גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?

מחירי המזון מזנקים במשך שנים, והממשלה נראית כאובדת עצות ● אבל אולי דווקא המקום הבעייתי הזה יוצר הזדמנות היסטורית לשינוי ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הגברת התחרותיות בשוק המזון והטואלטיקה

מדפי סופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock
מדפי סופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock

אחרי הקניות האינטנסיביות לחג הפסח, נדמה שלא צריך לשכנע את הצרכן הישראלי שעגלת מוצרי המזון שלו התייקרה. זה כמובן לא החג הראשון שבו מורגשת עליית מחירי המזון: דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מצא כי בחגי תשרי האחרונים, אוקטובר 2024, נרשמה בישראל עלייה על 15% במחירי המזון בהשוואה לינואר 2022. זאת, בזמן שבעולם מחירי המזון דווקא ירדו ב־6.5%.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

המגמה הזאת מציבה את ישראל בצמרת יוקר המזון. לפי נתונים שפרסם ה־OECD בשנה שעברה, מחירי המזון והמשקאות בישראל הם השניים בגובהם בכל המדינות המפותחות, כשרק בקוריאה הדרומית המחירים גבוהים יותר. לפי הארגון, מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים ב־52% מממוצע המחירים ביתר המדינות המפותחות.

ואיפה הממשלה? על כך ננסה להשיב בשורות הבאות.

ועדה אחר ועדה

ה"ניעור" המשמעותי ביותר שחוותה הממשלה בעניין יוקר המחיה נגרם כתוצאה מהמחאה החברתית ההמונית בשנת 2011. בעקבות המחאה החליטה הממשלה להקים מספר ועדות בין־משרדיות לבחינת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה, על חלקן כבר דיברנו במדור זה.

הראשונה - והמפורסמת ביותר - היא "ועדת טרכטנברג", או בשמה הרשמי: "הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי". הוועדה הוקמה על־ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועליה הוטל לגבש המלצות לטיפול ביוקר המחיה בישראל. מסקנותיה של הוועדה נגעו במגוון רחב של נושאים, כמו חינוך, מיסוי, ענף הרכב - ומה שחשוב לעניינו, גם בהגברת התחרות במשק. הוועדה סימנה את מדיניות היבוא של מדינת ישראל כגורם משמעותי המשפיע על יוקר המחיה בישראל.

במקביל קמה ועדת קדמי, אשר עסקה בבחינת הגורמים ליוקר המחיה בתחום המזון בישראל, ובמיוחד בריכוזיות בשרשרת האספקה, והציעה המלצות להגברת התחרות והורדת מחירים לצרכן.

הממשלה לא הסתפקה בשתי הוועדות האלה והקימה את "ועדת לנג" שעוסקת בהגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא. מטרת הוועדה הייתה למפות את הליכי היבוא בשווקים בינלאומיים (ארה"ב ואירופה), לאתר כשלי שוק וחסמי תחרות ממשלתיים ומסחריים ולגבש המלצות לצורך הגברת התחרות וסיוע להורדת יוקר המחיה.

המלצות הוועדה התקבלו על־ידי הממשלה ואושרה רפורמת אימוץ התקינה הבינלאומית וביטול כל התקינה הייחודית לישראל. כלומר, יבואנים יכולים להכניס לישראל בקלות ובמהירות סחורה שתייצר לצרכן הישראלי מגוון, ותאלץ את היבואנים ואת היצרנים הגדולים, השולטים היום בשוק, להיות תחרותיים יותר. יחד עם זאת, לפי דוח מוניטור קודם בנושא, מסקנות הוועדה יושמו בצורה חלקית בלבד.

אז מה הממשלה עשתה? הקימה עוד ועדה. הפעם היה זה שר האוצר דאז משה כחלון שהחליט לבחון את רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה. כמסקנה מוועדת קדמי, הכנסת חוקקה ב־2014 את חוק המזון, על בסיס החלטת ממשלה 5176 שיישמה את רוב מסקנותיה של הוועדה.

