האם נתניהו לא ניסה כלל לדחות את העדות במשפטו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה להפריך את התצהיר שהגיש ראש השב"כ רונן בר. הראיות לא בצד שלו • המשרוקית של גלובס

בנימין נתניהו, הליכוד (פוסט באיקס, 21.4.25) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
בנימין נתניהו, הליכוד (פוסט באיקס, 21.4.25) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

התצהיר של ראש השב"כ רונן בר לבג"ץ בעניין פיטוריו מעורר סערה רבתי עקב תוכנו, שמאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לכופף את שירות הביטחון הכללי לצרכיו האישיים, כולל דרישה לחוות-דעת בצורך ביטחוני לדחיית מתן העדות במשפטו.

נתניהו, מצדו, מבקש לקעקע את אמינות התצהיר, זאת באמצעות ראיות שונות שהוא מציג לעוקביו ברשתות החברתיות. "עוד שקר של רונן בר נחשף", הוא כתב באחד הפוסטים שפרסם. "לא ניסיתי לדחות את המשפט שלי ולו ביום אחד". האומנם?

המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?
פרשנות | לאחר תצהיר רונן בר ולאור הודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ
המשרוקית | מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר

נתניהו צירף לפוסט גם הוכחות: פרסומים של פרשן חדשות 12 עמית סגל עם ציטוטים מפגישות שנתניהו קיים עם בר ב-13 וב-17 בנובמבר 2024. לפי הפרסום, ב-13 בנובמבר נתניהו אמר לבר שהוא "לא מעוניין לעכב ולו ביום אחד" את עדותו, וב-17 הוסיף כי "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט". זה, לשיטת נתניהו, מראה שבניגוד לתצהיר של בר, המאמץ היה לקיים את המשפט לפי התכנון.

אך אם נבחן את הפרטים מסביב לציטוטים אלה, נקבל תמונה שונה. ב-11 בנובמבר, יומיים לפני הפגישה הראשונה, הוגשה בקשה לדחיית העדות שנקבעה ל-2 בדצמבר בלא פחות מעשרה שבועות. הרקע היה ביטחוני, בטענה לקיומו של איום כטב"מים ושיש סיכון בכך שראש הממשלה יימצא במקום ידוע מראש.

ואכן, באותו זמן נבחנה האפשרות להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו יש אולם דיונים שמהווה מרחב מוגן. אלא שבית המשפט לא השתכנע, וב-13 בנובמבר, יום הפגישה הראשונה עם בר, נתניהו קיבל תשובה שלילית: "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות".

זה לא היה ניסיון הדחייה האחרון. ב-24 בנובמבר, שבוע לאחר פגישתו השנייה עם בר, נתניהו הגיש בקשה נוספת. הפעם הסיבה הייתה הוצאת צווי המעצר נגדו מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שהוביל לדחיית פגישות הכנה עם עורכי דינו. הפעם בית המשפט נעתר, והעדות נדחתה בשמונה ימים, ל-10 בדצמבר.

ב-28 בנובמבר נתניהו ביקש מבית המשפט לדון בסדרי האבטחה שלו בזמן העדות, ולטענת עורך דינו, טרם התקבלה חוות-דעת של גורמי הביטחון. לבסוף, חוות-הדעת מטעם השב"כ המליצה לקיים את המשפט באולם ממוגן, וב-2 בדצמבר הוחלט לקיים אותה במחוזי בתל אביב. העדות החלה ב-10 בדצמבר.

זו, כמובן, רק הסאגה סביב הציטוטים שהביא סגל. אבל למעשה גם 2 בדצמבר לא היה התאריך המקורי: ביוני 2024, לקראת סיום פרשת התביעה, נתניהו ביקש לדחות את תחילת טיעוני ההגנה למרץ 2025. הרקע לבקשה היה המלחמה והקושי להתכונן למשפט בתקופה זו. הפרקליטות הסכימה לדחייה עד נובמבר, ובית המשפט החליט לדחות אותה ל-2 בדצמבר. מאז, כאמור, היא נדחתה בשמונה ימים.

מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין בקשת ראש הממשלה מהשב"כ להעיד במיקום מוגן לאחר שכטב"ם פגע בביתו, לבין ניהול המשפט שנמשך שנים, ובמהלכו הן התביעה והן ההגנה ביקשו אין-ספור פעמים דחיות שונות מטעמים שונים".

בשורה התחתונה: דברי נתניהו לא נכונים. נתניהו ביקש מספר פעמים לדחות את עדותו, כולל בסמוך לפגישות עם בר אותן הציג.

תחקיר: יובל אינהורן

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: בנימין נתניהו
מפלגה: הליכוד
מקום פרסום: רשתות חברתיות
ציטוט: "לא ניסיתי לדחות את המשפט שלי ולו ביום אחד"
תאריך: 21.4.25
ציון: לא נכון

לאחר שראש השב"כ רונן בר הגיש תצהיר לבג"ץ בו טען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו לחץ עליו לתת הנחיות שבפועל לא יאפשרו את ניהול משפטו, אמש (21 באפריל) נתניהו העלה פרסום לרשתות החברתיות, בו טען: "עוד שקר של רונן בר נחשף. לא ניסיתי לדחות את המשפט שלי ולו ביום אחד".

