גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שטרף את הקלפים והמסקנה: כסף יכול לקנות אושר

שנים סיפרו לנו שכסף לא קונה אושר, לפחות לא מעבר להכנסה מסוימת - וגם זוכי פרס נובל עמדו מאחורי הקביעה הזו ● אבל אז הגיע חוקר צעיר, טרף את הקלפים - והם הודו שטעו ● אם האושר ממשיך לטפס יחד עם ההכנסה, אז מה זה אומר על החיים שלנו, על השאיפות, ועל איך באמת כדאי לבזבז את הכסף שלנו?

אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock
אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock

"כסף לא יכול לקנות אהבה" שרו הביטלס בשנות ה־60, ואכן היה נוח לרבים מאתנו להאמין שכסף לא קונה אהבה, וגם לא אושר. או לכל הפחות, קיווינו כי גם אם כסף קונה אושר, זה נכון רק עד לגבול מסוים. האמנו בכך לא מעט בשל מחקרם המפורסם של שני זוכי פרס נובל לכלכלה, הפרופסורים דניאל כהנמן המנוח ואנגוס דיטון, משנת 2010. השניים הראו כי כסף אמנם תורם ל"רווחה רגשית" (Emotional Well Being) של אנשים - כלומר, עד כמה הם מדווחים על רגשות חיוביים במהלך היום - אך רק עד לסכום של 75 אלף דולר בשנה. מעל לסכום זה, תוספת הכנסה לא תורמת עוד לאושר היומיומי. הסכום הזה, שממנו ואילך יותר כסף כבר אינו תורם לאושר, מכונה "נקודת רוויה".

אבל התזה היפה והלכאורה הגיונית הזו נסדקה קשות 11 שנים מאוחר יותר. זה קרה עם כניסתו לזירה של חוקר צעיר בשם מתיו קילינגסוורת' מבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2021 הוא פרסם מאמר תחת הכותרת: "רווחה רגשית ממשיכה לעלות מעבר לסכום של 75 אלף דולר בשנה", ובקיצור הוא הראה די בבירור שאין נקודת רוויה. במילים אחרות, אושרם של אנשים ממשיך לעלות עוד ועוד ככל שהכנסתם עולה. עוד התברר, כי אצל אנשים עם הכנסה נמוכה, יותר כסף בעיקר מפחית דאגות ורגשות שליליים. אצל אנשים עם הכנסה גבוהה, יותר כסף בעיקר מוסיף רגשות חיוביים.

כיצד הגיבו לכך זוכי הנובל? הם הודו בטעותם. "טעינו, מסתבר שאפשר לקנות הנאות", אמר לי כהנמן בראיון לגלובס שקיימתי עמו בקיץ 2022, כשנתיים לפני מותו.

הכסף עוזר, אבל לא לאומללים ביותר

כהנמן סיפר כי הזמין את קילינגסוורת' לערוך עמו מחקר משותף וכך הבינו טוב יותר את המנגנון שעומד מאחורי הקשר בין אושר לעושר. "גילינו", סיפר כהנמן, "שעבור אנשים אומללים, 15% האומללים ביותר בערך, כסף עוזר עד גבול מסוים. מעבר לזה הוא לא עוזר כלל. למשל, להתגרש יותר קל אם יש כסף. להיות מובטל יותר קל אם יש כסף ולטפל בהורים חולים יותר קל אם יש כסף. אבל יש צרות שהכסף לא עוזר בהן, כמו מחלת נפש, שברון לב או אובדן של מישהו יקר. מצד שני", המשיך, "אנשים שהם לא אומללים, בהחלט יכולים להפיק הנאה מיותר כסף. ובזה אנחנו טעינו. אז השורה התחתונה היא שכסף לא מגן על אנשים אומללים בפני צרות, אבל הוא בהחלט יכול להוסיף להנאה של אנשים מאושרים".

פרופ' דניאל כהנמן ז''ל / צילום: John Roemer

המתודולוגיה של קילינגסוורת' הייתה חדשנית ומדויקת יותר: במקום להסתמך על דיווחים רטרוספקטיביים, הוא אסף כ־1.7 מיליון דיווחים בזמן אמת מעשרות אלפי אמריקאים באמצעות אפליקציה בטלפון החכם.

במחקרי המשך שערך, קילינגסוורת' הראה בדיוק את אותה מגמה, כאשר אפילו האולטרה־עשירים ממשיכים להיות יותר מאושרים ככל שהכנסתם עולה. קילינגסוורת', יש לציין, לא עקב לאורך זמן אחר אותם האנשים שהכנסתם גדלה, אלא בדק בנקודת זמן כמה קבוצות אוכלוסייה בעלות הכנסות שונות.

