גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שטרף את הקלפים והמסקנה: כסף יכול לקנות אושר

שנים סיפרו לנו שכסף לא קונה אושר, לפחות לא מעבר להכנסה מסוימת - וגם זוכי פרס נובל עמדו מאחורי הקביעה הזו ● אבל אז הגיע חוקר צעיר, טרף את הקלפים - והם הודו שטעו ● אם האושר ממשיך לטפס יחד עם ההכנסה, אז מה זה אומר על החיים שלנו, על השאיפות, ועל איך באמת כדאי לבזבז את הכסף שלנו?

אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock
אושר שווה עושר? / איור: Shutterstock

"כסף לא יכול לקנות אהבה" שרו הביטלס בשנות ה־60, ואכן היה נוח לרבים מאתנו להאמין שכסף לא קונה אהבה, וגם לא אושר. או לכל הפחות, קיווינו כי גם אם כסף קונה אושר, זה נכון רק עד לגבול מסוים. האמנו בכך לא מעט בשל מחקרם המפורסם של שני זוכי פרס נובל לכלכלה, הפרופסורים דניאל כהנמן המנוח ואנגוס דיטון, משנת 2010. השניים הראו כי כסף אמנם תורם ל"רווחה רגשית" (Emotional Well Being) של אנשים - כלומר, עד כמה הם מדווחים על רגשות חיוביים במהלך היום - אך רק עד לסכום של 75 אלף דולר בשנה. מעל לסכום זה, תוספת הכנסה לא תורמת עוד לאושר היומיומי. הסכום הזה, שממנו ואילך יותר כסף כבר אינו תורם לאושר, מכונה "נקודת רוויה".

אבל התזה היפה והלכאורה הגיונית הזו נסדקה קשות 11 שנים מאוחר יותר. זה קרה עם כניסתו לזירה של חוקר צעיר בשם מתיו קילינגסוורת' מבית הספר וורטון למנהל עסקים באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 2021 הוא פרסם מאמר תחת הכותרת: "רווחה רגשית ממשיכה לעלות מעבר לסכום של 75 אלף דולר בשנה", ובקיצור הוא הראה די בבירור שאין נקודת רוויה. במילים אחרות, אושרם של אנשים ממשיך לעלות עוד ועוד ככל שהכנסתם עולה. עוד התברר, כי אצל אנשים עם הכנסה נמוכה, יותר כסף בעיקר מפחית דאגות ורגשות שליליים. אצל אנשים עם הכנסה גבוהה, יותר כסף בעיקר מוסיף רגשות חיוביים.

כיצד הגיבו לכך זוכי הנובל? הם הודו בטעותם. "טעינו, מסתבר שאפשר לקנות הנאות", אמר לי כהנמן בראיון לגלובס שקיימתי עמו בקיץ 2022, כשנתיים לפני מותו.

הכסף עוזר, אבל לא לאומללים ביותר

כהנמן סיפר כי הזמין את קילינגסוורת' לערוך עמו מחקר משותף וכך הבינו טוב יותר את המנגנון שעומד מאחורי הקשר בין אושר לעושר. "גילינו", סיפר כהנמן, "שעבור אנשים אומללים, 15% האומללים ביותר בערך, כסף עוזר עד גבול מסוים. מעבר לזה הוא לא עוזר כלל. למשל, להתגרש יותר קל אם יש כסף. להיות מובטל יותר קל אם יש כסף ולטפל בהורים חולים יותר קל אם יש כסף. אבל יש צרות שהכסף לא עוזר בהן, כמו מחלת נפש, שברון לב או אובדן של מישהו יקר. מצד שני", המשיך, "אנשים שהם לא אומללים, בהחלט יכולים להפיק הנאה מיותר כסף. ובזה אנחנו טעינו. אז השורה התחתונה היא שכסף לא מגן על אנשים אומללים בפני צרות, אבל הוא בהחלט יכול להוסיף להנאה של אנשים מאושרים".

פרופ' דניאל כהנמן ז''ל / צילום: John Roemer

המתודולוגיה של קילינגסוורת' הייתה חדשנית ומדויקת יותר: במקום להסתמך על דיווחים רטרוספקטיביים, הוא אסף כ־1.7 מיליון דיווחים בזמן אמת מעשרות אלפי אמריקאים באמצעות אפליקציה בטלפון החכם.

