך יש מי שלא ממהר להתרגש: "קוד פתוח אינו בהכרח שקול לשקיפות מלאה", מסבירים אנליסטים

אסדת קידוח לוויתן / צילום: אלבטרוס

תחזית הכנסות קרן העושר עודכנו כלפי מעלה: 57-74 מיליארד דולר

בעקבות עדכון כלפי מעלה של כמויות הגז במאגר "לוויתן" והכניסה של המאגר הקטן "קטלן" שנמצא לאחרונה ע"י אנרג'יאן, רשות המסים הודיעה על עדכון כלפי מעלה של צפי ההכנסות מתמלוגים על רווחי גז ונפט