החוק למעשה קובע שלוש פעולות מרכזיות. ראשית, הוא מחייב רשתות קמעונאיות גדולות לפרסם את מחירי המוצרים באמצעים אלקטרוניים, עם עדכון מחירים תוך שעה מהשינוי בקופה. שנית, הוא מסדיר את היחסים בין קמעונאים לספקים ואוסר עליהם להתערב בתחומים שאינם יעדי רכישה, כגון סידור ותמחור מוצרים. שלישית, החוק מבקש למנוע ריכוזיות גאוגרפית באמצעות הגבלת פתיחת סניפים גדולים באזורי ביקוש, במטרה לעודד תחרות מקומית.

אבל זה לא הכול. ב־2021 התקבלה החלטת ממשלה 243 שמטרתה הפחתת יוקר המחיה באמצעות פתיחת המשק ליבוא, אימוץ תקינה בינלאומית והסרת חסמים רגולטוריים לעידוד התחרות.

אלא שמי שפחות התרשמו משלל ההחלטות והוועדות היו מחירי המזון - שדווקא המשיכו לזנק. על־פי הממ"מ, מינואר 2022 עד אוקטובר 2024 נרשמה בישראל עלייה של 13.2% במחירי תפוקת תעשיית המזון, 15.1% במחירי המזון לצרכן ו־6.4% במחירי התשומות בענף החקלאות. העובדה שהמגמה העולמית הייתה הפוכה מעידה על כך שמחירי המזון בישראל עלו באופן חריג, מה שמצביע על בעיות מבניות בשוק המקומי כמו ריכוזיות וחסמים תחרותיים.

האם השינוי בדרך?

לכן, בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה 192, שנחקרת בדוח המוניטור הנוכחי, אשר נועדה ליישם בפועל המלצות מוועדות קדמי ולנג ולנקוט צעדים קונקרטיים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות. ההחלטה כוללת תיקוני חקיקה נרחבים לחוק המזון, קביעת הוראת שעה לתיקונים, הגבלות על מיזוגים והסדרי הנחות בין ספקים וקמעונאים גדולים וכן הקמה של צוות בראשות האוצר לבחינת המשך המדיניות.

שלושה חודשים לאחר מכן תוקנה ההחלטה במסגרת החלטת ממשלה 560, תוך פיצול הצוות הבוחן לשני צוותים. הצוות הראשון הוא ועדה ציבורית אשר תבחן את הצורך בהגבלת כוחם של ספקים גדולים לאורך שרשרת האספקה, איתור הסדרים הפוגעים בתחרות בענף החקלאות וגיבוש המלצות לצעדים נדרשים למניעתם. הצוות השני הוא צוות בין־משרדי, שעליו הוטל לערוך מעקב אחר יישום הוראת השעה, לצד גיבוש המלצות לשר האוצר ולשר הכלכלה על תיקונים נדרשים להארכת תוקף ההוראה.

אלא שעבר רק חודש, והממשלה קיבלה עוד החלטה (מספר 591). החלטה זו קובעת את הקמתה של ועדת שרים לטיפול ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה. תפקידה להוביל מדיניות ממשלתית אחידה לטיפול ביוקר המחיה, תוך תיאום בין משרדי הממשלה. מטרתה לקדם צעדים כמו הגברת התחרות, הפחתת הריכוזיות, הסרת מגבלות על יבוא והפחתת רגולציה. בנוסף, הוועדה תבחן את ההסדרים החוקיים והרגולטורים הקיימים, תגבש רפורמות נדרשות ותפקח על יישום החלטות ורפורמות בתחום.

אומנם ההחלטה אינה מתייחסת ישירות לחוק לקידום התחרות בענף המזון, אך יש לה זיקה לנושא, מאחר שתחום המזון מהווה רכיב מרכזי ביוקר המחיה, והחלטות הממשלה 192 ו־560 מתמקדות בדיוק בו. עם זאת, בהחלטה 591 לא בוטלו או עודכנו ההחלטות הקודמות, כך שתוקפן ממשיך להתקיים, וזה עלול ליצור כפילויות וחוסר בהירות לגבי האחריות והביצועים בפועל.

