צחי דביר, מיטב / צילום: יח''צ
בניגוד לרבים שהתרחקו מהבורסה המקומית לאחר שנות ה־80, האינפלציה הגבוהה באותן שנים דווקא הגדילה את העניין של צחי דביר (47) בשוק ההון: "בתור ילד ראיתי נס כלכלי", הוא מספר. "המשכנתא של ההורים שלי הייתה גדולה ופתאום היא נמחקה כשההיפר אינפלציה שחקה את המשכנתאות. רציתי להבין איך זה קרה ולדעת אם זה יכול לקרות שוב".
● זו כנראה ההשקעה הכי טובה שתוכלו לעשות עם הכסף שיש לכם בעו"ש
● ראיון | "כבר לא זוכר את עצמי בשוק ההון": הכלכלן שמאחורי מניית הקורקינטים הלוהטת
בהמשך, בלימודי התואר הראשון, "ניהלתי תיק וירטואלי וראיתי שהוא מצליח באופן יחסי. הבנתי שיש ערך להבנה פיננסית", מספר דביר, אשר פעיל בשוק ההון זה 20 שנה. בין היתר עבד בחברת הביטוח מנורה, באקסלנס, ולפני 4 שנים הגיע לבית ההשקעות מיטב שם הוא מנהל השקעות בקופות ענפיות.
מה באמת מכביד על כלכלת ארה"ב
אחרי שנתיים חזקות בשוקי המניות הגלובליים והסערה הנוכחית שהציתה מדיניות המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, דביר מצדד לדבריו כיום ב"גישת השקעה שמרנית, אבל שתכלול גם מנועי צמיחה".
מבחינתו אגב, המכסים של טראמפ הם האירוע הפחות חשוב בהשפעה על השווקים, כיוון ש"זה לא אירוע שילווה אותנו לאורך זמן. בדומה למגפת קורונה, כשמשבר שנראה די גדול נפתר בתוך שנה, מסתמן שמי שהיה לו אורך רוח להישאר בשוק הרוויח בגדול.
"ראינו לאחרונה איך כשטראמפ הודיע על השהיית המכסים, אם היית בחוץ פספסת תשואה של 12% בנאסד"ק ו־10% ב־S&P 500 - כך הלכה תשואה של שנה".
אלא שגם לאחר שתסתיים סוגיית המכסים, דביר מזהה חולשה צרכנית גדולה בכלכלת ארה"ב שעלולה להעיב על ביצועי החברות. לדבריו, "עוד לפני המכסים כבר הייתה האטה בכלכלה האמריקאית שהתבטאה בכך שהצריכה הפרטית, שמהווה 70% מהתוצר, הולכת ונחלשת. הצרכן שם קורס תחת הנטל של ריביות כרטיסי האשראי. הריביות כבר עומדות על כ־22% ואנשים מוציאים כסף מהחסכונות כדי לשמור על רמת החיים שלהם. רואים גם ירידה במדדי אמון הצרכנים".
בגלל החולשה הצרכנית בארה"ב, דביר מציע לצמצם חשיפה לשוק האמריקאי ברכיב המנייתי של תיק ההשקעות, לעד מחצית ממנו, אך גם מציין ש"רוב החברות המובילות בעולם נמצאות שם, ולמרות ההאטה, ארה"ב תמשיך להיות הקטר ולהוביל את הצמיחה".
פחות מאמין באירופה, כן בישראל
מנהלי השקעות רבים מציעים כעת לתת משקל עודף לשוק האירופאי, אך דביר נותן לה משקל נמוך בתיק ההשקעות. "אני פחות מאמין בה והיא פחות מעניינת כי לאורך זמן היא צומחת בצורה אפסית, בגלל בעיות הדמוגרפיה שלה, שיש ילד אחד במשפחה במקרה הטוב. בנוסף, מבנה המדדים שלהם פחות טוב לצמיחה עתידית ולכן היא נשענת על הורדות ריבית די אגרסיביות, אבל זה רק כי היבשת נמצאת עם הגב לקיר. זה מגיע ממקום של חולשה".
