דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על / צילום: גיא כושי ויריב פיין
חברת התעופה אל על מדווחת למשקיעים שקיבלה ממדינת ישראל את האישור לחזור ולחלק דיבידנדים למשקיעים החל משנת 2025, כלומר שנה אחת מוקדם יותר מההסכמים עליהם היא חתומה בעקבות משבר הקורונה.
● ראיון | מנכ"ל בזק סוגר שנה ראשונה בתפקיד ומדבר על המאבק הגדול ביותר שלו
● ראיון | "הטעות הכי גדולה היא להתלהב מעליות בזמן משבר. זה דווקא הזמן לצמצם החזקות"
עם זאת, אל על לא תוכל לחלק דיבידנדים על רווחי שנות השיא של 2024-2023. כזכור, בשנת 2024 על רקע שליטתה בשמים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובעיקר בקווים הרווחיים לארה"ב (90.7%), אל על רשמה רווחי שיא של יותר מחצי מיליארד דולר (545 מיליון דולר), זינוק של כמעט פי חמישה ביחס לשנה שלפניה, על הכנסות שיא של 3.4 מיליארד דולר, זינוק של 37% ביחס לשנת השיא הקודם, 2023.
חלוקת הרווחים
על פי הודעת החברה, על הרווחים שתשיג אל על בשנת 2025, היא תוכל לחלק עד 30% מהרווח ובשנים 2028-2026 היא תוכל לחלק עד 40% מהרווחים. לאחר מכן לא תהיה יותר מגבלת חלוקת דיבידנדים.
באל על גם מדגישים שהמדינה הסכימה לתיקון ההסכם (כלומר ביטול סעיף מגבלת הדיבידנד), לאחר שהחברה "השלימה את פירעון מלוא ההלוואות שהעמידה המדינה לחברה, בסך כולל של 45 מיליון דולר, ברבעון הרביעי של שנת 2022.
עם זאת, באל על גם מציינים שנכון להיום עדיין "לא התקבלה כל החלטה בנוגע לחלוקת דיבידנד בגין רווחי שנת 2025, וככל שתתקבל החלטה כזו, היא תפורסם באופן מסודר".
כזכור, בחודש ינואר נחשף בגלובס ה"דיל" בין המדינה והחברה, לפיו אל על תגדיל את חלקה בהוצאות האבטחה ובתמורה המדינה תאפשר לחברה להקדים בשנה את חלוקת הדיבידנד, וזאת על רקע הגאות חסרת התקדים בעסקי החברה. המדינה כזכור משלמת 97% מהוצאות האבטחה של חברת התעופה.
על פי ההסכם המקורי בין המדינה לחברה בעקבות מגפת הקורונה, היא לא הייתה יכולה לחלק דיבידנד כלל עד סוף שנת 2025 ולאחר מכן הייתה יכולה לחלק רק 30% מרווחיה, עד סוף שנת 2028.
הזינוק במניה הפך את אל על לחברה במקום ה-14 במדד ת"א 90 מבחינת שווי שוק
בחודש שעבר, וכהקדמה לאישור מהמדינה, אל על הודיעה כי תגדיל את חלקה בעלויות האבטחה בטיסותיה בסכומים של 5 עד 10 מיליון דולר לשנה, כך שהמדינה תישא ב-95% מהוצאות האבטחה בשנה הקרובה ותרד ל-92.5% עד שנת 2029 (וזאת בהשוואה ל-97% מהוצאות האבטחה של החברה כיום).
בשלוש השנים האחרונות זינקה מניית אל על בכמעט 290%, והיא נסחרת כעת לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל. הזינוק במניה הפך את אל על לחברה במקום ה-14 מבחינת שווי שוק מבין מניות מדד ת"א 90.
בדוחותיה האחרונים, אל על גם הציבה יעד לא פשוט של הגעה למחזור הכנסות של 4 מיליארד דולר בשנת 2030 ונתח שוק בנתב"ג של 25% (7.6 מיליון איש), עם יותר מ-4 מיליון חברים במועדון הנוסע המתמיד.
מהחגיגה הכללית בתוצאותיה נהנים כמובן גם הנהלת החברה. מנכ"לית אל על, דינה בן טל-גננסיה, נהנתה אשתקד מזינוק של 10% בעלות שכרה, לסכום של 6.5 מיליון שקל. השכר הורכב מעלות של 2.3 מיליון שקל, מענק של 3.6 מיליון שקל ועוד 600 אלף שקל בתשלום מבוסס מניות. עלות שכרו של יו"ר הדירקטוריון, עמיקם בן צבי, זינקה בכמעט 29%, לסכום של 5.4 מיליון שקל.
שני המנהלים כמובן לא לבד, וגם שאר בכירי אל על נהנו משכר מפנק. כך, רונן גלפרין, מנכ"ל מועדון הנוסע המתמיד, נהנה משכר מרשים בעלות של 4.1 מיליון שקל; סמנכ"ל המבצעים (תפעול אווירי), חבב בן דוד, קיבל שכר בעלות של 3.4 מיליון שקל; וסמנכ"ל המכירות, ירום ודיש, קיבל שכר בעלות של 3.3 מיליון שקל.
חברה עם ארבעה ועדי עובדים
גם עובדי אל על, ובראשם טייסי החברה, נהנו מהרווח העצום של החברה עם "מענקי רווח" בהיקף כולל של 104 מיליון דולר. באל על יש ארבעה ועדי עובדים: טייסים, תחזוקה, דיילים ועובדי מינהלה, כאשר 600 הטייסים זכו בחלק הגדול, כ-41 מיליון דולר, כיוון שהם זכאים על פי הסכם השכר שלהם ל-6% מרווחי החברה לפני מס. כך, כל טייס קיבל מענק של כ-67.6 אלף דולר (או על פי שער הדולר הנוכחי 247 אלף שקל).
בעל השליטה קני רוזנברג מורווח גם הוא על השקעתו בחברה כ-1.8 מיליארד שקל.
לאחר פרסום הדוחות בכירי אל על גם מכרו מניות בסכומים משמעותיים. כך, בן טל-גננסיה מכרה מניות בהיקף של למעלה מ-8 מיליון שקל. גם המשנה למנכ"ל מכר מניות בהיקף של 4 מיליון שקל, סמנכ"ל המסחר וקשרים תעופתיים מכר מניות בהיקף של מיליון שקל, וכך גם היועצת המשפטית וסמנכ"ל המבצעים של החברה.