"עקומת הכסף-אושר ממשיכה לעלות הרבה מעבר להכנסה של 500,000 דולר בשנה", הסביר קילינגסוורת' באחרונה בראיון ל־CBS. "כאשר לאנשים יש יותר כסף, יש להם יותר שליטה על חייהם. תחושה גדולה יותר של שליטה בחיים יכולה להסביר כ־75% מהקשר בין כסף לאושר", הסביר. במאמר האקדמי שכתב, קילינגסוורת' חידד כי הכוונה, למשל, היא לכך שהכנסה גבוהה מפחיתה דאגות כלכליות וכי היכולת לעמוד בהוצאות בלתי צפויות מפחיתה לחץ ודאגה. עוד נכתב, כי הכנסה נמוכה מחריפה את ההשפעה השלילית של אירועי חיים קשים, כמו גירושים או בעיות בריאות.

קילינגסוורת' אינו הראשון שמנתץ את הסברה על כך שעושר ואושר קשורים זה בזה רק עד לגבול מסוים. כ־13 שנה קודם לכן מצאו הכלכלנים מאוניברסיטת מישיגן, ג'סטין וולפרס ובטסי סטיבנסון, כי אושרם של אזרחים במדינות שונות עולה יחד עם עושרם, ללא סוף. מדובר היה במחקר רחב היקף שהתבסס על נתונים מיותר מ־150 מדינות, בהן גם ישראל. "אנשים עשירים מאושרים יותר מאנשים עניים, וזה נכון לאורך כל ההתפלגות הכלכלית", אמר וולפרס כמה שנים מאוחר יותר. סטיבנסון חידדה עיקרון שגם קילינגסוורת' מצא במחקריו והוא שקיימת תשואה שולית פוחתת ככל שההכנסה עולה, ובמילותיה: "עלייה בהכנסה ממשיכה לגרום לך להיות מאושר יותר, אבל היא גורמת לך להיות מאושר יותר בקצב פוחת".

המחקר התבסס על ניתוח נתונים מארבעה גלי סקר ערכים עולמי (1981-2004), סקר גאלופ העולמי משנת 2006, סקרי שביעות רצון מאירופה ומדינות אחרות, ובחינת נתוני אושר ביפן, ארה"ב ומדינות אירופה לאורך עשורים. השניים גם הראו את מה שברור היטב היום, למשל דרך עיבודים שעורך מדי שנה ארגון Our World in Data: מדינות עשירות יותר, כמו דנמרק, אוסטרליה וצרפת, נוטות להיות גם מאושרות יותר.

האם צריך לשאוף להתעשר בלי סוף

מה אנחנו לומדים מכל זה? האם עלינו לשאוף להתעשר עוד ועוד? לא בדיוק. כאמור המחקרים שתיארנו לא עקבו אחר האבולוציה בהכנסה של קבוצת אנשים מסוימת לאורך זמן. במקרים שבהם כן היה ניסיון להתבונן על כך, התברר שלו הכנסתנו הייתה עולה בהתמדה והיו עוקבים אחר תחושת הרווחה שלנו, היא לא בהכרח הייתה עולה. כלכלן האושר מהמרכז האקדמי רופין, ד"ר אריק שרמן, מסביר זאת כך: "נניח שאת מרוויחה 500,000 שקל בשנה ואני מרוויח חצי מזה. בנקודת זמן נתונה, את עשויה להיות יותר מאושרת ממני. אבל אם אעקוב אחרייך לאורך זמן ואראה שהכנסתך עלתה למיליון שקל בשנה - האם זה אומר שרמת האושר שלך תעלה? המחקרים מראים שלא".

ד''ר אריק שרמן / צילום: המרכז האקדמי רופין

איך אפשר להסביר זאת?
"אנחנו מסתגלים לרמת ההכנסה שלנו ומפתחים צרכים חדשים. את רוצה שתי מכוניות במקום אחת, בית גדול יותר, חופשות יוקרתיות יותר. וכך, למרות שיש לך יותר כסף ממני, לא שיפרת את רמת האושר שלך לאורך זמן. זה מה שפסיכולוגים מכנים הליכון ההסתגלות (Hedonic Treadmill): ככל שיש לנו יותר כסף, השאיפות שלנו עולות בהתאם, כך שהפער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים נשמר. אפשר לדמות זאת לריצה במקום: אנחנו משיגים יותר אבל לא באמת מרגישים התקדמות באושר שלנו".

ד"ר שרמן מציע לחשוב על "חנויות אושר" - כיצד אנו משתמשים בכסף שכבר יש לנו. "בעיני, יותר חשוב מהשאלה כמה כסף יש לך זה איך משתמשים בו. לתרום לאחר - זה מאוד טוב לנו. להשקיע כסף בשיפור יכולות, בתחביבים, זה יותר משתלם מבחינת האושר מאשר לקנות עוד מוצרים".

