פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אופיר שרוני / צילום: פרטי
הובלה והנהגה הם מושגים שבדרך כלל מיוחסים למנהלים, לאלה שקיבלו באופן רשמי את המושכות. אבל האמת היא שגם אם אין לכם סמכות, אתם יכולים להיות מנהיגים ולהוביל יוזמות גדולות בחברה שלכם. כזה הוא למשל אופיר שרוני. כיום הוא עומד בראש צוותי הפלטפורמה והמצ'ינג בחברת MyHeritage, שהמוצר שפיתחה מאפשר לאנשים לגלות ולשמר היסטוריה משפחתית, וגם מנהל קהילה טכנולוגית של 2,300. אך כבר כשהיה בתפקיד זוטר בחברה - הוא הצליח לקחת רעיון קטן ולהפוך אותו לפרויקט שמכניס לחברה מיליוני דולרים.
● פופקורן | "נתקלתי בסמנכ"ל ציני והעפתי אותו מהסדנה. זה הורס את הארגון"
● פופקורן | חוקר התודעה שרוצה להכניס כאוס לתוך ארגונים ומגלה מה קורה למנהלים בגיל 50
● פופקורן | המגייסת הבכירה חושפת סוד: "אף אחד לא קורא את קורות החיים שלכם"
אז אופיר, בוא נתחיל ישר מהסוף. איך הכנסת לחברה שלך מיליוני דולרים?
"זה היה לפני הרבה שנים, הייתי בתחילת הדרך שלי כמהנדס ולא הייתה לי שום סמכות. יום אחד סמנכ"ל הפיתוח של החברה שלח מייל וכתב שהוא בעוד יומיים עורך תחרות elevator pitch, שבה כל אחד מאיתנו יוכל להציג את הרעיון הכי טוב שלו לשיפור הביזנס, להעלאת הרווחים. חשבתי על זה קצת בזמן הנהיגה, נכנסתי למין בועה כזו והתרגשתי מהרעיון שעלה לי. מרוב התרגשות נכנסתי באוטו שהיה לפניי. אבל זה היה שווה את זה".
וואו. מה היה הרעיון?
"זה היה רעיון קצת דבילי, כי הוא די מובן מאליו. אחד המוצרים שאנחנו מציעים בחברה הוא ערכת דנ"א. זו בדיקה שאפשר להזמין הביתה, ובתוך שלושה שבועות היא מגלה התאמות גנטיות. זה יכול לשנות חיים של אנשים, אבל מבחינת ביזנס - זה מוצר לא מאוד רווחי, גם כי צריך לשלם למעבדה וגם כי זה חד־פעמי, אתה קונה אחד וזהו. הביזנס שלנו בנוי בעיקר על מנויים מתחדשים שמשתמשים בטכנולוגיות שלנו כדי להתאים בין עצי משפחה שונים ומגלים כל הזמן דברים חדשים. הם בעצם משלמים על מינוי שנתי, והוא מתחדש כל הזמן. הרעיון שלי בא לפתור את היעדר החיבור בין המנוי למוצר החד־פעמי.
"היינו בדיוק לקראת תקופת החגים בארה"ב, שבה אנשים נזכרים שיש להם משפחה וקונים הרבה ערכות. אני הצעתי שכל מי שקונה ערכה יקבל במתנה מינוי ל־30 יום, יעשה איתו מה שהוא רוצה ויבטל אחר כך אם לא ירצה להמשיך. ככה ניתן להם את ההזדמנות להכיר את המסלול של המנויים. בניתי את הפיץ' שלי והגעתי לתחרות".
ומה היה שם?
"היו עוד 30-20 אנשים שבאו עם רעיונות, חלקם הרבה יותר מרשימים משלי, אבל אני האמנתי בו. הייתי בטוח שזה עניין של כמה ימים וכל החברה על הרגליים עם הדבר הזה. אבל אחרי התחרות בכלל לא פנו אליי, המארגן אמר שלא בחרו בי.
"יום למחרת, שישי בבוקר, אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות. התקשרתי אליו ואמרתי לו שהוא עושה טעות. הוא אמר לי - אתה מאמין ברעיון שלך? מדהים, תביא לי עד יום ראשון בבוקר POC (הוכחת היתכנות). אני התעצבנתי שעכשיו אני צריך לשרוף סופ"ש והתקשרתי לחבר טוב שלי. הוא נכנס לזה לגמרי, שדרג את הרעיון ומצאנו את עצמנו עובדים על זה במוצאי שבת עד 2:00 בלילה".
והגשת את זה ביום ראשון.
