גל חדש של עליות מחירים יצא לדרך / איור: גיל ג'יבלי
רק בתחילת השנה, שורת גזירות הוסיפו עוד משקולת על יוקר המחיה בישראל. העלאת המע"מ, במקביל להכבדת המסים שאנחנו משלמים לצורך מימון המלחמה, לצד התייקרות החשמל, המים, הארנונה, התחבורה הציבורית ועוד, גררו גם התייקרויות רוחביות בכלל המשק. וכעת, אחרי פחות מארבעה חודשים, אנחנו בפתחו של גל חדש.
● המוניטור | המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?
● שופרסל והמנכ"ל לשעבר זומנו לשימוע בפרשת תיאום המחירים. אלה החשדות
● אחרי הזינוק בקניות לקראת פסח, הגיעה האטה חדה בחול המועד
סיבות מגוונות
אין זרז טוב יותר להעלאות מחירים כשמי שנותנת את האישור והדחיפה היא המדינה בעצמה. ועדת המחירים של משרדי האוצר והכלכלה הודיעה השבוע על התייקרות מחירי מוצרי החלב שבפיקוח ב־1.4%. יממה לאחר מכן הודיעה תנובה, חברת המזון הגדולה בישראל, על התייקרות מוצרי החלב, המפוקחים והלא מפוקחים. מחירי החלב הלא מפוקחים יתייקרו גם הם בשיעור ממוצע של כ־1.4% ב־11 במאי, למעט מחיר החמאה שיעלה בשיעור של כ־4.5%. בתנובה ציינו כי מחירי התחליפים לא יעודכנו, וכי ההתייקרויות מגיעות עקב "הודעת המדינה על עדכון מחירים".
בנוסף, בתחילת אפריל עודכן שכר המינימום בישראל ל־6,248 שקל, עלייה של 6.2% (כ־370 שקל), מה שתורם ללחץ על החברות עתירות העובדים הזולים - דוגמת יצרניות המזון ורשתות השיווק - לפצות על עליית השכר בהעלאת מחירים.
גם חולשת השקל מול המטבעות האחרים ובעיקר מול האירו (יותר מ־10% מתחילת השנה) לא מסייעת. היבואנית דיפלומט הודיעה בתחילת השבוע לקמעונאים על העלאת מחירים בחלק ממוצריה בשיעור של כ־14%-15%.
גזירות המכסים, שנועדו גם לצמצם תנועה עולמית של סחורות, עלולות מצד אחד לתמרץ יבואניות ויצרניות מקומיות להעלות מחירים (פחות תחרות), אם כי מותר גם לקוות שישראל תקלוט בזול סחורה שנועדה להגיע לארה"ב ו"נבהלה" מהמכס הגבוה.
רק החודש פורסם דוח מקיף של ארגון ה־OECD, שדירג שוב את ישראל כמדינה היקרה ביותר מבין חברות הארגון. זאת, בזמן שהתוצר לנפש בישראל נמוך מהממוצע. התוצאה היא פגיעה בשכבות החלשות: "משקי בית בעלי הכנסה נמוכה נפגעים במיוחד מיוקר המחיה, מאחר שהם מוציאים כמעט את כל הכנסתם על מוצרים ושירותים חיוניים כמו מזון, דיור ותחבורה". בין הסיבות המתוארות בדוח נמנו בירוקרטיה גבוהה וכן כשלים בסחר וביבוא, שגוררים עלייה במחיר מוצרים מיובאים.
מחכים לרשתות השיווק
במאי 2024, גם אז לאחר התייקרות מוצרי החלב שבפיקוח, ייקרה תנובה את מחירי מוצרי החלב המפוקחים בשיעור של 4.48%, והעלתה את מחיר מוצרי החלב הלא מפוקחים ואת מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8%. גם טרה, שטראוס ומחלבות גד ייקרו אז את מוצריהן. שנה לפני כן, בחודש מאי 2023, ולאחר העלאת מחירי החלב המפוקחים דאז, הודיעו טרה, תנובה, שטראוס ומחלבות גד על העלאות מחירים.
ולכן, יותר מסביר להניח כי ההיסטוריה תחזור על עצמה, ובימים הקרובים נראה גם את המתחרות מודיעות על התייקרויות מחירים, כפי שקרה בשנים קודמות. באותן תקופות לא רק המחלבות העלו מחירים, כי אם חברות מזון נוספות: במאי שעבר למשל העלו מחירים חברות כמו גלידות נסטלה, מעדני יחיעם ודיפלומט.
גם בגזרת המזון המהיר אנחנו צפויים בקרוב לשלם יותר: מקדונלד'ס הודיעה השבוע כי היא מעלה מחירים בפעם השנייה בחצי שנה. או כדבריה, "ביצעה התאמה במחירים של מספר מצומצם של מוצרים, וזאת בשל העלייה בתשומות בענף והעלייה בשכר במשק".
סביר שנראה גל עליות מחירים גם במסעדות, בתי הקפה והמזון המהיר. לפני כשנה הודיע שר הכלכלה ניר ברקת כי יכניס חברות שמעלות מחירים ל"רשימה שחורה", מה שנראה היום כמו זיכרון רחוק וכושל. בימים האחרונים אפילו לא נשמעו קולות שקוראים לבלום את מה שנראה כתחילתו של גל נוסף.
תחת ההנהלה הקודמת, שופרסל יצאה ב־2022 למלחמת חורמה גלויה בתנובה, כשזו הודיעה על העלאת המחירים. החודש שופרסל הורידה שוב כמה ממוצרי תנובה מהמקררים, ביניהם גבינות במשק ודגים, במטרה להשיג תנאי סחר טובים יותר, הורדת מחירים והנחות.
קשה לראות רשת שיווק שתחרים בשנת 2025 ספקיות ותקרא ללקוחות לא לקנות. המחאות הציבוריות מתמקדות בשנתיים האחרונות באירועים ביטחוניים ופוליטיים, ובחברות המזון וברשתות השיווק יודעים שגל מחאה על רקע יוקר המחיה לא בתמונה, והוא יתקשה להתרומם ולשחזר מחאות קודמות.
עם זאת, התקווה של הצרכנים צריכה להיות בתחרות. הרשתות ינסו להפעיל כוח וקשרים מול היצרניות והספקיות, בעיקר כדי להוכיח לציבור שהן זולות מהמתחרות.