נתניהו צירף פרסום של עיתונאי חדשות 12 עמית סגל, בו מופיעים ציטוטים של נתניהו מפגישות שקיים עם בר ב-13 וב-17 בנובמבר 2024.

לפי הציטוטים, נתניהו אמר בפגישה ב-13 בנובמבר: "אני לא מעוניין לעכב ולו ביום אחד (את עדותו במשפט - י"א), אני רוצה להתייצב שם" - ובפגישה ב-17 בנובמבר אמר: "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט". זה, לפי הפרסום של נתניהו מאמש, מוכיח שהוא לא ניסה לדחות את משפטו "ולו ביום אחד". בדקנו האם נתניהו אכן לא ביקש לדחות את קיום משפטו.

הפגישה בין נתניהו לבר - שלדברי נתניהו מוכיחה שהוא לא רצה לדחות את המשפט - התקיימה ב-13 בנובמבר 2024. אלא שיומיים בלבד לפני הפגישה, ב-11 בנובמבר, נתניהו הגיש בקשה לדחיית עדותו (שנקבעה ל-2 דצמבר) בעשרה שבועות.

לפי דיווחים בתקשורת, להגשת הבקשה קדמו שבועיים שבהם נבדקה האפשרות להעביר את משפטו של ראש הממשלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם קיים אולם ממוגן המשמש כממ"ד. סיורים נערכו במקום על-ידי אנשי השב"כ כחלק מהיערכות לעדות ראש הממשלה. הסיבה להיערכויות אלה הייתה ביטחונית, בטענה לאיום כטב"מים על נתניהו והסכנה הנטענת להיותו של ראש הממשלה מצוי במשך זמן רב במקום הידוע מראש.

יומיים לאחר שהוגשה הבקשה, ב-13 בנובמבר - בו-ביום שהתקיימה פגישת נתניהו-בר - בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של נתניהו לדחות את עדותו. "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות, העשוי להצדיק את שינוי המועד שנקבע בהחלטה", נכתב בהחלטה. בנוסף, השופטים אמרו כי "חזקה על ההגנה ועל נאשם 1 (ראש הממשלה בנימין נתניהו - י"א) כי יגיעו ערוכים ומוכנים לדיון במועד שנקבע".

אבל בכך לא הסתיימו בקשות הדחייה מטעם נתניהו. ב-24 בנובמבר הוא הגיש בקשה נוספת לדחייה. הפעם היה זה בנימוק הוא לא ערוך לתחילת עדותו בשבוע הבא, בין היתר בשל ההחלטה של בית הדין בהאג על הוצאת צווי מעצר, דבר שהוביל לביטול פגישות הכנה עם עורכי דינו. ב-26 בנובמבר השופטים אפשרו דחייה בת שמונה ימים לתחילת העדות - ותחילת העדות נקבעה ל-10 בדצמבר.

כעבור יומיים (ב-28 בנובמבר) נתניהו שלח מכתב לבית המשפט בירושלים, בו ביקש לקיים דיון בנוגע להסדרי האבטחה בזמן מתן עדותו. על-פי עורך דינו, טרם התקבלה חוות-דעת של גופי הביטחון, ולא הושלמו הבדיקות שנתבקשו על-ידי בית המשפט.

ב-2 בדצמבר, בית המשפט המחוזי בירושלים המליץ להעביר את עדות נתניהו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשל שיקולי האבטחה. נציגי שב"כ הציגו מידע מסווג הנוגע לאיומים פוטנציאליים, תוך הדגשת הצורך בהיערכות מתאימה למציאות הביטחונית. ההמלצה על קיום הדיון במתקן ממוגן התקבלה לאחר בדיקות מקיפות במתקנים שונים. ב-10 בדצמבר נתניהו החל להעיד במשפטו בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

נציין כי בקשות הדחייה של נתניהו לא החלו בנובמבר האחרון. ב-26 ביוני, לקראת סיום פרשת התביעה, נתניהו ביקש לדחות את תחילת פרשת ההגנה למרץ 2025. ראש ההמשלה טען כי המדינה נמצאת במלחמה, ויש קושי להכין את עדותו בתקופה זו. עוד הזכיר בבקשתו את חילופי עורכי הדין בצוות ההגנה ואת העובדה שהתקיימו 278 ישיבות במסגרת פרשת התביעה. הפרקליטות הודיעה כי היא מסכימה לדחייה עד 1 בנובמבר - ובית המשפט קבע כי עדות נתניהו תתחיל ב-2 דצמבר (מועד שמאז נדחה ב-8 ימים, כאמור).

מטעם לשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין בקשת ראש הממשלה מהשב"כ להעיד במיקום מוגן לאחר שכטב"ם פגע בביתו, לבין ניהול המשפט שנמשך שנים, ובמהלכו הן התביעה והן ההגנה ביקשו אין-ספור פעמים דחיות שונות מטעמים שונים".

לסיכום, נתניהו הגיש מספר בקשות לדחיית עדותו במשפטו הפלילי, חלקן הוגשו בסמוך לקיומה של פגישתו עם בר - עליה נתניהו מסתמך כראיה לכך שהוא לא ביקש לדחות את עדותו "ולו ביום אחד". לכן דבריו של נתניהו לא נכונים.