גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוגו השב''כ

בית המשפט הסיר הבוקר (ג') את צו איסור הפרסום בפרשייה הביטחונית החדשה. מהן החשדות שבלב הפרשה, מיהו החשוד שנעצר, ומה צפוי הלאה? גלובס עושה סדר.

● החל ממאי: תיקון חוק חדש יקל על מיזוגים בין סטארט-אפים לחברות גדולות
● גניבת ביטקוין בשווי מיליונים? תביעת ענק נגד עורכי דין הסתיימה בלא כלום

מהן החשדות?

על-פי החשד, איש מילואים בשירות הביטחון הכללי ניצל את תפקידו הביטחוני ואת הגישה שניתנה לו למערכות השב"כ, ומסר מידע מסווג לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן כהן ולשר עמיחי שקלי. החשוד, שפרטיו אסורים בפרסום, היה עובד שב"כ במשך עשרות שנים, שיצא לפנסיה ומשרת בשירות מילואים.

את החקירה מנהל צוות חשיפה במח"ש ושב"כ, והיא מתמקדת בנטילת מידע ממערכות השב"כ והעברתו לגורמים לא מורשים. איש המילואים חשוד בעבירה של מסירת ידיעה סודית וגילוי הפרת חובה.

העונש המקסימלי לעבירה של מסירת ידיעה סודית הוא 15 שנים. העונש על עבירה של גילוי הפרת חובה הוא שלוש שנים. עבירה זו נוגעת לעובד ציבור שמסר ללא סמכות כדין מידע שהגיע אליו במסגרת תפקידו לאדם שלא היה מוסמך לקבלה.

המידע שהועבר עוסק בשני נושאים - הראשון נוגע להדלפה לעמית סגל, שפרסם בחודש שעבר כי השב"כ מנהל חקירה סמויה בחשד להתפשטות כהניזם במשטרה. לפי הפרסום, השב"כ קבע במסמך סודי כי "התפשטות הכהניזם למשטרה - ככל הנראה בידי מקורבי איתמר בן גביר - היא תופעה מסוכנת שהשב"כ חייב למנוע. החקירה מתנהלת או התנהלה בחשאי בשל מעורבות הדרג הפוליטי - קרי לשכת בן גביר - ולפי גורמים נתניהו עודכן בה בידי בר".

סגל גם פרסם במרץ את תגובת השב"כ באותה עת לפרסום החקירה, לפיה "תנועות כ"ך ו'כהנא חי' הוכרזו כהתאחדויות בלתי מותרות בשנת 1994, ומאז שנת 2016 מוגדרות כארגוני טרור. פעילותם של ארגונים אלה נמשכה גם לאחר מכן, והשירות פעל לחשוף אותה ולסכלה, בהתאם לייעודו בחוק. בהמשך לכך, וככל שמתקבל מידע בנושא, מטפל השירות גם בחשש מחדירת גורמים אלה למוסדות השלטון, ובפרט למוסדות אכיפת החוק".

הנושא השני אשר הודלף על-פי החשד לעיתונאית שירית אביטן כהן, נוגע לתוצאות תחקיר ה-7 באוקטובר ולא פורסם במלואו לציבור.

כיצד התנהלה החקירה, ומהי גרסת החשוד?

החשוד נעצר ב-9 לאפריל ושהה במעצר במהלך חג הפסח. הוא שיתף פעולה בחקירתו והסכים לעבור פוליגרף. בחקירה הודה כי העביר מידע, אך טען כי המידע לא מסווג ולא מסכן מקורות. הוא טען כי ידע שהמידע יעבור צנזורה, וכך היה. סנגורו טען בדיון כי מדובר בהדלפה בניגוד לנהלים לכל היותר, ולא בעבירה פלילית.

באשר למידע שהועבר על תחקיר ה-7 באוקטובר, החשוד טען כי הציבור צריך להכיר את התמונה המלאה. באשר לחקירת הגורמים הכהניסטים, החשוד מסר בחקירה כי לעמדתו הצבא חרג מסמכותו ותפקידו.

לדברי סנגוריו, עורכי הדין אורי קורב וסיוון רוסו, החשוד "שירת בשירות הביטחון הכללי עשרות שנים במסירות ומקצועיות רבה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה, במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך שהקפיד שלא להעביר מידע ביטחוני.

"מרשנו מסר מידע מתוך תחקיר השב"כ המלא בעניין ה-7 באוקטובר, ושלא פורסם לציבור. מידע שבניגוד לפראפרזה שפורסמה - והצביעה בעיקר על הדרג המדיני בנושאים מסוימים - והציג תמונה מורכבת יותר באשר להתנהלות ועמדת השב"כ ערב ה-7 באוקטובר. מרשנו העביר מידע בעל חשיבות ציבורית עצומה זו לעיתונאית שירית אביטן, כשאין חולק שלא היה בו כדי לסכן את ביטחון המדינה".

אילו אמצעים הופעלו בחקירה?

מהחשוד נמנע מפגש עם עורך דין, כפי שמתבצע בחקירות ביטחון באופן שוטף. בית המשפט הסיר את המניעה. מעצרו הוארך עד מחר (ד'). במקביל, סנגוריו של החשוד הגישו ערר על המשך מעצרו. הערר נדחה, והחשוד יובא להארכת מעצר מחר.

עיתונאים לא נחקרו בפרשה, ולא נערכו האזנות סתר לעיתונאים. הצו למניעת מפגש עם עורך דין הוסר אתמול (ב') בעקבות ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי, כאשר מח"ש ושב"כ התנגדו.

מה קבע בית המשפט במסגרת דיון המעצר?