את הכסף שהוא מסיט מארה"ב, דביר מציע להשקיע בבורסה המקומית: "כשמחפשים 'לשבת' מחוץ לארה"ב מה שמעניין זה ישראל. כשמנטרלים את כל הרעש בתקשורת, רואים שהכלכלה הישראלית במצב מעולה - יחס חוב תוצר מאוד נמוך, גירעון של 5% כשאת הרבעון הראשון בכלל סיימנו בעודף ויש עוד הרבה דברים טובים להגיד על ישראל כמו מבנה המדדים שעבר שינויים. מדד ת"א 125 מאוזן וכולל בנקים וביטוח (30%), טכנולוגיה (27%), נדל"ן (14%) וגז ונפט (8%)".
בהקשר לישראל הוא מציין עוד כי "רוב הרע כבר מגולם, מוכר וידוע. גם המלחמה וגם הרפורמה המשפטית זה דברים שכבר ספגנו ועברנו דרכם. מה שלא מגולם זו אפשרות של סיום המלחמה והורדת ריבית בהמשך, שתגיע כיוון שבחודשים הקרובים האינפלציה תתכנס לתוך יעד בנק ישראל (1%־3%. נ"א). גם נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית לא מגולמת וזה יכול להחזיר לנו את דירוג החוב".
ההזדמנויות שמחכות בשוק האג"ח
כשאנחנו מבקשים מדביר לבנות תיק השקעות הוא מציע למשקיע סולידי תיק שמורכב מ־10% מניות בישראל ו־10% במניות בארה"ב. את יתר ההשקעה הוא מציע לחלק בין 50% אג"ח קונצרניות בישראל ו־30% באג"ח ממשלת ישראל, עם מח"מ (משך חיים ממוצע) של 4 שנים.
למשקיע האגרסיבי הוא מציע תיק של 25% מניות בישראל ו־25% במניות בארה"ב, 30% באג"ח קונצרניות בישראל ו־20% באג"ח ממשלת ישראל. "בעבר רדפנו אחרי תשואות הרבה יותר נמוכות והיום אפשר לקבל בקונצרני ריבית של 5%־5.5% ויותר בחברות מאוד איכותיות, עם דירוג של AA מינוס". מבחינת דביר הרכיב של האג"ח הממשלתי הוא דלק להזדמנויות נוספות: "אם יהיו עוד ירידות בארה"ב והיא תיכנס להאטה בגלל חולשת הצרכן, אפשר יהיה לעבור מהממשלתי ולהגדיל במניות שם".
שימו עין על מניות גוגל ומטא
לדעתו של דביר כדאי להיצמד בהשקעות למדדים הגדולים. בישראל הוא מתכוון בעיקר למדד ת"א 125 ובוול סטריט ל־S&P 500. ובכל זאת, כשאנחנו מבקשים ממנו לציין סקטורים מומלצים הוא מצביע על הבנקים בישראל כסקטור, אמנם כבר לא זול, אבל "עדיין נמצא בנקודה נוחה קדימה. הסקטור מנצח בגדול כל אירוע, משברי או לא".
בחו"ל הוא ממליץ על שני סקטורים שניתן להיחשף אליהם בצורה יותר ספציפית באמצעות רכישה של קרנות סל: "התשתיות (סימול XLU) שהוא סקטור דפנסיבי שמתפקד טוב גם כששוק המניות קצת מזייף, וגם הורדות הריבית יעשו לו טוב, והשני הוא סקטור התקשורת (סימול XLC) כיוון שבו נמצאות מניות כמו גוגל ומטא. הן נמצאות בנקודות מחיר מאוד זולות מבחינת המכפילים ובנקודה מאוד מעניינת להמשך".
הוא מוסיף שמדובר בחברות ש"פחות קרובות לצרכן הסופי, שכאמור נחלש. חברות שלא קשורות לשם כבר ירדו ונמצאות במקום טוב".