בנימין נתניהו, הליכוד (פוסט באיקס, 21.4.25) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
התצהיר של ראש השב"כ רונן בר לבג"ץ בעניין פיטוריו מעורר סערה רבתי עקב תוכנו, שמאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיון לכופף את שירות הביטחון הכללי לצרכיו האישיים, כולל דרישה לחוות-דעת בצורך ביטחוני לדחיית מתן העדות במשפטו.
נתניהו, מצדו, מבקש לקעקע את אמינות התצהיר, זאת באמצעות ראיות שונות שהוא מציג לעוקביו ברשתות החברתיות. "עוד שקר של רונן בר נחשף", הוא כתב באחד הפוסטים שפרסם. "לא ניסיתי לדחות את המשפט שלי ולו ביום אחד". האומנם?
● המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?
● פרשנות | לאחר תצהיר רונן בר ולאור הודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ
● המשרוקית | מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר
נתניהו צירף לפוסט גם הוכחות: פרסומים של פרשן חדשות 12 עמית סגל עם ציטוטים מפגישות שנתניהו קיים עם בר ב-13 וב-17 בנובמבר 2024. לפי הפרסום, ב-13 בנובמבר נתניהו אמר לבר שהוא "לא מעוניין לעכב ולו ביום אחד" את עדותו, וב-17 הוסיף כי "לא צריך לעשות שום דבר שיעכב את המשפט". זה, לשיטת נתניהו, מראה שבניגוד לתצהיר של בר, המאמץ היה לקיים את המשפט לפי התכנון.
אך אם נבחן את הפרטים מסביב לציטוטים אלה, נקבל תמונה שונה. ב-11 בנובמבר, יומיים לפני הפגישה הראשונה, הוגשה בקשה לדחיית העדות שנקבעה ל-2 בדצמבר בלא פחות מעשרה שבועות. הרקע היה ביטחוני, בטענה לקיומו של איום כטב"מים ושיש סיכון בכך שראש הממשלה יימצא במקום ידוע מראש.
ואכן, באותו זמן נבחנה האפשרות להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו יש אולם דיונים שמהווה מרחב מוגן. אלא שבית המשפט לא השתכנע, וב-13 בנובמבר, יום הפגישה הראשונה עם בר, נתניהו קיבל תשובה שלילית: "אף כי במלחמה קרו אירועים אשר חלקם מפורט בבקשה שלפנינו, חלקם היה ידוע בעת מתן ההחלטה, ולא שוכנענו כי חל שינוי מהותי בנסיבות".
זה לא היה ניסיון הדחייה האחרון. ב-24 בנובמבר, שבוע לאחר פגישתו השנייה עם בר, נתניהו הגיש בקשה נוספת. הפעם הסיבה הייתה הוצאת צווי המעצר נגדו מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, דבר שהוביל לדחיית פגישות הכנה עם עורכי דינו. הפעם בית המשפט נעתר, והעדות נדחתה בשמונה ימים, ל-10 בדצמבר.
ב-28 בנובמבר נתניהו ביקש מבית המשפט לדון בסדרי האבטחה שלו בזמן העדות, ולטענת עורך דינו, טרם התקבלה חוות-דעת של גורמי הביטחון. לבסוף, חוות-הדעת מטעם השב"כ המליצה לקיים את המשפט באולם ממוגן, וב-2 בדצמבר הוחלט לקיים אותה במחוזי בתל אביב. העדות החלה ב-10 בדצמבר.
זו, כמובן, רק הסאגה סביב הציטוטים שהביא סגל. אבל למעשה גם 2 בדצמבר לא היה התאריך המקורי: ביוני 2024, לקראת סיום פרשת התביעה, נתניהו ביקש לדחות את תחילת טיעוני ההגנה למרץ 2025. הרקע לבקשה היה המלחמה והקושי להתכונן למשפט בתקופה זו. הפרקליטות הסכימה לדחייה עד נובמבר, ובית המשפט החליט לדחות אותה ל-2 בדצמבר. מאז, כאמור, היא נדחתה בשמונה ימים.
מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין בקשת ראש הממשלה מהשב"כ להעיד במיקום מוגן לאחר שכטב"ם פגע בביתו, לבין ניהול המשפט שנמשך שנים, ובמהלכו הן התביעה והן ההגנה ביקשו אין-ספור פעמים דחיות שונות מטעמים שונים".
בשורה התחתונה: דברי נתניהו לא נכונים. נתניהו ביקש מספר פעמים לדחות את עדותו, כולל בסמוך לפגישות עם בר אותן הציג.
תחקיר: יובל אינהורן
*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.