ציון בלתי מספיק

אז למרות התקוות שהנה, הפעם זה קורה - גם הביצועים של ההחלטה הזאת לא היו מרשימים במיוחד, ושליש ממנה לא יושם כלל. כך, ההחלטה קבעה כי תוקם ועדה ציבורית משלבת נציגי ציבור עם גורמים מקצועיים מהממשלה, ותמליץ על צעדים לצמצום ריכוזיות והגברת תחרות בשוק המזון והטואלטיקה. השינוי נועד לחזק את השקיפות, לאפשר בחינה מעמיקה ובלתי תלויה, ולגבש המלצות מבוססות ואמינות יותר להתמודדות עם כוחם של הקמעונאים הגדולים.

אז הוועדה אכן הוקמה, והיא כוללת נציגים בכירים ממשרד האוצר, ממשרד הכלכלה, מרשות התחרות, מבנק ישראל, מהמועצה הלאומית לכלכלה ונציגת ציבור. הוועדה אפילו התכנסה לראשונה בספטמבר 2023. הבעיה היא שעד כה, ישיבתה הראשונה הייתה גם ישיבתה האחרונה. אומנם בסמוך לכינוס הראשון פרצה המלחמה, וסדרי העדיפויות הממשלתיים השתנו מן הקצה אל הקצה, אבל בשורה התחתונה - בסעיף זה היישום מקבל ציון בלתי מספיק. בנוסף, אף שההחלטה דרשה הקמת צוות בין־משרדי להפחתת הריכוזיות במזון, זה בכלל לא קרה.

חוץ מזה, הממשלה החליטה לבחון האם יש צורך לקבוע הוראות נוספות לצמצום כוחם של ספקים גדולים, לרבות במקטע הייצור וההפצה, ולגבש המלצות על צעדים מתאימים ככל שיידרשו. מהלך זה חשוב כדי לטפל בריכוזיות לא רק ברמת הקמעונאות, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר בשרשרת האספקה, וכך להבטיח תחרות אמיתית, מגוון רחב יותר לצרכנים ומחירים הוגנים.

אבל גם זה לא יושם. לפי מבקר המדינה, הוועדה ביקשה מרשות התחרות לפנות בדרישת נתונים לספקיות ולקמעונאות המרכזיות בענף, לצורך ניתוח בעיות לאורך שרשרת הערך. בנוסף, היא החליטה לפרסם קול קורא לציבור לקבלת התייחסויות בנושא. אבל כאמור, המלחמה פרצה, הוועדה הוקפאה - והתוכניות הללו לא מומשו.

מה כן יושם?

אחת ההצלחות שכן נרשמו היא שתחת הממשלה כונסה ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. עד נובמבר 2024 הוועדה התכנסה שבע פעמים ודנה בצעדים לצמצום יוקר המחיה, בדגש על תחום המזון ומוצרי הצריכה.

משרד הכלכלה הציג מהלכים להגדלת היבוא, הפחתת ריכוזיות והקלות לצרכנים, ומשרד הבריאות הציג רפורמות בתחום המזון, התמרוקים והמכשירים הרפואיים. בנוסף, נקבע יעד לצמצום הבירוקרטיה ביבוא באמצעות רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל לסטנדרטים האירופיים, ואשר חקיקתה הושלמה ביולי 2024.

בנוסף, כתוצאה מההחלטה עברה בכנסת חקיקה חשובה שמקדמת את צמצום כוחם של הספקים. למשל, חוק קידום התחרות בענף המזון תוקן, כך שהוטל איסור על יצרן גדול או ספק גדול להתאחד עם יצרן גדול או בינוני או ספק גדול, במטרה למנוע ריכוזיות בענף המזון, לשמור על שוק תחרותי ולהגן על הצרכנים.

הבעיה עם מיזוגים כאלה היא שהם יוצרים גופים עם כוח שוק גדול שיכולים להכתיב מחירים ותנאים, לדחוק מתחרים קטנים ולהביא לעליית מחירים ולהוריד את המגוון. ההגבלה נועדה לשמור על מחירים נמוכים יותר ושירות טוב יותר לצרכן.

עוד חוק שעבר במסגרת זו הוא האיסור על ספק גדול וקמעונאי גדול להתערב בהנחות הניתנות לקמעונאי גדול על מוצר, אם ההנחה תלויה ברכישה של כמות או סכום הקנייה של מוצר אחר מאותו ספק. האיסור נועד למנוע מצב שבו רשתות גדולות מקבלות הנחות שמבוססות על רכישות גדולות ממוצר אחר של אותו ספק, מה שמחזק את הספקים הגדולים ודוחק החוצה יצרנים קטנים. כך שומרים על תחרות הוגנת, מגוון מוצרים ומחירים טובים יותר לצרכנים.