"כן, נכנסתי לחדר של המנהל, הוא הסתכל עליי ואמר שאנחנו בין בלאק פריידי לסייבר מאנדי, וזה נורא עמוס. במילים אחרות, סע מפה. אני יצאתי מהחדר עם עשן באוזניים, בזבזתי את כל סוף השבוע בשביל כלום. אבל כשעבר קצת הזעם, הבנתי שזה פשוט היה אבן דרך בתהליך. אחרי כמה שבועות הרגשתי שיש טיימינג מוצלח יותר, ושיתפתי עוד צוותים בחברה ברעיון. מפה לשם כל החברה כבר דיברה על זה".
רגע, איך הצלחת לרתום צוותים אחרים שמן הסתם הם כנראה עסוקים ממש?
"קודם כול, הייתה לי היכרות אישית עם האנשים. זה משמעותי. הלכתי בהתחלה לראש הצוות, שיתפתי אותו והוא ממש נרתם. משם ביקשתי לשבת עם הצוות שלו לחצי שעה ולאט לאט הגדלנו את זה. בסופו של יום הרעיון הפך להצלחה מסחררת והשיג מאות אלפי מנויים והכנסה של 80 מיליון דולר".
אבל תגיד, בסוף הקרדיט לא הלך אליך, כי היו מעורבים בזה עוד אנשים. זה עשה לך קווץ' בבטן?
"ברור שהיה לי קווץ', אבל אני חושב שזה לא היה יוצא לפועל אם הייתי עושה את זה לבד. בסוף השותפים הם שהציעו את העצות הכי טובות, כי להם יש את הניסיון באזורים שלהם".
"אנשים מתים לפידבק שלילי"
טוב, יש לך עוד הרבה סיפורים על יוזמות שהובלת, ועוד נחזור אליהם בהמשך, אבל אני רוצה שננסה רגע להסתכל בגדול. מה זה בעצם אומר להיות מנהיג?
"אז אנחנו ננסה לבנות מתכון להובלה ומנהיגות. יש איזו קונספציה שמנהיג חייב להיות אדם גדול, אבל כיום המנהיגות האותנטית תופסת תאוצה - כל אחד מאיתנו יכול להיות מנהיג, של האמונות שלו, של סט הערכים שלו. לא חייבים סמכות. ב־20 השנים האחרונות אני עושה מסע ולומד על מנהיגות מכל הכיוונים.
"בגדול, ניסיתי להבין מה זה אומר להיות מנהיג. שאלתי את גוגל ואת ChatGPT וקיבלתי 100 הגדרות טובות. אז הלכתי הפוך וניסיתי להגיד מה זה לא מנהיג - זה לא טייטל. כל אחד מאיתנו יכול לחשוב על בן אדם שאנשים הולכים אחריו בגלל הכריזמה והיכולת שלו, למרות שאין לו סמכות רשמית. שאלתי את עצמי, ראבק, איך עושים את זה?
"אז בניתי מתכון פרקטי שיכול לאפשר לנו לגדול כמנהיגים. יש למעשה חמש רמות, אפשר לעבור מאחת לשנייה ואפילו להיות בכמה במקביל. ברמת הבסיס, בשלב 1, מדובר במנהיג שמשוויץ בטייטל שלו כל הזמן, האנשים האלה שיודעים הכול. זה מנהיג שמונע מהאגו האישי, ינסה להרשים ולקחת קרדיט לאחרים. הוא לא יעבוד בשיתוף פעולה עם אחרים".
אז בעצם למי שנמצא בשלב 1 יש סמכות, אבל אתה לא באמת תופס ממנו מנהיג.
"נכון, הרבה פעמים זה גם מונע מפחד שמישהו יקודם על חשבונו. אבל בוא נעבור לשלב 2, שקל מאוד לגדול אליו - זה מנהיג שהוא ברמת הקבוצה שלו, מנהיג את הצוות. זה לא אומר שהוא ראש הצוות, אבל הוא יהיה חבר צוות טוב, יציע דברים לחשיבה משותפת, יעזור לאחרים".
למה אתה קורא לו מנהיג ולא פשוט חבר צוות טוב?
"כי אני חושב שיש לו הרבה תכונות של מנהיג. הוא ישתף אחרים בידע שלו, יעשה להם קואוצ'ינג, יחשוב איתם על פתרונות. אבל הוא עדיין רק בשלב 2, כי הוא ייתקע ברמת הצוות הבודד - הוא בקי בכל מה שקורה אצלו, אבל מאוד קשה לו לגדול החוצה. למעשה, גם הוא מפחד שאחרים יקודמו על חשבונו - רק שהוא חושב ברמה הצוותית ולא רוצה שצוות אחר יצליח.
"מכאן אני קופץ לשלב השלישי, שבעיניי הוא שלב שמדהים להיות בו. בשלב הזה המנהיג הוא ברמת הקבוצה או המחלקה בארגון. פה אני כבר יוצא מחוץ לצוות שלי, מנסה להבין מה קורה בחדרים לידי, להבין את הבעיות שלהם. הרבה פעמים אנחנו נתקעים בתוך המשימות שלנו".
אז בשלב השלישי אני כבר מבין שאני חלק ממערכת יותר גדולה.
"אני כבר רואה את התמונה המלאה. דיברנו על איזשהו מתכון, ופה אני רוצה להמליץ לאנשים לקחת חמש דקות ביום, לקום מהכיסא ולהסתובב קצת במסדרונות. אולי תיתקלו בדרך בחבר מצוות אחר ותשאלו אותו על מה הוא עובד. תהיו אמיצים, תשאלו שאלות, תתעניינו במה שאחרים עושים. אולי תרצו לתת פידבק לאותו אדם ופה תמיד תנסו להביא את שני הסנט שלכם. אגב, גם פידבק שלילי עובד מצוין. אנשים מתים לפידבק שלילי".
כן? זה לא נראה להם כאילו מישהו שלא מבין מתערב להם?
"רוב האנשים שפגשתי אוהבים מאוד לקבל פידבק, אפילו אם בהתחלה זה קצת קשה להם. אבל מובן שאת הכול צריך לעשות בכבוד ומתוך חברות ומתוך רצון לעזור. בסוף המטרה של חמש הדקות האלה היא קודם כול ליצור רשת קשרים גדולה יותר, וגם להבין מה קורה בצוותים אחרים. לאורך זמן נוצרת ראייה יותר רחבה של הביזנס, ואז אתה גם יכול לבנות שיתופי פעולה. מנהיג משלב 3 כבר לא מפחד מתחרות מול מישהו מצוות אחר".
משטיפת רכב לבית הנשיא
אוקיי, יאללה, לשלב הבא.
"שלב 4 הוא כבר שלב נדיר שלא הרבה אנשים מגיעים אליו - מנהיגים ברמת הארגון כולו, כאלה שיש להם ראייה הוליסטית. הם מצליחים לרתום את כל הכוח הארגוני כי הם מבינים מה עושים בשיווק ומה עושים במוצר ומה עושים בכל הצוותים האחרים. הם גם מבינים את הפוליטיקה הארגונית, יודעים עם מי צריך לדבר כדי לקדם רעיונות ואיך לרתום את כל הארגון לעשייה משותפת".
אני רוצה שנייה לאתגר את זה, כי בסוף בארגונים יש הרבה פעמים היררכיה לא מדוברת. יש מחלקות שיותר "סנוביות" וחושבות שבלעדיהן הכול יקרוס. איך אפשר להתמודד איתן?
"אין ספק שבכל ארגון יש תחרויות, אבל אתה לא חייב להיות חלק ממנה. אם למשל כבר הלכת ודיברת בכל יום חמש דקות עם צוות אחר, אתה יכול לבוא אליו מזווית הראייה שלו. לפעמים יעשו לך פרצוף, תתמודד. תהיה מוכן לחיות עם אכזבות מפעם לפעם, אבל הרווח גדול יותר".
אני רוצה להוסיף שגם אם יש צוות "סנוב", אפשר למצוא בתוכו חריצים ואנשים יותר נחמדים שאפשר לדבר איתם.
"אני מסכים, רוב האנשים רוצים לשתף פעולה ושמחים שאתה פונה אליהם. זה גם יכול להיות מאוד ספונטני. בשבוע שעבר ישבתי בארוחת צוהריים ושמעתי מישהו מספר שהזמינו אותו להרצות איפשהו והוא נורא מתרגש ולחוץ. ניגשתי אליו אחר כך והצעתי שיעשה עליי סימולציה. זה win-win".
הבנתי שיש לך סיפור שהתחיל בשיחה בשטיפת רכב ונגמר ברתימה של כל הארגון.
"כן, זה סיפור עם אלמנט של מזל, ניצול הזדמנויות והרצון ללכת על כל הקופה. בחודשים הראשונים שלי בחברה לקחתי יום חופש והלכתי לשטוף את הרכב. ישבתי שם על ספסל, דיברתי בטלפון עם חבר ואמרתי לו שהתחלתי עבודה חדשה. כשסיימתי את השיחה, מישהי לידי שאלה על החברה והציגה את עצמה כיועצת הבכירה של הנשיא דאז רובי ריבלין.
"בקיצור, הם ערכו אירוע שנתי ליהדות התפוצות בבית הנשיא והיא רצתה לעשות שיתוף פעולה. אני כבר התחלתי לגלגל במוח איך עושים את זה, אבל עוד הייתי צעיר ולא לגמרי הכרתי. אז כתבתי מייל למנכ"ל. אחרי 20 דקות הוא ענה לי ושלח אותי לבדוק עם המרקטינג מה האפשרויות. הייתי בטוח שיום למחרת, כשאחזור לעבודה, יעלו אותי על השטיח האדום.