במחקרי המשך שערך, קילינגסוורת' הראה בדיוק את אותה מגמה, כאשר אפילו האולטרה־עשירים ממשיכים להיות יותר מאושרים ככל שהכנסתם עולה. קילינגסוורת', יש לציין, לא עקב לאורך זמן אחר אותם האנשים שהכנסתם גדלה, אלא בדק בנקודת זמן כמה קבוצות אוכלוסייה בעלות הכנסות שונות.

"עקומת הכסף-אושר ממשיכה לעלות הרבה מעבר להכנסה של 500,000 דולר בשנה", הסביר קילינגסוורת' באחרונה בראיון ל־CBS. "כאשר לאנשים יש יותר כסף, יש להם יותר שליטה על חייהם. תחושה גדולה יותר של שליטה בחיים יכולה להסביר כ־75% מהקשר בין כסף לאושר", הסביר. במאמר האקדמי שכתב, קילינגסוורת' חידד כי הכוונה, למשל, היא לכך שהכנסה גבוהה מפחיתה דאגות כלכליות וכי היכולת לעמוד בהוצאות בלתי צפויות מפחיתה לחץ ודאגה. עוד נכתב, כי הכנסה נמוכה מחריפה את ההשפעה השלילית של אירועי חיים קשים, כמו גירושים או בעיות בריאות.

קילינגסוורת' אינו הראשון שמנתץ את הסברה על כך שעושר ואושר קשורים זה בזה רק עד לגבול מסוים. כ־13 שנה קודם לכן מצאו הכלכלנים מאוניברסיטת מישיגן, ג'סטין וולפרס ובטסי סטיבנסון, כי אושרם של אזרחים במדינות שונות עולה יחד עם עושרם, ללא סוף. מדובר היה במחקר רחב היקף שהתבסס על נתונים מיותר מ־150 מדינות, בהן גם ישראל. "אנשים עשירים מאושרים יותר מאנשים עניים, וזה נכון לאורך כל ההתפלגות הכלכלית", אמר וולפרס כמה שנים מאוחר יותר. סטיבנסון חידדה עיקרון שגם קילינגסוורת' מצא במחקריו והוא שקיימת תשואה שולית פוחתת ככל שההכנסה עולה, ובמילותיה: "עלייה בהכנסה ממשיכה לגרום לך להיות מאושר יותר, אבל היא גורמת לך להיות מאושר יותר בקצב פוחת".

המחקר התבסס על ניתוח נתונים מארבעה גלי סקר ערכים עולמי (1981-2004), סקר גאלופ העולמי משנת 2006, סקרי שביעות רצון מאירופה ומדינות אחרות, ובחינת נתוני אושר ביפן, ארה"ב ומדינות אירופה לאורך עשורים. השניים גם הראו את מה שברור היטב היום, למשל דרך עיבודים שעורך מדי שנה ארגון Our World in Data: מדינות עשירות יותר, כמו דנמרק, אוסטרליה וצרפת, נוטות להיות גם מאושרות יותר.

האם צריך לשאוף להתעשר בלי סוף

מה אנחנו לומדים מכל זה? האם עלינו לשאוף להתעשר עוד ועוד? לא בדיוק. כאמור המחקרים שתיארנו לא עקבו אחר האבולוציה בהכנסה של קבוצת אנשים מסוימת לאורך זמן. במקרים שבהם כן היה ניסיון להתבונן על כך, התברר שלו הכנסתנו הייתה עולה בהתמדה והיו עוקבים אחר תחושת הרווחה שלנו, היא לא בהכרח הייתה עולה. כלכלן האושר מהמרכז האקדמי רופין, ד"ר אריק שרמן, מסביר זאת כך: "נניח שאת מרוויחה 500,000 שקל בשנה ואני מרוויח חצי מזה. בנקודת זמן נתונה, את עשויה להיות יותר מאושרת ממני. אבל אם אעקוב אחרייך לאורך זמן ואראה שהכנסתך עלתה למיליון שקל בשנה - האם זה אומר שרמת האושר שלך תעלה? המחקרים מראים שלא".

ד''ר אריק שרמן / צילום: המרכז האקדמי רופין

איך אפשר להסביר זאת?
"אנחנו מסתגלים לרמת ההכנסה שלנו ומפתחים צרכים חדשים. את רוצה שתי מכוניות במקום אחת, בית גדול יותר, חופשות יוקרתיות יותר. וכך, למרות שיש לך יותר כסף ממני, לא שיפרת את רמת האושר שלך לאורך זמן. זה מה שפסיכולוגים מכנים הליכון ההסתגלות (Hedonic Treadmill): ככל שיש לנו יותר כסף, השאיפות שלנו עולות בהתאם, כך שהפער בין מה שיש לנו לבין מה שאנחנו רוצים נשמר. אפשר לדמות זאת לריצה במקום: אנחנו משיגים יותר אבל לא באמת מרגישים התקדמות באושר שלנו".

ד"ר שרמן מציע לחשוב על "חנויות אושר" - כיצד אנו משתמשים בכסף שכבר יש לנו. "בעיני, יותר חשוב מהשאלה כמה כסף יש לך זה איך משתמשים בו. לתרום לאחר - זה מאוד טוב לנו. להשקיע כסף בשיפור יכולות, בתחביבים, זה יותר משתלם מבחינת האושר מאשר לקנות עוד מוצרים".

שרמן גם נותן את הדוגמה של בני זוג שמוציאים כסף על בייביסיטר ומרוויחים זמן יחד, או "אנשים שמוציאים כסף על טיולים וצוברים לעצמם חוויות. לעומת זאת, כאשר רוכשים מכונית מפוארת - ההתלהבות ממנה מתפוגגת מהר מאוד".

פרופ' גיא הוכמן, ראש תוכנית התואר השני לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן, מדגיש גם הוא כי: "הדברים שבאמת משפיעים על רמות האושר לא נמצאים בתוך החשבון בנק שלנו. אושר מגיע דווקא מחוויות טובות, מחברים טובים ומשפחה קרובה". הוכמן מספר למשל על סדרת מחקרים מפורסמת שערך בשנים האחרונות הפרופסור למנהל עסקים מאוניברסיטת הרווארד, מייק נורטון. הם הראו כי אנשים מאושרים יותר כשהם מוציאים כסף על אחרים מאשר על עצמם. "אנחנו רואים שהאושר קיים במידה גדולה יותר בחברות יותר קהילתיות, יותר תורמות, יותר נותנות מעצמן", אומר הוכמן.

בכל זאת, הצרכים הבסיסיים של האזרחים צריכים להיות מסופקים. הבעיה היא זו: הרף שממנו ואילך אנו מרגישים שצרכינו ממולאים, לרבות למשל חוגים לילדים וטיפול רפואי, כל הזמן עולה. יוקר המחיה בעלייה ורבים לא סוגרים את החודש.
"אם אחיה מתחת ליכולתי לממן צרכים מינימליים, והרף הוא סובייקטיבי, היכולת לחוש אושר אכן תיפגע. לצד זאת, יש אנשים קשי יום ומלאי שמחת חיים, והם מסוגלים לכך כי חומריות לא חשובה להם וכי יש תמיכה קהילתית. החברה החרדית היא דוגמה מובהקת לכך. יש להם אמונה, משפחה, משמעות. זו לא אשליה, אלא אושר אמיתי. זו החברה המערבית שהחליטה מה נחשב טוב, שווה ומפואר ומה מזכה בהתאם בהערכה חברתית".

עוד כתבות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, על רקע התקווה להפסקת אש; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד ה-S&P 500 עלה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות מחר בלילה" ● בסוכנות הידיעות הממשלית של איראן דווח כי היא דוחה את הצעת ארה"ב להפסקת אש זמנית ● מחירי הנפט עלו; נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של 110 דולר לחבית ● באירופה, בסין ובהונג קונג לא התקיים היום מסחר לרגל חג הפסחא

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הפתעה: מנכ"ל התעשייה האווירית ימונה ליו"ר

אחרי הפארסה במינוי יו"ר לתעשייה האווירית ופרישתו של המועמד האחרון סילבן שלום, סיכמו השרים ישראל כ"ץ ודוד אמסלם על המינוי המפתיע

מטוס אמריקאי שנהרס לכאורה באיראן, במהלך המאמצים לאיתור הנווט / צילום: Reuters

36 שעות בשטח אויב: איך שרד הנווט האמריקאי באיראן?