מבחן התוצאה

קשה לבחון את הצלחת המהלכים הממשלתיים להפחתת יוקר המחיה, שכן לא עבר זמן רב עד שפרצה המלחמה. בשנה הראשונה למלחמה (אוקטובר 2023 עד אוקטובר 2024) נרשמו עליות מחירים בשוק המזון, כאשר מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה ב־4.3%, לעומת 4.1% בתקופה המקבילה אשתקד. מחירי הירקות הטריים זינקו ב־17.7 % (לעומת 10.5% קודם לכן), ומחירי הפירות הטריים עלו ב־7.2% (לעומת 5.4%). עליות חדות במיוחד נרשמו במוצרי בשר ושמנים. עם זאת, בתחומים כמו מוצרי חלב וביצים העלייה הייתה מתונה יותר מהתקופה המקבילה.

העליות מוסברות בין היתר בשיבושים בשרשרת האספקה, עלויות הובלה ואי־ודאות תפקודית של שוקי החקלאות בזמן לחימה. לפי מדד מחירי היבוא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין הרבעון האחרון של 2023 לרבעון השלישי של 2024 חומרי גלם התייקרו ב־1.5%, מוצרי צריכה ב־0.5%, ונכסי השקעה ב־1.8%.

וכמובן, גורם משמעותי במיוחד לגל ההתייקרויות הנוכחי הוא העלאת המע"מ מ־17% ל־18%, לאחר עשור שהוא לא שונה. הדבר מיתרגם באופן בלתי נמנע לעליית מחירים ולהגדלת ההוצאות של הצרכן באלפי שקלים.

ההזדמנות קיימת

העובדה שיוקר המחיה מושפע מגורמים חיצוניים לא אומרת שלממשלה אין כלים לטפל בו. להפך: זה רק מדגיש עד כמה חשוב שהממשלה תפעל בנושא. כעת נדרשת פעולה נחרצת מתמיד.

מאז קבלת ההחלטות ב־2023, נעשו צעדים חשובים אך חלקיים בלבד. בסופה של החלטה קיבלנו עוד מאותו דבר, והמדינה שקעה שוב בדפוסי פעולה מוכרים: ועדות שמסתיימות בהמלצות, אך ללא אחריות אופרטיבית מחייבת. למרות התקוות והניסוח הנחוש, הביצוע נשאר מאחור.

מרבית הסעיפים שיושמו היו תיקוני חקיקה חשובים, אך דווקא סעיפים שאמורים ליצור המשכיות להחלטה, בהקמת ועדות אשר אמונות על יישום הוראת השעה, בחינה מחודשת אם נדרשים תיקונים נוספים במטרה לוודא אפקטיביות מרבית של ההחלטה - אלה סעיפים מהותיים שלא בוצעו. היישום התבצע על הנייר עם חקיקה חד־פעמית המבוצעת מיד, אך לא בשטח.

זה לא רק כשל בירוקרטי, אלא פספוס של ממש של הזדמנות ציבורית וכלכלית. במקום לחזק את המנגנונים הקיימים, הממשלה החליטה ליצור עוד גופים חדשים יש מאין בלי לתת את הדעת למה שכבר בנמצא. זה יצר חוסר בהירות, סתר מחויבויות אחרות של הממשלה וסרבל את כל התהליך שגם ככה היה רחוק לפעול באופן חלק.

יתרה מזאת, טרם מומשו במלואם גם צעדים שמטרתם לווסת את כוח השוק של הספקים והקמעונאים. יישום החלטות 192 ו־560 אינו רק מהלך כלכלי, אלא אקט חברתי שמאותת לציבור שהממשלה אכן פועלת למען האזרחים.

אך ההזדמנות לשינוי קיימת, גם במוכנות של המדינה לפעול ולא רק להצהיר, וגם באחריות של האזרחים להיות מעורבים בסדר היום הממשלתי. כשהציבור עוקב, מתעניין ומשמיע את קולו, הוא משפיע על קובעי המדיניות, בוודאי בנושא כל־כך מרכזי בחיי כלל האזרחים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות