ח"כ שמחה רוטמן, הציונות הדתית ("שבע תשע", 103FM, 10.4.25) / צילום: יונתן בלום
בימים האחרונים הקלחת סביב פיטורי ראש השב"כ רונן בר מבעבעת ביתר שאת, בשל התצהיר שלו לבג"ץ. אבל באופן בסיסי יותר, האם בג"ץ אמור לדון בפיטורים האלה? רבים סבורים שלא. "אני הייתי מצפה (משופט שמרן) לבוא ולהגיד דבר מאוד פשוט", אמר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, ב־103FM. "'יש חוק יסוד שנחקק על־ידי הכנסת ברוב של 64-0, שאומר שאסור לנו להתערב בהחלטות הממשלה בנושא מינויים. כך קובע החוק'". האם כך אמר המחוקק?
● פרשנות | לאחר תצהיר רונן בר ולאור הודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ
● המשרוקית | מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
לפי הנתון "64-0", ניתן להבין שרוטמן מתכוון לתיקון מספר 3 לחוק יסוד: השפיטה, הידוע יותר כביטול עילת הסבירות. אומנם בג"ץ פסל את התיקון הזה, אך מאחר שרוטמן לא מכיר בפסילה הזו, בחנו את התיקון כאילו לא הוכרז כבטל.
דברי רוטמן מעלים שתי שאלות. השאלה הראשונה היא עקרונית: האם תיקון מספר 3 אוסר על בית המשפט לעסוק במינויים ממשלתיים? זו לשון התיקון: "…בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, 'החלטה' - כל החלטה, לרבות בענייני מינויים…".
אז אכן התיקון מזכיר מינויים, אבל האם אסור לבג"ץ לדון בהם בכלל? התשובה לכך שלילית. עילת הסבירות מגיעה מתחום המשפט המינהלי. כאשר ועדת החוקה הגישה את הצעת החוק, הייעוץ המשפטי של הוועדה - בזמן שהזהיר שיש בהצעה קשיים - הסביר את עקרונות החובות המינהליות של הרשות המבצעת, מהם גם נובע הבסיס לביקורת השיפוטית המינהלית. חובות אלה עומדות על שלוש רגליים: פעולה בסמכות, קיום הליך תקין והפעלת שיקול־דעת. הסבירות, הוסבר, נוגעת בעיקר לרגל השלישית, ופירושה כי "הרשות נדרשת להבטיח איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים לקבלת ההחלטה המינהלית".
פירוש כל הדבר הזה הוא שלפי התיקון אסור לבג"ץ להתערב במינויים בגלל עילת הסבירות, אך ישנן עילות נוספות: חוקיות, שיקולים זרים, ניגוד עניינים, משוא־פנים, עילות שקשורות להליכים המכרזיים, השוויון המכרזי והשוויון המינהלי, מתן הזדמנות שווה ועוד. את הדוגמאות האלה לא אנחנו הבאנו, אלא אחד - יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן שמו. בדיון בוועדה מיוני 2023 הוא הבטיח: "איש לא נוגע בהם ומבטל".
השאלה השנייה היא פרטנית: האם ביטול עילת הסבירות היה אמור למנוע דיון בפיטורי רונן בר? גם כאן התשובה שלילית. אמת - רוב העותרים טענו כי ההחלטה "חורגת ממתחם הסבירות". אבל הם לא הסתפקו רק בטענה זו. הגדילה היועמ"שית לעשות, והתנגדותה להחלטת הממשלה לא נוגעת כלל לשאלת הסבירות אלא לעילות אחרות, ביניהן שיקולים זרים וניגוד עניינים.
מח"כ רוטמן נמסר בתגובה: "אני מציע ל'משרוקית של גלובס' לקרוא את העתירות ולצפות בדיון. רוב טיעוני העותרים ורוב הדיון נסובו דווקא על סבירות החלטת הממשלה ועל האיזונים בין השיקולים השונים ששקלה הממשלה".
בשורה התחתונה: דברי רוטמן לא נכונים. חוק היסוד אליו התייחס מונע ביקורת שיפוטית על מינויים בשל עילת הסבירות, אך לא בשל עילות מינהליות אחרות. בעתירות נגד פיטורי בר הוצגו עילות רבות, ולא רק טענה לחוסר סבירות.
תחקיר: יובל אינהורן