כוחות מיוחדים אמריקאים השלימו היום מבצע חילוץ מורכב בתוך איראן, לאחר שמטוס F-15E הופל ביום שישי, והנווט נותר מאחור בשטח עוין ● לפי הדיווחים, הנווט הסתמך על הכשרת ההישרדות שלו כדי להתחמק מחטיפה, התרחק מההריסות, טיפס לרכס גבוה והסתתר, תוך שהוא מאותת לכוחות החילוץ באמצעות מכשיר קשר מתקדם

כותרות העיתונים בעולם

סין, רוסיה וצפון קוריאה לוטשות עיניים לטילים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טילי המצרר האיראנים מקשים על מערכות היירוט הישראליות ויכולים גם לקרוץ למדינות נוספות, האמון ביכולת של ארה"ב להמשיך להיות שומרת נתבי הסחר הולך ונסדק, ואתר הפרשנות האמריקאי שטוען שבעוד שמומחים טוענים שאיראן מנצחת - היא מפסידה בגדול • כותרות העיתונים בעולם

ניתוח עסקה: קווליטאו / צילום: Shutterstock

המניה שצנחה 33% ביום אחד ממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר

חברת בדיקת השבבים קווליטאו הייתה אחת משיאניות התשואה של תל אביב עם עלייה של 300% בשנה ● אבל הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את המגמה והביאו לקריסה של 33% ביום אחד ● זו יכולה להיות הזדמנות חריגה, אם ההנהלה תעשה מהלך אחד דרמטי ● ניתוח חברה, מדור חדש

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

שוק הרכב סיים את הרבעון הראשון של השנה עם יציבות מרשימה, עם כמעט 100 אלף מסירות ● אולם מאחורי הנתונים מסתתרים גורמים סמויים המטשטשים את התמונה: מימוש צברי הזמנות, החלפת אלפי כלי רכב שנפגעו בלחימה ומכירות מאסיביות של יבואנים "בתוך הבית"

זירת הנפילה בחיפה / צילום: מד''א

פגיעה ישירה בבניין בחיפה: חשש לחייהם של הלכודים תחת ההריסות

טיל איראני עם ראש נפץ במשקל 450 ק"ג פגע במבנה בחיפה; הבניין קרס חלקית, יש 4 מנותקי קשר; פצוע קשה ותינוקת בין הנפגעים ● בצהריים: 6 פצועים קל בדיר אל-אסד מירי מלבנון ● טראמפ איים על איראן: "תפתחו את המצר"; טוען: "אפשר להגיע להסכם עד יום שלישי - אם לא, נפוצץ שם הכול" • אותר איש הצוות ממטוס הקרב האמריקאי שאיראן הפילה ● הובא למנוחות רס"ל גיא לודר ז"ל שנפל בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הרוויחו יותר מ־200 אלף שקל בממוצע על ערך הדירה וייהנו מסבסוד משכנתאות

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, והאם הגיע הזמן למכור את הלהיט של וול סטריט?

השווקים בדריכות שיא לקראת תפוגת האולטימטום של טראמפ לאיראן ● וול סטריט סגרה שבוע ירוק ראשון מאז פרוץ המלחמה, אך אי־הוודאות נותרה גבוהה, ומחירי הנפט קפצו ● האינפלציה בארה"ב צפויה לרשום את הקפיצה החודשית הגדולה מאז 2022 ● וגם: אחרי שהמריאו במאות אחוזים בשנה האחרונה, האנליסט הוותיק שמעריך - הגיע הזמן למכור את מניות שבבי הזיכרון ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

צילום: Shutterstock

לא רק הבנזין: גם בלון הגז לבישול מתייקר

בלוני הגז מתייקרים בעד 20% בשל עליית מחירי הנפט והשיבושים בשרשראות האספקה ● וגם: קניון קריית אתא משלים שדרוג רחב־היקף עם כניסת רשתות נוספות והקמת מתחם הסעדה חדש ● אירועים ומינויים

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: AP

טראמפ במסיבת העיתונאים: "אפשר לחסל את איראן בלילה אחד, והלילה הזה יכול להיות מחר"

הותרו לפרסום שמות ארבעת ההרוגים בפגיעה בחיפה: ולדמיר ולנה גרשוביץ', בנם דימה ובת זוגו לוסיל-ג'ין ● לפי דיווח איראני, הועברה לפקיסטן תגובה להצעת ארה"ב ● איראן דורשת סיום קבוע של המלחמה - "תוך התחשבות בשיקולי איראן", בין היתר הסרת הסנקציות ● טראמפ על ההצעה האיראנית: "צעד חשוב, אבל לא מספיק טוב. המלחמה היא על דבר אחד - הגרעין" ● עדכונים שוטפים

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"