שרמן גם נותן את הדוגמה של בני זוג שמוציאים כסף על בייביסיטר ומרוויחים זמן יחד, או "אנשים שמוציאים כסף על טיולים וצוברים לעצמם חוויות. לעומת זאת, כאשר רוכשים מכונית מפוארת - ההתלהבות ממנה מתפוגגת מהר מאוד".

פרופ' גיא הוכמן, ראש תוכנית התואר השני לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, מדגיש גם הוא כי: "הדברים שבאמת משפיעים על רמות האושר לא נמצאים בתוך החשבון בנק שלנו. אושר מגיע דווקא מחוויות טובות, מחברים טובים ומשפחה קרובה". הוכמן מספר למשל על סדרת מחקרים מפורסמת שערך בשנים האחרונות הפרופסור למנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, מייק נורטון. הם הראו כי אנשים מאושרים יותר כשהם מוציאים כסף על אחרים מאשר על עצמם. "אנחנו רואים שהאושר קיים במידה גדולה יותר בחברות יותר קהילתיות, יותר תורמות, יותר נותנות מעצמן", אומר הוכמן.

בכל זאת, הצרכים הבסיסיים של האזרחים צריכים להיות מסופקים. הבעיה היא זו: הרף שממנו ואילך אנו מרגישים שצרכינו ממולאים, לרבות למשל חוגים לילדים וטיפול רפואי, כל הזמן עולה. יוקר המחיה בעלייה ורבים לא סוגרים את החודש.
"אם אחיה מתחת ליכולתי לממן צרכים מינימליים, והרף הוא סובייקטיבי, היכולת לחוש אושר אכן תיפגע. לצד זאת, יש אנשים קשי יום ומלאי שמחת חיים, והם מסוגלים לכך כי חומריות לא חשובה להם וכי יש תמיכה קהילתית. החברה החרדית היא דוגמה מובהקת לכך. יש להם אמונה, משפחה, משמעות. זו לא אשליה, אלא אושר אמיתי. זו החברה המערבית שהחליטה מה נחשב טוב, שווה ומפואר ומה מזכה בהתאם בהערכה חברתית".

עוד כתבות

מורן דאי / צילום: יולי כהן

המנכ"לית החדשה של משרד הפרסום יהושע TBWA: מורן דאי

מורן דאי, ששימשה בתפקידה האחרון כסמנכ"לית שיווק ודיגיטל בסמלת, תחליף את טל צורף שעזבה לטובת תפקיד מנכ"לית חנויות אדידס בזכיינות באלקטרה מוצרי צריכה ● בין הלקוחות הבולטים של יהושע TBWA: טויוטה, מקדונלד'ס, טוטו ווינר ו-IBI

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום: גוגל קיבלה אישור רגולטורי מרכזי לרכישת וויז

משרד המשפטים האמריקאי סיים את בדיקת ההגבלים העסקיים לעסקה הגדולה בתולדות אלפאבית ● עם זאת, הבדיקות בעולם נמשכות

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

שר המסחר הטורקי הצהיר על פתיחת המסדרון היבשתי למפרץ דרך סוריה וירדן כבר בשנה הבאה ● במקביל, אנקרה פועלת לחדש את מסילת הרכבת החיג'אזית ולהוציא לפועל את "דרך הפיתוח", בניסיון להפוך למוקד הובלה אזורי מול יוזמות הסחר של הודו וישראל

הסכם חדש בין ישראל והודו, והדוקו הגרמני על מבצע הביפרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: דוקו גרמני על מבצע הביפרים הישראלי חושף פרטים חדשים, הסכם חדש בין ישראל והודו, וכוננות שיא בבריטניה לקראת משחק כדורגל בהשתתפות מכבי תל אביב ● כותרות העיתונים בעולם 

ממדאני לאחר נאום הניצחון שלו בניו יורק / צילום: Reuters, Jeenah Moon

אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות

הניצחון ההיסטורי של זוהרן ממדאני מבוסס על תוכניות כלכליות־חברתיות שאפתניות ● תומכיו רואים בהן עתיד חדש ומזהיר לעיר, המבקרים מזהירים מפער מסוכן בין הבטחות למציאות ● האם החזון הסוציאליסטי של ממדאני ישים? דוח של חברת ההשקעות ג'פריס בדק את התנאים החוקתיים והכלכליים למימושו

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

ארמיס דחתה את הצעת הרכישה: מגייסת 435 מיליון דולר לפי שווי של 6.1 מיליארד

הגיוס יאפשר לחברה אורך נשימה להמשיך ולהתכונן להנפקה המתוכננת להערכתה בין סוף שנת 2026 לבין תחילת השנה שלאחריה ● ארמיס דחתה עסקאות השקעה אחרות שהונחו על שולחנה, כולל הצעה לרכישת השליטה בה בשווי מוערך של 5 מיליארד דולר

סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: ap, Aurelien Morissard

אזהרת בועה: מה הסיכוי שה־AI יצדיק את השוויים וההשקעות בו

האם שוק המניות האמריקאי יקר מדי, כמו שמזכירים בכירים בשוקי ההון והכספים בארה"ב, מתי נכון לדבר על בועה, ואיך ייגמר הראלי ארוך־השנים הזה?