"אבל הגעתי למחרת, וכלום. זה לא עניין אף אחד. הלכתי לאחד מראשי הצוות שהמנכ"ל כיתב, והוא אמר לי שזו המשימה ה־14 שלו ברשימה. הדד־ליין התחיל להתקרב והבנתי שאם לא אביא את זה מלמטה זה לא יקרה. אז נכנסתי למשרדים של המרקטינג, הצגתי את עצמי ומישהו אמר שזה רעיון מעולה. הוא הציע שנפזר שם טאבלטים של החברה ואנשים יבנו עצי משפחה. מישהו אחר הציע שנעשה עץ משפחה ענק לנשיא. הם העבירו את זה הלאה, ואז כבר המנהלים לא יכלו להתעלם.
"וככה הגעתי לבית הנשיא והבאתי את כל מה שתכננו. לצערי, המזל לא היה איתנו, והתחיל גשם זלעפות שבסוף גם קיפל את האירוע. אבל התהליך היה מעולה. הכרתי מלא אנשים בדרך, רתמתי את כולם. מרוויחים מהתהליך המון דברים, גם אם זה לא מצליח בסוף".
"לחשוב מה עשיתי היום"
לפני שנעבור לשלב הבא אני רק אגיד שאפשר להתחיל גם בדברים קטנים: אתם תותחים בכלי דיגיטלי כלשהו ואנשים מתקשים בו? יש לכם משהו לתת. יש לכם קשרים? תציעו אותם לאנשים. אחר כך, הם יהיו שמחים גם לתת לכם משהו משלהם. יאללה, שלב 5.
"אז בשלב 1 דיברנו על מנהיג של עצמו ושל האגו שלו, ב־2 דיברנו על הצוות, ב־3 על הקבוצה, וב־4 על כל הארגון. שלב 5 הוא ברמת התעשייה - מישהו קליבר שמכירים אותו, נניח סלב של מרקטינג או בלוגר עם קהל מעריצים שאנשים רוצים בקרבתו. אלה אנשים שיש להם ראייה מאוד רחבה וכל הזמן הם משתפים מהידע שלהם ומחדשים.
"מן הסתם אנשים חושבים עכשיו על מישהו תותח עם מאות אלפי עוקבים, אבל למעשה בכל אחד מאיתנו יש קצת משלב 5. לא צריך לעשות משהו מטורף כדי שיכירו אותך ותשפיע גם ברמת התעשייה. אפשר לכתוב פוסט בלינקדאין על משהו מעניין שעשית, לדבר באיזה אירוע. אפילו אם אתה הולך לכנס כאורח - תדבר עם מישהו מחברה אחרת, תספר לו על מה אתה עובד.
"כאן אני רוצה להגיד גם משהו כללי - חשוב לעשות רפלקציה, לחשוב מה עשיתי היום, אילו החלטות קיבלתי, באיזה שלב של מנהיגות היו ההחלטות האלה ואם אפשר לעשות אותן אחרת. נניח, לפני כמה שנים היה אצלנו שינוי ארגוני ואני הייתי צריך להעביר את המסר לצוות שלי. מצאתי את עצמי אומר מילה במילה מה שאמרו לי, בלי לחבר אותם לתמונה המלאה ובלי להסביר את המוטיבציה".
פשוט העברת להם מה שאמרו לך במשאבי אנוש.
"כן, ומובן שאם אתה מעביר את זה ככה גם אין שאלות. ואז הגיע סוף השבוע ונזכרתי בהחלטה הזאת שקיבלתי. הגעתי יום למחרת למשרד, אספתי שוב את כולם וניסיתי לתת גם את המוטיבציה וההסברים. ושם כבר היו מלא שאלות. לפעמים הרפלקציה שעושים יכולה לגרום לשינוי. ואם לא - לפחות זה ייכנס לזיכרון לפעם הבאה".
הדבר שאני הכי אוהב במה שאתה אומר הוא שזה לא רק למנהלים. מעשה מנהיגותי נמצא בכל השכבות, לא צריך לחכות שיקדמו אותי כדי שאקדם את הרעיונות שלי. למעשה, לפעמים זה הפוך - אם תראה מנהיגות, גם יהפכו אותך לכזה.
בכל חודש נביא כאן גרסה כתובה של פרק אחד מהפודקאסט "פופקורן". ליאור פרנקל הוא יזם, מלווה ארגונים בהסתגלות לעולם העבודה החדש ומחבר רב-המכר "הספר הקטן למנהל.ת החדש.ה".