בית המשפט האריך את מעצרו של החשוד בפעם השנייה לצורך החקירה. השופט דן באומן מבית משפט השלום בפתח תקווה קבע אתמול כי "ניכר מפעולותיו כי מה שעמד ביסוד פעולותיו הוא חוש הצדק שלו, כאשר לשיטתו מדובר היה במסמכים שתוכנם משמעותי ולתחושתו אינם סודיים מבחינה מודיעינית".

עוד נקבע כי הוא "פעל בצורה מתוחכמת כדי להוציא מסמכים סודיים ממערכת מידע של שב"כ". נקבע כי החשד התחזק מתחילת החקירה, ויש הצדקה להמשך המעצר עד 16 באפריל לצורך החקירה.

כאמור, הערר שהגישו סנגורי החשוד על המשך המעצר נדחה, והחשוד יובא להארכת מעצר מחר. בית המשפט ציין כי "החקירה מתבצעת כראוי, ומתבצעות הפעולות הנדרשות בקצב משביע-רצון, והן גם הניבו תוצאות".

מדוע הוסר צו איסור הפרסום?

צו איסור הפרסום ניתן ב-6 באפריל, כאשר שלושה ימים לאחר מכן נעצר החשוד. החשוד וכלי תקשורת ביקשו להסיר את הצו, והבוקר היה אמור להתקיים דיון בעניין בשעה 09:00, אך סמוך לשעה 7:00 הודיע נשיא בית בית משפט השלום מרכז מנחם מזרחי כי הוא מסיר את הצו לחלוטין, "נוכח הפצת מידע חלקי ושגוי במטרה לבלום את המשך הפצת המידע המוטעה".

הצו הוסר בהסכמת השב"כ ומח"ש, ואיש השב"כ החשוד ביקש לפרסם את הפרשה, למעט פרסום שמו, שנותר אסור בפרסום.

אמש, כאשר הצו עוד היה בתוקף, ח"כ טלי גוטליב פרסמה פרטים מתוך החקירה בניגוד לצו, בהם את מעצרו של איש השב"כ. היא טענה כי החקירה החלה מאחרשראש השב"כ הובך מהפרסום של עמית סגל אודות החקירה על כניסת גורמים כהניסטים למשטרה.

מה צפוי הלאה?

לאחר שמונה ימי מעצר, ב-16 לאפריל שוחרר איש המילואים למעצר בית למשך שבוע.

סנגוריו מסרו כי "נדמה שהחלטת ראשי המערכות נתונה בניגוד עניינים שהשפיע על האופן שבו נוהלה ומתנהלת החקירה נגד מרשנו. מרשנו, איש משפחה, אזרח למופת, שתרם עשרות שנים לביטחון המדינה, עודו עצור, והוגש אמש ערר שצפוי לידון לפני בית המשפט המחוזי בהקדם".

איך הגיבו לפרשה במערכת הפוליטית?

ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הגיב ישירות עד כה לפרשה, אך מטעם מפלגת הליכוד יצאה תגובה התוקפת את ראש השב"כ ואת היועצת המשפטית לממשלה. "איש שב"כ שחש שהארגון תחת רונן בר הפך לגוף פוליטי, נעצר ונחקר במרתפי השב"כ. רונן בר, בשיתוף-פעולה מלא עם היועצת המשפטית לממשלה, הפכו חלקים מהשב"כ למליציה פרטית של הדיפ-סטייט שחותרת תחת שלטון החוק ויסודות הדמוקרטיה. החקירות הפוליטיות חייבות להיפסק מיד. רונן בר, שכשל כישלון נורא ב-7 באוקטובר ואיבד מאז את אמונה של הממשלה כולה, חייב להפסיק להתבצר בתפקידו ולפנות את מקומו מיד".

שקלי, שעל-פי החשד איש השב"כ מסר לו מידע, גיבה את החשוד ומסר כי "א' הוא גיבור ישראל. חושף שחיתויות שהיה נכון לקחת סיכון מול צמד פקידים שנכנסו לוורטיגו מסוכן ביותר. ‏א' חשף כי בעיצומה של מלחמה, ראש שירות הביטחון הכללי עסוק בריגול אובססיבי אחרי שר מכהן; הוא חשף כי החלקים שהתפרסמו לציבור מתחקיר השב"כ אודות נסיבות פתיחת המלחמה מציגים תמונה שקרית ומסולפת - בר ביקש לספר לנו שהדרג המדיני אחראי להתעצמות חמאס, אבל שכח לספר שהוא עצמו שם את שיקום עזה וחיזוק כלכלתה כיעד מרכזי".

בכירי האופוזיציה תקפו את התייחסות הקואליציה לחקירה. יו"ר המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ, מסר: "לא משנה זהות המדליף או מקבל המידע - הדלפת מידע ביטחוני מסווג לגורמים לא מורשים חייבת להיחקר. נקודה. לא להאמין איך תנועה לאומית וציונית כמו הליכוד פועלת לפגוע באחד מהחשובים שבארגוני הביטחון שלנו, בזמן במלחמה".

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, מסר: "ממשלת ישראל היא ממשלה של עבריינים שתוקפת את החוקרים שבודקים עבירות נגד ביטחון המדינה. ההשתלחות שלהם בגורמי אכיפת החוק היא ניסיון להסיח את הדעת מחקירת פרשת קאטרגייט. רונן בר הוא אדם שהקדיש את חייו לביטחון ישראל, והאיומים עליו הם התרת דם מסוכנת שלו ושל אנשי השב"כ שלוחמיו מגינים על ביטחון המדינה".

*** חזקת החפות: החשוד בפרשה לא הואשם או הורשע ועומדת לו חזקת החפות.