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: Shutterstock

הזדמנות אחרונה: איך לנצל את הטבות המס בקרן ההשתלמות

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - חסכונות לטווח ארוך ● איפה עצמאים יקבלו יותר הטבות, מתי מומלץ לעקוף את תקרת ההפקדה, והאם כדאי לפתוח קופת גמל לבן משפחה? ● כתבה שלישית בסדרה

איור: Shutterstock

מתי כדאי למכור נכס ואיך להיערך לחזרתו של מס הרכוש: מדריך למיסוי השקעות נדל"ן

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - נדל"ן להשקעה ● איך להעביר אליכם נכסים מחברה מפורקת, כיצד לבחור מסלול לתשלום מס על השכרה ומה לעשות במקרה שמס רכוש יחזור ● כתבה רביעית בסדרה

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

האקזיט ה-76 של קרן פימי: הרוויחה פי 9 על השקעה צנועה של 15 מיליון דולר באורביט

הלילה דיווחה אורביט כי תתמזג עם חברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356 מיליון דולר ● פימי נכנסה להשקעה באורביט ב-2018 והשקיעה סכום של 15 מיליון דולר בלבד

מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast

"בית חרושת לתרופות": מחשב־על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק

ענקית הפארמה מובילה את מרוץ ההתחמשות של התעשייה בכוחות חישוב, בדרך למהפכה בגילוי ובפיתוח תרופות ● במסגרת ההסכם עם אנבידיה אמור להיבנות המחשב החזק בעולם לתחום הרפואי, שנשען בין היתר על טכנולוגיה ישראלית ● איך הוא ישנה את השוק?

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

הדוח שחושף: קצב גיוסי ההון בישראל עדיין לא מדביק את העולם

חברות בינה מלאכותית הן הכוח המשמעותי ביותר בחזית ההשקעות בישראל, אך שיעור ההשקעות בהן עדיין נמוך ביחס למגמות העולמיות - כך לפי דוח חדש למחצית הראשונה של 2025 של מכון המחקר RISE Israel בשיתוף חברת המידע IVC ● לצד ההתחזקות של הבינה המלאכותית, הסייבר ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי

הבורסה בהונג קונג / צילום: Shutterstock, Daniel Fung

מגמה חיובית באסיה בעקבות העליות בוול סטריט; מניות השבבים קופצות

הניקיי קפץ בכ-1.2% ● בוול סטריט, נתונים כלכליים טובים מהצפוי הובילו להתאוששות אתמול, בהובלת מניות הטכנולוגיה ● טבע, סולאראדג' ולמונייד הישראליות כיכבו וזינקו בשיעורים דו־ספרתיים ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות ● הביטקוין מתאושש ונסחר הבוקר סביב 103 אלף דולר, אם כי הוא עדיין רחוק משמעותית משיאו

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה על ידי הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

בנק ONE ZERO / צילום: טלי בוגדנובסקי

וואן זירו משיקים פיקדון בריבית של 5.5% לפותחי חשבון

מדובר בהטבה שעוקפת את הריבית שמציעה אפליקציית ביט של בנק הפועלים, כפי שדווח מוקדם יותר השבוע - של 4% למי שסוגר את כספו לשלושה חודשים ● פותחי חשבון בוואן זירו יוכלו לקבל את הריבית הגבוהה לסכום פיקדון של עד 100 אלף שקל

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המדינה האסיאתית שתרכוש מאלביט מל"טים חדשים מדגם הרמס 900

סינגפור תרכוש מאלביט מל"טים מדגם הרמס 900, שיחליפו את הדגם הקודם שנרכש על־ידה לפני כשני עשורים ● "על בסיס הערכות יסודיות, נמצא כי הרמס 900 עונה בצורה המיטבית על צורכי חיל האוויר", נמסר מהמדינה האסיאתית

בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים

החקירה נגד בכירים בהסתדרות ממחישה את היקף ההשפעה הכלכלית שיש לגוף הוותיק ● לצד תקציבים של יותר ממיליארד שקל בשנה, להסתדרות יש נכסים בתחום הנדל"ן, החינוך, הפיננסים והתרבות - שחלקם עדיין לא חשופים לציבור